קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שברים בעצם העקב בתאונת עבודה: 1. עפ"י כתב התביעה, נפגע התובע בתאונת עבודה שאירעה ביום 24.8.94 כאשר הועסק ע"י הנתבעת מס' 1. גירסת התובע, כמפורט בסעיף 3 לכתב התביעה, היא, שכאשר ירד מסולם השייך לנתבעת מס' 1, נשבר הסולם, והוא נפל. עקב נפילה זו נגרמו לתובע נזקי גוף ועפ"י חוות הדעת מטעמו (בחתימת ד"ר פרנקל) נקבעה לתובע נכות צמיתה בשיעור 28% בגין שברים בעצם העקב בשתי הרגליים. הנתבעת מס' 2 היא המבטחת של הנתבעת מס' 1, ושתיהן כפרו בנסיבות אירוע התאונה כפי שאלה נטענו ע"י התובע. מטעם הנתבעות הוגשה חוות דעתו של ד"ר הנדל ולפיה נקבעה לתובע נכות בשיעור של 15%. בהסכמה פוצל הדיון כדי שתחילה תברר סוגיית אחריות הנתבעות לנזקו של התובע. 2. במועד שמיעת הראיות נשמעה עדותם של התובע ושל מנהל הנתבעת מס' 1 מר אברהם חיים ביאליק (להלן - "ביאליק"). התובע חזר בעדותו על הגירסה הכלולה בכתב התביעה, גירסה שגם נכללה בתשובות שמסר לשאלון, אשר הוגשו וסומנו נ/ 3. עפ"י גירסה זו, כאשר ירד התובע מסולם, "נשברה הדרגה השניה מהצד העליוני של הסולם" (ראה תשובה מס' 5 במוצג נ/ 3). עוד הוברר כי מדובר בסולם אלומניום, שאינו סולם כפול ושדוגמתו נראית בתצלומים הוגשו וסומנו נ/ 2. לגירסת התובע, נשען הסולם על קיר באתר בנייה בו עבד בהעמדת קירות טרומיים. התובע התבקש לעלות על הסולם כדי לסובב קורה שהיתה תלויה על מנוף שהופעל ע"י ביאליק, ושהיה צורך להניחה במקומה. מחקירתו הנגדית של התובע עולה כי בעת האירוע היתה זו הפעם הראשונה שעלה על הסולם באותו יום, כי לא ראה כל פועל אחר עולה על הסולם באותו יום, כי חלק הסולם שנשבר הוא הדרגה העליונה או זו שמתחתיה כאשר השבר אירע במקום בו תפוס השלב לעמוד הסולם וכי בעת הנפילה החליק גם הסולם ונפל. עפ"י הודעת התובע לחוקר חב' הביטוח (נ/ 1), עלה התובע לגובה של כ- 5 מ' והסולם נשבר "במרכזו של הסולם בעמוד המחזיק את המדרגות" (שורות 8-9 למוצג נ/ 1). גם בהודעה זו חוזר התובע על גירסתו כי איש מהפועלים לא עלה על הסולם באותו היום. התובע מוסר את שמותיהם של ביאליק ועוד שלושה אנשים שראו את האירוע. 3. ביאליק, אשר, כאמור, העיד מטעם התובע, מסר גירסה שונה. אכן, ביאליק העיד שלא ראה את רגע הנפילה ואולם היה נוכח במקום בו אירע המקרה. לדבריו, התובע ביחד עם עוד שלושה עובדים ביצע עבודות על גג מבנה תעשייה שנבנה אותה עת. הסולם ממנו נפל התובע שימש את אותם עובדים בעלייתם ובירידתם מהגג. התובע היה אחרון הפועלים שירדו מהסולם בתום יום העבודה. ביאליק העיד כי מדובר בסולם באורך 4 או 5.5 מ', מסוג הסולמות שנעשה בהם שימוש באופן שיגרתי במסגרת עבודתו. נקודה מרכזית בעדותו של ביאליק היא שלא היה בסולם כל שבר. עוד בעדותו הראשית העיד ביאליק כי: "אחרי הנפילה ראיתי שהסולם בסדר כמו שצריך להיות. לא היה בסולם שבר" (עמ' 11 שורות 5-4 לפרוטוקול). בח"נ הבהיר ביאליק כי באם הסולם היה נשבר היה זוכר זאת בבירור. ביאליק גם הכחיש את טענת התובע לפיה התובע עלה על הסולם לצורך סיבובה של קורה התלוייה על המנוף וחזר והבהיר כי התובע יחד עם כל אנשי הצוות עבדו אותו יום על הגג וירדו בתום יום העבודה באמצעות הסולם הנדון. 