ביום הדיון, דהיינו, ביום 08/01/2002, לא התייצב המערער לדיון, הגם שהוא זומן כדין, וכן לא הוגשה על-ידו כל חוות-דעת רפואית, כנדרש. ב"כ קצין התגמולים ביקש להורות על מחיקת הערעור. בית הדין לעבודה נעתר לבקשת ב"כ קצין התגמולים ומחמת אי-התייצבותו של המערער לדיון ועקב אי-הגשת חוות-דעת רפואית, מטעמו נמחק הערעור. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי התייצבות לערעור על החלטת קצין התגמולים: 1. ערעור זה עניינו פגימה הקשורה עם כאבי הגב התחתון והברכיים. 2. הרקע האישי: א. נולד ביום 30/10/69. ב. בתאריך 03/03/88 התגייס לשירות חובה בצה"ל. ג. בעת גיוסו נקבעל ו פרופיל-רפואי: - 72 (סעיפי ליקוי: - 38323, 53312 ו- 35301). ד. בתאריך 28/02/91, סיים את שירותו החובה. ה. בתאריך 01/03/91 התגייס לשירות בצבא הקבע. ו. בין התאריכים ספטמבר 1996 ואוגוסט 1997, נשלח לקורס פו"מ ברך. ז. דרגה: סרן. 3. הרקע העובדתי: כפי שהוא מתואר ע"י המערער: - "נדרשתי להתאמן שלוש פעמים בשבוע בין השעות 08:00-06:30, האימונים היו אינטנסיביים ומפרכים, בתוכם ריצות למרחקים ארוכים, כולל השתתפות בריצת מיני מרתון ת"א (21 ק"מ), אימוני כוח וסיבולת וכל זאת לעיתים הרבה מעל היכולת האישית שלי ולא תמיד עפ"י סרגל מאמצים נכון וברור. בחודשים האחרונים של הקורס התלוננתי לא אחת על כאבים בגב ובברכיים, מתוך התעייצות עם מדריך הספורט ועם רופא היחידה נאמר לי שמדובר במאמצים ואין חשש לפגיעה, כאמור המשכתי ליטול חלק באימוני החובה במסגרת הקורס. מיום סיום הקורס, חודש ספטמבר 1997 ועד עצם היום הזה אני סובל מכאבי גב וכאבי בירכיים יום ולילה, במהלך תקופה זו ביקרתי אצל מספר רב של רופאים ביניהם - ראומטולוג, E.M.G., מיפוי עצמות, C.T. (טומוגרפיה ממוחשבת), אורטופדים, מיום ועדיין הכאבים ממשיכים עד כדי מצב שאינני יכול ללכת מהר, לעלות ולרדת מדרגות באופן חופשי ואינני יכול אף לרוץ. עפ"י חוות-דעת הרפואים מדובר בשחקיה סחוסית בברכיים ולדעתם אין לכך תרופה או כל פתרון". אין לנו ספק, כי התיאור הנ"ל הוא אוטטנטי ושי לו תימוכין ב"תצהיר בדבר השירות", מיום 06/09/98, שניתן ע"י מפקד פו"מ "ברק", אל"מ רוני פרידמן. 4. בתאריך 13/08/98, פנה המערער לקצין-התגמולים להכיר בו כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין הפגימה האמורה לעיל. 5. בתאריך 01/09/99, הודיע קצין-התגמולים למערער, כי לאחר עיון בתביעתו ובהסתמכו על תוצאות הבדיקות ועל חוות-הדעת הרפואית, מיום 11/05/99, הגיע לכלל מסקנה, כי לא קיים "קשר סיבתי" בין כאבי הגב התחתון והברכיים, שמהם סובל המערער, לבין תנאי שירותו הבצאי, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים. 6. חוות-הדעת הרפואית מיום 11/05/99, הנזכרת בסעיף הקודם, היא חוות-דעתו הרפואית של ד"ר ארנן גרינטל, מומחה לכירורגיה אורטופדית. 