צו מניעה הקצאת המגרשים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה הקצאת המגרשים: 1. המבקשים, תושבי המושב דלתון, הגישו תביעה למתן פסק דין הצהרתי, צו מניעה קבוע וצו עשה, כנגד האגודה השיתופית, דלתון, מושב עובדים של הפועל המזרחי-אגודה להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, במסגרתה עתרו לאסור כל דיספוזיציה במגרשים 123, 124 במושב דלתון, (להלן: "המגרשים"), להצהיר כי הם זכאים לקבל את המגרשים ללא הגרלה וללא תשלום ולחייב את המושב לרשום אותם כבעלי זכויות במגרשים. 2. עם הגשת התביעה, הוגשה בקשה למתן צו מניעה זמני שיאסור על המשיבה להמשיך בהליך הקצאת המגרשים בדרך של הרשמה והגרלה, בתנאים המפורטים במכתב שהופנה אל המבקש מס' 2 בתאריך 10/12/10. 3. על פי בקשה זו ניתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד ונקבע מועד לדיון במעמד הצדדים. 4. בינתיים, הגישה המשיבה בקשה לעיכוב ההליכים בתובענה, על פי סעיף 5 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 והעברת הסכסוך לבוררות, ולאחר דיון התקבלה בקשתה. 5. בנוסף, המשיב מס' 2 (להלן: "המשיב"), צורף כמשיב לבקשה למתן צו המניעה הזמני, על פי בקשתו, בהיותו מי שעלול להיפגע ממתן ההחלטה, מאחר והגיש הצעה לרכישת אחד המגרשים. רקע: 6. במושב דלתון 84 משפחות מייסדים, לכל אחת מהן נחלה חקלאית. בשנת 1978 לערך, הוחלט באגודה, כי הרחבת המושב תעשה בדרך של "הכפלת נחלות", קרי, כל מייסד יהא זכאי להמליץ על מועמד נוסף מטעמו אשר יזכה בנחלה. 7. מאז התקבלה ההחלטה הוקצו בהדרגה נחלות, על פי קריטריונים שגיבשה המשיבה, ובשלב מסוים, כשהתברר כי אין אפשרות להקצות נחלות לכל בעלי הזכאות, הוחלט כי הם יהיו זכאים לקבלת מגרש בהרחבה. 8. המבקש מס' 1, עגיל דוד, הינו חבר האגודה ונמנה, לטענתו, על דור המייסדים, לפיכך, על פי ההחלטות דלעיל, זכאי לקבלת מגרש וזכויות משקיות בגדר "הכפלת הנחלות". על פי המפורט בבקשה, המבקש הציע בעבר כמועמדת מטעמו, לקבלת נחלה/מגרש, את אחותו, הגב' עגיל מרים, ומועמדותה אושרה. בהמשך, המחתה הגב' עגיל את זכותה למבקש מס' 2, בנו של מבקש מס' 1. 9. אין חולק, כי המבקש מס' 1 והמועמד מטעמו, המבקש מס' 2, לא זכו עד כה להקצאת מגרש, מכוח הזכאות להכפלת הנחלה, כמו 18 זכאים נוספים, ביניהם המשיב מס' 2. 10. בעבר, במסגרת ההרחבה הראשונה ליישוב, הוגרלו מגרשים בהרחבה בין המועמדים הזכאים להכפלת נחלה, אשר היו כשירים לקבלה לחברות באגודה, בהתאם לקריטריונים שנקבעו. הגב' מרים עגיל עלתה בגורל, כמועמדת מכוח זכאות הנחלה של המבקש מס' 1, אך היא העדיפה שלא לנצל את הזכות. 11. במסגרת הרחבה נוספת ליישוב דלתון, שבתכנונה הוחל עוד בשנת 2000, אושרה תב"ע ג/12683, הכוללת 78 מגרשים. על פי טענת המשיבה, כאשר הוחל בפיתוח התשתיות הציבוריות ושיווק המגרשים בהרחבה החדשה, התברר כי להבדיל מן ההקצאות הקודמות, אין בכוונת משרד השיכון לממן באופן מלא את עלות התשתיות ולכן הוחלט כי רוכשי המגרשים יאלצו לשלם את עלות התשתיות. 