שימוש חורג במבנה חקלאי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול היתר שימוש חורג במבנה חקלאי:
 
1. זו עתירה לבטל את החלטת ועדת הערר מחוז הצפון (להלן – ועדת הערר) שקבעה כי בקשת העותר, לשמוש חורג למשרדים – בחלק ממבנה חקלאיים ולאחסון – בסככה חקלאית קיימת, בשטח כולל של 416 מ"ר, משנה את אופי הסביבה - ולהורות על החזרת הבקשה לועדה המקומית לתכנון ובניה "יזרעאלים" (להלן – הועדה המקומית) לאשורה.
 
2. אלה בתמצית נמוקי העתירה:נ
א. העותר הוא בעל זכויות בנחלה במושב היוגב – משק מס' 8 – בחלקה 8 בגוש 11486 במושב היוגב (להלן – הנחלה) ובעל עסק לתכנון ולבצוע עבודות תשתית. המשק של העותר המשתרע על 55 דונם משמש כולו לחקלאות. העותר הגיש את בקשתו לשמוש חורג בשטח של 400 מ"ר כשמתוך שטח זה הוא מבקש להסב 100 מ"ר לשמוש חורג לצרכי משרדים המשמשים את עסקו ו – 300 מ"ר נוספים לשמוש חורג למטרות אחסון.
 
ב. בשל משבר כלכלי חמור בענף החקלאות הקימה הממשלה בשנת 1994 ועדה הידועה כ – "ועדת קדמון" שהמליצה, בין היתר, להתיר ולאשר פעילות ותעסוקה לא חקלאית בנחלה במגבלות מסוימות.
בשנת 1996 אשרה הממשלה את דו"ח ועדת קדמון והורתה למועצה הארצית לתכנון ובניה (להלן – המועצה הארצית), ליישמו.
 
ג. המועצה הארצית אמצה את דו"ח ועדת קדמון והנחתה את הועדות המחוזיות לתכנון ובניה (להלן – הועדות המחוזיות) לאשר בקשות לשמוש חורג למבנים שהוקמו כדין, בתנאי שהשמוש החורג באותם מבנים תואם את תנאי איכות הסביבה שפורטו על ידה ובתנאי שהשמוש החורג נעשה בשטח שאינו עולה על 400 מ"ר.
בנוסף, הורתה המועצה הארצית לועדות המחוזיות להכין שנוי לתוכניות המתאר המחוזיות שיאפשר אשור תכניות מתאר מקומיות לנושא התעסוקה הלא חקלאית במושבים.
 
ד. הבקשה לשמוש חורג שהגיש העותר תואמת את דו"ח ועדת קדמון.
(יש להעיר כי העותר לא טרח לצרף לעתירה את דו"ח ועדת קדמון).
 
ה. בהליכים שהתנהלו בועדה המקומית ובועדת הערר נפל פגם. הועדה המקומית נמנעה מנקיטת צעדים לפי סעיף 149 (א) לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965 (להלן – החוק) וועדת הערר שהיתה ערה לפגם זה נסתה לרפא את הפגם ע"י צרופו של משיב 2 – (צל' משיב 3 – א,א). לסיור שערכה במקום ולפרשנות שנתנה להחלטת הועדה המקומית לפיה, אם מסרבים לבקשה כי אז ניתן לותר על ההליך הקבוע בסעיף הנ"ל.
 
ו. העותר לא ידע על מכתבו של משיב 3 לועדה המקומית ולכן לא נתנה לו הזדמנות להתיחס לטעוניו ודי בפגם זה כדי לבטל את החלטות הועדה המקומית וועדת הערר.
 
ז. החלטת ועדת הערר לוקה בחוסר סבירות ואפליה בהתעלמה משמושים חורגים הנעשים במושב היוגב.
(העותר לא טרח לצרף לעתירה העתק גם מהערר שהגיש).
 
3. א. הועדה המקומית מבקשת לדחות את העתירה בשל שהוי וגם לגופו של עניין בשל
כך שהשמוש החורג מהווה סטיה ניכרת.
 
ב. ועדת הערר מבקשת גם היום לדחות את העתירה מחמת שהוי בהגשתה והן בשל כך שלא נפל פגם כלשהו, בהחלטתה, שיש בו כדי להצדיק התערבות ביהמ"ש בהחלטה.
 
ג. משיב מס' 3 (להלן – המשיב) מצטרף לבקשת הועדה המקומית וועדת הערר ומבקש אף הוא לדחות את העתירה.
 
