קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הודעת הפקעה: השופטת מ' נאור: 1. המערערים הגישו עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בה ביקשו לקבוע כי הודעת הפקעה מכוח חוק התכנון והבניה שנשלחה אליהם בתחילת ינואר 2008, הפקעה שנעשתה על יסוד תוכנית בנין עיר מס' הר/2/198 (להלן:  התוכנית המקורית) - בטלה. בית המשפט לעניינים מנהליים (השופטת ר' רונן) דחה את העתירה. מכאן הערעור שלפנינו. 2. עיינו בסיכומי הצדדים, הוספנו ושמענו טענות על פה ולא ראינו מקום להיעתר לערעור זה. למעשה ניתן היה לדחות את הערעור מטעמיו של בית המשפט המחוזי, טעמים המקובלים עלינו. על כן נאמר דברנו רק בקצרה. 3. התוכנית המקורית הופקדה בשנת 1981 וקיבלה תוקף בשנת 1987. בתוכנית המקורית יועד חלק מחלקת העותרים לצורכי ציבור ולהפקעה. תקנון התוכנית המקורית קבע כי השטחים המסומנים בתשריט המיועדים לצרכי ציבור, יופקעו וירשמו על שם המועצה המקומית. במסגרת התוכנית נקבע כי השטח מתוך חלקת העותרים המיועד לצרכי ציבור ישמש להרחבת רחוב ישורון בעיר. לאחר הפקדת התוכנית, ולפני אישורה, קיבל אביהם המנוח של המערערים היתר בניה לגבי השטח שלא נועד להפקעה, והוא התחייב לרשום על שם הרשות את השטחים שנועדו להפקעה. בפועל הוא לא עשה כן. 4. טענתם המרכזית של העותרים בעתירה המנהלית ולפנינו היא כי תוכנית מאוחרת יותר, תוכנית הר/במ/600 (להלן: תוכנית 600) ביטלה את התוכנית המקורית. לכן, כך הטענה, להפקעה שבוצעה מכוח התוכנית המקורית אין תוקף. תוכנית 600 פורסמה למתן תוקף בשנת 1992. בתוכנית 600 צבוע מגרשם של העותרים בצבע כחול, ומסומן כאזור מגורים ב'. לטענתם של העותרים אין מניעה להכין בעתיד על יסוד תוכנית 600 תוכניות מפורטות בהן יוקצו מקרקעין לצורכי ציבור. ואולם, להפקעות שנקבעו בתוכנית המקורית - אין עוד תוקף. בית המשפט לעניינים מנהליים דחה את הטענה וקבע כי תוכנית 600 היא תוכנית כללית הקובעת מגמות תכנון. תוכנית 600 אינה עומדת בסתירה לתוכנית מפורטת שקדמו לה ובכלל זה התוכנית המקורית. לאחר שמיעת טענות הצדדים ועיון בתוכניות עצמן, תמימי דעים אנו עמו. תוכנית בנין עיר היא חיקוק. הסמכות לפרש תוכניות בנין עיר ותשריטיהן מסורה לבית המשפט (השוו: עע"ם 1446/06 הועדה המחוזית לתכנון ולבניה נ' השתתפויות בנכסים בישראל בע"מ, פסקה 8 (, 21.9.2010); ע"א 8797/99 אנדרמן נ' ועדת הערר המחוזית לפי חוק התכנון והבניה, תשכ"ה-1965, פ"ד נו(2) 466, 474 (2001)). לדעתנו פרשנותה הנכונה של תוכנית 600, היא שאין בה כדי לפגוע בהפקעות לצרכי ציבור שנקבעו במסגרת התוכנית המקורית. 5. תוכנית 600 היא תוכנית "כתמים" הקובעת ייעודים כלליים של מקרקעין בשטחים נרחבים. בתוכנית מסומנים ב"כתם" כחול גדול חלקים ניכרים מהוד השרון ובכלל זה השטח בו מצויים חלקות העותרים. לא נאמר בתוכנית 600 כי היא מבטלת תוכניות קודמות אלא כל שנאמר בה הוא שבמקרה ויתגלעו סתירות בין הוראות תוכנית זו (תוכנית 600) להוראות בתוכניות אחרות, תחייבנה הוראות תוכנית 600. בית המשפט לעניינים מנהליים קבע, ואנו מסכימים עימו, כי אין סתירה בין התוכניות. ההפקעות הקודמות אינן סותרות את התוכנית אלא משתלבות לתוכה, כשההפקעות הקודמות משתלבות לתוך אזור מגורים (ראו והשוו: בג"ץ 448/91 ידיד נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז ירושלים, פ"ד מז(3) 441, 454 (1993); בג"ץ 123/75 אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, פ"ד ל(1) 628, 634 (1975)). 6. לצורך הדגמת השילוב בין התוכניות הראו באי-כוח המשיבות כי חלקים נרחבים אשר הופקעו במסגרת התוכנית המקורית משמשים כיום בפועל לכבישים . עוד הראו באי כוח המשיבות כי אותם חלקים, ובכלל זה רחובה הראשי של הוד השרון, צבועים גם כן בצבע של מגורים ב', בהתאם לתוכנית 600. גם הרחוב בו מצויה חלקת המערערים, רחוב ישורון, צבוע בכחול. אם אכן, כטענת העותרים, תוכנית 600 הפכה את כל הצבוע בכחול למגורים - הרי שהמערערים לא יוכלו להגיע לבתיהם, וזאת משום שכביש הגישה אליו אמור אף הוא לשמש, בהתאם לפרשנותם, למגורים. אין מנוס מן המסקנה שהפרשנות הנכונה של תוכנית 600 לא היתה כי במסגרת התוכנית יבוטלו שטחי הציבור שנקבעו בתוכנית המקורית. פרשנות כזו מובילה לתוצאות אבסורדיות. 7. זאת ועוד: מדרום לחלקה קיימת חלקה 737 המוגדרת כחלקה מבונה עליה חלה תוכנית מאוחרת יותר - תוכנית 1000. חלקה זו כוללת הפקעה לצורך הרחבת רחוב ישורון. קבלת טענת העותרים תביא לכך שלא יהיה רצף תכנוני, כך שבחלקה הסמוכה למערערים תורחב הדרך, אך ההרחבה תיפסק בחלקת העותרים. גם עניין זה מצביע על הפרשנות הראויה לתוכניות החלות. 8. העותרים טענו עוד כי המועד לביצוע התוכנית המקורית היתה 10 שנים, ואלה חלפו עברו. משכך, לטענת העותרים ההפקעה נעשתה בחוסר סמכות. בית משפט קמא דחה טענה זו וציין כי הלכה פסוקה היא כי המועד הקבוע לביצוע תוכניות הוא מועד משוער ולא מועד מחייב, וכי באין סנקציה מפורשת על סטייה ממנו, אין משמעות לאיחור בביצוע התוכנית, מעבר למועד שנקבע בה. עוד צוין כי במקרה דנן אין הוראה מפורשת בתוכנית המתייחסת לתוצאה של סטייה מלוח הזמנים שבתוכנית. מאחר ואין הוראה שכזו, הרי שהתוכנית אינה מתבטלת ואיננה פוקעת עם חלוף הזמן שנקבע לביצועה. חלוף הזמן אינו מעיד בהכרח על היעדר צורך ציבורי. ניתוח זה מקובל עלינו. 9. העותרים ביקשו להגיש ראיות נוספות בערעור - היתר לשימוש חורג שניתן לשכני העותרים ל"פלוש" לתחום ההפקעה בדרך של שימוש חורג. המשיבות הסבירו כי מדובר בהיתר זמני המלווה בהתחייבות להרוס את אשר נבנה. עוד פורט כי "שטח הפלישה" הוא מצומצם ועומד על 1.10 מטר לכל צד. הסבר גם זה מקובל עלינו ואין ללמוד מהיתר זה לעניין העותרים שלפנינו.   10. נציין בנוסף כי לא מצאנו צורך לדון בטענות נוספות שהעלו הצדדים, כדוגמת טענת שיהוי, או טענות הנוגעות להיתר בנייה שקיבל בזמנו אבי העותרים. 11. עוד נוסיף: לאחר הדיון הגישו המערערים בקשה להגיש הודעה ומסמכים. עיינו בבקשה ובתגובת המשיבים ואיננו סבורים כי יש במסמכים כדי להעלות או להוריד לגבי האמור לעיל. 12. סוף דבר: הערעור נדחה. המערערים ישלמו למשיבות שכר טרחת עורך דין בסך 30,000 ש"ח. ש ו פ ט ת השופטת א' חיות: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט א' רובינשטיין: מסכים אני לתוצאה שאליה הגיעה חברתי השופטת נאור בנסיבות. עם זאת אבקש להעיר רק, באשר לפסקה 8 בחוות דעת חברתי, כי אין הדברים צריכים להתפרש כרישיון לרשות שלא לממש תכנית עד אין קץ. הדברים נאמרים על דרך הכלל: הזמן הנקוב בתכנית אמנם אינו יכול להיות כעשרת הדברות, אם גם אין בכך בשום פנים כדי להצדיק התרשלות של הרשות שנטלה את קניינו של האזרח בכוחה השלטוני והיא מתנמנמת בנעימים וקופאת על שמריה; זאת, לגבי כלל סוגי ההפקעות והנטילות השלטוניות. במקרים המתאימים יתנו בית המשפט ידם לביטול הפקעה אם הסתבר כי הצורך הציבורי נותר על הנייר עד אין קץ. וכבר היו דברים מעולם (ראו למשל עע"מ 8989/04 הועדה המקומית לתכנון ובניה פתח תקוה נ' זיטמן , ועע"מ 1369/06 הלביץ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה חדרה ).    ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת מ' נאור. קרקעותהפקעה