קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה בנושא חוקיות תקנון עמותה: 1. ביום 14.1.99 הוגשה על-ידי המשיבים בבקשה זו המרצת פתיחה 129/99, בה עתרו למתן פסק דין הצהרתי לאמור: א. התקנון התקף והמחייב של עמותת שערי ציון - דיור לקהל החרדי (להלן - העמותה) - הוא ה"תקנון המצוי" על פי התוספת לחוק העמותות, תש"ם1980- (להלן החוק); ולחלופין - התקנון התקף של העמותה הוא התקנון שהיה תקף עם היווסד העמותה (נספח א' לעתירה); ב. מוסדות העמותה - וועד העמותה וועדת הביקורת שלה - הם אלה שנבחרו באסיפה הכללית של העמותה ביום 3.11.98 לפי פרטיכל האסיפה הכללית (נספח ב' לעתירה); ג. המסמך הנושא את הכותרת "תקנון" שהתקבל כביכול ב"אסיפה הכללית שלא מן המניין" מיום 23.12.91 (נספח ג' לעתירה) - אינו בר-תוקף כתקנון העמותה; ד. לחלופין - סעיפים מסוימים ב"תקנון" שבנספח ג' לעתירה - הם חסרי תוקף, בטלים, או ניתנים לביטול. 2. כן נתבקש בית המשפט בעתירה ליתן צו עשה נגד המשיבים, או מי מהם, למסור כל מסמך, מידע וחומר הנוגעים לעמותה ולחבריה, ולדירות חברי העמותה - לידי וועד העמותה ומוסדותיה שנבחרו לתפקידיהם ביום 3.11.98, או למי מטעמם. 3. העתירה הוגשה במקורה על-ידי (או בשם) העמותה עצמה, ועל-ידי חברי העמותה - יעקב זיסקינד, מרדכי בניטה, שמעון סויסה, צוריאל ברזילי, מאיר ברזל ואברהם רוזין. 4. בהמשך נמחקו העמותה, יעקב זיסקינד ואברהם רוזין מרשימת העותרים, והעמותה צורפה כמשיבה לעתירה. 5. ביום 29.3.99 הגישו המבקשים (שהם המשיבים בהמרצת הפתיחה) בש"א 1966/99 למחיקת התובענה על הסף, או לעיכובה בשל קיום הליכי בוררות, וזאת בטענה שהעתירה אינה ראויה להידון כהמרצת פתיחה; וכן משום שמתקיים הליך משפטי בבית הדין הרבני בתל-אביב (להלן - הבד"ר), ובשל סעיף הבוררות בשטר בוררין שנחתם בבד"ר. כן נטען כי קיים סעיף בוררות בהסכמי המכר והסכמי הבנייה עליהם חתומים רוכשי הדירות (כולל המשיבים), ובתקנון העמותה. 6. בשל בקשת המשיבים - דחיתי את קדם המשפט בתיק שלפני עד אחרי הבירור בבד"ר. 7. בהמשך הודיעו המשיבים (שהם, כאמור, העותרים בתיק העיקרי), כי הם אינם צד להליכים בבד"ר, הם מעונינים בהכרעת בית המשפט, והסמכות לדון בעתירה להורות לרשם העמותות לשנות את רישומיו - היא לבית המשפט המחוזי. 8. ביום 7.10.99 הגישו המבקשים בקשה נוספת לעיכוב התובענה בשל קיום הליכי בוררות בבש"א 4037/99. ביום 26.10.99 הגיבו המשיבים לבקשה. 9. נראות לי טענות המשיבים מטענות המבקשים וזאת מן הטעמים המפורטים בתגובת המשיבים, ובעיקר הטעמים המפורטים להלן. 10. בכל ההסכמים עם המשיבים יש סעיף בוררות: בהסכמים של בניטה וברזילי נקבע בסעיף 15 כי הבורר יהיה כב' הרב "מרדכי אליהו או מי שימונה על ידיו". בהסכם של סויסה נקבע בסעיף 17 כי הבורר יהיה "כב' הרב שלמה בן שמעון או כב' הרב אברהם עבודי". בהסכם של ברזל נקבע בסעיף 18 כי הבורר יהיה אחד מבין שלושה רבנים: כב' הרב משה הלברשטאם; כב' הרב זלמן נחמיה גולדברג; כב' הרב נפתלי נוסבוים - לפי בחירת חבר העמותה. 11. אנו רואים, איפוא, כי למרות שמדובר באותו פרוייקט, הרי לגבי ארבעה משיבים יש שלושה הרכבים שונים של בוררים! 12. אך מובן הוא כי כאשר נדרשת הכרעה שיפוטית עקרונית - לא סביר שזו תינתן על-ידי שלושה בוררים שונים, העלולים להגיע להחלטות סותרות. 13. גם אם היה מקום שהנושא שבמחלוקת יועבר לבוררות - היינו נמצאים במצב בו שלושה פסקי בוררות שונים יובאו בפני בתי המשפט - אולי בהרכבים שונים, לצורך אישורם או ביטולם, ושופטים שונים עלולים ליתן פסקי דין שונים הסותרים זה את זה. 14. די בכך כדי להורות שהתביעה הנדונה לא תועבר לבוררות על פי סעיפי הבוררות השונים בהסכמים של המשיבים. 15. המבקשים עצמם לא פעלו לפי סעיפי הבוררות בהסכמים עם המשיבים, ולא פנו לבוררים הנקובים באותם הסכמים, אלא לאנשים או גופים אחרים. בכך הביעו דעתם שאין מקום לפעול לפי סעיפי הבוררות בהסכמים עם המשיבים. 16. המשיבים לא הביעו הסכמתם להידון בפני בוררים שאינם נקובים בהסכמי הבוררות שלהם - ואין "לבוררים" הדנים בנושא - סמכות לדון בעניינם של המשיבים. 17. העתירה בתיק העיקרי נוגעת לחוקיות ה"תקנון" אשר לדעת המשיבים נתקבל שלא כדין. 18. ספק רב בעיני אם נושא העתירה - ראוי בכלל להידון בבוררות, שכן אין מדובר בנושא היכול לשמש נושא להסכם בין הצדדים (סעיף 3 לחוק הבוררות, תשכ"ח1988-), אלא "בנושא קונסטיטוציוני" - שאין לבורר סמכות לדון בו. 19. מכל הטעמים הנ"ל (והטעמים הנוספים המפורטים בתגובת המשיבים) - אני דוחה את הבקשה לעיכוב העתירה על מנת שזו תידון בבוררות.מסמכיםעמותותתקנון עמותה