שתיקה כמצג שווא

חובת הגילוי, בשלב הטרום חוזי נגזרת מחובת תום הלב המצוייה בסעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973 (להלן: "חוק החוזים"). שתיקה יכולה להחשב מצג פוזיטיבי, ולהוות הטעיה והפרה של חובת תום הלב וחובת הגילוי, וזאת - כאשר, בנסיבות הענין, היה מקום שלא לשתוק, ולספק האינפורמציה לצד שכנגד. ראה: ע"א 494/74 חברת בית החשמונאי נ' אהרוני פד"י ל (2) 141, בעמ' 144, מפי כב' השו' בייסקי: "כידוע אין שתיקה כשלעצמה יוצרת מצג שווא ובוודאי לא מצג שווא בתרמית ... ואולם יש ובעת ההתקשרות לא נאמרו דברים אשר בנסיבות הענין היה מקום לומר אותם, על מנת שתתקבל תמונה מלאה ושלמה של העובדות העשויות להשפיע על אחד הצדדים לאותה ההתקשרות או על המחיר או על תנאי ההתקשרות. במקרה כזה לא תעמוד הטענה כי כל אשר נאמר הוא אמת, וכי לא הוצגו דברים שבשקר יסודם. החובה הולכת הרחק מזה וכאשר על פי הנסיבות יש לצפות שמלבד הדברים והתיאורים שנאמרו היה מקום לומר דברים שמבחינת העסקה יש להם חשיבות - כי אז ייתכן והשתיקה ואי- גילוי כל הפרטים מעוותת את התמונה בכללותה והעלמת אותם פרטים על יד שתיקה יוצרת מצג שווא".מצג שווא