תביעה לקיום הסכם עבודה רטרואקטיבי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לקיום הסכם עבודה רטרואקטיבי: זוהי תביעה לחייב את הנתבעת לקיים הסכם עבודה, מיום 11/3/96 עם תחולה רטרואקטיבית מ- 1/3/1993, וכן לחייב את הנתבעת לשלם לתובע את מלוא שכרו עפ"י ההסכם הנ"ל, בצירוף הלנת שכר, וכן זכויות סוציאליות נלוות.   התביעה לביה"ד הוגשה בתאריך 16/7/97. כתב התביעה תוקן בתאריך 1/1/98. חלק מהראיות נשמעו בפני כב' השופט הראשי מר ד. מיבלום ז"ל ולאחר פטירתו התיק עבר למותב אחר, אך נציגי הציבור שישבו בתיק בזמנו - המשיכו לשבת גם במותב החדש. בתאריך 7/11/00 שוב נתבקש ביה"ד לתקן את כתב התביעה אך בקשתו נדחתה.   להלן עובדות המקרה:   1. התובע היה יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריות מ- 1958 ועד 1997. מעמדו בתקופה זו השתנה כמפורט:   א. משנת 1958 עד שנת 1970 היה עובד משרד הפנים. ב. משנת 1970 עד שנת 1988 היה עובד הנתבעת. ג. משנת 1988 עד שנת 1997 עבד כעצמאי בשרותה של הנתבעת.   2. בשנת 1993 פורסם מטעם מנכ"ל משרד הפנים נוהל לתשלום משכורת ותנאי לוואי ליו"ר וועדה מקומית (מרחבית) לתכנון ובניה.   3. במרס 1996 הכין התובע חוזה עבודה בינו לבין הנתבעת על בסיס הנוהל דלעיל. על החוזה חתמו ראשי העיריות הכלולות בנתבעת בינואר 1997. החוזה לעיל כלל סעיף רטרואקטיביות החל משנת 1993.   4. בשנת 1995 נכנס לתוקף תיקון מס 44 לחוק התכנון והבניה, שקבע סדרי בחירה חדשים לוועדה, וגם קבע, כי בראשות הוועדה יעמוד אחד מחבריה באופן וולונטרי וללא תשלום. תיקון זה לא הופעל בנתבעת עד שנת 1997, עת סיים התובע קשרי עבודתו עם הנתבעת.   5. משנת 1988 עד שנת 1997 קבל התובע תשלום תמורת עבודתו כיו"ר הנתבעת כנגד חשבוניות שהגיש לה.   6. החוזה דלעיל נשלח ע"י ראש עיריית קרית מוצקין לממונה על המחוז במשרד הפנים לשם אשרור והתשובה היתה, כי לא ניתן לאשר, "בשל התחולה הרטרואקטיבית שלו".   להלן טענות התובע:   7. דבר קיומו של נוהל לתשלום שכר ונלווים ל-יו"ר וועדות תכנון ובניה, נודע לתובע רק בתחילת שנת 1996 ובאקראי, כ-3 שנים לאחר שנכנס הנוהל לתוקף. על בסיס הנוהל, הכין התובע חוזה עבודה בינו לבין הנתבעת בהסכמת נציגיה, חוזה שכלל סעיף בדבר רטרואקטיביות מיום פרסום הנוהל מטעם מנכ"ל משרד הפנים. היועץ המשפטי של הוועדה דאז, שנתבקש לחוות דעתו על ההסכם, כתב, כי אין מניעה מלחתום עליו.   8. לדעת התובע, עבור כל התקופה ממרס 1993 ועד סיום עבודתו בנתבעת בספטמבר 1997 זכאי הוא לתשלומים שונים הנובעים מהשכר והנלווים להם הוא זכאי בתפקידו כיו"ר הוועדה, בהיקף המשרה וברמת השכר כפי שנקבע בהוראות הנוהל דלעיל. התובע ערך בתצהירו את תחשיב התשלומים שכולל שכר, הוצאות רכב ונסיעות, חופשה שנתית, דמי הבראה, ביגוד ופיצויים. 