הנתבע אישר כי קיבל לידיו את השיקים, אולם טען, כי אלו ניתנו לו כהלוואה אישית, אשר מעולם לא מומשה, הואיל והשיקים חוללו. בנסיבות אלו, טוען הנתבע כי לא חלה עליו חובת השבה בגינם. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה על שיקים: א. התובע הגיש תביעה כספית נגד הנתבע לתשלום סך של 48,000 ש"ח. ביסוד התביעה עומדים שלושה שיקים, על סך 15,000 ש"ח, כל אחד, אשר התובע מסר לנתבע, על פי הסכם שנכרת בין הצדדים. תוכנו של ההסכם שנוי במחלוקת; התובע טוען כי השיקים נועדו לרכישת רכב משותף, לו ולנתבע, להסעת נוסעים וכי השיקים היוו את חלקו ברכישה, דא עקא הנתבע מעולם לא רכש את הרכב המוסכם והשיקים הוסבו על ידי הנתבע לבנק הבינלאומי הראשון (להלן: "הבנק"), שם הוא מנהל את חשבונותיו, לרבות חשבונה של החברה שבבעלותו, "גלגלי אשדוד בע"מ". הבנק הגיש את השיקים לביצוע, במסגרת הליכי הוצאה לפועל והתובע נדרש לפרעם. בנסיבות אלו, טוען התובע כי הינו זכאי להשבת הסכום הכולל של השיקים, אשר את תמורתם התחייב כלפי הבנק כי יפרע בתשלומים על פי הסדר שהושג בינו לבין הבנק. ב. הנתבע אישר כי קיבל לידיו את השיקים, אולם טען, כי אלו ניתנו לו כהלוואה אישית, אשר מעולם לא מומשה, הואיל והשיקים חוללו. בנסיבות אלו, טוען הנתבע כי לא חלה עליו חובת השבה בגינם. בפי הנתבע טענות נוספות, הנוגעות ליריבות בין הצדדים, כשלון תמורה וכד'. ג. חודשים ספורים לאחר מועד הגשת התביעה, הגיע הנתבע להסדר פשרה עם הבנק, לפיו התחייב כלפי הבנק לפרוע את חיובי התובע, בגין השיקים, ביחד עם חיובים רבים נוספים. (להלן: "הפשרה"). ד. על יסוד הפשרה, הגיעו הצדדים בתיק זה להסדר, לפיו הנתבע התחייב להשיב לתובע את הסכום ששולם על ידו לבנק, על חשבון פרעונם של השיקים, בסך של 2,400 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית. (להלן: "ההסדר"). כמו כן, הנתבע התחייב לשפות את התובע, בגין כל תשלום שיחוייב בעתיד, על ידי הבנק, בגין השיקים. ה. ההסדר שהושג בין הצדדים חיסל את המחלוקת שהיתה תלויה ועומדת ביניהם בתיק זה, למעט שאלת ההוצאות, אשר לא באה על פתרונה. התובע טוען כי הינו זכאי לתשלום הוצאות ושכ"ט, הואיל ותביעתו מונחת על אדנים מבוססים וכי אלמלא הפשרה - כי אז היה זוכה בתביעתו. בכל מקרה, לטענתו אין מדובר בתביעת סרק, שהרי על פי ההסדר, ניאות הנתבע לשלם לו את הסך של 2,400 ש"ח. יוצא אפוא, כי התובע זכה בתביעתו ואין נפקא מינא, כי מדובר בסכום מזערי, הואיל וזה נגזר מהפשרה. ו. הנתבע טוען, מנגד, כי נטל השכנוע מוטל על כתפי התובע וכי אילמלא הפשרה - לא היה לאיל ידו להרימו. עוד טוען הנתבע כי די בעובדה שהתובע זכה, במסגרת ההסדר לתשלום בשיעור של 5% בלבד, מסכום התביעה, כדי ללמד כי מדובר בתביעת סרק, שאין לחייב את הנתבע בהוצאות בגינה. ז. ההסדר שהושג בין הצדדים, קובע בין היתר, כי על הנתבע לשפות את התובע, בגין כספים ששילם ו/או ישלם, על פי השיקים. הוראה זו בהסדר מלמדת על זכותו הקנויה של התובע, לפירעון סכום ההלוואה במלואה. ח. יוצא אפוא, כי עילת התביעה - בדין יסודה וכי ההסדר שהושג עולה בקנה אחד עם מרבית הטענות העולות מכתב התביעה. לפיכך, קמה לתובע זכות להוצאות ולשכר טרחת עורך דין בגין התביעה. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שהנתבע הגיע להסדר עם התובע, חסך מזמנו ואף מזמנו של בית המשפט. ט. נוכח מסקנותיי דלעיל ובהתחשב בטענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ לרבות הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, אני נותנת תוקף של פסק דין להסדר שהושג בין הצדדים בתאריך 27.5.99. שיקים