נמה הדין בסוגיית תאונת ספורט במגרש כדורגל ? בפסק הדין ע"א 285/73 לגיל טרמפולין וציוד ספורט ישראל בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד כט(1) 63 (1974), לא נקבע כי מגרש ספורט הוא דבר מסוכן מעצם טבעו; מגרש ספורט, לצד אתרים נוספים, נזכרו בפסק-הדין כדוגמא למקומות שבהם ניתן שירות לציבור הרחב, באופן שמשליך על סעיף פטור חד-צדדי מאחריות של בעל המקום כלפי ציבור המשתמשים בו. סעיף 38 בפקודת הנזיקין מורה כך: "בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה". על-מנת שתחול חזקת רשלנות בגין ' דבר מסוכן' על-פי הוראת דין זו, על התובע – שטוען לחלותה, להרים את נטל השכנוע ולהוכיח כי התקיימו כל היסודות שנמנו בסעיף 38 לפקודה. "הוראה זו, על פי לשונה, כוללת שלושה יסודות מכוננים: הראשון, אירוע נזק; השני, הנזק נגרם על ידי דבר מסוכן או על ידי הימלטות דבר העלול לגרום נזק בהימלטו; השלישי, הנתבע היה בעליו של הדבר או ממונה עליו או תופס הנכס שממנו נמלט. כמו כן כוללת ההוראה יסוד ממעט, לאמור גרימת הנזק על ידי אש או על ידי חיה. נטל השכנוע בדבר התקיימות יסודות אלה מוטל על התובע. משעמד התובע בנטל זה מועבר הנטל אל הנתבע, להראות כי ' לא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה'" [ע"א 1071/96 עיזבון המנוח אמין פואד אלעבד נאצר נ' מדינת ישראל, פ"ד ס(4) 337, 351 (2006)]. "בטרם תוחל חזקת הרשלנות שעניינה ' דבר מסוכן', יש לבחון את טיבו של השימוש ואת הנסיבות שבהן נעשה" [שם, בעמ' 356].כדורגלדיני ספורטשאלות משפטיותקרקעותדבר מסוכן