9. בעדותו אישר התובע, כי קבל כספים ב-1988 עם סיום יחסי העבודה בינו לנתבעת, אבל טען שאינו יודע אם מדובר בפיצויי פיטורים או במענק, ומה הרקע לקבלת המענק. כן אישר, כי משנת 1988 ואילך הגיש חשבוניות כעצמאי בעבור עיסוקו כיו"ר הנתבעת. עוד אישר התובע שההסכם בינו לבין הנתבעת ממרס 1996 נחתם למעשה מספר חודשים לאחר מכן, כנראה ב- 12/96, והוא נכתב על ידו לאחר התייעצות משפטית.   10. התובע אישר בעדותו, כי המשיך לשרת כיו"ר הוועדה גם לאחר התיקון לחוק וזאת עד שמונו חברים אחרים בוועדה. לדעתו - הואיל ושמש במשך שנים ארוכות, כיו"ר הוועדה, לא היה צורך במעורבות משרד הפנים - הממונה על המחוז- בקביעת מינויו ותנאיו.   11. התובע העיד, כי את התנאים בהסכם ממרס 1996 גזר מחוזר המנכ"ל ממרס 1993 בהתאם להיקף המשרה כפי שהוקצה לוועדה, ומאלו נגזרה תביעתו לתשלומים השונים, אותם תבע. לדעתו התנאים בהסכם הם "כמעט סטטוטוריים" ואין זה משנה אם הם משופרים מאלו שקבל קודם לכן. התובע אישר, כי היה מגיע לעבודתו כיו"ר הוועדה לפחות יום בשבוע ולפעמים יומיים, הכל לפי הצורך.   12. התובע הגיש עפ"י הוראת ביה"ד טבלה המציגה את סכומי הכסף שקבל מהנתבעת בשנים 1993 עד 1997.   13. לדעת התובע לא היה כל צורך בהתייחסות משרד הפנים לתוקפו של חוזה העבודה בין התובע לנתבעת מהתאריך הרשום במרס 1996 הואיל והנוהל העוסק ב-יו"ר וועדה מתייחס ליו"ר שמונה לאחר מרס 1993 ואילו התובע עסק בתפקידו שנים ארוכות קודם לכן. יתרה מכך, החוזה הזה תקף הואיל והיועץ המשפטי דאז של הוועדה לא מצא בו פסול.   14. היועץ המשפטי במשרד הפנים אשר השיב בשמו של הממונה המחוזי התייחס רק למרכיב הרטרואקטיביות בהסכם אך לא פסל אותו. יתרה מכך, לא היתה הנמקה מדוע אין לקבל את סעיף הרטרואקטיביות שבחוזה.   להלן טענות הנתבעת:   15. גזברית עיריית קרית מוצקין, נירה בר יאיר, העידה מטעם הנתבעת כמי שבאחריותה בתקופה הנכונה נוהלו כספי הוועדה לתכנון ולבניה ושולמו התשלומים לתובע.   16. עפ"י תצהירה, בשנת 1988 נפסקו יחסי העבודה בין הצדדים לבקשת התובע, וסטטוס ההעסקה שלו בהמשך היה כנותן שירותים עצמאי.   ההסכם מתאריך 3/96 נחתם בתחילת 1997 וכלל סעיף רטרואקטיבית ממרס 1993. לגרסתה "התחולה הרטרואקטיבית.... אינה אפשרית לביצוע, שכן בשנים הללו ועד תאריך ההסכם וגם אחריו, קבל עו"ד לוי תשלומים כנגד חשבוניות מס שהוגשו על ידיו כעוסק מורשה, ולא ניתן לשנות את הסטטוס מעצמאי לעובד רטרואקטיבית באופן זה". כמו-כן, לא התקבלו מרשויות המס אישורים בדבר שינוי מעמדו של התובע בנתבעת.   17. לדעת העדה, ההסכם בין הצדדים היה טעון אישור מטעם משרד הפנים, ובהעדרו - ההסכם אינו תקף ואין בסיס לכספים הנתבעים על ידי התובע.   18. בעדותה הסבירה הגזברית, כי במשך השנים החל משנת 1988 שולמו לתובע סכומי כסף תמורת עבודתו עפ"י החשבוניות שהגיש, ובניכוי מע"מ ומס הכנסה שנוכו במקור והועברו לרשויות.   19. כן העידה גב' בר-יאיר, כי ראתה את ההסכם בתחילת שנת 1997 אחרי החתימה עליו, ומאחר ו-"נראה לי משהו לא תקין" הפנתה את תשומת לבו של ראש העירייה, כי לדבריה: "דאגתי לראש העיר" ו- "הגנתי על ראש העיר", ובעקבות זאת היתה הפניה למנהל המחוז במשרד הפנים מטעם ראש העירייה.   20. העדה אישרה, כי מזכיר הוועדה הנחה לשלם לתובע, אך ראש העירייה קיבל את המלצתה לפנות למשרד הפנים. העדה אישרה, כי לא היא אישית מבצעת את הפעולות החשבונאיות והתשלומים, אך כגזברית הדברים מתבצעים עפ"י הנחיותיה. כן טענה, כי מחמת טעות נרשם בתלושי השכר, שהונפקו לתובע ממרס 1997, כי תחילת עבודתו בנתבעת הוא ממרס 1996. עוד מסרה, כי התחשיב באותם תלושים נגזר במדויק מהנחיות משרד הפנים בעניין הצמדת תנאי המשרה לסגן ראש העיר וכן עפ"י חלקיות המשרה.   21. עד הגנה שני היה מר רוברט גל, מהנדס הוועדה. הוא טען בתצהירו, כי היה ברור לו שההסכם עם התובע ממרס 1996 מחייב קבלת אישור מטעם משרד הפנים, ובהעדר אישור כזה ההסכם אינו תקף. לדברי העד - חוזר מנכ"ל משרד הפנים ממרס 1993, בעניין מינוי יו"ר ועדות תכנון ובניה, מפרט גם את התנאים וגם את הצורך באישור משרד הפנים. כן טען, כי ההסכם ממרס 1996 נחתם בפועל רק בתאריך 16/12/96 וגם אז בכפוף לאישור מטעם משרד הפנים. העד אישר, כי הפסקת עבודתו של התובע מקורה בשינויים בחוק ולא במערכת היחסים בין הצדדים, שנשתבשה בסוף הדרך.   22. לדעת העד, מחמת טעות החלו לשלם לתובע שכר ממרס 1997, שכן אין תוקף להסכם העבודה עמו.   23. בחקירה נגדית אמר העד, כי הכין את תצהירו עם מי שהיה בזמנו היועץ המשפטי של הועדה, עו"ד סיגל המנוח, וכל מה שמתייחס בתצהיר לדיני עבודה "זו פרשנות של העו"ד ולא שלי". לצורך התצהיר, עיין העד בתיקיו של התובע בוועדה ובעיריית קרית מוצקין, היות ושם נוהלו חשבונות הוועדה.   לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 24. התובע עסק כיו"ר הוועדה המקומית לתכנון ובניה קריות משנת 1958 ועד שנת 1997. עד שנת 1988 קבל שכרו כעובד שכיר. משנת 1988 קבל תגמול כעצמאי.   25. הוצג בביה"ד מסמך לא חתום וללא תאריך מטעם מנכ"ל משרד הפנים שכותרתו "נוהל לתשלום משכורת ותנאי לוואי ליו"ר וועדה מקומית (מרחבית) לתכנון ובניה". המסמך מפרט את סדרי המינוי ואת התגמול שיקבל יו"ר וועדה כזו. הנוהל קובע, כי הוא יחול על יו"ר שמונה לתפקידו לאחר 1/1/93. כן קובע הנוהל, כי במשך שלושה חודשים מיום 1/1/93 "יהיה רשאי יו"ר וועדה המכהן כיום, לבקש מהממונה על המחוז להחיל עליו את הנוהל החדש" (ראה סעיפים 9 ו-10 לנוהל). עוד נכתב בסעיף 3 לנוהל, כי "תנאי עבודתם ושכרם של עובדי וועדות 97 מרחביות הינם כשל רשות מקומית וטעונים אישור שר הפנים".   