שכר לא מדווח - תאונת עבודה

התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והמשיב מקבל תגמולים ששעורם נקבע על פי גובה השכר עליו דיווח המעביד בתלושי השכר. בבית משפט השלום טען המשיב כי דיווח זה אינו משקף את המציאות וכי בפועל היה השכר אותו קיבל כפול.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שכר לא מדווח - תאונת עבודה:

.1המשיב נפגע בתאונת עבודה וכתוצאה מכך נגרמו לו, לטענתו, נזקי גוף. אתנזקיו הוא תובע מן המעביד ומן המבקשת שביטחה את המעביד בביטוח אחריות.
התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה והמשיב מקבל תגמולים ששעורם נקבע על פי גובה השכר עליו דיווח המעביד בתלושי השכר. בבית משפט השלום טען המשיב כי דיווח זה אינו משקף את המציאות וכי בפועל היה השכר אותו קיבל כפול. כיוון שכך, טענה המבקשת, היא המבטחת, בבית משפט קמא כי פטורה היא מלשאת באותם סכומים נוספים שעשוי היה המשיב לקבל כתגמולים, מן המוסד לביטוח לאומי, אילו גילה מעבידו למוסד את שעור השכר האמיתי. טענה זו מבססת המבקשת על הוראה המצוייה בפוליסת ביטוח האחריות שהנפיקה למעביד ואשר פוטרת אותה "מסכום כלשהו ששולם על ידי המוסד לביטוח לאומי בגין עילת התביעה, או שהמוסד חייב בו אך לא שילמו מחמת קיום הוראה או הוראות בחוק ביטוח לאומי או בתקנותיו או מחמת
שלא הוגשה לו התביעה כלל".
לטענתה מתקיים הפטור הזה כאן. המוסד לביטוח לאומי - כך היא טוענת - נמנע מלשלם לניזוק את מלוא התגמולים המגיעים לו - זאת מחמת שהמעביד לא קיים את הוראות חוק הביטוח הלאומי ואת התקנות שהותקנו על פיו ולא דיווח על השכר האמיתי. בית משפט השלום דחה את הטענה וקבע כי המשיב, הניזוק, עשה את כל
שמוטל עליו על פי דין:ב הוא פנה למוסד לביטוח לאומי, גילה שם מהו שכרו האמיתי ואין הוא צריך לשאת בתוצאות המחדל של המעביד. אלא שעובדה זו אפילו היא נכונה, אינה עומדת בשורש המחלוקת כאן. המחלוקת נוגעת ליחסים המשפטיים בין הניזוק למבטחת ולא לאלה המתקיימים בין הניזוק למזיק. ראוי לבחון, לפיכך, את החלטת בית משפט השלום לאור העובדות הצריכות לענין.
החלטתי לדון בבקשה כאילו ניתנה הרשות וכאילו הוגש ערעור על פי הבקשה.
.2למחלוקת - שני פנים:ו
ראשית, האם פוטרת הוראת חוזה הביטוח, שבין המבטחת לבין המעביד, את המבטחת מאחריותה כלפי המעביד, לכל סכום שעשוי היה הניזוק לקבל מן המוסד לביטוח לאומי, אילו נמסר דיווח מלא על השכר. שנית, ובהנחה שכך הוא, האם עומד לה, למבטחת, פטור זה גם כלפי הניזוק, המפנה את דרישתו ישירות אליה מכח הוראת סעיף 68לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981(להלן:נ חוק חוזה הביטוח).
