תאונת דרכים קשה של ילד - תשלום תכוף

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונת דרכים קשה של ילד - תשלום תכוף: התובע ילד בן קרוב לארבע שנים נפגע בתאונת דרכים בהיותו כבן שנתיים. הפגיעה היתה קשה מאוד, מהמסמכים הרפואיים שצורפו עולה כי לתובע נגרמה פגיעה מורכבת, כולל פגיעת ראש וחבלה קשה של חוט השדרה. נגרמו לו גם דום לב והפסקת נשימה שהצריכו טיפול הנשמה והחייאה מלאכותית, הוא היה מחוסר הכרה במשך כשלושה שבועות והיה מאושפז במשך 37 ימים במחלקה לטיפול נמרץ ובסה"כ היה מאושפז בבתי חולים כתשעה חודשים. הוא החלים למעשה מחבלת ראש אך מאידך נותרו פגיעות חמורות כתוצאה מהפגיעה בחוט השדרה. התובע נותר משותק בשתי גפיו התחתונות עם חולשה בולטת של הגפיים העליונות, רפיון של הגו, חוסר שליטה על הסוגרים ולמעשה אין מחלוקת שנכותו היא בשיעור של 100אחוז והוא זקוק לטיפול וסיעוד מעל ומעבר לדרוש לילדים בגילו. עם הגשת התביעה לפיצויים בבית משפט זה הגיש התובע, באמצעות אימו, לאחר שאביו נהרג באותה תאונה בה נפגע התובע, גם בקשה לתשלום תכוף שהחלטה זו מתייחסת אליה. בקשה זו מחולקת לשלושה חלקים עיקריים, חלק הראשון מתייחס להפרש מחיר הדירה שנרכשה ע"י אימו לאור מגבלותיו וצרכיו של התובע. החלק השני מתייחס לתשלומים חודשיים עבור סיעוד התובע, טיפולים רפואיים ושיקומיים, נסיעות ודמי מחייה והחלק השלישי מתייחס לתשלום חוב שהצטבר עבור טיפול בתובע ע"י מטפלות. במסגרת הדיון הוסיפו ב"כ הצדדים כי לפני התאונה התגוררה המשפחה בדירה בת שני חדרים בקומה שלישית ללא מעלית בבית ישן בבני ברק ובשל מצבו של התובע מכרו דירה זו בסכום השווה ל 000, 91 דולר ורכשו דירה אחרת, בת חמישה חדרים בקומה ראשונה בבית חדש עם מעלית בסכום השווה ל 000, 240 דולר. כמו כן ציינו כי קיים אישור רפואי על פיו זקוק התובע למטפלות ולהשגחה במשך כל שעות היממה וכן לטיפולים פיזיוטרפיים, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור. על פי מערכת העובדות המוסכמת, שעיקרה פורט לעיל, הורה בית המשפט לב"כ הצדדים להגיש סיכומים בכתב ולאחר הגשתם ניתן פסק דין זה. לפני הדיון בפרטי התביעה מן הראוי להדגיש, כפי שנקבע בפסק הדין בענין בר זאב נ. ג'ומעה (ע.א. 318/89פד"י מ"ד (2) 200), כי: "בתביעה שבה נתבע תשלום תכוף הסעד הנדרש הינו דחוף וממילא אין בית המשפט נכנס לפרטי הנזק לסוגיו, אלה ימצאו את פתרונם בתביעה העיקרית .. ." ובהחלטה בענין סעדי עלי נ. תופיק טאהא ואחרים (ר.ע.א. 2523/91ו-2659/91 פד"י מ"ה (5) 790) אושרה קביעת סכום על פי הערכה גלובאלית שנקבעה מבלי להכנס לעובי הקורה של כל טענותיהם המפורטות של בעלי הדין. אותו מקרה היה דומה במידה מרובה למקרה הנוכחי, גם שם היה מדובר בנפגע שהיה רתוק לכסא גלגלים ולא היה מסוגל להפעיל את גופו ובית המשפט ציין שכוונת המחוקק היתה ש: "ההליכים בבקשה לתשלום תכוף יהיו קצרים ומהירים ללא צורך להפיכת הדיון בבקשה למעין חזרה כללית לקראת המשפט". ובהמשך צויין כי: "אם נפלה טעות בפרט זה או אחר שבהחלטת השופטת המלומדת יבוא פרט זה על תיקונו בגדר פסק הדין בתובענה העיקרית". בהתאם לכך אדון גם במקרה הנוכחי בטענות הצדדים בקצרה ובאופן כללי, מבלי להכנס לפרטי הפרטים ומבלי להתייחס לכמות הגדולה של קבלות ומסמכים שהגישו. גם אם היו בהוצאות כפי שאם התובע הוציאה פרטים שאינם שייכים לתובע וגם אם נביא בחשבון שאם התובע קיבלה תשלומים תכופים בסכומים נומינליים גדולים המתקרבים ל 000, 500 ש"ח הרי שלאור חומרת הפגיעות והמגבלות הקשות פסק הדין הסופי ודאי יכסה את כל הסכומים שעלולים להתברר כעודפים, מה גם שמתוך התשלומים התכופים נועדו 000, 200 ש"ח להשתתפות ברכישת דירה חילופית לאחר שהדירה בה גרה המשפחה לפני התאונה היתה בלתי מתאימה לחלוטין להמשך המגורים של התובע. לגבי רכישת הדירה אמנם נושא מסוג זה אינו צריך להכלל בתביעה לתשלום תכוף ומקומו בתביעה העיקרית כפי שנפסק בענין דומה של רכישת רכב ע"י בית המשפט העליון בענין סלוביק נ. המגן (ב.ר.ע. 225/94, טרם פורסם, העתק צורף לסיכומי ב"כ המשיבה). אבל במקרה הנוכחי היה, כאמור, צורך דחוף בהחלפת הדיור לאחר שללא ספק היה קושי רב בנשיאת התובע המשותק בגפיו על גבי מדרגות של שלוש קומות מספר פעמים ביום, דבר שלא ניתן היה להימנע ממנו בעוד אשר לגבי רכישת רכב ניתן לחשוב על אמצעי חילופי זמני של נסיעה במוניות. גם הנתבעת הכירה בצורך זה בהקדימה, מן הראוי לציין במידה רבה של הגינות, סכום של 000, 200ש"ח למטרה זו. יכול להיות שהדירה שנרכשה היא גדולה מדי ומפוארת מדי אך יש לזכור שלמימונה מכרה האם את דירתה הקודמת כך שהתוספת שנדרשה היא בסכום יותר קטן ופחות חריג. בפועל חתמה אם התובע על הסכם לרכישת הדירה החדשה בסכום השווה, כאמור, ל 000, 240 דולר ולאחר שלרשותה עמד לצורך זה, ממכירת דירתה ומהתשלום התכוף שקיבלה, סכום של כ 000, 157 דולר נשארה חייבת כ 000, 83 דולר וב"כ התובע מבקש בפריט זה סכום השווה לכ-000, 104 דולר בשים לב לתשלומים הנילווים הכרוכים ברכישת הדירה החדשה ובמכירת הדירה הקודמת. בנסיבות אלה לאחר שהאם כבר חתמה על ההסכם ואם לא תעמוד בהתחיבויותיה ולא תשלם את היתרה שנותרה עלול הדבר להוות הפרה של ההסכם ולגרום לביטולו על כל התוצאות המשתמעות מכך נראה לי שיש מקום, באופן חריג, במקרה הנוכחי להתייחס לפריט זה לאחר שגם הנתבעת עצמה הכירה בצורך הדחוף בהחלפת הדירה והקדימה תשלום למטרה זו והתשלום הנדרש הוא מעבר לתשלום זה. על אף גודלו של הסכום שבו מדובר אם יתברר בסופו של דבר שלא יהיה מקום לחייב בו את הנתבעת ניתן יהיה לתקן את הדבר במסגרת פסק הדין הסופי שללא ספק יהיה בסכום גדול יותר במידה רבה ויאפשר את הקיזוז או הניכוי כפי שידרשו, אם ידרשו, גם בשים לב לסכומים שכבר שולמו. לכן נראה לי כי יש מקום לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסכום שנתבע בפריט זה בסך של 000, 310 ש"ח (במעוגל). באשר לתשלומים חודשיים עבור סיעוד התובע והוצאות נלוות דרש ב"כ התובע סכום של 000, 16 ש"ח למטפלות במשך 24 שעות ביממה, 620, 1 ש"ח עבור נסיעות לגן ילדים לטיפולים ולהוצאות הנסיעה של המטפלות, 266, 5ש"ח עבור טיפולים פזיוטרפיים, ריפוי בעיסוק וריפוי בדיבור ו-300, 2 ש"ח מחייה כולל ביגוד, משחקים וציוד לתובע וכולל מזון למטפלות, כך שסה"כ ביקש סכום חודשי של 266, 23 ש"ח לחודש. נראה לי שסכום זה מופרז ביותר לאחר שהתובע החל ללכת לגן ולאחר שהאישור בדבר צורך בטיפול והשגחה במשך 24 שעות ביממה ניתן חמישה חודשים לפני השחרור מבית החולים ולאחר שבמסמכים רפואיים מאוחרים יותר צויין שחל שיפור במצבו של התובע. ניתן להניח שבשעות הלילה די בהשגחתה של האם וגם אם הדבר מחייב מאמץ יתר הדבר יבוא לידי ביטוי בפסק הדין הסופי ובשלב זה די במטפלות במשך שעות היום וגם הסכום שנדרש עבור כל מטפלת נראה מופרז. גם בקשר לטיפולים הפזיוטרפים והאחרים זכאי התובע לקבלם, לפי הוראות חוק ביטוח בריאות ממלכתי ללא תשלום (ראה סעיפים 3(א) ו- 22 לחוק) והאמור כולל גם את כל פרטי הציוד הרפואי שהתובע יזקק להם. על אף האמור אני מוכן להביא בחשבון, באופן זמני, סכום מסויים עבור מתן שרותים אלה ביחוד לאור העובדה שקשה לדרוש מאם התובע לקחתו לטיפולים פזיוטרפיים חמש פעמים בשבוע במרפאה ולא ברור אם יקבל טיפול זה בבית ללא תשלום לאחר שהחוק מדבר על מתן טיפולים פזיוטרפיים בקהילה. לאור זאת ובהתאם לפסק הדין בענין סעדי עלי נ. תופיק טאהא שנזכר לעיל נראה לי שיש מקום לפסוק לתובע תשלומים תכופים בסכום של 500, 12ש"ח לחודש עבור כל הפרטים שצויינו כולל דמי המחייה שניתן להניח שאינם חורגים במידה מרובה מדמי המחייה של ילד בריא בגילו של התובע שחובת מחייתו היא על הוריו. אשר לבקשה לקבלת תשלום בגין החוב שהצטבר עבור טיפול מטפלות בסך של 000, 102 ש"ח נראה לי שאין מקום לחייב בתשלום עבורו לאחר שאם התובע קיבלה תשלומים תכופים בסכום של כ-000, 300 ש"ח מעבר לסכום ששולם בקשר לדירה ולפי פירוט ההוצאות שב"כ הנתבעת ערך, על פי טענות ב"כ התובע, הגיע לסכום כולל של כ 000, 190 ש"ח, כולל החוב למטפלות שבו מדובר, בעוד שאם התובע קיבלה כאמור 000, 300 ש"ח. התובע יהיה אמנם זכאי לקצבת ילד נכה מהביטוח הלאומי ולקצבת ניידות סכומים שהיה צריך לנכותם ולא ברור מדוע אם התובע לא פעלה עדיין לקבלתם אבל לאחר שהסכום שהתובע יקבל טרם נקבע ועדיין לא ברור ומכל מקום יוכל להיכלל במסגרת של תיקון בפסק הדין בתביעה העיקרית אינני רואה מקום להפחית מהתשלומים החודשיים בשל כך, וכפי שנאמר גם דבר זה יבוא על תיקונו בפסק הדין הסופי. עם זאת ואם יקבעו הסכומים יוכל ב"כ הנתבעת לבקש מבית המשפט, לאחר קביעתם, לאשר ניכויים מסכומי התשלומים התכופים החודשיים על פי פסק דין זה. לכן ולאור כל האמור הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע תשלום תכוף חד פעמי של 000, 310 ש"ח בנוסף לתשלומים התכופים ששולמו עד עתה וכן לשלם לו תשלומים תכופים חודשיים בסך של 500, 12 ש"ח לחודש החל מיום 9.2.95 ועד למתן פסק דין סופי בתביעה העיקרית כשסכומים אלה צמודים למדד, המדד היסודי יהיה זה שפורסם ב 15.5.95 וההתאמה תעשה לגבי כל תשלום ותשלום. כמו כן יצורף לכל תשלום, הן החד פעמי והן התשלומים החודשיים, שכר טרחת עו"ד בשיעור של % 13מסכומו של כל תשלום ותשלום בתוספת מע"מ על סכום זה. תאונת דרכיםקטיניםתשלום תכוף