7. ד"ר א. גרינטל, מציין בחוות-דעתו הרפואית: - "סובל מכאבי פרקים וגב מספר שנים ובעצם לאורך כל השירות הצבאי קיימים רישומים בעניין כאבי פרקים. עבר בירור ראומטי ללא מימצא. עבר בירור, כולל C.T. (טומוגרפיה ממוחשבת) ו- E.M.G., בעניין כאבי הגב שלו ללא מימצא. כיום, בבדיקת עמוד-השידרה, אין מימצאי הגבלה בתנועה או מימצא אחר. בבדיקת הברכיים, קיימת רגישות פטלו-פמורלית בלבד. גם מיפוי-עצמות, שבוצע בינואר 1998, לא העלה מימצא ממוקדם, אלא קליטות בכתף ימין ובאיזורים נוספים בגוף. מזה שנים אינה פעילות גופנית כך שאין מקום לתאר כאבי-ברכיים היום למי שעיסוקו בנסיעה ברכב צבאי או עבודת משרד כקשורים ל- Overuse. מאז גיוסו לשירות הצבאי שוהה במסגרת זו אבל הכאבים לא נגרמו עקב עבודתו אלא הם חלק מכאבי פרקים שמציקים לו באיזורים שונים בגופו בתקופות שונות. ארטרלגיות אלו לא נגרמו בזמן השירות הצבאי. לאור פיזור התופעות, וחוסר הקשר בין התפקיד ותופעת הכאב הרי לא גרמו תפקידיו בצבא להחמרת מצבו". 8. בתאריך 26/10/99, היגש המערער ערעור זה על החלטתו דלעיל של קצין-התגמולים, מיום 01/09/99. 9. ערעור זה הוגשה לוועדת-הערעורים, בתל-אביב-יפו, ביום 26/10/99 והועבר לבאר-שבע, בהתאם להחלטת כב' השופט, מ. בן-חיים, מיום 02/11/99. 10. לכתב-הערעור לא צורפה כל חוות-דעת רפואית, של מומחה רפואי מטעמו של המערער, שיש בה כדי לסתור את המאור בחוות-הדעת הרפואית, עליה סמך קצין-התגמולים, כאמור בסעיפים 5, 6, ו- 7 של פסק-דין זה, בדחותו את תביעת המערער. 11. בהחלטה שניתנה על-דינו ביום 09/11/99, קבענו ערעור זה, לישיבה ראשונה, ליום 21/12/99. המערער לא הופיע לדיון והוא נדחה ליום 30/04/2000. בתאריך 30/04/2000 הופיעו הצדדים בפנינו והמערער ביקש אורכה בת 4 חודשים על-מנת לפנות לרופא-מומחה ולהגיש לנו את חוות-הדעת הרפואית הנדרשת. הדיון נדחה ליום 04/03/2001. 12. ביום 17/10/2000, פנה אלינו המערער בבקשה, שבה הוא עותר ליתן לו אורכה נוספת של 4 חודשים לשם הגשת חוות-הדעת הרפואית הנדרשת. 13. הדיון נדחה ליום 11/06/2001 ולאחר מכן ליום 08/01/2002. 14. בהחלטה שניתנה על-ידנו ביום 07/03/2001, גם קבענו שאם עד למועד זה לא תומצא לנו חוות-הדעת הרפואית הנדרשת, רשאי יהא ב"כ המשיב לדרוש את מחיקת הערעור. 15. ביום הדיון, דהיינו, ביום 08/01/2002, לא התייצב המערער לדיון, הגם שהוא זומן כדין, וכן לא הוגשה על-ידו כל חוות-דעת רפואית, כנדרש. 16. ב"כ המשיב ביקש מאיתנו להורות על מחיקת האמור וזאת בהתאם להחלטתנו מיום 07/03/2001. 17. אנו נעתרים לבקשת ב"כ המשיב ומחמת אי-התייצבותו של המערער לדיון ועקב אי-הגשת חוות-דעת רפואית, מטעמו - אנו מחליטים למחוק ערעור זה. 18. ב"כ המשיב וויתר על הוצאותיו ואי-לכך אין צו להוצאות. צבאקצין התגמוליםערעור