26. כן הוצג בביה"ד הסכם עליו חתומים התובע ושלושה ראשי העיריות הקשורות לוועדה. בכותרת רשום, כי תאריך המסמך 11/3/96, אך ידוע מעדויות הצדדים, כי נחתם בפועל בדצמבר 1996 או בינואר 1997. ההסכם דנן כולל סעיף רטרואקטיבי, בו נקבע, כי תוקפו יהיה מ- 1/3/93.   27. כן קיים מכתב לא חתום בשמו של התובע אל הממונה על המחוז במשרד הפנים, בו לכאורה, מבקש התובע להחיל עליו את הנוהל בדבר יו"ר ועדות. המכתב הוא מתאריך 23/12/96, והתובע הכחיש שכתב אותו ו/או חתם עליו ו/או שלח אותו ליעדו (ראה מסמך נ/8).   28. כן ישנו מכתב של מי שהיה היוהמ"ש, בו הוא כותב שבחן את הסכם השכר והתנאים הנילווים תוך התייחסות לחוזר מנכ"ל משרד הפנים "ונוכח מידע שנמסר לו, שהתובע אינו עובד בעבודה אחרת במשרה מלאה", היועץ המשפטי קבע שלאחר בדיקת התנאים המוצעים... נראה שהם תואמים את התנאים הכלולים בחוזר, ולכן אין מניעה מלחתום על ההסכם.   29. בפנינו מכתב מיום 22/1/97, של ראש עיריית קרית מוצקין לממונה על המחוז במשרד הפנים מר חיים קופלמן. במכתב נכתב, כי "ב-16 דצמבר 1996 בישיבת ראשי ערים הובאה טיוטת הסכם העסקה שמר לוי ביקש שיאושר, ובו פרטים להעסקתו- בתוקף למפרע מ- 1/3/93. הוחלט להעביר את טיוטת ההסכם לחוות דעת היוהמ"ש של הוועדה (רצ"ב תצלום המסמכים הנוגעים)."   30. בתאריך 2/3/97 נתקבלה תשובת היועץ המשפטי של הוועדה המחוזית בו נכתב, "בשם ד"ר חיים קופלמן, הממונה על מחוז חיפה, הריני להשיב על מכתבך שבסימוכין - לצערינו לא ניתן לאשר את ההסכם המבוקש בשל התחולה הרטרואקטיבית שלו."   31. התובע הינו עובד, שהוא עורך-דין בהשכלתו, שעבד ועובד בתחומים הנוגעים לרשויות המקומיות כ-40 שנה, הן כעובד משרד הפנים, והן כעובד רשויות מקומיות והן כעוסק פרטי נותן שרותים.   32. בשנת 1988 ביקש לסיים עבודתו כשכיר בנתבעת, ואת התגמול בגין המשך שירותו כיו"ר וועדה המקומית לתכנון ובניה קיבל כעוסק עצמאי. בסיום יחסי עובד ומעביד קבל פיצויים או מענק.   33. התובע טען, כי על דבר קיומו של הנוהל משנת 1993 על מינוי ותגמול יו"רים של וועדות נודע לו רק בתחילת שנת 1996. למרות שאין הדבר סביר בעינינו, מאחר ומדובר בעו"ד שעבד למעלה מ-30 שנה במערכת, ושימש יו"ר הוועדה, אנו מוכנים לקבל טענתו זו, חרף הספק שיש לנו בנדון.   34. הנוהל הנזכר חל על יו"רים שמונו לאחר התאריך של 1/1/93. בנוהל נקבע למשל, כי תקופת המינוי מוגבלת בזמן, היו"ר הוא אחד מבין חברי הוועדה, תנאי העבודה והשכר טעונים אישור משרד הפנים, החוזה המיוחד עם היו"ר כפוף לכל ההנחיות המפורטות בנוהל. בסעיף האחרון לנוהל נקבע שיו"רים מכהנים, יכולים תוך 3 חודשים מיום 1/1/93, "לבקש מהממונה על המחוז" להחיל עליהם נוהל זה.   35. מהנוהל הנ"ל עולה בבירור, כי חוזהו של יו"ר חדש בתפקיד טעון אישור משרד הפנים (לפי סעיף 3 לנוהל).   כמו-כן גם אם מדובר ביו"ר חדש או ביו"ר וותיק, אזי בכל מקרה בו מבקשים להחיל עליו את הנוהל, טעון הדבר בקבלת אישור של משרד הפנים.   