תאונה בגלל שינוי נתיב אחרי רמזור ירוק

לטענת התובע עת התחלף מופע הרמזור לירוק הוא החל בנסיעה איטית ישר וכשעשה כן רכבו של הנתבע 1 סטה לפתע לכיוון נתיב נסיעתו מהנתיב מימינו, המיועד לנסיעה לימין בלבד וגרם לפגיעה ברכבו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בגלל כניסה לנתיב אחרי רמזור ירוק / תאונה בגלל שינוי נתיב אחרי רמזור ירוק: תביעות הדדיות לשיפוי כל אחד מן הצדדים בגין נזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מתאונת דרכים מיום 30/11/10. לשם הנוחיות יכונה להלן, התובע, הוא גם הנתבע שכנגד :"התובע" ואילו הנתבע - הוא גם התובע שכנגד:"הנתבע" . לטענת התובע, במועד הנקוב הוא עמד ולפניו בין שלושה לארבעה רכבים,בנתיב השני מימין המיועד לנסיעה ישר תוך שהוא ממתין להחלפת מופע הרמזור לירוק. לטענתו עת התחלף מופע הרמזור לירוק הוא החל בנסיעה איטית ישר וכשעשה כן רכבו של הנתבע 1 סטה לפתע לכיוון נתיב נסיעתו מהנתיב מימינו, המיועד לנסיעה לימין בלבד וגרם לפגיעה ברכבו. לטענת התובע,בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע 1 הואיל והוא סטה לכיוון נתיב הנסיעה שלו ומשכך, על הנתבע 1 ועל מבטחת רכבו - הנתבעת 2 לשפותו, ביחד ולחוד, בגין הנזקים אשר אירעו לרכבו כפועל יוצא מהתאונה. לטענת הנתבעים, במועד הנקוב עמד הנתבע בנתיב הימני ביותר כשרכבו מוטה אלכסונית לכיוון נתיב הנסיעה משמאלו - נתיב הנסיעה בו נסע התובע וזאת, הואיל והנתבע 1 ביקש להשתלב לנסיעה בנתיב זה. לטענת הנתבע בעודו במצבו זה , חלפו על פניו מספר רכבים ללא הפרעה, אלא שהתובע אשר לא שם דעתו לדרך פגע ברכבו בשעה שזה עמד כאמור במצב של עצירה מוחלטת. לטענת הנתבעים, בנסיבות האמורות, האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של התובע ומשכך, יש לדחות את תביעת התובע ולקבל תביעתו הנגדית של הנתבע 1 במסגרתה הוא עותר לשיפויו בגין הנזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מהתאונה. בדיון אשר התקיים בפני העידו התובע וכן, הנתבע 1 ואשתו אשר, בין היתר, אף הדגימו בפני את התאונה באמצעות רכבי הדגמה באופן מפורט, כל אחד לגרסתו . כמו כן, הוצגו בפני תמונות הנזק לכלי הרכב המעורבים וכן, צילום מקום התאונה. התרשמתי מן העדויות , עמדתי על נסיבות התאונה, מיקום הרכבים ומיקום הפגיעות ועיינתי בכל הראיות אשר הוצגו בפני . לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם , אל נוכח נטלי הראייה - מצאתי כי יש לקבל את התביעה הראשית ולדחות את התביעה שכנגד ולהלן יפורטו טעמי. 5. הגם נכון שעסקינן בתביעות קטנות, בהן בית המשפט מגמיש את הדרישות הקבועות בחוק, הרי שעדיין חלה על כל אחד מן הצדדים החובה להוכיח את תביעתו, וזאת בבחינת "המוציא מחברו עליו הראיה". הואיל ועסקינן בתביעות הדדיות הנטל החל על כל אחד מהתובעים בהקשר זה הינו להוכחת העובדות המשמשות בסיס לתביעתו- דהיינו את האירוע , את האחריות הנובעת מאותן עובדות, את הנזק אשר אירע לו כפועל יוצא מכך וקשר סיבתי בין הנזק לבין האירוע . יחד עם זאת - נטל ההוכחה - הוא נטל הבאת הראיות, נקבע במשפט אזרחי נקבע עפ"י "הטיית מאזן ההסתברות". לענין זה נקבע בע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד מ (1) 589,598 כי: "דרושה רק הרמת נטל ההוכחה עד למעלה מ 50% על פי מאזן ההסתברות, אלא שנחוץ להגיש ראיות בעלות משקל יתר על מנת להגיע באותם תיקים עד לשכנוע של 51% " דהיינו , דין התביעה אליה יטה מאזן ההסתברויות כדי 51% להתקבל בעוד שדין התביעה הנגדית להדחות. 