תביעה שיבוב של המל''ל נגד המעביד

לטענת ב"כ המעביד על המל"ל להוכיח תביעתו ואת זכות עמידתו וכי עוד בכתב הגנתה הכחישה את טענת התביעה, ועל פי ע"א 6657/95 רותם דשנים אמפרט בנגב בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי , המל"ל אינו יכול לחזור לנתבעת בתביעת שיבוב וזאת מכיוון שהמל"ל לא הוכיח כי הנתבעת הייתה צד ג' בתביעה, שאז סעיף 328 לחוק חל עליה ומשכך דין תביעתה להידחות. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה שיבוב של המל''ל נגד המעביד:   בפני מונחת תביעת שיבוב של המוסד לביטוח לאומי כנגד חברת הום סנטר מודיעין בע"מ.   רקע הנפגע היה עובד של חברת כ"א בשם "חלופה-חברה לשירותי כ"א וסיעוד בע"מ" (להלן:" חברת כ"א "). חברת כ"א הפנתה את הנפגע לעבודה בחברת הום סנטר מודיעין בע"מ (להלן :" הום סנטר" / "הנתבעת ") לצורך ביצוע עבודות שונות במחלקת הרהיטים. עבודתו כללה פריקת רהיטים, הרמתם וסידורם על המדף וכן יעוץ ללקוחות. הנפגע עבד תחת השגחתה וניהולה הישיר של הום סנטר. בתאריך 28.03.01 נדרש הנפגע לבצע עבודה של פריקת רהיטים והעמסתם, וחש בכאבים חזקים בכתף (להלן:" התאונה "). לאחר כיומיים במהלך עבודתו השתתקה לנפגע היד והוא נאלץ להפסיק את עבודתו. המוסד לביטוח לאומי (להלן :"המל"ל" / "התובעת ") הכירה באירוע זה כתאונה בעבודה. ועדה רפואית מטעם התובעת קבעה לנפגע בשלב ראשון נכות של 25% ואשר פחתה בהמשך והתייצבה על 15%. פסק דינו של בית משפט השלום ברמלה, בת.א. 1342/03 בתביעת הנפגע עצמו קבע כי בחלוקת האחריות בין חלופה (חברת כ"א) למשיבה (הנתבעת) חבה המשיבה בתשלום 85% מנזקי הנפגע. ביום 28.07.09 ניתן על ידי כבוד השופטת מיכל שריר פס"ד חלקי לפיו הנתבעת תחויב לשלם לתובעת 85% מסכום התביעה שיוכח.  התובעת תובעת פיצוי על הגמלה ששילמה לנפגע בעקבות אירוע התאונה וזאת בהתאם חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995, (להלן:" החוק "), סעיף 328.(א), הקובע: 328.   (א)  היה המקרה שחייב את המוסד לשלם גמלה לפי חוק זה משמש עילה גם לחייב צד שלישי לשלם פיצויים לאותו זכאי לפי פקודת הנזיקין, או לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975, רשאי המוסד או מעביד שאושר לכך לפי סעיף 343 לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי על הגמלה ששילמו או שהם עתידים לשלמה. החזיר מעביד למוסד את הסכום ששילם המוסד לפי הוראות סעיף 94, או שילם מעביד לעובד דמי פגיעה בעד תקופת הזכאות הראשונה לפי הוראות אותו סעיף, רשאי המוסד או המעביד, לתבוע מאותו צד שלישי פיצוי בעד הסכום שהוחזר למוסד או ששולם לעובד בידי המעביד כאמור". לטענת ב"כ הנתבעת על המל"ל להוכיח תביעתו ואת זכות עמידתו וכי עוד בכתב הגנתה הכחישה את טענת התביעה, ועל פי ע"א 6657/95 רותם דשנים אמפרט בנגב בע"מ נ' המוסד לביטוח לאומי , המל"ל אינו יכול לחזור לנתבעת בתביעת שיבוב וזאת מכיוון שהמל"ל לא הוכיח כי הנתבעת הייתה צד ג' בתביעה, שאז סעיף 328 לחוק חל עליה ומשכך דין תביעתה להידחות. כמו כן מפנה הנתבעת לסעיף 82 בפקודת הנזיקין [נוסח חדש] הקובע: 82.    (א)  המבוטח לפי חלק ב' לחוק הביטוח הלאומי, תשי"ד-1953 (להלן בפרק זה — החוק), לרבות התלוי בו כאמור בסעיף 22(ב) לחוק, שהיו זכאים לפי פקודה זו עקב מאורע אחד גם לפיצויים מן המעביד, וגם לגימלה לפי חלק ב' לחוק — תנוכה הגימלה מסכום הפיצויים שהיו מגיעים להם ממעבידם אילולא סעיף זה.            (ב)  לענין סעיף זה —            "גימלה" — השווי הכספי של הגימלאות, להוציא גימלה בעין, שניתנו או שעתידות להינתן לפי חלק ב' לחוק, לרבות תמורת דמי פגיעה המשתלמת לפי סעיף 38 לחוק, וגימלה שהופחתה או שנשללה עקב מעשה או מחדל של העובד, או שלא ניתנה בגלל בחירה בגימלה אחרת לפי החוק, רואים אותה כאילו ניתנה או שעתידה להינתן בשלמותה; הוראות שר העבודה לפי סעיף 49(ב) לחוק בדבר היוון קיצבאות ובדבר חישוב ערכן הכספי של גימלאות בעין, כוחן יפה גם לקביעת השווי הכספי של גימלאות לענין סעיף קטן זה;            "מעביד" — החייב לפי החוק בתשלום דמי הביטוח בעד המבוטח, לרבות מי שהמעביד אחראי למעשהו לפי סעיף 13 לפקודה זו.            (ג)   בנסיבות האמורות בסעיף קטן (א) לא יראו, לענין סעיף 70 לחוק, את המעביד כצד שלישי שזכויות כלפיו מועברות למוסד לביטוח לאומי".   הנתבעת טוענת כי רק מי שמשלם דמי ביטוח לאומי עבור עובד נחשב למעביד. אין מחלוקת בין הצדדים כי הנפגע הועסק אצל הנתבעת, אין גם מחלוקת בין הצדדים כי שכרו של הנפגע שולם באמצעות חלופה.  חלופה היא זו שהפיקה את תלוש השכר לנפגע ועל פניו עולה (ולא הוכח אחרת) שהיא זו שהעבירה את התשלומים השונים למל"ל בגינו. הטוענת טענה החשובה לעמדתה במשפט נושאת בנטל השכנוע להוכחתה, כך תובעת המבקשת סעד, נושאת בנטל השכנוע שנתקיימו כל העובדות המהוות את עילת התובענה, קרי, עובדות אשר את התקיימותן מתנה הדין המהותי על מנת לזכות בסעד המבוקש, (ראה ע"א 642/61 טפר נ' מרלה פ"ד טז 1000, 1004-1005 וכן ע"א 641/66 שפיר נ' קליבנסקי פ"ד כ"א (2)358, 364). אך סבורני שהנתבעת הן טענות מסוג של "הודאה והדחה". לעניין זה ההלכה היא, שכאשר טענת הגנת הנתבעת היא מסוג "הודאה והדחה" הרי שנטל הראיה והשכנוע רובץ על כתפיה. ראה, למשל, ע"א (חיפה) 4224/99 משה אסאו נ' בנק דיסקונט לישראל , .  במידה והנתבעת רצתה להוכיח כי היא המעביד של הנפגע ובכך לזכות בהגנה של סעיף 328 לחוק, היה עליה להוכיח כי היא שילמה במישרין לביטוח לאומי בדיוק כפי שהנתבעת מבצעת עבור שאר עובדיה שאינם מועסקים אצלה באמצעות "תווך" של חברת כ"א. בעניין זה אינני סבור שהתקדים של רותם דשנים עוזר לנתבעת אלא להיפך. אני סבור שהדין עם ב"כ התובעת המלומד שרק מי שמשלם הביטוח הלאומי עבור העובד הוא נחשב המעביד (וראה גם רע"א 4555/08 פלתורס סוכנות לביטוח בע"מ נ' המל"ל, רע"א 10453/07 המל"ל נ' אריה חב' ישראלית לביטוח בע"מ, וכן בש"א (י-ם) 8015/07 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' המל"ל).  משכך אני דוחה את טענתה של הנתבעת וקובע כי הנתבעת הינה צד ג' לאירוע ולתובעת עומדת הזכות על פי סעיף 328 לחוק, לחזור אליה והיא הוכיחה ע"י תעודת עובד ציבור את התשלומים ששלמה ועל פי פסק דינה החלקי של כב' השופטת שריר, על הנתבעת לשלם 85% מסכום התשלומים לנפגע.   בנוסף, הנתבעת תשלם לתובעת את הוצאות המשפט וכן 9,000 ₪ כשכ"ט עו"ד.  תביעת שיבוב