תקנה 28 א לתקנות התעבורה

סעיף 28 א לתקנות התעבורה קובע כדלקמן:

28. (א) נוהג רכב חייב להחזיק בידיו את ההגה או הכידון כל עוד הרכב בתנועה; אולם רשאי הוא להסיר יד אחת מן ההגה או הכידון אם עליו לעשות בה דבר להבטחת פעולתו התקינה של הרכב או לקיום כללי התנועה.
(ב) האמור בתקנת משנה (א) יחול גם על הנוהג ברכב שבו הותקן או מצוי מכשיר טלפון קבוע או נייד, והנוהג ברכב רשאי להשתמש בטלפון רק באמצעות מיקרופון המותקן ברכב.


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תקנה 28 א לתקנות התעבורה:

לפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום לתעבורה בחיפה, אשר ניתן ביום 17.10.10 ע"י כב' השופט ש. יציב בתיק תת"ע 10701-07-10.

המערער הובא לדין בגין כך שביום 31.5.10, בשעה 21:26 נהג ברכב בדרך יצחק רבין – פינת שד' יוספטל שבקרית אתא בזמן שהופעלה בו תצוגה הניראת ממושב הנהג בניגוד לתקנה 28א לתקנות התעבורה – תשכ"א 1961.

המערער התייצב בעצמו לדיון ונשאל על ידי בימ"ש לתעבורה ביחס לכתב האישום והוא, כעולה מהפרוטוקול, ענה באמירה : "מודה".

בימ"ש לתעבורה הרשיע את המערער בעבירה שיוחסה לו ודן אותו לעונשים הבאים:

1500 ₪ קנס שישולם תוך 60 יום, 2 חודשי פסילת רישיון הנהיגה בפועל וארבעה חודשי פסילה על תנאי ולמשך שלוש שנים.

על פסק הדין מופנה הערעור שבפני.

המערער טוען כי בשעת רישום הדו"ח המסך היה במצב של ציון מקומו של הרכב ותוואי נסיעתו. עוד נטען כי המערער לא הודה בעבירה שיוחסה לו. הוא נשאל ביחס לכתב האישום והסביר שמדובר במסך העוזר לו בנהיגה ולמרות שהסברו לא נשמע, ראה בימ"ש לתעבורה בדבריו הודאה, הרשיעו וגזר את דינו.
עוד נטען שמדובר בתקנה חדשה שמטרתה למנוע הסחת דעת הנהג מהנהיגה ומהכביש, תקנה שטרם הכירו אותה הנהגים וטרם נעשה די להפנמתה על ידי הנהגים, לכן העונש שהושת על המערער חמור במידה שמצדיקה התערבות ערכאת הערעור.

המערער הוסיף וטען כי המסך היה מותקן ברכב בעת שעבר את מבחני הרישוי, מכשיר שאושר על ידי מכון התקנים ובדרך זו, נוהגת המשיבה לשים מכשול בפני עיוור. מסך זה מסייע לנהג לראות את מצב הכביש מאחוריו בצורה טובה.

מהסיבות הנ"ל ולאור הבעייתיות שיש בעבירה זו, נוהגים בתי המשפט לתעבורה להסתפק בעונש של קנס בלבד.

על יסוד הנימוקים הנ"ל ביקש ב"כ המערער מבית המשפט לקבל את הערעור ולבטל את פסק הדין ולחילופין להקל בעונש.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הערעור.

במסגרת הטיעון הגישה המשיבה דו"ח השוטר ופרוטוקול הדיון. המשיבה מסתמכת על הרשום בפרוטוקול ומרישום זה לא עולה שהמערער כפר בעובדות, נהפוך הוא, המערער הודה בפני בימ"ש לתעבורה, לכן הרשעתו הייתה כדין. המשיבה מסתמכת על חזקת תקינות ההליך המשפטי. המערער לא צירף כל תצהיר התומך בטענותיו.

למערער 138 הרשעות קודמות מהן היו קרוב ל- 40 משפטים שהתקיימו בבית משפט לתעבורה, כך שניתן לומר כי המערער מנוסה ומכיר את ההליכים המשפטיים בבית משפט לתעבורה. דבריו נרשמו כהווייתם ולא ניתן לקבל את הטענה שדבריו לא הובנו.

לאחר שעיינתי בפסק הדין של בימ"ש לתעבורה, בפרוטוקול הדיון, ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לדחות את הערעור על שני חלקיו.

המערער יליד 1955, נוהג משנת 1974 וצבר 138 הרשעות קודמות (ללא ההרשעה נשוא הערעור), מתוכן הרשעות בעבירות מהותיות ולא קלות, אולם אבחן תחילה את טענת המערער ביחס לתשובתו לאישום.

עיון בפרוטוקול הדיון מעלה כי לאחר שתשובת המערער לאישום ניתנה ונרשמה באופן הבא: "מודה", הורשע עפ"י הודאתו והצדדים טענו לעונש.

ב"כ המשיבה הגיש את הרשעותיו הקודמות של המערער והפנה לכך שיש לו 138 הרשעות כשהוא מבקש להטיל עליו עונש פסילה, פסילה על תנאי וקנס. המערער טען כי הוא נהג משאית שכיר ואב ל- 12 ילדים.

לאחר שבימ"ש לתעבורה שמע את הטיעונים לעונש, הטיל על המערער את הענושים שפורטו לעיל ואף בהמשך דחה את תחילת מועד ריצוי עונש הפסילה בפועל ליום 18.10.10.