ד. ייאמר מייד כי אין להתייחס לטענת השהוי שהעלו המשיבים מכיוון שאפילו אם היה שהוי הרי מדובר בשהוי קצר מאוד של ימים אחדים.
לטענת העותר לא היה כל שהוי כי החלטת ועדת הערר ניתנה בתאריך 05/02/02 ונתקבלה אצל מרשו בתאריך 11/02/02.
העתירה הוגשה בתאריך 26/03/02 ולכן הוגשה במועד.
5. הטענה המרכזית של העותר היא למעשה הפגם שנפל בהליכים שהתנהלו בועדה המקומית שלא נקטה בצעדים לפי סעיף 149(א) לחוק ולא נתנה לעותר הזדמנות להתייחס לטענות המשיב.
לדבריו, נסיונה של ועדת הערר לרפא פגם זה אין בו כדי להועיל.
 
6. לאחר שמיעת העתירה נראה לי שאין מקום להעתר לה ואלה נימוקי:ב
 
א. דו"ח קדמון נועד להקל על מצוקת החלקאים (ראה סעיפים 19-20 לעתירה עצמה ודו"ח ועדת קדמון שצורף לנספח ו' לכתב התשובה של ועדת הערר).
העותר איננו זכאי להסתמך על דו"ח ועדת קדמון ולבקש שימוש חורג כי הוא איננו חקלאי.
בשום מקום בעתירה לא טען העותר כי הוא חקלאי. כל שטען בסעיף 5 לעתירה, שהוא בעל נחלה וכן בעל עסק לתכנון ולביצוע עבודות תשתית.
העותר גם לא טרח לציין בעתירה ממתי הוא בעל נחלה.
 
ב. גם אם העותר הוא חקלאי אין בדו"ח ועדת קדמון כדי להועיל לו מכיוון שהמלצות דו"ח ועדת קדמון בא כדי לאפשר לחקלאים לפתח פרנסות חלופיות בתחום משבצת הישוב, במגבלות, תוך שמירת אורח חיים כפרי, בתחום אזור המגורים, תוך שילוב בתכנון ארצי, אזורי ומקומי ושמירת אופיו הכפרי של המושב ומזעור מפגעים סביבתיים וחזותיים ומטרדים (ראה סעיפים 1 ו- 2 לדו"ח קדמון).
דו"ח ועדת קדמון בא אמנם להציע מדיניות להסדיר אפשרות לקיומם של שימושים חורגים בישובים חקלאיים אך זאת בכפוף להוראת הדין.
שימוש חורג כשמו כן הוא ויש לאפשר שימוש חורג לא כדבר שבשגרה ולא במקרים ששימוש כזה עומד בסתירה להוראות חוק.
 
ג. הועדה המקומית דנה בבקשת העותר, לאחר שצוות מטעמה ביקר במקום, והחליטה לדחות על הסף את הבקשה מכיוון שלדעתה השימוש החורג יהווה שנוי מהותי של אופי הסביבה עד כדי סטיה ניכרת.
 
ד. אין בידי לקבל את טענת העותר כי נפל פגם בהליכים שהתנהלו בועדה המקומית.
סעיף 149(א) לחוק קובע לאמור:ו
"הועדה המקומית לא תתיר שימוש חורג ולא תיתן ולא תאשר בתשריט חלוקת קרקע סטיה מתוכנית אלא לאחר שנתמלאו אלה:נ
(1) פורסמה, על חשבון המקבל, בעתון הודעה המפרטת את מהות הבקשה להקלה, או להתרת שמוש חורג, או לאישור תשריט חלוקת קרקע בסטיה מתוכנית...
(2א) הועדה המקומית מסרה, על חשבון המקבל, הודעה המפרטת את מהות הבקשה כאמור בפסקה
(1) ועל המועד להגשת התנגדויות לועדה המקומית.
(א) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
(ב) לכל הבעלים והמחזיקים או בבנין הגובלים בקרקע או בבנין שלגביהם הוגשה הבקשה;
(ג) לכל הבעלים והמחזיקים בקרקע או בבנין, אשר לדעת הועדה ייפגעו או עלולים להפגע מאישור הבקשה. הודעה כאמור תמסר או תשלח לפי מענם הידוע של הבעלים והמחזיקים". (ההדגשות שלי – א,א)
אין כל חובה על הועדה המקומית לנקוט בהליכים המפורטים בסעיפים קטנים
(1) ו- (2א) הנ"ל אם היא אינה מתכוונת להתיר שימוש חורג.
רק אם יש בכוונתה להתיר שימוש חורג, חובה על הועדה המקומית לנקוט בצעדים המפורטים בסעיפים (1) ו- (2א) הנ"ל.
ברם, אם לדעת הועדה המקומית יש לדחות את הבקשה על הסף, כפי שהיא קבעה במקרה שלפנינו, הרי שאין כל טעם והגיון לנקוט בהליכים לפי הסעיפים הנ"ל מכיוון שהליכים אלו יגרמו לעותר חסכון כיס, בזבוז זמן וטיפוח אשליית שווא, שמא יתירו לו שימוש חורג.
לפיכך, משלא נפל פגם בהליכים שהתנהלו בפני הועדה המקומית, נשמטת טענתו המרכזית של העותר.
 