36. התובע, כיו"ר מכהן של ועדה, לא פנה לממונה על המחוז ולא ביקש להחיל עליו את הנוהל משום שטען שלא ידע על קיומו.   37. על כן - בדין פנה ראש עיריית קרית מוצקין וביקש התייחסות משרד הפנים לחוזה המוצע עם התובע ולחוות הדעת המשפטית הפנימית (של היועהמ"ש של הוועדה). גזברית העיריה, נהגה בצורה נכונה כאשר העירה תשומת לבו של ראש העיריה, וזאת בתוקף סמכויותיה וחובותיה הסטטוטוריות עפ"י פק' העיריות וחוק יסודות התקציב.   38. אנו דוחים את טענות התובע, כי חוות הדעת המשפטית הפנימית שניתנה בנתבעת, היא המחייבת את הצדדים, ולכן ההסכם החתום עם התובע, תקף. ביחס למעמדו המשפטי של היועץ המשפטי, אין זה המקום לדיון מסוג זה, יש לפרש את חוות הדעת, דלעיל בצורה המצומצמת והיא- השוואה בין "סוגיית הסכם השכר ותנאים נלווים... תוך התייחסות לחוזר מנכ"ל משרד הפנים". כפי שכתוב באותו מסמך ותו-לא.   39. משנעשתה פניה כדין למשרד הפנים, כדי לאשרר את ההסכם, נתקבלה תשובה שלילית חד משמעית בשם הרשות המוסמכת ונוסחה "לצערנו לא ניתן לאשר את ההסכם המבוקש בשל התחולה הרטרואקטיבית שלו." אזי פירוט הדבר הוא, כי ההסכם לא מאושר ולא תקף ולכן אין להחילו על הצדדים.   40. כמו-כן לא ברור, מדוע ממרס 97 קבל התובע שכר עבודה ולא גמול כעובד עצמאי, וגם ההסבר של גזברית העירייה, כאילו כך נקבע ע"י ראשי העיריות, אינו מסביר את הפעולה שנעשתה. אנו דוחים גרסת התובע, כי היה על המשיב לנמק את הדחייה, שכן הנימוק עולה מן התשובה עצמה.   41. התובע מסתמך בתביעתו על חוזר מנכ"ל משרד הפנים שכותרתו "נוהל לתשלום משכורת ותנאי לוואי ליו"ר ועדה מקומית (מרחבית) לתכנון ובניה", ומכוחו הוא תובע את זכויותיו. יחד עם זאת, הוא מתעלם מסעיפים אחרים של החוזר המטילים עליו חובות. כך למשל התובע לא פנה לממונה על המחוז בבקשה להחיל עליו את הנוהל הנ"ל. לא ביקש את אישור תנאי העבודה והשכר ממשרד הפנים. מדובר כאן בתנאים מצטברים ומחייבים לצורך קבלת החוזה ואישורו והחלתו על התובע.   42. התובע תוקף את עצם הפניה של הנתבעת למשרד הפנים, לקבלת אישור החוזה, אך הרי הזכויות הספציפיות להם הוא טוען - מקורם המשפטי בחוזר מנכ"ל של משרד הפנים, שקבע תנאים ספציפיים להחלתם והתובע לא עמד בהם.   הצדדים לחוזה לא היו רשאים להחיל את תנאי חוזר המנכ"ל הנ"ל על התובע, ומבלי לקבל תחילה את הסכמת הממונה על המחוז במשרד הפנים לכך.   43. בנסיבות אלה, היות והממונה על המחוז במשרד הפנים לא אישר את החוזה מיום 11/3/96 עם התחולה הרטרואקטיבית שבו, על כן אין התובע זכאי לקבל את התנאים הכספיים המופיעים בחוזה הנ"ל, היות והחוזה לא אושר כנדרש, ואינו חל על הצדדים.   44. לאור האמור לעיל - כל התביעות הכספיות של התובע - בתיק זה - נדחות.   45. בנסיבות המקרה - אין צו להוצאות.  קיום חוזהחוזה עבודהחוזהרטרואקטיביות