המערער לא הגיש כל בקשה לבית משפט לתעבורה ולא טען בפניו כי תשובתו לאישום לא הובנה נכון והודאתו אינה הודאה אמתית ונכונה, אם כי הגיש ביום 18.10.10, בקשה לעיכוב ביצוע העונש, בקשה שנדחתה. ב"כ המערער שהגיש את הבקשה לעיכוב ביצוע העונש בשמו, לא טען דבר בפני בימ"ש לתעבורה ביחס להרשעתו של המערער ועיקר טענותיו הופנו כנגד חומרת הדין מאותם נימוקים שהבאתי לעיל.

בנסיבות הנ"ל לא ניתן לומר כי נפלה טעות בהרשעת המערער ותשובתו בעצם הייתה כפירה בעובדות. מהפרוטוקול עולה באופן ברור כי המערער הבין במה הוא מואשם, הבין שהוא הודה והורשע בדין ואף טען בעצמו לעונש.

על יסוד האמור לעיל ברי כי דין הערעור על הכרעת הדין להידחות.

וכעת אדון בערעור על העונש וחומרת הדין.

ככלל ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית, למעט המקרים החריגים ויוצאי דופן שבהם הוטל עונש החורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת - ראו ע"פ 10281/07 קורנבליט נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 25.2.08); ע"פ 10218/08 חשנסקי נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 11.8.09); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 29.1.09); ע"פ 7563/08 אבו סביח נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.3.09) וע"פ 7439/08 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.3.2009).

בעניינו של המערער ניתן לומר כי בימ"ש לתעבורה לא החמיר איתו מעבר לעונש הסביר והמדוד, אשר מביא במניין שיקוליו הן העובדה שמדובר בנהג משאית, מי שעיסוקו בנהיגה והספיק לצבור לחובתו 138 הרשעות קודמות.

בל נשכח כי הצפייה במסך תוך כדי נהיגה, מסיחה את דעת הנהג מהכביש ומהמשתמשים בדרך, כך שהסכנה הנשקפת מהתנהלות זו, עלולה להביא לפגיעה ברכוש ובגוף ולכן הוספה תקנה זו על התקנות הקיימות ומכאן חשיבותה וחשיבות אכיפתה באופן ראוי.

אשר על כן, אני דוחה את הערעור על העונש, גם כן.

אם ניתן צו עיכוב ביצוע העונש, בטל בזה הצו.

על המערער להפקיד את רישיונו לצורך תחילת מניין עונש הפסילה וכמובן עליו לשלם את הקנס, אם טרם שילמו, בשני תשלומים האחד ביום 1.7.11 והשני ביום 1.8.11.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. הזמנה למשפט תעבורה

  2. התיישנות קנסות תעבורה

  3. תקנה 65 לתקנות התעבורה

  4. סעיף 61 לפקודת התעבורה

  5. תקנה 44 לתקנות התעבורה

  6. אי התייצבות למשפט תעבורה

  7. תקנות התעבורה יציאה מחניה

  8. תקנה 28 א לתקנות התעבורה

  9. תקנה 67 א לתקנות התעבורה

  10. תקנה 308 ד לתקנות התעבורה

  11. הגדרת צומת בתקנות התעבורה

  12. תקנה 22 (א) לתקנות התעבורה

  13. ביטול קנס חניה לרכב עם תו נכה

  14. פגיעה ברכב תוך כדי פניה לחניה

  15. פיצוי לנאשם שזוכה מעבירת תעבורה

  16. הגשת הכרעת דין בעבירת תעבורה כראיה

  17. עבירה של החניית רכב ללא תשלום אגרת הסדר

  18. פסילת מינימום 3 חודשים על עבירות תעבורה

  19. התחמקות מקבלת הזמנה לדין בעבירות תעבורה

  20. הפרת סעיף 4ב לחוק חניה לנכים, תשנ"ד-1993

  21. אי התייצבות לדיון תעבורה עקב נסיעה לחו''ל

  22. נהיגה רשלנית לפי סעיף 62 (2) לפקודת התעבורה

  23. זומנה לדיון בבית משפט לתעבורה אך לא התייצבה

  24. זיכוי מעבירת תעבורה עקב טעות בזיהוי הרכב

  25. דחיית ערעור על פסק דין של בית המשפט לתעבורה

  26. תאונת דרכים תוך כדי חניה בנסיעה אחורה (ברוורס)

  27. תקנה 67 א לתקנות התעבורה - זכות קדימה במעבר חציה

  28. תקנה 83ב א לתקנות התעבורה (נהיגה ללא חגורת בטיחות)

  29. עבירת העמדת/החניית רכב בניגוד לחוק עזר לתל אביב יפו

  30. עבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה

  31. ניתן לייחס אחריות פלילית לבעל רכב בו בוצעה עבירת תעבורה

  32. סעיף 42 (א) לפקודת התעבורה קובע עקרון של "הצטברות פסילות"

  33. ערעור כנגד החלטת בית משפט לתעבורה שלא לסייג את עונש הפסילה

  34. ניצול הכוח המכני של הרכב במסגרת הייעוד המקורי הלא תעבורתי

  35. חוק העזר העירוני לתל אביב יפו (העמדת רכב וחנייתו) אוסר חניית כלי רכב על מדרכה

  36. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון