תאונת דרכים במהלך טסט

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים במהלך טסט (מבחן נהיגה). 1. בפני תביעה אשר הוגשה לבית משפט לתביעות קטנות ברחובות על ידי התובע כנגד הנתבעים נתבע 1 ר.ג.א צרפתי בע"מ (להלן: "נתבעת 2"), והכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (להלן: "נתבעת 3"), בגין תאונת דרכים אשר אירעה ביום 26.10.00, ברחובות. 2. בכתב התביעה טוען התובע, כי בתאריך הנ"ל היה במבחן נהיגה עם רכבו מסוג משאית. המשאית הגיעה לצומת המדע- הרצל ברחובות, בכוונה לפנות שמאלה לכיוון נס ציונה מנתיב המיועד לנסיעה ישר ולפניה שמאלה, כאשר רכב צד ג' נהוג על ידי נתבע 1 אשר נסע בנתיב הנסיעה משמאל, המיועד לפניה שמאלה בלבד, המשיך בנסיעה ישר, וזאת בניגוד לחוק. תוך כדי פנית המשאית שמאלה, פגע בה הנתבע 1 וגרם לנזקים. 3. הנתבעים 1 ו- 2 לא הגישו כתב הגנה. 4. בכתב ההגנה מטעם נתבעת 3 נטען, כי יש לדחות ו/או למחוק על הסף את התביעה בשל העדר יריבות, מחמת הנימוקים דלקמן: הנתבעת לא קיבלה כל הודעה על האירוע ולכן אינה מחוייבת בכיסוי ביטוח ו/או בהשבת נזקי התובע, הן עפ"י תנאי הפוליסה, והן עפ"י חוק חוזה הביטוח. למרות פניותיה לנתבעים 1 ו- 3, סירב למסור הודעה. לחילופין טוענת הנתבעת 3, כי יש להפחית מחבותה המוכחשת כשלעצמה שיעור יחסי בגין נזקיה כתוצאה מאי מסירת הודעה. הנתבעת מכחישה את אחריות הנתבע לתאונה, וכן את נסיבות התאונה כפי שנטענו בכתב התביעה. 5. דחיה/ מחיקה על הסף של התביעה: לאחר שקראתי את כתבי הטענות והמסמכים, שמעתי את הצדדים, ועיינתי בהוראות החוק ובפסיקה, הנני דוחה את בקשת הנתבעת 3. אלה טעמיי: א. סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א- 1981 (להלן: "החוק") קובע: "בביטוח אחריות רשאי המבטח- ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא- לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי. ב. בע"א 215/91,"הסנה" חברה ישראלית לביטוח בע"מ נ' אסולין אלי, פורסם בדינים מחוזי כרך כו (7), 542 נקבע: "סעיף 68 לחוק קובע יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח, כל אימת שהצד השלישי דורש זאת, או כל אימת שהמבטח מעדיף לשלם את תגמולי הביטוח ישירות לצד השלישי...(עמ' 542). ג. סעיף 22 לחוק קובע: "קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח מיד לאחר שנודע לו, ועל המוטב להודיע למבטח, מיד לאחר שנודע לו, על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי הביטוח; מתן הודעה מאת אחד מאלה משחרר את השני מחובתו". סעיף 24 (א) לחוק קובע: "לא קוימה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23 (ב) במועדה, וקיומה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו, אין הוא חייב בתגמולי הביטוח אלא במידה שהיה חייב בהם אילו קויימה החובה; הוראה זו לא תחול בכל אחת מאלה: (1) החובה לא קויימה או קויימה באיחור מסיבות מוצדקות; (2) אי קיומה או איחורה לא מנע מן המבטח את בירור חבותו ולא הכביד על הבירור". ד. טענת ההגנה של הנתבעת 3, הינה כי לא קיבלה כל הודעה על האירוע וכי למרות פניותיה לנתבעים 1, 2 הנ"ל מסרב למסור הודעה (ראה סעיף 1 לכתב ההגנה). ה. הנתבעת לא הוכיחה טענתה, כי לא קיבלה הודעה מהנתבעים. אמירתו הכללית של נציגה בדיון אין בה כדי להוות הוכחת הטענה. ו. הנתבעת ציינה בכתב הגנתה, כי הנתבע לא מסר הודעה, אך לא פירטה מה היו פעולותיה בנדון. גם במהלך הדיון לא נמסר כל מידע הנוגע לנסיונות הנתבעת 3 ליצור קשר עם הנתבעים 1 ו-2. ז. סעיף 24 (א) לחוק קובע כי, אי מילוי חובת ההודעה גורר אחריו הקטנת חבות המבטח ולא ביטולה המוחלט (כהוראת סעיף 25 לחוק), וגם זאת בתנאי שקיום חובת ההודעה היה מאפשר למבטח להקטין חבותו. לפיכך, אין יסוד לעתירת הנתבעת 3 לדחיה ו/או מחיקה על הסף של התביעה והנני דוחה אותה. 6. א. הנתבעת 3 עתרה לחילופין, להפחית מחבותה שיעור יחסי בגין נזקיה כתוצאה מאי מסירת ההודעה. בענין זה נקבע בע"א 512/91 הנ"ל "... המבטח רשאי להפחית את תגמולי הבטוח המגיעים למבוטח, במקרה שהאחרון לא קיים את חובת ההודעה..., רק אם המבטח הרים את הנטל המוטל עליו והוכיח כי קיומן של חובות אלה, או של אחת מהן היה מאפשר לו להקטין את חבותו" (ראה שם, 543). ב. יתירה מכך, הנתבעת לא הרימה הנטל להוכיח, כי מסירת ההודעה היתה מאפשרת לה להקטין חבותה ובאיזה שיעור. בענין "הסנה" נקבע עוד, כי "...מידת ההוכחה המוטלת על המבטח במקרה זה דורשת ממנו להראות קיומו של נזק ממשי עקב אי מתן ההודעה על ידי המבוטח, ואין להסתפק בהוכחת האפשרות התיאורטית שייגרם נזק..." (ראה, שם). ג. הנתבעת 3 לא הרימה את הנטל להוכיח, כי אי מסירת ההודעה גרמה לנזק ממשי ולכן אין מקום להפחית את תגמולי הביטוח. 7. לגבי אופן קרות התאונה העיד מר נחום דסקל, בוחן במשרד הרישוי, כי הנתבע 1 הוא האחראי לתאונה. מדובר בעד חיצוני, אשר אין לו ענין בתוצאות משפט זה. יש להניח מתוקף תפקידו כי הינו בעל מומחיות בתחום התעבורה והנני מקבלת את עדותו במלואה. לפיכך אני קובעת, כי נתבע 1 אחראי לתאונה. 8. התובע הוכיח נזקים לפי חוות דעת שמאי, סה"כ 2,931 ₪, לגבי שכ"ט השמאי, 342 ₪, לא הוגשה קבלה. 9. לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת נתבעים 1-3 ביחד ולחוד לשלם לתובע סך של 3,273 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 26.10.00 ועד התשלום המלא בפועל, בכפוף לכך שתוך 10 ימים ימציא התובע קבלה על תשלום שכ"ט השמאי. לא יעשה כן יופחת סך 342 ₪ מסכום פסק הדין. כן אני מחייבת את הנתבעים 1-3 ביחד ולחוד, לשלם לתובע הוצאות בסך 550 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. אינני רואה לפטור את הנתבעת 3 מתשלום הוצאות כבקשת נציגה בדיון לנוכח המסקנות אליהן הגעתי כאמור לעיל. מבחן נהיגה (טסט)תאונת דרכים