תביעה נגד בית חולים מקאסד

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בית חולים מקאסד: 1. התובע הגיש תביעה באמצעות הוריו נגד בית חולים מקאסד (להלן - הנתבעת) בשל רשלנות רפואית שלטענתו גרמה לו נזקים. בפסק דין (חלקי) מיום 5.5.97 קבעתי כי הנתבעת אחראית לכל הנזקים שנגרמו לתובע. 2. ביום 16.12.97הגיעו הצדדים להסכמה זו: "הגענו להסכמה לפיה בשאלת גובה הנזק יפסוק בית המשפט לפי שיקול דעתו לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט ללא נימוקים והצדדים יגישו סיכומים קצרים בכתב שלא יעלו על 3 עמודים. מבקשים ליתן תוקף של החלטה להסכמה זו". הסכמת הצדדים קיבלה תוקף של החלטה (מיום 16.12.97). הצדדים הגישו סיכומים בכתב ופסק דין זה ניתן אפוא לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד- 1984 בשאלת גובה הנזק שנגרם לתובע כתוצאה מרשלנות הנתבעת. 3. התובע הוא קטין, יליד 12.12.92, אשר מיד לאחר לידתו אובחן אצלו שיתוק של ידו הימנית. בהסכמת הצדדים מונה מומחה מטעם בית המשפט, האורטופד ד"ר שאול לוין (הודעת ב"כ הצדדים מיום 17.6.97). המומחה בדק את התובע ומסר את חוות דעתו לבית המשפט ביום 8.7.97. ואלה מימצאי הבדיקה כפי שסוכמו בחוות דעתו של המומחה: "בבדיקה: יש דלדול קל של השרירים בכתף הימנית. אורך הידיים שווה. חסרות 10 מעלות סופיות של יישור המרפק וחסרות 20מעלות סופיות של הרמת הזרוע. יתר התנועות בטווח מלא. כח האגרוף תקין". בפרק ה"סיכום ומסקנות" בחוות דעתו קובע המומחה: "התובע הקטין מרואני מוחמד סובל משיתוק מלידה של החלק העליון של המקלעת הברכיאלית מימין (שיתוק מלידה ע"ש ארב). לפי דעתי יש לקבוע לו נכות לצמיתות של % 10 לפי סעיף 31(1) א' iשל תקנות הבטוח הלאומי (שיתוק קל ביד הלא דומיננטית). .4המומחה הרפואי השיב לשאלות הבהרה ששלח לו ב"כ התובע ולהלן עיקר השאלות והתשובות: "א. על סמך מה קבעת שידו הימנית של הנבדק איננה ידו הדומיננטית? א. במיקרה של שיתוק מלידה היד שלא נפגעה הינה היד הדומיננטית. ד. מה היו טווחי התנועה בסופינציה ובפרונציה ביד הימנית בעת הבדיקה? ד. לא היתה שום הגבלה בפרונציה וסופינציה. ו. מה היו הממצאים בעת הבדיקה ביחס לתנועתיות של שורש כף היד הימנית? ו. לא היתה שום הגבלה בתנועות שורש היד. ז. האם מצאת דלדול שרירים בזרוע ו/או באמה מצד ימין? אם כן - בכמה זה מתבטא? ז. לא מצאתי דלדול שרירים בזרוע ובאמה. כפי שכתבתי בחוות דעתי מצאתי רק דלדול קל באיזור הכתף. ט. האם זה נכון שהפציעה של התובע תגביל אותו בכל פעילות או עבודות כפיים המחייבת כוח, זריזות או דיוק של היד הימנית או המחייבת שימוש בו זמני בשתי הידיים. ט. מאחר ואין פגיעה בכף היד (השיתוק הינו מסוג ארב ולא מסוג קלומפקה) אין מגבלה בפעילות שדורשת זריזות ודיוק. יש רק הגבלה קלה בפעילות הכתף. י. האם זה נכון שמידת ההגבלה התיפקודית של הנבדק כמידת נכותו הרפואית? אם לאו - הסבר. י. נכון. לפי דעתי המגבלה התיפקודית מקבילה לנכות הרפואית. יא. מה היו ממצאיך בעת הבדיקה ביחס למידת היישור של המרפק ביד הימנית? יא. ביישור המרפק הימנית חסרות 10מעלות סופיות, אין הגבלה אחרת במרפק". .5ב"כ התובע טוען כי המומחה מטעם בית המשפט טעה כשקבע לתובע נכות רפואית בשיעור של % 10בלבד ולא היה צידוק להסתמך בעניין זה על עיקרון ה"יד הדומיננטית". לטענתו נכותו הרפואית הצמיתה של התובע היא בשיעור של %.20 אשר לגובה הנזק - התובע טוען כי יש לפסוק לו עבור כאב וסבל סכום של 000, 60ש"ח בצירוף ריבית מיום לידתו, הפסד השתכרות - סכום של 000, 157ש"ח, עזרה וסיעוד לעתיד - סכום של 000, 100ש"ח והוצאות רפואיות לעתיד - סכום של 000, 50 ש"ח. 6. הנתבעת טוענת כי יש לקבוע את נכותו הרפואיות של התובע על בסיס חוות דעתו של המומחה בשיעור של % 10 לצמיתות. לטענתה, שיעור הנכות התפקודית של התובע נמוך מהנכות הרפואית והיא מציעה להעמידו על % 5 בלבד. הנתבעת טוענת כי במקרה מסוג זה יש לפסוק פיצוי עבור הפסד השתכרות לעתיד על בסיס גלובאלי והיא מציעה להעמידו בסכום של 000, 10 ש"ח ולחילופין על בסיס שכר ממוצע במשק של 408, 1 ש"ח שהוא השכר הממוצע באזור הנמצא בשליטת הרשות הפלסטינית, ובסך הכל סכום של 579, 14 ש"ח. הנתבעת טוענת כי יש לפסוק לתובע עבור כאב וסבל סכום של 900, 29 ש"ח, עבור עזרה וסיוע מהזולת בעבר ובעתיד סכום של 000, 15 ש"ח ועבור הוצאות רפואיות לעתיד סכום של 500, 2 ש"ח. 7. לאחר שעיינתי בחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, בתשובות לשאלות ההבהרה ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים ועל בסיס כלל הנתונים שבפני, הגעתי למסקנה כי לא נפלה טעות בחוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט, ד"ר שאול לוין, ונכותו הרפואית הצמיתה של התובע היא בשיעור של % 10 לצמיתות "לפי סעיף 31(1) א' iשל תקנות הבטוח הלאומי (שיתוק קל ביד הלא דומיננטית)". מדובר בקטין, יליד 1992, שכל עתידו לפניו ועל בסיס הנתונים בפני ותשובות ההבהרה של המומחה (תשובה י' לתשובות ההבהרה מיום 9.11.97), הנני קובעת כי שיעור נכותו התפקודית היא כשיעור הנכות הרפואית (%10). 8. על בסיס שיעור הנכות הרפואית והנכות התפקודית שקבעתי לתובע ושאר הנסיבות והנתונים בפני, הנני מעריכה את נזקיו של התובע לפי פריטי הנזק השונים בסכומים הבאים: א. כאב וסבל - סכום של 000, 50 ש"ח בצירוף ריבית מיום אירוע הנזק. ב. הפסד השתכרות לעתיד - סכום של 000, 40 ש"ח. ג. עזרה וסיוע מהזולת בעבר ובעתיד - סכום של 000, 25 ש"ח. ד. הוצאות רפואיות, הוצאות נסיעה ושונות - 000, 5 ש"ח. סה"כ 000, 120 ש"ח. לסיכום - הנתבעת תשלם לתובע סכום של 000, 120 ש"ח כשלסכום הפיצוי הקבוע בסעיף 8א' תצורף ריבית מיום אירוע הנזק. בנוסף, הנתבעת תישא בהוצאות ושכר טרחת ב"כ התובע בשיעור של % 20 בצירוף מע"מ מחושב על בסיס הסכום הכולל המגיע לתובע.רפואהבית חוליםתביעות רשלנות רפואיתרשלנות רפואית (בית החולים)