קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטוח שריפה לאחר שיפוץ: .1מעשה שהיה כך היה: המשיבה היתה מבוטחת אצל המערערת "מגדל" חברה לביטוח בע"מ, על פי פוליסה (ת/2) - פוליסה בשקלים ישנים הצמודה לדולר. הפוליסה הוצאה מלכתחילה לשנה אחת, והוארכה משנה לשנה כאשר הפוליסה האחרונה הרלוונטית היא לתקופה מ-30.6.86- .20.6.85על פי פוליסה זו סכום הביטוח למבנה מסתכם ב-000, 92דולר, וסכום הביטוח לתכולה - 050, 51דולר. אש פרצה בבית המשיבה וגרמה נזק למבנה ולתכולה. .2כשבוע לפני ארוע השריפה פנתה המשיבה לסוכן הביטוח וביקשה לבצע הערכה מחדש של המבנה ותכולתו, בנימוק כי נערך שיפוץ ונרכשו תוספות. בהזדמנות זו ביקשה המשיבה ביטוח זמני מוגדל עד לביצוע הערכה חדשה, ואכן הודיע סוכן הביטוח על כך למערערת, וסוכם עם המשיבה דבר עריכת הערכה מחודשת, אולם תוך 24שעות משיחה זו פרצה האש, דהיינו עוד בטרם היה סיפק בידי המעריך לבצע את ההערכה המחודשת. .3לגירסת המשיבה וכפי שנקבע בפסק הדין הרי הבטיח לה הסוכן: "אם יהיה צורך בכך הוא מתחייב לכך שיהיה כיסוי ביטוחי מלא לבית מגורי התובעת ולתכולתו, לרבות התוספת, שווי המבנה והתכולה". בעדותו בביהמ"ש הסביר הסוכן יעקב ארז כי הוא לא יודע את היקף השיפוץ והתכולה הנוספת הנטענים על ידי המשיבה, בעוד שהמשיבה עצמה בעדותה הודתה גם היא בכנות רבה כי אין היא יודעת סדר גודל ההשקעות אשר הושקעו בשיפוץ וכן פירוט התכולה הנוספת, (לא באחוזים ביחס למצב הקודם ולא בכסף - ראה עמ' 15ש' 28- 27לפרוט'), וכי בשיפוץ אשר נערך לאחר ארוע השריפה לא שוחזר הבית בדיוק במתכונתו הקודמת (עמ' 16לפרוט'). .4ביהמ"ש קמא הגיע למסקנה כי - "עפ"י 33לחוק חוזה הביטוח תשמ"א-1981, הרי פעל סוכן הביטוח כשלוחה של המבטחת (המערערת), לענין המו"מ לקראת כריתתו של חוזה הביטוח (ס"ק (א)), וידיעתו את העובדות הנכונות, דינה כידיעת המבטחת (ס"ק (ב))". לפיכך בהעדר כוונת מרמה מצד המשיבה במהלך מו"מ לקראת כריתת חוזה הביטוח הנוסף, נקבע ע"י ביהמ"ש קמא: "משהודיע הסוכן לתובעת (המשיבה) המבוטחת על ידו כי יהיה כיסוי מלא (זמני) לכל התוספות (ועל הודעתו זו אין עורר), הרי שפעולתו זו מחייבת את חברת הביטוח" ולכן נקבע כי במידה והמערערת סבורה שהסוכן לא פעל כיאות, הרי אין לה להלין אלא על עצמה, והמערערת חוייבה לשלם את מלוא תגמולי הביטוח עבור הנזק למבנה (ת/7) וכן עבור תכולת הבית, כפי שהיתה בעת השריפה. .5ביהמ"ש קמא חייב את המשיבה גם בתשלום ריבית מיוחדת באשר היא נמנעה מלהעביר את הכספים שלא היו שנויים במחלוקת, וזאת חרף העובדה כי הוטל עיקול זמני על הכספים. .6המשיבה הוציאה הודעת צד ג' לשמאי - המשיב, בגין השמאות אשר הוצאה על ידו כשנתיים לפני ארוע השריפה, אולם ביהמ"ש קמא קבע כי נותק הקשר הסיבתי בין שמאות זו לבין הנזק שנגרם, ועל כן תביעת השיפוי נגד צד ג' נדחתה. .7על פסק דין זה הוגש הערעור על ידי המערערת. הערעור מתייחס לנושא עריכת חישוב תת ביטוח, לריבית העונשית וכן לעצם קביעתו של ביהמ"ש קמא בדבר קיומו של כתב כיסוי-ביטוחי, בלתי מוגבל ללא סכום נקוב כלשהו. המשיבה הגישה ערעור שכנגד, אולם למרות שהערעור המקורי הוגש לביהמ"ש לפני כשנה וחצי והצדדים חוייבו להגיש את עיקרי הטיעון 30יום מראש לפני מועד שמיעת הערעור, הרי הוגש הערעור הנגדי ימים ספורים לפני מועד שמיעת הערעור. ייאמר כי מלכתחילה נקבע הערעור לשמיעה ל-12.6.96, אולם לבקשתם המשותפת של ב"כ הצדדים נדחה הדיון ל- .11.7.96ביום 3.7.96הוגש הערעור שכנגד, ונראה לנו כי יש מקום לקבל את טענת ב"כ המערערת לפיה הוגש הערעור באיחור. .8הסוגיה המשפטית העקרונית העומדת בפנינו היא באיזו מידה יש קיום לחוזה ביטוח אשר גבול האחריות של המבטחת הוא בלתי מוגבל. אכן בסוגיית הערבות, מוכרת בדין ערבות-בלתי מוגבלת. לא כן בדין חוזה הביטוח. נראה לנו כי במידה והצדדים לא הגיעו ביניהם ל"מפגש הרצונות" ביחס לסכום הכיסוי לו אחראי המבטח, הרי שמו"מ מסוג זה לא הבשיל ולא הניב חוזה ביטוח בהתאם לחוק. המלומד מק גילרי בספרו על הביטוח (מהד' 8בעמ' 87) קובע כי סכום הביטוח אותו יש לשלם במקרה של נזק - הוא יסוד בסיסי של חוזה הביטוח וכי חייב להתקיים מפגש הרצונות בנושא זה. בהעדר הסכמה מפורשת ביחס לסכום הכיסוי אותו מעניק המבטח, הרי נבצר יהיה מביהמ"ש ליתן תוקף להסכם הביטוח, אלא ובמידה וביהמ"ש יערוך לצדדים הסכם ביטוח חדש, דבר החורג מתפקידו של ביהמ"ש (ראה גם 521s. Cammellltd v. Ouston) A.c(1941). .9המלומד אורי ידין קובע גם הוא כי על פי סעיף 56לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א 1981, הרי היקף החבות של המבטח לא תעלה על הסכום שבו נתחייב בו בחוזה. ולפיכך הוא קובע: "סכום הביטוח הוא הסכום שנקבע בחוזה הביטוח בתור סכום החבות, או סכום האחריות של המבטח. הוא אחד הפרטים המהותיים בביטוח נזקים וספק הוא אם חוזה של ביטוח נזקים נכרת כל עוד לא נקבע בו סכום הביטוח (פירוש לחוקי החוזים בעריכת ג' טדסקי - אורי ידין, חוק חוזי הביטוח תשמ"א- 1981עמ' 137-137, סעיף 128). .10יתכן ובמידה והמשיבה היתה מגישה תביעת נזיקין, היתה התוצאה שונה, אולם משייחדה המשיבה את תביעתה בעילת פוליסת ביטוח בלבד, הרי במידה ונגיע למסקנה כי חוזה ביטוח ללא קביעת גבול האחריות (היקף החבות) איננו מוכר בדין - הרי לא יהיה מנוס מדחיית התביעה. אומד דעתם של הצדדים וכוונתם המשותפת בעריכת הסכם, כולל הסכם ביטוח, הוא היסוד לפרשנות אשר יתן ביהמ"ש לחוזה. .11פסק הדין בענין אליהו נ' נועם אורים (פ"ד מה, חלק שני בעמ' 881,) דן בשאלת חובתו של מבטח לשלם תשלומי ביטוח כאשר הצדדים הגיעו להבנה שהלקוח אכן מבוטח וזכאי לכיסוי ביטוחי וזאת