12. במסגרת ההרחבה החדשה, אושרו והוקצו גם שני המגרשים נשוא הדיון, המצויים באזור ה"מתחם הישן", ואשר לא הוקצו בעבר בשל מגבלות שונות, שהצריכו העתקת מיקומם. 13. ביום 28/11/10 החליטה האגודה לשווק את המגרשים במכרז לזכאים, במחיר התחלתי של 150,000 ₪. בעקבות זאת, ביום 10.12.10 נשלח מכתב לזכאים להכפלת נחלות מייסדים, בו הודע להם, כי במסגרת זכאות זו הם רשאים להשתתף במכרז לקבלת אחד המגרשים, בתנאי הרשמה והגרלה שתיערך בין שני מגישי ההצעות הגבוהות ביותר. במכתב נאמר, כי בקשת ההרשמה לא תפחת מ-150,000 ₪. 14. כאמור, הצעה זו הועברה למועמדים על פי הזכאות ל"הכפלת הנחלות" בלבד וההגרלה אמורה להיערך בין המועמדים שאושרו. טענות המבקשים: 15. המבקשים טוענים, כי הם זכאים לקבלת מגרש, ללא כל הגרלה וללא תשלום כספי. לטענתם, מבקש מס' 1 כבר קיבל מגרש במסגרת הקצאת 30 מגרשים סמוך לשנת 1990, אך המגרש הוחזר כיוון שהיה פסול ורק מטעם זה, הוא זכאי לקבל כעת מגרש, קודם לכל חבר אחר שטרם קיבל מגרש. לטענת המבקשים, אם לא יינתן הצו, יגרם להם נזק בלתי הפיך ולכן יש הכרח במתן הצו. טענות המשיבים: 16. המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה. ראשית, הם טוענים כי המבקשים אינם מבחינים בין "זכאות" ל"מועמדות". הזכאות להכפלה היא של הנחלה המייסדת, זכאות זו ניתנת למימוש כאשר יש מועמד, שהומלץ על ידי בעל הנחלה ומועמדותו אושרה. לנחלה 62, שמכוחה מבקש המבקש מס' 2 להיות מועמד, לא היה מועמד כשיר עד שנת 2000, כאשר מבקש מס' 2 הגיע לגיל 18 והגיש בקשה לממש את המועמדות. לטענת המשיבים, לא הצביעו המבקשים על עילת תביעה מבוססת לכאורה, למתן הצו הזמני, תביעתם/בקשתם נגועה בשיהוי ובחוסר תום לב ומאזן הנוחות איננו נוטה לטובתם. דיון והכרעה: 17. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ובשים לב לראיות הלכאוריות שהובאו בפני, שוכנעתי כי דין הבקשה להדחות. אי צירוף צדדים נדרשים: 18. ראשית, המבקשים לא צרפו כצד להליך את מנהל מקרקעי ישראל, הבעלים של הקרקע שהוא צד נדרש להליך, נוכח הסעדים המבוקשים בו ושעה שנטען כי על פי נהליו, ממילא לא ניתן להקצות שני מגרשים למועמד אחד. 19. שנית, חרף הערות המשיבה, בחרו המבקשים שלא לצרף כצדדים נדרשים, זכאים או מועמדים אחרים מכוח ההחלטה בדבר הכפלת נחלות המייסדים. 20. המבקשים טוענים, בין היתר, כי זכותם לקבלת המגרשים הנדונים קודמת ועדיפה על פני זכאותם של בעלי נחלה אחרים שטרם זכו להכפלה. לא זו בלבד שטענה זו איננה מבוססת כלל ואיננה משתמעת מטיעוניהם, הרי לשם קבלתה, נדרשים היו המבקשים לצרף את אותם בעלי הזכויות, אשר עלולים להיפגע ממתן ההחלטה. 