4. לאחר שלא עלה בידי התובע לזמן את יתר עדי התביעה שביקש להעידם, למרות שנקבעו שני מועדים לשמיעת העדויות, וב"כ התובע הודיע כי אלה עדיו, הוסכם כי הנתבעות תגשנה הודעה שמסר אחד מבין אותם עדים שהתובע ניסה להזמינם. מדובר בהודעתו של אחמד מדהון שהוגשה וסומנה נ/ 4. עפ"י הודעה זו ירד העד הנ"ל באמצעות הסולם מגג הקומה הראשונה ואחריו ירדו פועלים נוספים, ביניהם התובע אשר נפל בעת ירידתו. העד הנ"ל מסר כי הסולם נשאר עומד במקומו נשען על הקיר והוא היה "שלם ותקין ולא נשבר". עד זה הוסיף כי הסולם "היה סולם אלומיניום חזק, חדש ותקין הסולם עמד יציב אל הקרקע ובתחתית שלו היו גומיות והשלבים היו חזקים. אחרי המקרה הסולם נשאר לעמוד במקומו לא זז ולא קרה לו כלום" (שורות 21-13 בעמ' 2 של נ/ 4). 5. נמצא, כי גירסתו של התובע נסתרה חזיתית בעדות עד התביעה מטעמו מר ביאליק, כמו גם בעדות עד ראיה אחר (נ/ 4). הגם שמשקלה של העדות נ/ 4 אינו רב הואיל והעד לא נחקר בבית המשפט, יש בה כדי לחזק את עדותו של ביאליק. ניתן לקבוע, בין היתר עפ"י הראיות שהוגשו ע"י התובע בעצמו, כי הסולם לא נשבר, כי התובע לא היה היחיד שעלה וירד מהסולם באותו היום וכי הסולם נותר עומד לאחר נפילת התובע. מכאן נובעת המסקנה כי התובע החליק או נפל מהסולם בדרך אחרת, מבלי שהדבר היה כרוך בשבר כלשהוא. אגב, כפי שניתן להיווכח מהשוואת עדות התובע בבית המשפט להודעתו נ/ 1, התובע סתר עצמו באשר למיקום המדוייק של השבר הנטען על ידו. 6. התובע ביסס את טענתו לפיה הנתבעים אחראים לנזקו על גירסה עובדתית מוגדרת וחד משמעית, לפיה נשבר הסולם בעת שירד ממנו. ב"כ התובע לא טען בסיכומיו כי אחריות הנתבעות לנזקיו של התובע נובעת מעובדות אחרות שיכולה להיות בהן רשלנות מצידן. לאחר שאין בידי לקבל את גירסת התובע, והתובע לא הוכיח כלל כי התאונה אירעה כפי שנטען על ידו, אין אלא לדחות את התביעה. עצם נפילתו של התובע מהסולם אינה כשלעצמה מצביעה על התרשלות כלשהיא מצד הנתבעות. כאמור, התובע לא הצביע על עובדות המלמדות על התרשלות שכזו ונפילה מסולם, כשאין בפני בית המשפט עובדות המצביעות על אי תקינותו של הסולם או הצבה לא ראויה שלו או על היותו של הסולם כלי עבודה שאינו בטיחותי, היא בגדר סיכון טבעי ורגיל, שהוא חלק בלתי נפרד מפעולות רגילות של בני אדם. ראה פסק דינו של כב' השופט ריבלין בת.א. (ב"ש) 776/91 חליווה נ. מורלי ואח', תקדין-מחוזי, כרך 97(2), עמ' 679, שם דובר על מעידה של מי שעלתה על כיסא לאחר שנדחתה טענתה כי הכיסא נשבר. באותו ענין גם פסק כב' השופט ריבלין כי ספק אם ניתן לסמוך על גירסה כלשהיא שבאה מפי התובעת לאחר שנדחתה גירסתה המקורית. 7. על יסוד האמור לעיל אני דוחה את התביעה. התובע ישא בהוצאות הנתבעות, לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000.- ש"ח להיום ובתוספת מע"מ. עקבשבר