6. מן הכלל אל הפרט - במקרה המונח בפני מדובר בגרסה מול גרסה ומשכך, על בית המשפט לבחון האם יש בעדויות גופן , בדין או בראיות החיצוניות בכדי לתמוך באיזה מגרסאות הצדדים באופן המטה את מאזן ההסתברויות לכיוון גרסה זו. בחינה כאמור מעלה כי מאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע ומשכך, יש לקבל את תביעתו ולדחות את התביעה הנגדית. כך, הראיות החיצוניות הינן תמונות המתעדות את הנזק לכלי הרכב המעורבים - עיון בתמונות אלו מעלה כי יש בהן בכדי לתמוך בגרסת התובע ולשלול את גרסת הנתבע. כך , עיון בתמונות הנזק לרכבו של התובע מעלה כי הנזק לרכבו של התובע הינו נזק הממוקם בצידו של הרכב והוא נזק מסוג מעיכה . מיקומו של הנזק - בצידו של הרכב, כמו גם טיבו- מעיכה- יש בהם בכדי לתמוך בגרסת התובע ולפיה סטה הנתבע לכיוון נתיב נסיעתו בשעה שזה החל להתקדם. אציין כי לו גרסת הנתבע היתה נכונה, דהיינו לו אמנם פגע ברכבו רכב התובע בשעה שהנתבע היה במצב עמידה סטטי כי אז היה מצופה שהנזק ברכבו של התובע יהיה בחזית רכבו ולא בצידו והוא יהיה נזק מסוג שריטות המעיד על המשך התקדמות רכב התובע אל מול רכבו העוצר של הנתבע . לאמור יש להוסיף כי העדה מטעם הנתבע - אשר היא אשתו ומשכך מלכתחילה המשקל הראייתי אשר יש ליחס לעדותה הינו מועט , שללה טענתו של הנתבע ולפיה, טרם חלוף רכבו של התובע , חלפו על פני רכב הנתבע 1 רכבים אחרים אשר לא פגעו בו, באשר העדה העידה כי הפגיעה היתה מיד עם תחילת התקדמות הרכבים בנתיב הימני בו נסע התובע. זאת אף זאת, אין עוררין כי הנתבע היה זה אשר ביקש להשתלב בנתיב נסיעתו של התובע ומשכך, חלה עליו החובה ליתן זכות קדימה לרכבו של התובע ולהשתלב בנתיבו בזהירות- חובה אשר הופרה על ידי הנתבע 1. בנסיבות כפי שנקבעו על ידי לעיל, הנני קובעת כי האחריות לתאונה מוטלת לפתחו של הנתבע ומשכך, דין תביעתו של התובע להתקבל ודין התביעה שכנגד להדחות. 7. משקבעתי כי האחריות לתאונה מוטלת על הנתבע הרי שעלי לבחון את הנזקים הנטענים על ידי התובע. בהקשר זה, תמך התובע את נזקיו הניתנים לתיקון בסך של 2251 ₪ בחוות דעת שמאית המעידה על שומת הנזק. כמו כן, תמך התובע תשלום שכ"ט לשמאי בסך 500 ₪ בחשבונית מס קבלה . משכך, הנני קובעת כי התובע הרים את הנטל להוכחת נזקים אלו אשר נגרמו לו. 8. אשר על כן הנני מקבלת התביעה העיקרית ודוחה את התביעה שכנגד. משכך, הנתבעים ביחד ולחוד ישלמו לנתבע סך של 2,751 ש"ח וזאת, בתוך 30 יום מהיום ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה שכנגד (27/2/2011) ועד למועד התשלום המלא בפועל. כן ישאו הנתבעים ביחד ולחוד בהוצאות התובע בסך של 400 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום פסק הדין ועד למועד התשלום המלא בפועל.   רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 ימים ממועד המצאת פסק הדין. משפט תעבורהרמזור