21. כאמור, ההשתתפות בהגרלה נפתחה לכל המועמדים מכוח הזכאות להכפלת נחלה, אשר כמו המבקשים, לא זכו עדיין להטבה זו מאז שנות השבעים. ביטול הליך ההגרלה והעדפת המבקשים על פני אחרים, ללא ספק יקפח אותם הזכאים להשתתף בהגרלה ולפיכך, לא ניתן להיעתר לבקשה, מבלי שניתנה לאלו אפשרות להביע את דעתם. 22. משיב מס' 2, חבר האגודה ואחד מתוך 19 המועמדים שטרם זכו במגרש, ניגש להרשמה, על פי תנאי המכתב מיום 10/12/10. על פי תשובת המשיבה, משיב זה הינו היחיד שהגיש הצעתו לפני סגירת ההרשמה, ולכן על פניו, הינו נפגע ישיר ממתן הצו; למרות האמור, בחרו המבקשים שלא לצרפו להליך והוא צורף כמשיב רק לאחר שפנה מיוזמתו לבית המשפט. 23. יצוין, כי המבקשים דחו כל הצעה לצמצם את הצו הזמני, כך שיחול על אחד המגרשים, באופן שניתן יהא להמשיך בהקצאת המגרש האחר, ללא פגיעה במציע היחיד שפנה בבקשה לקבל מגרש. זכות לכאורה: 24. אין חולק, כי למבקש מס' 1, כבעל נחלת מייסדים, זכות להמליץ על מועד לקבלת מגרש, בתנאים להם זכאים יתר בעלי הנחלות שטרם זכו להטבה מכוח ההחלטה בדבר הכפלת הנחלות. המשיבים חולקים על זכאותו של מבקש מס' 2 לקבל את המגרש מכוח המחאת הזכות הנטענת, מהגב' עגיל, בטענה כי אין כל ראיה להמחאת הזכות. למעשה, מתוך המסמכים שצורפו וטיעוני הצדדים, עולה כי הגב' עגיל, שהייתה מועמדת בעבר מטעם נחלה 62, נחלתו של המבקש מס' 1, זכתה במגרש אך ויתרה עליו, מאז עזבה את המושב וזנחה את מועמדותה. הזכות להציע מועמד אחר חזרה לבעל הנחלה ועל פיה הציע המבקש מס' 1 את מבקש מס' 2 כמועמד. 25. יובהר, כי המשיבה מס' 1 איננה מתכחשת להיותו של המבקש מס' 2, כיום, מועמד מטעם הנחלה, למרות הקושי אליו אתייחס בהמשך. 26. הצורך לדון בשאלת המחאת זכותה של הגב' עגיל, למבקש מס' 2, מתעורר נוכח שתי טענות שהעלו המבקשים; האחת נוגעת למעמדו של משיב מס' 2 והשנייה נוגעת לעדיפות שיש להם על פני מועמדים אחרים. 27. ביחס למעמדו של משיב מס' 2, אין המבקשים יכולים להישמע בטענה כי למשיב מס' 2 אין כלל זכאות לנחלה, הואיל ורק בן או בת של בעל נחלת מייסדים יכול לזכות בזכות זו. מדובר בטענה חסרת תום לב, כאשר המבקשים עצמם טוענים כי זכותו של מבקש מס' 2 קמה לו מכוח המחאת זכותה של הגב' עגיל מרים, אחות של בעל הנחלה (לא בתו) ואף טוענים לזכות קדימה, בהסתמך על כך שהגב' עגיל קיבלה בעבר מגרש וויתרה עליו. 28. בסיכומיהם טוענים אמנם המבקשים, כי הגב' עגיל אושרה כמועמדת לקבל נחלה, בעת שהוריהם היו עדיין בחיים והם היו הבעלים של המשק, אך טענה זו עומדת בסתירה למה שנרשם בבקשה (סעיפים 9 ו-10) ומשמיטה גם את הקרקע תחת טענתם לעדיפות על פני מועמדים אחרים. 29. בנוסף, הטיעונים כנגד זכאותו של משיב מס' 2 חורגים ממסגרת הטיעון בתובענה, אשר בה לא הועלתה כל טענה כנגד תקיפות מועמדותם של זכאים אחרים, ונטען בעלמא, כי זכותם של המבקשים גוברת עליהם. 