ה. לא מצאתי גם כל פגם בפעולותיה של ועדת הערר שטיפלה בערר בצורה יסודית והגיעה למסקנה כי יש לדחות את הערר.
סעיף 152(א)(1) לחוק מקנה זכות ערר על החלטת ועדה מקומית לסרב מתן היתר לשימוש חורג.
 
סעיף 152(ד) לחוק קובע:ב "החלטת ועדת הערר תבוא במקום החלטת הועדה המקומית, או רשות הרשוי, לפי העניין...".
 
סעיף 12 ב (ד) (1) לחוק קובע כי החלטת ועדת הערר לפי סעיף קטן 12 ב (א) (1) ו- (2) תהיה סופית.
 
מן האמור לעיל עולה כי משהוגש ערר וניתנה החלטה ע"י ועדת הערר, החלטת ועדת הערר באה במקום החלטת הועדה המקומית והחלטה זו הינה סופית.
כמובן שהחלטת ועדת הערר חשופה לביקורת שיפוטית של בימ"ש זה, אם בהחלטת ועדת הערר נפל פגם מן הפגמים המוכרים במשפט המנהלי כגון אפליה, או אם החלטת ועדת הערר לוקה בשיקולים זרים, או שיקולים פסולים וכדומה.
אין בימ"ש זה בא להחליף את שיקול דעת ועדת הערר בשיקול דעת שלו.
כאמור, ועדת הערר פעלה במקרה שלפנינו בצורה יסודית וללא דופי.
ועדת הערר שמעה את טיעוני הצדדים, כולל העותר והמשיב.
כל חברי ועדת הערר ערכו ביקור במקום והתרשמו בעצמם, באופן בלתי אמצעי, כי מדובר בשימוש חורג, המהווה סטיה ניכרת מתוכנית המשנה את אופיה של הסביבה הקרובה.

סעיף 151 (א) לחוק קובע כי לא ינתן היתר לשימוש חורג, אם יש בכך סטיה ניכרת מתוכנית החלה על הקרקע, או הבניין ותקנה 1(2) לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתוכנית), התשכ"ז – 1967 (להלן – תקנות סטיה ניכרת) קובעת:ו
"סטיה ניכרת מתוכנית לעניין סעיף 151 לחוק היא אחת מאלה:נ
(2) שימוש בבניין, או בקרקע שיש בו שינוי מהיעוד שנקבע בתוכנית והוא משנה את אופיה של הסביבה הקרובה".
 
ועדת הערר קבעה עוד כי הרושם הכולל שיש למי שמבקר במושב, הוא כי מדובר בישוב חקלאי, וזאת למרות קיומם של מספר מבנים שאינם הולמים איפיון זה, אך אלה לא פגעו באופיו הכולל של הישוב.
 
 
 
 
ועדת הערר קבעה עוד:ב
"התרת שימוש כזה (הכוונה לשימוש החורג המבוקש – א'א') מעבה את צביונה הלא חקלאי של החלקה כך שמראה החלקה והשימושים בה, משנים בצורה מובהקת את אופי הסביבה הקרובה.
יודגש, כי הסביבה הקרובה לחלקה, היא חקלאית מובהקת והשימושים המבוקשים משנים מאופי זה".
 
ו. יש להדגיש כי בימ"ש איננו מוסד של תכנון. הסמכויות לתכנון שטח, לקבוע את
יעודו ולהתיר שימוש חורג הוענקו למוסדות התכנון והבנייה וביהמ"ש אינו
מוסמך ואינו כשיר על פי מהותו לשמש מוסד מתכנן.
לפיכך, הלכה פסוקה היא, כי לא ישים ביהמ"ש את שיקול דעתו במקום שיקול הדעת של הרשות המוסמכת אלא אם נפל בהחלטת הרשות המוסמכת פגם משפטי כגון, שיקולים זרים, אפליה, חוסר סבירות וכדומה, המהווים עילה להתערבות בימ"ש זה (ראה לדוגמא בג"צ 465/93 טריידט נ. הועדה המקומית לתכנון ובניה הרצליה, פ"ד מח (2) 622 בעמ' 634 מול האות א').
 
