על מנת שאוטם שריר הלב יוכר כ"תאונת עבודה" בביטוח לאומי, יש לזהות ארוע חריג, או כפי שכונה בפסיקת בית-הדין הארצי, "גורם משרה", אשר הוביל להופעת האוטם. מאחר ואוטם מופיע על רקע מחלת לב המתפתחת משך תקופה, ומרבית גורמיה אינם קשורים לעבודה, ומופיעים באופן טבעי, יש לקבוע אם היה קשר סיבתי בין הארוע לבין הופעת האוטם. אם קיים קשר סיבתי, יש לקבוע מהו מידת תרומתו של הגורם המשרה להופעת האוטם. המבחן המשפטי קבוע בסעיף 83 לחוק הביטוח הלאומי התשנ"ה-1995: "תאונה שארעה לעבוד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; אולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חיצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה, אם הוכח, כי השפעת העבודה על ארוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". ראו: עבל 481/99 דוד מכלוביץ' נ' המוסד לביטוח לאומי, פס"ד מיום 16.1.03 (טרם פורסם). בשלב הראשון, בית הדין קובע אם ארע ארוע חריג. בשלב השני, ממנה בית הדין מומחה רפואי לחוות דעתו, אם קיים קשר סיבתי בין הארוע החריג לבין הופעת האוטם. ככל שיקבע קשר סיבתי, על המומחה להתייחס להשפעתם היחסית של גורמי האוטם האחרים אל מול השפעת הארוע בעבודה על קרות האוטם בעת שהתרחש. על שאלת היחס, יש להשיב לפי מבחן סמיכות הזמנים- כלומר, הערכת המומחה את סבירות קרות האוטם, אף ללא ארוע חריג בחיי עבודה. התקף לב / אוטם שריר הלבאירוע חריגביטוח לאומי