30. ביחס לטענה כי למבקשים עדיפות על פני מועמדים אחרים בשל המחאת הזכות מן הגב' עגיל, גם סיכויי טענה זו להתקבל - קלושים. 31. ראשית, אין כל ראיה להמחאת הזכות הנטענת ולא צורפה התייחסותה של הגב' עגיל לטענה זו. שנית, על פי נספחי התגובה שהגישה המשיבה, המבקש מס' 1 הוא שהגיש בקשה להחליף את שם המועמד לקבל זכות הכפלת נחלה, מהגב' עגיל לבנו, אלירן, רק בסוף שנת 2009. הבקשה אושרה על ידי האגודה בהחלטה מיום 11/10/09 ורק מאותו יום עומדת על הפרק מועמדותו של המבקש מס' 2. 32. המבקשים לא פרטו עובדות אלו בבקשתם ולא צרפו גם פניה נוספת של המבקש מס' 1 מיום 30/05/10 לשנות שם המועמד משמו של המבקש מס' 2 לבן אחר שלו. בתגובה לפניה זו נתבקש המבקש מס' 1 להמציא הסכמה וויתור של מבקש מס' 2 על זכאותו, והדבר לא נעשה. לפיכך, נותר המבקש מס' 2 מועמד מטעם הנחלה לקבלת הזכאות. 33. על כל פנים, העובדה שהמבקש מס' 2 מועמד לזכאות רק מסוף שנת 2009, שלא נזכרה בבקשה, הינה עובדה משמעותית, המטילה בספק ניכר את טענת המבקשים כאילו יש להם עדיפות על פני מועמדים אחרים. זכאות לשני מגרשים? 34. הבקשה כולה מתייחסת לזכאות המבקשים לקבל מגרש ללא הגרלה וללא תמורה, ואין בה הסבר מדוע צו המניעה מתבקש ביחס לשני המגרשים. 35. בתצהירו של מר דוד עגיל, התומך בבקשה, בסעיף 19 נאמר מפורשות, כי המבקש מס' 2 הינו מועמד מטעמו לקבלת אחד המגרשים הנ"ל. 36. רק תגובה לבקשת המשיבה לצמצום הצו הזמני כך שיחול על אחד המגרשים, העלו המבקשים טענות חדשות, לפיהן המגרשים שחולקו בעבר לבעלי הזכאויות היו בשטח של כ- 3 דונם, בתוספת זכויות משקיות, בעוד השטח הכולל של שני המגרשים הנדונים הינו פחות מ-1,300 מ"ר. 37. טענות אלו, שמקומן היה צריך להיות בבקשה המקורית ובתצהיר התומך בה, לא הוכחו בדרך כלשהי. יתירה מכך, מתוך דברי המבקש בחקירתו הנגדית ניתן אמנם להבין, כי לטענתו, שני המגרשים נשוא הדיון הם קטנים מאלו שהוקצו בעבר, שגודלם היה כ-"דונם מאה" (עמ' 3 לבקשה שורה 3), ולא 3 דונם, אולם עדיין אין כל הסבר, כיצד ועל פי אלו נהלים/אישורים, ניתן יהיה להקצות למבקשים, שני מגרשים כשגם אם תתקבל טענתם, הם זכאים למגרש אחד בלבד, ומבלי שהמבקשים התייחסו לטענה כי אין אפשרות על פי נהלי מנהל מקרקעי ישראל, להקצות למבקש מס' 2 יותר ממגרש אחד. 38. מחקירתו של המבקש מס' 1 עלה בנוסף, כי הוא מעדיף לקבל מגרש ב"מתחם הישן", למרות שגודל המגרשים הנדונים קטן מאלו שישווקו במסגרת ההרחבה, בשל ההנחה כי המגרשים בהרחבה זקוקים לפיתוח ולתשתיות ולא ניתן יהא לשווקם ללא עלות, בעוד המגרשים במתחם הישן אינם זקוקים לתשתיות. 39. כאמור, עילת התביעה של המבקשים מתייחסת לזכאות למגרש אחד בלבד, ובפועל, כפי שהצבעתי לעיל, טענו לזכאות לקבל מגרש אחד בלבד מתוך המגרשים. אין בסיס בבקשה או בתובענה לדרישתם לקבל שני מגרשים, גם אם גודלם קטן מגודל המגרשים ששווקו בעבר, בפרט כשטענת המשיבים כי, על פי כללי המנהל אין מועמד זכאי להקצאה של יותר ממגרש אחד, לא נסתרה. 