כונס הנכסים הרשמי מבקש, כי בקשתו של החייב להפטר, תדחה, וכי הליכי פשיטת הרגל יבוטלו בשל חוסר תום לב, חוסר שיתוף פעולה וניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לדחיית בקשת הפטר: החייב הוכרז פושט רגל ביולי 1989. עו"ד מסר מונה כנאמן ביום 6/11/1989. החייב חוייב בתשלום של 450 ש"ח לקופת הכינוס, תשלום שהופחת במאי 1994 עקב הצהרת החייב על מצב בריאות לקוי. מצבת חובותיו של החייב, לאחר שהחוב לרשויות המס סולק מגיעה לכ108,000- ש"ח. לאחרונה פנה החייב בבקשה להפטר. החייב מנמק את בקשתו במצב בריאות לקוי עקב תאונה שהייתה לו, שכתוצאה ממנה אין הוא יכול לעבוד. כונס הנכסים הרשמי מבקש, כי בקשתו של החייב להפטר, תדחה, וכי הליכי פשיטת הרגל יבוטלו בשל חוסר תום לב, חוסר שיתוף פעולה וניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל. עוד מבקש הכנ"ר, כי בית המשפט יורה להעמיד את החייב לדין בגין עבירות פשיטת רגל לפי סעיף 214 ו- 216(2) ו- (4) לפקודה. לאחרונה, לאחר שהוקמה יחידת החקירות של כונס הנכסים הרשמי, מתברר כי חלק ניכר מהנתונים אשר נמסרו לנאמן על יד החייב אינם נכונים. מסתבר שמשכורתו של החייב בשנים 1993, 1994, 1995 ו- 1996 גבוהה יחסית, והוא אף השתמש ברכב צמוד שהועמד לרשותו. לעומת זאת, בדיווחים שהגיש, הצהיר שהוא עובד בעבודות מזדמנות באופן לא קבוע עקב תאונת עבודה שעבר החייב הוא פוטר מעבודתו וקיבל פיצויי פיטורין וכן סכומים נוספים ממעבידו. על כל הסכומים הנ"ל לא דיווח החייב. מן הראוי לציין, כי בבקשתו להפטר מסכים החייב לשלם על חשבון חובותיו סכום מזערי של כ- 10,000 ש"ח, למרות הסכומים שקיבל, אודותם לא דיווח. ב"כ החייב מפנה לאיזונים שעל בית המשפט לעשות בעניינם של חייבים, תוך שימת דגש על העובדה שהחייב נמצא במעמד של פושט רגל במשך למעלה מ- 10 שנים, כאשר במהלך שנים אלה חי בהגבלות אשר הוטלו עליו על ידי החוק. ב"כ החייב אף מפנה להוראות פקודת פשיטת הרגל המעניקות לבית המשפט שיקול דעת ביחס למתן הפטר מותלה לחייב (סעיף 63א(2)(3)). לאחר שעיינתי בכל טענות הצדדים ובדוחות החקירה אשר הגיש הכנ"ר, נראה לי כי מן הראוי לבטל את הליכי פשיטת הרגל של החייב ולדחות את בקשתו להפטר. התיקון האחרון לפקודת פשיטת הרגל מ- 1996 הסיט את כובד המשקל מתועלת הנושים למתן אפשרות לחייב, אם הוא נוהג בתום לב, לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר. במקרה שלפני, אכן ייתכן שהחייב הסתבך בחובות בתום לב. יחד עם זאת, אין ספק שהסתרת מידע הקשור להכנסות הוא מעשה חמור , ויש להתייחס אליו בכובד ראש. הסתרת מידע מסוג זה מהווה, לכאורה, עבירה על הוראות פקודת פשיטת הרגל. (סעיף 216(2) ו- (4) לפקודה). בנסיבות אלה, כאשר החייב לא מסר את המידע המלא והנכון על הכנסותיו, טען שאינו מרוויח שעה ששכרו היה שכר גבוה יחסית, אין מקום ליתן לו הפטר וגם אין מקום שימשיך להיות פושט רגל. פקודת פשיטת הרגל אכן מטילה מגבלות על החייב, אולם בד בבד הוא זוכה להגנה מפני רדיפת הנושים, על ידי כך שמאפשרים לו לשלם לפי מידת השתכרותו ומתחשבים במכלול נסיבותיו. הסתרת מידע על גובה הכנסותיו מהווה פעולה בחוסר תום לב השוללת מהחייב את הזכות לחסות בצל ההגנה. סעיף 55(ב) מאפשר ביטול ההכרזה של פשיטת רגל אם נוכח בית המשפט כי החייב ניצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל. נראה לי, כי העובדה שהחייב לא דיווח על הכנסותיו וכאמור המשיך לשלם סכום מזערי לקופת הכינוס, מהווה ניצול לרעה של הליכי פשיטת הרגל. אשר על כן, יש לדחות את בקשת החייב למתן הפטר, וכן לבטל את ההכרזה בדבר פשיטת הרגל של החייב. השאלה האחרונה אליה יש להתייחס היא, האם יש מקום להורות על העמדתו לדין של החייב לפי סעיף 224 לפקודה. סעיף 224 לפקודה קובע: "224.כונס רשמי או נאמן בפשיטת רגל שהודיע לבית המשפט כי לדעתו החייב שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו עבר עבירה לפי פקודה זו,...ויש אפשרות סבירה שהחייב יורשע ולפי הנסיבות רצוי שיועמד לדין, יצווה בית המשפט שהחייב יועמד לדין בשל העבירה.." לכאורה, עבר החייב עבירות על פי פקודת פשיטת הרגל, אולם נראה לי, בנסיבות הענין, כי יש מקום לבדיקה נוספת בענין זה, טרם מתן הוראה על העמדה לדין. לכן, יבררו הכנ"ר והנאמן את מכלול הנסיבות. רק אם ימצאו לנכון כי מן הראוי שהחייב אכן יעמוד לדין, יחזרו ויבקשו זאת במפורש. על יסוד האמור לעיל, בטלה בזה ההכרזה על החייב כעל פושט רגל ובטל צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן בעניינו. לאור כל הנסיבות, אני דוחה את בקשת החייב למתן הפטר ומבטלת את הליכי פשיטת הרגל בעניינו.הפטר