הצדדים מציעים פירושים מתחרים להוראה הראשונה שעניינה מהות הפטור הקבוע בפוליסה. המשיב מציע לפרש את ההוראה הפוטרת כאמור את המבטחת מסכום "שהמוסד חייב בו אך לא שילמו מחמת קיום הוראה בחוק ביטוח לאומי או תקנותיו" כאילו נתכוונה להוראות חוק הפוטרות בכל מקרה את המוסד מן התשלום. פירוש זה אינו מתלה היבט זה של הפטור בהתנהגות המעביד המבוטח, והפטור מתקיים על פיו רק באותם מקרים בהם ממילא אין על פי החוק זכאות לגמלאות. המבטחת מציעה פירוש אחר. לטענתה, הפטור הקיים לה מכח אותו סייג מתייחס לכל סכום שהמוסד היה עשוי לשלם כגמלאות ואשר לא שולם בשל שהמעביד לא קיים את הוראות החוק והתקנות. במקרה כזה, כמו במקרה בו לא הוגשה תביעה לביטוח הלאומי כלל - יופחת הסכום הרעיוני של הגמלאות מתגמולי הביטוח.
.3הלשון בה נקטה הפוליסה בעניין זה - רב בה הסתום על הגלוי. מוטב היה
לה להוראה שתנוסח בשפה תקינה ובלשון מובנת. את הנוסח המעורפל הקיים לא נותר
אלא לפרש על פי הגיונם של דברים, ועל פי ההקשר המתחייב מן היחסים המשפטיים המתקיימים על פי הפוליסה. על פי ההסכם שנחתם בינו לבין המבטחת רכש המעביד פוליסה לביטוח אחריותו כנגד נזקים שהוא גורם לאחרים. ההסכם מטיל עליו את החובה לגרום לכך כי, במקרה של תאונת עבודה, יקבל העובד הניזוק את הגמלאות המגיעות לו מן המוסד לביטוח לאומי. לקיום ההתחייבות הזו נפקות של ממש מבחינת שעור החבות שהמבטחת נוטלת על עצמה. תשלום הגמלאות לניזוק מפחית, בהתאמה, את שעור חבותו של המעביד וממילא גם את שעור חבותה של המבטחת. אין ספק כי היקף הסיכון עומד בשורש ההתקשרות שבין המבוטח לבין המבטחת.
חוזה הביטוח בא להקטין את חבותה של המבטחת בשניים:ב ראשית, לגרוע מחבותה את אותם סכומים שמשתלמים בפועל על ידי המוסד לביטוח לאומי לניזוק ואשר מופחתים, ברגיל, מחבותו של המעביד עצמו; שנית, להפחית מתגמולי הביטוח גם את אותם סכומים שהיו עשויים להשתלם לניזוק ואשר לא שולמו בפועל בשל מחדליו של המבוטח. הפוליסה מונה שני סוגים של מחדלים:ו אלה שבאו מחמת שלא הוגשה כלל תביעה למוסד לביטוח לאומי ואלה שבאו מחמת שהוגשה תביעה אלא שלא היה בה כדי למצות את מלוא הזכות הקבועה בחוק הבטוח הלאומי, לקבלת גמלאות.
בכל הנוגע לאותו חלק בשכר שהועלם מידיעת שלטונות הביטוח הלאומי, ניתן אולי לומר כי לא הוגשה תביעה כלל; ואם לא כך כי אז נתקיים כאן, מכל מקום, המחדל האחר המנוי בפוליסה, זה אשר הביא להפחתת הגמלאות. אכן, אין להלום כי הכוונה במילים סכום "שהמוסד חייב בו אך לא שילמו מחמת קיום הוראה בחוק", לתשלום שהמוסד לביטוח לאומי ממילא לא חייב בו מכח החוק. מאידך גיסא, מסתברת הכוונה לאותם סכומים שעשוי היה הניזוק לקבל, ולא קיבלם, בשל מעשיו או מחדליו של המעביד. חוק הביטוח הלאומי והתקנות שהותקנו על פיו קושרים את גובה הגמלאות ברמת השכר של העובד-הנפגע. המנעות מדווח על מלוא השכר גורמת ממילא להפחתת הגמלאות, וזאת "מחמת קיום הוראה בחוק הביטוח הלאומי או בתקנותיו".
התוצאה היא כי, ביחסים בין המבטחת לבין המעביד - המבוטח, פטורה הראשונה מחבותה לשפות את האחרון בגין אותם תגמולים שהיו עשויים להשתלם לידי הניזוק אלמלא מחדליו של המבוטח, ובכך להפחית מתביעתו. משהפר המבוטח את הוראת הפוליסה, ומשגרם לכך כי על פי הוראות חוק הביטוח הלאומי, נמנעו מן הניזוק מקצת מן התגמולים, פטורה המבטחת מחבותה לשפותו בגין אותם סכומים.