לא למותר להפנים להלכה הקובעת:ו
" אין בית משפט נדרש להתערב במעשה המינהל, על מנת לקבוע מה הוא היה
מעדיף אילו ישב במקום אותה רשות, אלא השאלה היא, אם ההחלטה
שהתקבלה על ידי אותה רשות יכולה לעמוד בבקורת שיפוטית, כהחלטה של
רשות מנהלית סבירה...".
(ראה בג"צ 2324/91 התנועה למען איכות השלטון נ. המועצה הארצית לתכנון ובנייה, פ"ד מה (3) 678).
 
ז. סיכומו של דבר לא מצאתי בהחלטת ועדת הערר פגם כלשהו המצדיק התערבות בימ"ש זה.
 
7. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה ומחייב את העותר לשלם לכל אחד מן המשיבים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪.
סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן ישא ריבית והפרשי הצמדה החל מהיום.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. מהו שימוש חורג ?

  2. שימוש חורג מחניה לאחסנה

  3. שימוש חורג מחניה לאחסנה

  4. היתר זמני לשימוש חורג

  5. שימוש חורג חדרי אירוח

  6. היתר לשימוש חורג לצמיתות

  7. ביטול היתר לשימוש חורג

  8. שימוש חורג במחסן חקלאי

  9. בקשה לשימוש חורג לחניון

  10. שימוש חורג בקרקע חקלאית

  11. היתר לשימוש חורג פעוטון

  12. שימוש חורג במבנה חקלאי

  13. הכשרת שימוש חורג במקרקעין

  14. בקשה לשימוש חורג מעון חוסים

  15. הסמכות למתן היתר לשימוש חורג

  16. היתר לשימוש חורג לגן אירועים

  17. שימוש חורג במחסן לצרכי משרד

  18. היתר לשימוש חורג אולם אירועים

  19. בקשה לשימוש חורג למסגריה ממגורים

  20. ביטול היתר לשימוש חורג לבית קפה

  21. שימוש חורג של חקלאים בקרקע חקלאית

  22. בקשה לשימוש חורג במחסן לשימוש למסעדה

  23. היתר לשימוש חורג לתחנת דלק ל-3 שנים

  24. ניכוי הוצאות התאמה בזמן שימוש חורג

  25. אישור לשימוש חורג מתעשייה למגורי עובדים

  26. התעשרות שלא כדין עקב שימוש חורג במקרקעין

  27. בקשה לשימוש חורג במרתף שנבנה ללא אישור בתל אביב

  28. בקשה לשימוש חורג מייעוד מסחרי לייעוד אולם שמחות

  29. היתר לשימוש חורג במחסן במרתף לשימוש של עסק ומוסך

  30. ערר על אישור בקשה לשימוש חורג לצורך מגורי עובדים

  31. ביטול צו הפסקה שיפוטי בגין שימוש חורג במקרקעין

  32. ערר על החלטה להתיר שימוש חורג למשך 3 שנים לפעוטון

  33. בקשה לחידוש היתר לשימוש חורג בדירה כמשרד לעורכי דין

  34. עיכוב ביצוע כניסת צווי הריסה ואיסור שימוש חורג לתוקף

  35. צו מניעה קבוע אשר יאסור לעשות שימוש חורג במשק חקלאי

  36. ערר על החלטת הועדה המקומית לאשר שימוש חורג לצהרון לילדים

  37. שימוש חורג לאחסנת וייצור מסגרות אלומיניום לתקופה של שלוש שנים

  38. בקשה לשינויים ותוספת הקלה בגובה מבנה ושימוש חורג לקופ"ח ומשרדים

  39. בקשה לשימוש חורג לבית אבות במקרקעין המיועדים לתעשייה ולמלאכה קלה

  40. אי הגשת התנגדויות אינו מכשיר באופן אוטומטי בקשות לשימושים חורגים

  41. היתר לשימוש חורג לשימוש במרתף למשרד לבעלי מקצועות חופשיים לצמיתות

  42. בקשה להיתר שימוש חורג שאינה חתומה על ידי כל בעלי המקצוע הנדרשים על פי הדין

  43. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון