בעלות על חלקה של אזרח ארה''ב שנפטר

העותרים המבקשים להצהיר שהם "הבעלים של החלקה ולמנות אותם או את בא כוחם ככונסי נכסים לחלקה הנ"ל להשלמת הקנית הבעלות בה למבקשים ורישומה בשמם בפנקס המקרקעין. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בעלות על חלקה של אזרח ארה''ב שנפטר: .1המנוח ז"ל (להלן: המנוח), אזרח ארצות הברית, נפטר שם ב- 25.10.55והשאיר חלקת קרקע מס' 56בגוש 10799בחיפה, הרשומה בבעלותו בפנקס המקרקעין (להלן: החלקה הנ"ל). .2ב- 2.6.90נכרת בסן-דייגו, קליפורניה, ארה"ב, חוזה בין בנו של המנוח סידני מולדו תושב ארה"ב, כמוכר, לבין חברת גוש 11183חלקה 32בע"מ ויצחק ואריה פרסיקו כקונים, לפיו התחיב המוכר למכור לקונים את זכויותיו בחלקה הנ"ל במחיר של 000, 14דולרים. החברה הקונה התחיבה לרכוש את מחצית החלקה וכל אחד מהקונים הנוספים רבע מהחלקה. העסקה לא נגמרה ברישום הקנית הבעלות לקונים בפנקסי המקרקעין (להלן: ההסכם הנ"ל). .3ב- 19.6.90הוגשו בקשות של מר סידני מולדו בתיקי עזבונות 1226/90 ו- 1227/90בימ"ש מחוזי חיפה, בקשות למתן צו ירושה לגבי עזבון המנוח שנפטר ב- 25.10.55(בבקשה צוין תאריך פטירתו 25.10.45) ולגבי עזבון אשתו המנוחה בלומה מולדו שנפטרה ב- 15.11.65(בבקשה צוין שנפטרה ב-15.11.55). כיורשי המנוח צוינו הבן סידני מולדו 4/1ואשת המנוח הגב' בלומה מולדו 4/3וצוין שנפטרה מבלי להשאיר צוואה. הבקשה נתמכה, בין היתר, בתצהירו של סידני מולדו. ב- 1.11.90ניתן צו ירושה בהתאם לבקשה. בתיק 90/1227ניתן ב- 1.11.90צו המצהיר על סידני מולדו כיורש יחיד של אמו המנוחה, כך שהפך לבעלים היחיד של החלקה הנ"ל. בתיקים מצוי יפוי כח בלתי חוזר חתום ע"י סידני מולדו, הממנה את עו"ד שיוביץ ז"ל כעורך דינו ונציגו לבצוע הסכם המכר הנ"ל. עו"ד שיוביץ ז"ל נפטר בנובמבר .1991 .4ב- 18.8.93הוגשה ע"י סידני מולדו בהמרצה 896/93 בקשה לבטל את צוי הירושה שניתנו בתיקים 90/1227, 1226הנ"ל עקב תרמית, ונטען שמלבדו ומלבד אמו יש 4יורשות נוספות לעזבון אביו המנוח, שהן בנותיהן של המנוח ואשתו המנוחה בלומה מולדו ז"ל. עוד צויין כי המנוחה הותירה אחריה צוואה מה- 1.7.60שאושרה ב- 1968בארה"ב. הבקשה לוותה בתצהיר של העד גורדון שוגרמן, שעבד כעו"ד באטלנטה שבארה"ב עד עליתו ארצה ב- 1983וייצג את סידני מולדו ואף טיפל מטעמו בעזבון אמו המנוחה. עד זה ציין כי תעודות הפטירה שצורפו לבקשות אינן מדוייקות וכי הוגשו מסמכים מזוייפים. בין היתר נקבע שההורים נפטרו 10שנים מוקדם יותר. עו"ד אלבורק, ב"כ המבקשים, ציין בע' 5לרשומות כי "אין חולק שהיו זיופים על ידי עו"ד שיוביץ". עוד התברר שהמנוח השאיר אחריו צוואה שלא נתבקש קיומה. צו הירושה שניתן ב- 19.6.94תוקן לגבי עזבון המנוח, בהוסיפו כיורשים גם את 4בנותיו, כשחלקו של כל אחד מילדיו (סידני מולדו ו- 4אחיותיו) הוא 20/3חלקים ושל אמם 4/1חלקים. הצו תוקן פעם נוספת ב- 3.8.94לאחר שהאח סידני מולדו הסתלק מחלקו בעזבון לטובת שתים מאחיותיו שחלקן גדל ל 40/9חלקים בעוד שחלקן של שתי האחיות האחרות נשאר 40/6וחלקה של האם .40/10 בימ"ש ביטל את צו הירושה לגבי עזבון האם שניתן בתיק 90/1227כפי שפורט לעיל (ראה גם המר' 94/441ו-494/94). .5בתיק עזבונות 94/2376הוגשה ב- 26.10.94בקשה לקיום צוואתה של האם בלומה מולדו המנוחה שנפטרה ב- .15.11.65הצוואה נערכה ב- .1.7.60הזוכים על פי הצוואה הן בנותיה פאני מולדו קרל ושרה מולדו הלמן . לאחר שסידני מולדו, אחיהם, הסתלק "מכל חלקיו במקרקעין שבארץ", בימ"ש קיים ב- 16.11.94את הצואה ואישר את הסתלקותו של סידני מולדו מחלקו בעזבון על פי הצוואה שהתחלק בין שתי אחיותיו הנ"ל. .6בהמרצת הפתיחה שבפני עותרים המבקשים פרסיקו יצחק ואריה (להלן: המבקשים) שנמנו על הקונים בעסקת המכר להצהיר שהם "הבעלים" של החלקה הנ"ל ולמנות אותם או את בא כוחם ככונסי נכסים לחלקה הנ"ל להשלמת הקנית הבעלות בה למבקשים ורישומה בשמם בפנקס המקרקעין. המשיב מס' 1הודיע לבית משפט כי החלקה הנ"ל שוחררה מניהולו. המשיבים 2, 3ו- 4הם יורשי עזבון הוריהם, כולל החלקה הנ"ל. המשיב מס' 5, כמנהל העזבון, מתנגד לעתירה וטוען לבטול הסכם המכר. המשיבה מס' 6התקשרה בחוזים עם המבקשים ומנהל העזבון, לפיהן התחיבו כל אחד מהם בנפרד להקנות לה את הבעלות בחלקה הנ"ל. ממוש ההתחיבות לגביה מותנה בהכרעה בדבר זכות הבעלות בחלקה הנ"ל. .6לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים שהוצגו בפני הגעתי למסקנה שהסכם הנ"ל אינו יכול לפגוע בזכויותיהם הקניניות של היורשים בחלקה הנ"ל. האם והבנות לא היו צד לאותו הסכם שאינו מחיבם. לפי סעיף 1לחוק הירושה תשכ"ה- 1965עם מות המוריש עובר עזבונו ליורשיו הנחשבים כבעלים משותפים בעזבון, וכך הוא לגבי עזבון האם לפי צו קיום צוואתה. אחד מהיורשים המשותפים המוכר חלק בעזבון או אפילו את חלקו הבלתי נפרד בו, בלי הסכמתם של שאר היורשים או בלי הרשאה מהם, המכר בטל. שתיקת היורשים האחרים אינה שווה להסכמה. לא נטען וממילא שלא הוכח כי היורשים האחרים הרשו או הסכימו מלכתחילה או בדיעבד לעסקת מכר זו. נטל ההוכחה בענין זה חל על המבקשים ובנטל זה לא עמדו (השווה ע.א. 509/64 פס"ד יט(2) ע' 169). .7זאת ועוד! הרושם המתקבל ממהלך הענינים בפרשה זו המתחזק בהודאת ב"כ המבקשים ב"זיופים" ואי דיוקים שנעשו בטיפולו של עו"ד שיוביץ המנוח, כפי שפורטו בתצהירו של הנתבע מס' 5, הוא של חוסר תום לב בהתקשרות החוזית נשוא בקשה זו מצד בא כוחו של המבקשים. תום לב מחייב שצד ינהג בהתקשרות חוזית "ביושר ובאמונה - ללא ערעור או עצימת עינים מלראות עובדות גלויות לעין העשויות להעמידו על המשמר. אין דורשים ממנו לחקור ולדרוש בנסתר שמא כך יחשוף ויגלה עובדות חשובות המשנות פני הדברים ושאינן על פני השטח. לא נדרשו ממנו "מידת חסידות"..." - ע.א. 842/79 פס"ד לו(1) ע' 204בע' 202-.3 נראה, לכאורה, כי ב"כ המבקשים פעל בעצימת עינים השוללת תום לב ועשה זאת בשל החשש שבעינים פקוחות עשוי הוא ללמוד עובדות שעשויות להיות להן השלכה שלילית לגבי התקשרות זו. דוגמא לכך היא שבבקשה בתיק 70/126נמחק הסעיף 3ש"המוריש השאיר" צוואה. ואילו בבקשה למתן צו ירושה לגבי עזבון הגב' מולדו לא צויין דבר וענין הצוואה הושאר בערפל. יש לזכור שהוכח כי עשתה צואה. זאת ועוד, נראה שלא נעשה מאמץ כן לגלות את כל היורשים לפרטם בבקשות לצווי הירושה, כשהמגמה היא להכשיר את עיסקת המכר. יצויין כי בבקשה המקורית שבפנינו חזר ב"כ המבקשים והתעלם מהיורשים הנוספים שהוצהרו בצו המתוקן כיורשי העזבון כולל החלקה הנ"ל, שצורפו רק בהמרצה 2517/95. נראה שהיה על ב"כ המבקשים לצרף את כל היורשים כמשיבים, באשר הענין נוגע להם ישירות והם שעשויים להפגע מתוצאת דיון זה. עוד יש לציין כי המחיר הנקוב בהסכם של 000, 14דולרים לכל החלקה כששער הדולר היה 2.064שקלים באותו מועד הוא בלתי ריאלי, ובבחינת נצול לרעה של המוכר, לאור הערכתה לצורך שומת מס שבח ת/ 3סמוך לאותו מועד ב-000, 250שקלים ולאור חוות דעת שמאי נ/ 4שהעריכה למועד עריכת ההסכם הנ"ל לסך 000, 170דולרים. גם אם אתיחס להערכה שהעלה ב"כ המבקשים בחקירתו את השמאי של בין 90- 75אלף דולר, עדין המחיר הנקוב בהסכם אינו מתקבל על הדעת ורחוק מליצג את ערך השוק נטו של החלקה הנ"ל. נראה לי כי מהשלב שהתברר קיומם של יורשים נוספים, אסור היה להסתמך על צו הירושה הראשון למטרה כלשהי. יצירת מצג כאילו צו הירושה הראשון עדיין בתוקפו תוך התעלמות מההליכים שננקטו לענין תקון הצו כפי שפרטתי ולבסס תביעה להקנית זכויות על צו הירושה המקורי, הוא בבחינת מצג שיא ובבחינת התנהגות שלא בתום לב. .8בברע"א 2267/95 ב"כ היועץ המשפטי במשרד האפוטרופוס הכללי נ' אדמונד הרטפלס ו- 3אחרים (לא פורסם) אך צורף לסכומו של ב"כ המשיב 5) נדונה תוקפה של עסקת מכר קרקע שלא הושלמה ברישום בפנקס המקרקעין, ושנערכה עם המשיב שהוצהר בצו הירושה כיורשו של מי שהיה רשום כבעלים של החלקה בפנקס המקרקעין ונרשם על פי הצו כבעליה. הוגשה בקשה לבטול צו הירושה בטענה שהמשיב אינו יורשו של הבעל הרשום של החלקה הנ"ל ולמתן צו מניעה זמני האוסר על המשיב לעשות שמוש בצו הירושה או לערוך עיסקאות בקרקע נשוא המחלוקת. בימ"ש קמא יצא מהנחה שהרוכשים רכשו את הקרקע בתום לב ובתמורה בהסתמכם על רישום המשיב כבעליה, בהעדר רישום החלקה בשמם של הרוכשים, היתה בידם רק התחיבות המוכר לעשות עיסקה לגבי החלקה הנ"ל. בימ"ש התיחס לסעיף 73לחוק הירושה תשכ"ה- 1965הקובע כי "מי שרכש זכות בתום לב ובתמורה ובסמכו על צו ירושה או על צו קיום שהיה בר תוקף אותה שעה, או מי שקיים חיוב בתום לב בסומכו כאמור, אין לבטל זכותו או לחייבו שנית אף אם הצו בוטל או תוקן לאחר מכן". וסעיף 10לחוק המקרקעין תשכ"ט- 1969הקובע כי "מי שרכש זכות במקרקעין מוסדרים בתמורה ובהסתמך בתום לב על הרישום, יהא כוחה של זכותו יפה אף אם הרישום לא היה נכון". בימ"ש קמא בפרושו שני סעיפים אלה פסק כי הגנת הסעיפים מותנית ברישום הזכות במירשם המקרקעין, וכי בהעדר רישום אין הגנת הסעיפים עומדת לרוכשים והוא הדין בעניננו וביתר שאת לאור התרשמותי שמיצגם של המבקשים לא פעל בתום לב ברכישת הזכויות על פי ההסכם הנ"ל. מה גם שלסידני מולדו, כאחד היורשים המשותפים, לא היה הכוח להקנות את הבעלות בחלקה הנ"ל לרוכשיה, בהעדר הסכמת או הרשאת היורשים האחרים שלא נעשה מאמץ כן לאתרם. .9ער אני ל"עוול" שנגרם למבקשים שפעלו מבחינתם בתום לב אלא שהפקידו את ענינם בידי נציגו שפעל שלא בתום לב, אך הדין, לעניות דעתי, אינו עמם ולא נותר להם אלא לתבוע פצוי ממשי שהזיק להם, ואת השבת מה ששלמו על פי החוזה הנ"ל. .10התוצאה היא שאני דוחה את הבקשה וכנובע מכך מצהיר שהסכם המכר הנ"ל בטל ואינו בתוקף. אני מחייב את המבקשים לשלם למשיב 5את הוצאות המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 500, 7שקלים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה תשכ"א- 1961החל מתאריך מתן פסק דין זה. איני רואה מקום לזכות את המשיבים האחרים בהוצאות ושכ"ט עו"ד. בעלותארצות הברית (ארה"ב)