.4שבה, איפוא, למקומה השאלה האחרת:נ האם פועל הפטור הזה גם ביחסים
המשפטיים שנוצרו בין המבטחת לבין צד ג' הניזוק. החבות מכח ביטוח האחריות היא פועל יוצא של שתיים:ב שאלת אחריות המזיק כלפי הניזוק (מקרה הביטוח) ושאלת קיומו של כיסוי ביטוחי במקרה המסויים הנידון וזאת מכח ההתקשרות ההסכמית שבין המזיק לבין המבטח. מקום בו המענה לשאלה השנייה נעוץ בהוראות הפוליסה עצמה חורצת התשובה השלילית גם את גורל תביעתו של הניזוק כלפי המבטח. הניזוק רשאי להפנות את תביעתו ישירות כנגד המבטחת מכח הוראת סעיף 68לחוק שזו לשונו:ו "בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי".
נוסח דומה לסייג זה המפורש בסיפא שבסעיף 68לחוק חוזה הביטוח, מופיע גם בהוראות סעיף 69לחוק. על פרשנותו של הנוסח הזה האחרון עמדתי כבר בע"א (ב"ש) 65/90מצליח נ. הוד אווז בע"מ ואחרים פס"ם תשנ"ב (א) 408, 419:נ
"תכלית החקיקה מחייבת לפרש סייג זה כמתייחס לטענה כנגד עצם החבות על פי חוזה הביטוח, בין משום שלא ארע מקרה הביטוח ובין משום שהפוליסה אינה מתייחסת אליו, ובין משום שלא היה לה תוקף במועד הרלבנטי..."
בית המשפט העליון שקבע את ההלכה באותו ענין, הבהיר היטב את ההגיון העומד מאחורי הסייג האמור, ואת גדרו. לפני המבטח, כך נפסק, פתוחות כל הטענות בדבר אי חבותו על פי הפוליסה, ואולם אין המבטח יכול לטעון כלפי צד שלישי טענות כלשהן נגד המבוטח אשר אין להן אחיזה בחוזה הביטוח עצמו (רע"א 5912/91המגן חברה לביטוח בע"מ נ. מצליח פ"ד מט (3) 265מפי כב' השופטת דורנר).
בית המשפט העליון הדגיש כי הפרשנות הראויה לטענה הנזכרת בסיפא לסעיף 69(א) לחוק היא כי הכתוב נתכוון לטענה הנובעת מתנאיו של חוזה הביטוח (הפוליסה) גופו בלבד - להבדיל מטענה שהיא "חיצונית" לחוזה, למשל, הטענה כי המבוטח לא שילם את מלוא דמי הביטוח. פרשנות זו - הולמת, כך נפסק, את מעמדו ומצבו של ניזוק, צד שלישי, התובע את נזקו מכוחה של הפוליסה (שם, מפי כב' השופט קדמי). דברים אלה יפים גם כאן.
.5זכויותיו של הניזוק כלפי המבטחת כאילו הוקנו לו, מלכתחילה, ובמישרין מכח הוראת סעיף 68לחוק חוזה הביטוח, וזכויות אלה נעוצות כולן בחוזה הביטוח. כשם שאין הצד השלישי נתון לטענה חיצונית לפוליסה, כך נתון הוא לכל הסייגים המנויים בפוליסה עצמה. ביחסים בינו לבין המבטחת אין לו אלא מה שיש למבוטח מכח הפוליסה, ובאין חבות, על פי חוזה הביטוח, לשלם תגמולי ביטוח, אין גם מאחורי דרישתו של הצד השלישי לעשיית קפנדריה, מכח סעיף 68לחוק, ולא כלום. כיוון שהמבטחת אינה חבה כלפי המבוטח בשיפוי אותם סכומים שעשוי היה הניזוק לקבל מן המוסד לביטוח לאומי, ממילא אין היא חבה כלפי הניזוק באותם סכומים.
דין הערעור, איפוא, להתקבל.
החלטת בית משפט השלום תבוטל, ופסק הדין יביא בחשבון את הצורך להפחית מן התביעה המופנית כלפי המבקשת את אותם סכומים אשר יוכח במשפט שעשויים היו להשתלם לידי המשיב אילו פירש המעביד את מלוא השכר בתלושי המשכורת.