40. טוענים המבקשים, כי הם זכאים למגרש ללא הגרלה; טענה זו איננה מבוססת. לפי תגובת המשיבה, גם בעבר, כאשר היה מספר מצומצם של מגרשים לחלוקה, נערכה הגרלה בין הזכאים, וכך עלתה בגורל הגב' מרים עגיל, אשר בחרה לוותר על המגרש. טענה זו לא נסתרה וממנה עולה כי הנוהל לערוך הגרלה בין מועמדים שנמצאו כשירים לקבל מגרש מכוח הכפלת הנחלות, איננו חדש. 41. אשר לטענה כי המבקשים זכאים לקבל מגרש ללא תמורה, אישרה המשיבה, כי בעבר נשא משרד השיכון בעלות הפיתוח של המגרשים ולכן הוקצו המגרשים ללא עלות. מבחינה זו, וגם בהתייחס לגודל המגרשים, הורע מצבם של המבקשים ויתר הזכאים שטרם קיבלו נחלה/מגרש, לעומת זכאים שכבר מימשו זכותם. מכאן לא נגזרת זכאותם של המבקשים לקבל ללא תמורה את המגרשים הנדונים דווקא או מגרשים אחרים, במובחן מזכאים אחרים. מאזן הנוחות: 42. מאזן הנוחות איננו נוטה לטובת המבקשים. מתוך חקירת המצהירים עלה בבירור, כי הסכסוך הינו כספי במהותו. המגרשים שיוצעו במסגרת ההרחבה החדשה (שלא במתחם הישן) לא יהיו קטנים בגודלם מן המגרשים הנדונים וככל הנראה, אף יהיו גדולים יותר בשטחם. הנחת המוצא של המבקשים היא, כי המגרשים ב"מתחם הישן" לא דורשים תשתיות כמו בהרחבה ולכן אותם ניתן לספק ללא תמורה. 43. המחלוקת בתיק גופו הועברה, כאמור, להכרעת בורר. אם יתקבלו טענות המבקשים כי הם היו זכאים לקבלת המגרש ללא עלות נוספת, לא תהיה מניעה להשיב את המצב לקדמותו ולהשיב להם את כספם. בדרך זו, בין אם יקבלו המבקשים מגרש בתמורה בשטח ההרחבה, ובין אם יזכו באחד המגרשים נשוא התובענה וישלמו את עלותו, בהתאם לדרישה, אי מתן הצו לא יגרום להם נזק בלתי הפיך. חוסר תום לב ושיהוי: 44. מעבר לדרוש, צודקים המשיבים בטענתם, כי הבקשה לוקה בחוסר תום לב, בשל אי פירוט עובדות רלבנטיות, כמו בקשת המבקש מס' 1 להעביר את הזכות להכפלת נחלה מהמבקש מס' 2 לבן אחר שלו והעובדה כי פניה לאשר מועמדותו של מבקש מס' 2 הועלתה רק בשלהי שנת 2009. 45. בנוסף, נגועה הבקשה בשיהוי, שכן המבקשים טוענים, כי כבר 20 שנה לערך הם הזכאים הראשונים לקבל מגרש מכוח הכפלת הנחלות, אך לא עשו דבר במהלך תקופה זו, כדי לקדם את זכותם, אף שגם לטענתם, במהלך השנים הללו הוקצו מגרשים למועמדים אחרים. 46. סוף דבר, בהעדר עילת תובענה מבוססת, שעה שמאזן הנוחות איננו תומך במתן הצו ובהינתן העובדה שהבקשה לוקה בחוסר תום לב ובשיהוי, אני דוחה את הבקשה. צו המניעה הזמני מבוטל בזאת. המבקשים ישלמו לכל אחד מן המשיבים, הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ (סה"כ 14,000 ₪). סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין, מהיום ועד התשלום המלא בפועל. קרקעותצוויםצו מניעה