קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בניית מתקן צבאי על חוף הים: העותרים הגישו את העתירה דנן כנגד עבודות בניה שהחל המשיב מס' 1 לבצע בחוף עתלית, לבניית מחסנים של אמצעי לחימה, מדובר בבניה מסיבית על חוף הים, ולטענת העותרים הבניה הזאת נעשית שלא כדין, ויש למנוע אותה. הבניה האמורה טעונה היתר כאמור בסעיף 160 ובפרק ו' של חוק התכנון והבניה התשכ"ה-1965. היתר כזה לא ניתן לגבי הבניה הזאת והמשיבים הסתמכו, באשר לבניה, על הפטור הקבוע בסעיף 172 של חוק התכנון והבניה, הקובע כי מערכת הבטחון אינה זקוקה להיתר של הוועדה למתקנים בטחוניים (שהיא ועדת התכנון והבניה בעניננו), שכן מדובר ב"מיתקן בטחוני נוסף בתחום מיתקן בטחוני קיים, ובלבד שמחמת הקמת המיתקן הבטחוני הנוסף כאמור לא יוטלו מגבלות על אדם אחר, ולא יחולו שינויים במגבלות כאמור שהן קיימות, וייעודו הכללי של המיתקן הבטחוני הנוסף לא יהיה מסוג השונה מסוגו של המיתקן הבטחוני הקיים", כאמור בסעיף 2(172) לחוק. העותרים ביקשו בשעתו סעד ארעי להפסיק את הבניה, בקשה זו נדחתה. בהליך בפני ביהמ"ש העליון ניתן צו ארעי, והוא עומד במקומו כיום וההליך בבית המשפט העליון טרם הסתיים. לאחר מכן הושגה הסכמה של המשיב, לכך שהבניה תופסק, והיא כן נפסקה, וזה כל עוד לא ניתן היתר של הועדה למתקנים בטחוניים לבניה האמורה. נרשמה בקשר לכך הצעתי מיום 2.3.03 בעמ' 4 לפרוטוקול. המשיב מסכים לה, וכך גם העותרת, ויתרת המחלוקת שבין הצדדים נוגעת להסתייגויות שונות באשר לדיונה של הולמ"ב בשאלה העומדת לדיון. מכל מקום, נראה שאנו מצויים כיום מחוץ למסגרת הפטור שבסעיף 2(172) של חוק התכנון והבניה. רשות התכנון, היא הולמ"ב, תדון בבניה האמורה. כל עוד לא ניתנה החלטה של הולמ"ב המאפשרת את הבניה ו/או שאינה מונעת אותה לא נעשית ולא תיעשה בניה במקום, ולפיכך נראה לי שאיך יותר טעם ו/או צורך בהמשך הדיון בעתירה עצמה. מובהר, שהדיון בפני הולמ"ב ו/או החלטתה ו/או התוצאות אשר ינבעו מכל זה, באשר לכל אלה, שמורות לצדדים מלוא זכויותיהם. העותרים ביקשו שאקבע נוהלים ו/או ענינים מסויימים המתייחסים לדיון אשר ייערך בפני הולמ"ב. אינני רואה הצדקה לקבוע לרשות תכנון זאת מראש את אשר תעשה, וכיצד תעשה, בהפעלת הסמכות המוקנית לה לפי הדין בכל מה שקשור לבניה האמורה, וכמובן שמורות לעותרים זכויותיהם המלאות לגבי כל החלטה שתינתן ולגבי דרך הדיון וכו', ומובן מאליו הוא, שהדיון בהחלטה צריך להיעשות ו/או להתנהל ו/או להתקיים כדין ולגופו של ענין, תוך שמירה על כללי המשפט המינהלי. לסיכום: עד להחלטת הולמ"ב בענין הבניה האמורה לא תיעשה במקום בניה נוספת. זכויות הצדדים נשמרות להם באשר לכל הצריך להיעשות ו/או מוצדק יהא לדרוש, לאחר החלטת הולמ"ב ובנוגע אליה, ובכך מסתיים הדיון בעתירה דנן. בנסיבות הענין ולאור ההסכמה הבסיסית בין הצדדים באשר לתוצאות העתירה, והעברת הדיון אל הולמ"ב, אינני רואה לפסוק הוצאות בעתירה דנן, החומר הסודי יישאר בידיו הנאמנות של עו"ד גוט או בידי רשויות התכנון, על מנת שאפשר יהיה להתייחס אליו, בהליכים אחרים, במידת הצורך. חוף היםצבאבניה