החל מהרגע בו הודיע לו סוכן הביטוח כי הוא מבוטח. ביהמ"ש קבע בצורה חד משמעית כי בכוחה של הסכמת סוכן הביטוח שהינו שלוחה של חברת הביטוח, לחייב את שולחתו בחוזה הביטוח. לצורך בחינת שאלת עצם החבות והיקפה, כשמדובר במצב של העדר פוליסה או חוזה אחר בכתב, קובע ביהמ"ש (בעמ' 812) כי בכדי להוכיח קיום חוזה מחייב יש להוכיח כי סוכמו התנאים הבאים: מבטח, מבוטח, קביעת דמי הביטוח, קביעת הארוע בגינו ישולמו התגמולים למבוטח, וקביעת שיעור התגמולים. .12במקרה שלפנינו, קבע ביהמ"ש קמא כי הסוכן נתן הסכמה ברורה לחבות והבטיח ללקוחתו (המשיבה) כי היא מכוסה. הלקוחה הבהירה כי הביטוח נדרש לצורך כיסוי מבנה מורחב וכן תכולה גדולה יותר, אולם לא פרטה את גובה התוספת מן הפוליסה הקודמת. אולם שני הצדדים: הסוכן והלקוחה (המשיבה) כלל לא ידעו באיזה סכום ביטוח מדובר. בנתונים אלה ניתן להבין ששעור הפרמיה וקביעת שעור התמלוגים לגבי הפוליסה החדשה, לא סוכמו, ועל כן חסרה ההתקשרות בפרטים מהותיים אשר לא ניתנים להשלמה. .13לדעתנו, מחד, אין זה רצוי לחייב את המבוטח בכיסוי ביטוחי, בלתי מוגבל בסכום מבלי שנתוני הביטוח הבסיסיים נקבעו. מאידך, קיים למבוטח אנטרס הסתמכות ברור, להתבסס על הסכמתו של הסוכן כמחייבת, ועל כן מצאנו כי ראוי לראות את הפוליסה הקודמת ותנאיה כהסדר החל בין הצדדים. .14משקבענו כי הפוליסה הקודמת בתוקף, אולם תכולת הדירה והמבנה, במתכונתם החדשה עולים בשווים על הקבוע בפוליסה זו, הרי שלפנינו מצב של ביטוח בחסר כמשמעותו בס' 60לחוק חוזה הביטוח. ס' 60קובע נוסחת חישוב לפיה חובת המבטח תפחת - בשעור היחסי שהוא כיחס בין סכום הביטוח (הנקוב בפוליסת הביטוח המקורית) לבין שווי הנכס בשעת כריתת חוזה הביטוח (המקורי). הדבר הזה מביא אותנו להסכם הביטוח המקורי אשר הורתו ולידתו בשמאותו של המשיב ובהצעת הביטוח (נ/3) אשר נחתמה על ידי המשיבה. קביעתנו זו לגבי הצורך בחישוב תת הביטוח נכונה לגבי המבנה והתכולה גם יחד ועל כן בענין זה מתקבל ערעורה של חברת הביטוח. .15על כן התוצאה היא: לגבי המבנה, עומדת על כנה קביעת בימ"ש קמא לפיה יעמוד חישוב תת-הביטוח על סך של 922,72$ אשר חלקו שולם וממנו נותר לשלם לזכות המשיבה 920,13$. לגבי התכולה מקבלים אנו את חישובו של השמאי מרכוס לפיו הפיצוי בגין תת הביטוח הינו 949,36$. לא מצאנו לנכון כי היה מקום להעניש את המערערת ולפסוק לה ריבית מיוחדת וזאת לאור העיקול שהוטל מכוח צו עיקול שהוציא צד ג' על הכספים המגיעים למשיבה. ובסיכומו של דבר עומד חובה של חברת הביטוח (המערערת) על סך של 871,109$, בניכוי כל הסכומים שכבר שולמו 889,93$. יתרה זו תשולם ע"י המערערת לפי השער היציג ליום הגשת התביעה בצירוף ריבית והצמדה כחוק. בכל הקשור לצד ג' עומד פסק הדין על כנו. כל צד ישא בהוצאותיו. ביטוח שריפהשיפוצניקשיפוציםשריפה