אין בסייג זה כדי להשפיע על שעור החבות של המעביד עצמו.
המשיב ישא בהוצאות המשפט בסך -.000, 2ש"ח.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. תאונת עבודה טפסן

  2. תאונת עבודה במחסן

  3. תאונת עבודה במפעל

  4. תאונת עבודה מתנדב

  5. תאונת עבודה פיצוץ

  6. תאונת עבודה במאפיה

  7. תאונת עבודה בחו''ל

  8. תאונת עבודה - את מי תובעים

  9. דיכאון כתאונת עבודה

  10. תאונת עבודה של שוחט

  11. תאונת עבודה עם מכבש

  12. תאונת עבודה עם אקדח מסמרים

  13. אדם אשר נפטר בתאונת עבודה

  14. קטיעת אצבעות תאונת עבודה

  15. תאונת עבודה עם מנוף

  16. תאונת עבודה עם פטיש

  17. תאונת עבודה עם סכין

  18. תאונת עבודה של סייעת

  19. תאונת עבודה של חקלאי

  20. תאונת עבודה קרע בכתף

  21. תאונת עבודה התחשמלות

  22. תאונת עבודה בגן חיות

  23. תאונת עבודה בבית ספר

  24. תאונת עבודה עם עגורן

  25. תאונת עבודה עם מקדחה

  26. תאונת עבודה של מלצרית

  27. גב תפוס - תאונת עבודה

  28. חתך באצבע תאונת עבודה

  29. תאונת עבודה בטיול שנתי

  30. קריסת עץ - תאונת עבודה

  31. תאונת סקי כתאונת עבודה

  32. תאונת עבודה פגיעה בכתף

  33. נגיחת שור - תאונת עבודה

  34. תאונת עבודה בקונדיטוריה

  35. פגיעה במרפק תאונת עבודה

  36. עובדת משק - תאונת עבודה

  37. ? תאונת עבודה חשמלאי - פיצויים

  38. קוצר נשימה כתאונת עבודה

  39. משיכת כבל - תאונת עבודה

  40. תאונת עבודה בעסק משפחתי

  41. תאונת עבודה טכנאי מזגנים

  42. פגיעה נפשית כתאונת עבודה

  43. אצבעות נחתכו בתאונת עבודה

  44. מה עושים במקרה של תאונת עבודה

  45. הרמת משקל כבד תאונת עבודה

  46. פיצוי על שתי תאונות עבודה

  47. תאונת עבודה כוויה ממי חמצן

  48. שכר לא מדווח - תאונת עבודה

  49. תאונת עבודה עובד נמל אשדוד

  50. השחזת מרצפות - תאונת עבודה

  51. המשך עבודה לאחר תאונת עבודה

  52. תאונת עבודה של פועל מהשטחים

  53. ויכוח עם לקוח - תאונת עבודה

  54. חובת דיווח של המעביד על תאונת עבודה

  55. איחור בהודעה על תאונת עבודה

  56. תאונת עבודה של עובדת ניקיון

  57. תאונת עבודה בזמן תורנות לילה

  58. תאונת עבודה עם מסור - תביעת פיצויים

  59. הגדרת ''מעון'' - תאונת עבודה

  60. החמרת מום מולד - תאונת עבודה

  61. ניקוי מכונה פגיעה ביד - תאונת בעבודה

  62. מכה בראש משולחן - תאונת עבודה

  63. תאונת עבודה בזמן נסיעה על טנק

  64. ? תאונה בעבודה פריקת כתף – כמה פיצויים

  65. כניסת גוף זר בעין - תאונת עבודה

  66. תאונת עבודה פועל בניין - תביעת פיצויים

  67. מימון חמי מרפא לנפגע תאונת עבודה

  68. תאונת עבודה של רב בדרך לבית הכנסת

  69. התעוורות בעין אחת עקב תאונת עבודה

  70. תאונת עבודה של (פיקולו) מלצר זוטר

  71. ערעור על גובה הפיצוי בתאונת עבודה

  72. קטיעת אצבעות בתאונת עבודה עם מכונה

  73. תאונת עבודה במהלך עבודות צביעה בגובה

  74. פיצויים בגין פגיעה על ידי מחפר - תאונת עבודה

  75. תאונת עבודה ללא גורם חיצוני הנראה לעין

  76. תאונת עבודה בדרך מהעבודה - עצירה לאכול

  77. פיקוח על עובד חסר ניסיון - תאונת עבודה

  78. הפסקה וסטיה מהדרך המקובלת - תאונת עבודה

  79. טופס תביעה תאונת עבודה ללא חתימת המעביד

  80. ערעור מצד המעסיק על פיצויים בתאונת עבודה

  81. חשיבות גרסה ראשונית בבית חולים - תאונת עבודה

  82. תאונת עבודה - טענת עובד שלא קיבל הדרכה מהמעביד

  83. תביעה של טכנאי נגד בזק של טכנאי נגד בזק – תאונת עבודה

  84. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון