בקשה לחקור עד מומחה לאחר שמיעת הראיות

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לחקור עד מומחה לאחר שמיעת הראיות: בפני בקשת התובעת לחקור את מומחה בית המשפט או לשלוח לו שאלות הבהרה, זאת לאחר שתמה שמיעת הראיות בתיק והתיק קבוע להגשת סיכומים. עניינה של התובענה היא טענה לרשלנות רפואית במהלך טיפולים להסרת שיער באמצעות לייזר שבצעה התובעת, ילידת 1979, אצל הנתבעת, בשנים 2004 - 2006. התביעה הוגשה בשנת 2007 לבית משפט השלום בהרצליה. לכתב התביעה צרפה התובעת חוות דעת רפואיות בתחומי העור והפסיכיאטריה. הנתבעת, מצדה, הגישה אף היא חוות דעת רפואיות בתחומים אלו. בית משפט השלום בהרצליה מינה שני מומחים רפואיים מטעמו: פרופ' פניג בתחום הפסיכיאטריה ופרופ' אינגבר בתחום העור. בתיק הוגשו ראיות הצדדים. בשנת 2009 ביקשה התובעת למחוק את התביעה. התביעה נמחקה, תוך קביעה שההליכים שנוהלו יחייבו במסגרת תובענה חדשה, אם תוגש. התובעת אכן הגישה תובענה חדשה, בתיק הנדון בפני כעת. ביום 16.1.11 התקיימה ישיבת ק"מ בתיק. הצדדים הודיעו כי לא הצליחו להגיע לפשרה וביקשו לקבוע התיק להוכחות. בהחלטה מאותו היום נקבע התיק לשמיעת ראיות לתאריך 22.6.11. במסגרת ההחלטה נקבע כי צד אשר מבקש לחקור את המומחה הרפואי שמונה מטעם בית המשפט יגיש בקשה מתאימה בתוך 30 ימים ועם הבקשה יפקיד שכר המומחה. עוד נקבע כי באחריות אותו צד להודיע למומחה על המועד על מנת שזה ישריינו ביומנו וכי הבקשה להזמנת המומחה לא תדון ללא הפקדת שכרו, כאשר אם לא יופקד הסכום יראה אותו צד כמי שויתר על חקירת המומחה. עוד נקבע בהחלטה כי במועד שנקבע ישמעו כל העדים וכי המועד לא ידחה. ביום 27.1.11 הגישה הנתבעת בקשה להזמנת עדים. בין העדים צוינו גם שמות שני מומחי בית המשפט. לאור העובדה ששכרם לא הופקד הבקשה לזימונם לא אושרה והנתבעת הופנתה להחלטה בדבר הפקדת הסכום. ביום 22.6.11 התקיימה שמיעת הראיות בתיק. כל צד העיד את עדיו. מומחה בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי התייצב לעדות לאחר ששכרו הופקד על ידי הנתבעת והוא זומן על ידה. הנתבעת לא זימנה את המומחה בתחום העור. לאחר ששני הצדדים הכריזו "אלו עדי" פנה ב"כ התובעת וביקש להעביר למומחה בית המשפט בתחום העור שאלות הבהרה, טרם הגשת הסיכומים. הוחלט כי הוא רשאי להגיש בקשתו בכתב. מכאן הבקשה שבפני. במסגרת הבקשה עותרת התובעת כעת לאפשר לה לזמן את מומחה בית המשפט בתחום העור לחקירה, או לחילופין, לשלוח לו שאלות הבהרה. הבסיס לבקשה הוא טענת התובעת כי התברר לה שקיימים מחקרים המעידים על תופעה רפואית על פיה לאחר טיפולי לייזר להסרת שיער נגרמת צמיחה מואצת של שיער באזורים המטופלים ורצונה של התובעת לשאול כעת את מומחה בית המשפט שאלות בנושא זה, בכתב או בעל פה. במסגרת בקשתה מציינת התובעת כי סברה שמומחה בית המשפט בתחום העור זומן על ידי הנתבעת לחקירה ולכן לא פנתה אף היא לזמן המומחה. נטען כי היא תכננה לחקור את המומחה והופתעה מכך שלא זומן. נטען כי בין השאלות שתכננה לשאול את המומחה קיימות שאלות הנוגעות לתופעה של צמיחת יתר של שיער עקב טיפולי לייזר. ב"כ התובעת מציין בבקשתו כי הגיעו לידיו מחקרים רק ימים ספורים לפני הדיון בעניין תופעה זו והוא מבקש לשאול את המומחה בעניין זה, בין אם בחקירה ובין אם במסגרת שאלות הבהרה. נטען כי השאלה אם לתובעת נגרם שיעור יתר כתוצאה משימוש במכשיר הלייזר היא שאלה מהותית ומרכזית בתובענה ולכן על מומחה בית המשפט להתייחס לכך. נטען כי התועלת שבחקירת המומחה עולה על הפגם הפרוצדוראלי שבאי זימונו לדיון במועד ההוכחות. לבקשה צורפו המסמכים אותם מבקשת התובעת להציג בפני המומחה, לגביהם נטען כי מדובר במחקרים מהשנים 2004 - 2010. הנתבעת, בתגובתה, מתנגדת לבקשה, על שתי חלופותיה. הנתבעת טוענת כי משהסתיימה שמיעת הראיות אין לאפשר לבעל דין לקיים "מקצה שיפורים" ולנסות לשפר עמדות. נטען כי הצגת המאמרים כעת היא בחוסר תום לב והמאמרים לא הגיעו לידי התובעת רק ימים ספורים לפני הדיון. נטען כי עוד בישיבת קדם המשפט מיום 16.1.11 טען ב"כ התובעת כי בידו מאמרים חדשים המאוחרים לחוות הדעת שהוגשה מטעם התובעת. נטען כי לא הוצג כל הסבר סביר מדוע לא התבקש צירוף המאמרים עוד בחודש ינואר. גם מעבר לכך, לא הוסבר מדוע לא הוצגו המאמרים עוד קודם לכן. הנתבעת טוענת עוד כי מדובר במאמרים מהשנים 2009 - 2010 ואין להם רלוונטיות לתובענה, שהרי הם פורסמו מספר שנים לאחר הטיפול בתובעת על ידי הנתבעת. נטען כי הצגת המאמרים הייתה צריכה להיות במסגרת חוות הדעת של המומחה מטעם התובעת ובעניין זה קובעת תקנה 134א לתקנות סדר הדין האזרחי כי חוות דעת של מומחה תוגש בצרוף רשימת האסמכתאות אשר המומחה הסתמך עליהן. לנתבעת הזכות להתייחס למאמרים באמצעות המומחה מטעמה, לפני וללא קשר להתייחסות מומחה בית המשפט. מכאן, שבקשת התובעת תחייב הכנת חוות דעת משלימה מטעם הנתבעת ולאחר מכן חוות דעת משלימה מטעם מומחה בית המשפט, כאשר לכל צד הזכות לחקור המומחים בנוגע להשלמת חוות הדעת. התובעת לא הראתה כל טעם מיוחד מדוע הנושא לא הועלה עובר לשמיעת הראיות. התובעת השיבה לתגובת הנתבעת וציינה כי ניתן להביא ראיות נוספות אף בערעור, ומכאן שגם במסגרת ההליך דנן. נטען כי המידע אודות קיומם של מחקרים לעניין התופעה בה טיפול לייזר עשוי להביא לצמיחת שיער אכן היה בידי ב"כ התובעת עוד בישיבת קדם המשפט בינואר 2011 אך הוא לא הצליח לאתר את המחקרים או ההפניות אליהם. זאת הצליח רק יום אחד לפני הדיון ולאחר מאמץ קדחתני. נטען כי אחד המחקרים פורסם עוד בשנת 2004 ונדון בכנס רפואי ביוני 2004 ולכן רלוונטי לתביעה. נטען כי אין צורך בהכנת חוות דעת משלימות ומדובר בחקירת מומחה בית המשפט בלבד, חקירה פשוטה וקצרה. להשלמת התמונה יש לציין עוד עובדות אלו. ד"ר ויינראוך הגיש חוות דעת רפואית מטעם התובעת בתחום רפואת העור. במסגרת חוות דעתו מיום 17.10.06, בפרק הדיון, ציין, בנוסף לקביעותיו באשר לאי התאמת התובעת לטיפול הסרת השיער בלייזר ולאי הצלחת הטיפול, כך: "הנ"ל עברה מספר רב של טיפולים, כאשר לפני כל טיפול היה צורך לגלח את השערות באזור המטופל. כתוצאה מהגילוחים הללו נוצרו שערות עבות וקוצניות. מצב זה יימשך גם בעתיד כך שתהיה נאלצת לגלח ו/או להסיר את הזיפים הללו באמצעי זה או אחר לאורך זמן". בפרק הסיכום של חוות הדעת חזר בקצרה על קביעותיו בפרק הדיון וציין כך: "כתוצאה ממספר רב של טיפולי לייזר להסרת שערות נגרמו לה נזקי עור והופעת שערות עבות וקוצניות באזורים המטופלים". מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של פרופ' רוני וולף בתחום רפואת העור. במסגרת חוות הדעת מיום 2.11.07 התייחס פרופ' וולף למסקנת ד"ר ויינראוך על פיה כתוצאה מהגילוחים נוצרו שערות עבות וקוצניות. הוא ציין כי גילוח אינו יכול לשנות את צפיפות, עובי, מרקם או קצב צמיחת השיער. בשל הגילוח נקטמת השערה סמוך למקום צאתה מהעור, שם עובייה גדול יותר, ולכן התחושה היא של שערה עבה יותר וקוצנית, אולם עם הפסקת הגילוח וצמיחתה לאורך הקודם היא תשוב לצורתה קודם הגילוח. פרופ' וולף ציין כי לו ניתן היה באמצעות גילוח להגביר קצב צמיחה או להגדיל עובי שערה הייתה זו בשורה לסובלים מדלדול שיער והתקרחות, אך, למרבה הצער, זהו אינו המצב. פרופ' וולף אף הפנה למאמר המתייחס לנושא זה. מומחה בית המשפט בתחום רפואת העור, פרופ' אינגבר, התייחס אף הוא לדעתו של ד"ר ויינראוך כי הגילוח גרם לצמיחת שיער עבה יותר וקוצני. פרופ' אינגבר דחה דעה זו וקיבל חוות דעתו של פרופ' וולף. הוא ציין במסגרת חוות דעתו מיום 20.7.08 כי הגילוחים לא יכלו לגרום לשינוי באיכות השיער של התובעת. ב"כ התובעת הפנה שאלות הבהרה לפרופ' אינגבר ובהן שאלות לגבי רמת התחושה לאחר צמיחת שיער לאחר גילוחו, שאלות להן ענה המומחה בתשובותיו מיום 23.10.08. המקום היחיד בראיות התובעת בו צוין נושא צמיחת יתר של שיער בעקבות טיפולי לייזר, להבדיל מנושא השפעת הגילוח על איכות ומאפייני השיער הצומח, הוא תצהירה של התובעת מיום 26.2.09. בסעיף 26 לתצהיר ציינה: "מבירורים שערכתי לאחרונה עם קוסמטיקאיות רפואיות ואנשים מהתחום, נודע לי כי ישנה סברה כלפי הלייזר האומרת כי הוא "מעורר שורשים רדומים" - כלומר - אף מגביר את צמיחת השיער". אמירה זו, כפי שניתן לראות, לא גובתה בחוות דעת המומחה מטעם התובעת. ד"ר וידר, מנהל הנתבעת, נשאל בחקירתו הנגדית על נושא האפשרות לצמיחה מואצת בעקבות טיפולי לייזר. הוא השיב כי בעת הטיפול בתובעת הנושא לא היה ידוע והנושא נודע לרפואה רק לפני מספר שנים. בכל מקרה, ציין, הנושא מתייחס למכשירים עם אנרגיות נמוכות, בהן עושות שימוש קוסמטיקאיות, ולא למכשיר בו טופלה התובעת. הוא אישר כי כיום נרשם באתר הנתבעת כי קיימת שכיחות נמוכה לאפשרות של צמיחה מואצת עקב הטיפולים (עמ' 119 - 123 לפרוטוקול). לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתיעוד הרלוונטי, מסקנתי היא כי אין להיעתר לבקשה. תחילה, נושא אי הזמנת פרופ' אינגבר לחקירה. בהחלטה מיום 16.1.11 ניתנו הנחיות ברורות באשר להזמנת מומחי בית המשפט לחקירה ועל צד אשר רצה לזמן המומחה היה לפעול בהתאם להנחיות אלו. טענת התובעת כי הבקשה לזימון המומחה שהוגשה על ידי הנתבעת אושרה - אינה נכונה. הבקשה לא אושרה כיון ששכר המומחה לא הופקד וניתנה החלטה מפורשת בעניין. לאחר ההחלטה שלא אישרה את הזמנת המומחה לא הוגשה כל בקשה אחרת לזימונו. היה על התובעת, ככל שרצתה לחקור את המומחה, לברר עם הנתבעת אם שכרו הופקד ואם הנתבעת עומדת על בקשתה לזמנו, או לדאוג לזמנו בעצמה לאחר הפקדת שכרו בהתאם להחלטה. התובעת לא עשתה כן והמומחה לא הוזמן. משלא עשתה דבר בנושא זימון המומחה ומשלא פעלה בהתאם להחלטות בית המשפט, התובעת אינה יכולה לבוא כעת בטענה כי נמנע ממנה לחקור את המומחה וכי הסתמכה על החלטות שניתנו בעניין זימונו. ובאשר לטענה בדבר טיפול הלייזר כמאיץ צמיחת שיער בכלל, ובעניינה של התובעת בפרט. טענה זו היא טענה שברפואה והיא מתבססת, לכאורה, על מחקרים רפואיים וספרות רפואית. לפיכך, היה על התובעת לתמוך טענה זו בחוות דעת שבמומחיות רפואית. דא עקא, שהראיה היחידה לתמיכה בטענה זו מטעם התובעת הוא האמור בתצהירה של התובעת עצמה, בו נרשם כי שמעה מאחרים כי קיימת סברה כללית כזו. זוהי אינה ראיה קבילה ובודאי שאינה מהווה חוות דעת שבמומחיות. חוות דעתו של ד"ר ויינראוך אינה תומכת בטענה זו ולו ברמז. ד"ר ויינראוך קובע אך ורק כי "כתוצאה מהגילוחים הללו נוצרו שערות עבות וקוצניות" ובהקשר זה נרשם גם האמור בסיכום חוות דעתו. אין לקבל טענת התובעת כי יש לנתק בין האמור בסיכום חוות הדעת ובין האמור בפרק הדיון. פרק הסיכום מהווה תמצית של קביעות ד"ר ויינראוך בפרק הדיון ואין בו מסקנות חדשות. ד"ר ויינראוך אינו מציין כי כתוצאה מהטיפולים נגרמה צמיחה מואצת של שיער, הוא אינו מתייחס למחקרים בנושא זה ואינו מפנה אליהם, למרות שלטענת התובעת מדובר במחקרים עוד משנת 2004 וחוות הדעת היא משנת 2006. ד"ר ויינראוך אינו מנתח את המחקרים בהשוואה למכשיר בו נעשה שימוש בעניינה של התובעת, בהשוואה לעוצמות בהן נעשה שימוש ובהשוואה לנתוניה של התובעת. הנושא כלל לא עמד לנגד עיניו של ד"ר ויינראוך והוא לא דן בו. הנושא היחיד בו דן ד"ר ויינראוך בהקשר לצמיחת השיער עקב הטיפולים הוא הקביעה כי הגילוח גרם להופעת שיער עבה וקוצני. זאת בלבד. זו הייתה עילת המחלוקת הרפואית בנושא זה וזו הייתה החזית. בהתאמה, הן פרופ' וולף והן פרופ' אינגבר התייחסו לטענה זו, השפעת הגילוח על צמיחת השיער, ולא התייחסו לטענה בדבר האצת צמיחה, באופן כללי ואצל התובעת בפרט, עקב טיפול הלייזר עצמו והשפעת הלייזר עצמו. אם היה ד"ר ויינראוך קובע כי הטיפול עצמו הביא לצמיחה מואצת אצל התובעת וכי הנושא מגובה במחקרים רפואיים, היו מתייחסים לכך גם שני המומחים האחרים. גם ב"כ התובעת היה מודע לכך שהמומחה מטעם התובעת לא התייחס לנושא אפשרות צמיחה מואצת במסגרת חוות דעתו אלא רק לנושא השפעת הגילוח על אופן הצמיחה ואיכות השיער. בישיבת קדם המשפט מיום 16.1.11 ציין: "התוצאה היא שכדי להתחיל את הטיפולים היה צריך לגלח, וזה גרם לצמיחה של זיפים, כך גם אומר המומחה". לאחר מכן הוסיף: "יש בידי מחקרים חדשים המאוחרים לחוו"ד, מתברר שהסרת שיער שלא הצליחה גורמת לשיעור יתר באותו איזור", כלומר, נטען כי מדובר במחקרים המאוחרים לשנת 2006, אשר אליהם המומחה לא יכול היה להתייחס במסגרת חוות דעתו. המסקנה היא, אם כן, כי התובעת מבקשת לטעון כעת טענה שברפואה אשר אינה נתמכת בחוות דעת המומחה מטעמה. לפיכך, צודקת הנתבעת כי ככל שהנתבעת מבקשת להוסיף טענה כזו, עליה להגיש חוות דעת משלימה אשר תתייחס לטענה ותפנה למחקרים ולמאמרים הרלוונטיים התומכים בטענה. במסגרת חוות דעת זו על המומחה להתייחס הן לתיזה הרפואית באופן כללי והן לגבי חלותה על התובעת, לאור הספרות הרפואית הרלוונטית. על המומחה להתייחס עוד למועדי המחקרים ולמועדים בהם עלתה התיזה לראשונה, לחלות התיזה לגבי סוגי שיער שונים, להשפעות הורמונאליות הכרוכות בכך, לסוגי מכשירים, לעוצמות השימוש, לשאלה אם הצמיחה המואצת היא הפיכה אם לאו, לשאלה אם היא ניתנת לטיפול ולשאלות נוספות. לאחר מכן, תהא רשאית הנתבעת להגיש חוות דעת משלימה מטעמה על מנת להתמודד עם תיזה חדשה זו. רק לאחר מכן ניתן יהיה להפנות הנושא למומחה בית המשפט כדי שיוכל להגיש מטעמו חוות דעת משלימה תוך התייחסות לחוות הדעת מטעם הצדדים. לאחר זאת קיימת זכות לצדדים לזמן את המומחים לחקירה על חוות דעתם. התוצאה היא כי ההליך, אשר החל עוד בשנת 2007 ואשר בו הסתיימה כבר שמיעת הראיות, יפתח שוב לצורך הגשת חוות דעת נוספות וחקירות בנושא אותה טענה חדשה. אמנם, לבית המשפט קיימת סמכות, מכוח סמכותו הטבועה, להתיר לבעל דין להביא ראיה נוספת באיחור, תוך סטייה מסדרי הדין, ולעיתים גם לאחר שמיעת הראיות, אך בענייננו אין מדובר רק בהבאת ראיה נוספת אלא בהבאת חוות דעת רפואית המעלה עניין חדש שברפואה. יש לזכור כי חוות הדעת הרפואית המצורפת לתובענה היא זו המגבשת את חזית המריבה הרפואית ואינה ראיה סתם ככל הראיות. הבאת חוות דעת רפואית המעלה תזה רפואית חדשה היא הרחבת חזית המריבה, כאשר הנתבעת התנגדה לכך מפורשות טרם תחילת שמיעת הראיות. האם מדובר במקרה חריג בו יש לאפשר הגשת חוות דעת משלימה והרחבת החזית בשלב זה? איני סבורה כך. לא מצאתי כל סיבה מדוע לא התבקשה הגשת חוות דעת משלימה מטעם מומחה התובעת עוד לפני תחילת שמיעת הראיות, ולמעשה, עם הגשת התובענה מחדש לבית משפט זה. התובעת עצמה בתצהירה, עוד בשנת 2009, כשנתיים לפני מועד שמיעת הראיות בתיק ועוד לפני שמחקה את תביעתה בהרצליה, ציינה כי שמעה מאחרים על סברה על פיה קיימת צמיחת שיער מוגברת עקב טיפולי לייזר. בנסיבות אלו, לא ברור מדוע לא פנתה כבר אז למומחה מטעמה על מנת שיבדוק המחקרים הרלוונטיים לנושא, אשר לטענת התובעת כבר היו קיימים עוד משנת 2004, ויגיש חוות דעת משלימה לעניין זה. התמיהה גדלה עוד יותר לאור דבריו של ב"כ התובעת בישיבת יום 16.1.11, בה ציין כי יש בידו מחקרים חדשים המאוחרים לחוות הדעת. לא ברור מדוע לא פנתה התובעת יחד עם מחקרים אלו למומחה מטעמה על מנת לבקש ממנו להתייחס אליהם במסגרת חוות דעת משלימה, כך שלאחר מכן גם הנתבעת וגם מומחה בית המשפט יוכלו להתייחס לנושא. בחירתה של התובעת להימנע מהגשת בקשה להגיש חוות דעת משלימה, כפי שהיה עליה לעשות, דווקא מזיקה לה ופועלת לטובת ההנחה שאם הייתה מוגשת חוות דעת משלימה היא לא הייתה תומכת בטענותיה. גם אם חשבה התובעת שאין צורך בהגשת חוות דעת משלימה, לא ברור מדוע לא הוגשה בקשה לפנות כבר עם הגשת התצהיר או בכל מועד לאחר מכן ועד שמיעת הראיות למומחה בית המשפט בשאלות הבהרה ומדוע לא הועברו המחקרים הנטענים הרלוונטיים למומחה בית המשפט ולנתבעת מבעוד מועד. ב"כ התובעת טוען כעת כי המחקרים הגיעו לידיו רק יום לפני הדיון. גם אם בפועל כך היה הדבר, אין כל מענה מספק מטעם התובעת לשאלה מדוע לא ניתן היה להשיג המחקרים זמן רב קודם לכן ומדוע המומחה מטעמה לא יכול היה להשיג המחקרים, מה עוד שהדברים אינם מתיישבים עם הדברים שנאמרו בישיבת קדם המשפט מיום 16.1.11, כי המחקרים כבר מצויים בידי ב"כ התובעת. לעניין המסמכים שצורפו לבקשה, אציין כי מדובר במספר מסמכים שהודפסו מאתרים באינטרנט ולא נלקחו מכתבי עת מקוריים. מבדיקת בית המשפט ניתן להגיע אליהם, לאחר הקשת המונח הרפואי המתאים באנגלית, ללא כל קושי. זאת ועוד. לא ברור כלל אם המסמכים שהודפסו מהאינטרנט מתייחסים למחקרים שפורסמו לפני תחילת הטיפול בתובעת, כפי שמציינת הנתבעת בתגובתה. התובעת בתשובתה מציינת כי מאמר אחד פורסם בשנת 2004. מעיון באותו המסמך עולה כי נרשם כי חלק ממנו הוצג בועידה בברלין ביוני 2004 אך המסמך עצמו פורסם משנת 2005. עצם הצגתו בועידה אינו מלמד על פירסומו באופן רחב. יתר המסמכים פורסמו בשנים מאוחרות יותר. יוער, שוב, כי ב"כ התובעת ציין בישיבת קדם המשפט בינואר 2011 כי מדובר במחקרים שפורסמו לאחר הגשת חוות הדעת, דהיינו, לאחר 2006, כך שהמועדים הנטענים על ידי התובעת בנושא הפרסום אינם מתיישבים זה עם זה. ומעבר לכך, גם מעיון במסמכים עצמם עולה כי רוב המסמכים, לרבות המסמך שפורסם בשנת 2005, דנים במחקר בו השתתפו 489 אנשים שטופלו בלייזר, כאשר שלושה מהם התלוננו על צמיחה מואצת בשלבים שונים של הטיפול. שלושתם היו בעלי שיער כהה. בנסיבות אלו, קשה ללמוד מהמסמכים על קשר לעניינה של התובעת. התובעת החלה הטיפולים בשנת 2004, כך שהמסמכים המתייחסים לשנים מאוחרות יותר אינם רלוונטיים ולא ניתן היה לדעת עליהם טרם תחילת הטיפול בה. התובעת אינה בעלת שיער כהה ולא הוברר אם המכשירים שהשתתפו במחקר והעוצמות שהופעלו הן אלו שהופעלו בעניינה של התובעת. גם אם יוצגו המסמכים למומחה בית המשפט, כמבוקש על ידי התובעת, כפי שהם, ללא חוות דעת רפואית משלימה מטעם התובעת, יש להניח כי המומחה לא יוכל להסיק מהם מסקנות ברורות לגבי התובעת ויהיה צורך בעריכת בדיקה מעמיקה הן בנושא המחקרי והן בנושא העובדתי הרלוונטי לטיפול שעברה התובעת. היענות לבקשת התובעת, אם כן, תפר, לטעמי, את האיזון הראוי בין זכויותיהם הדיוניות של הצדדים ותפגע ביעילות הדיון, הכול בהעדר הצדקה של ממש. התובעת מבקשת, למעשה, להתיר לה לפתוח את ההליך מחדש, לאחר תום שמיעת הראיות, ולהציג טענה רפואית חדשה, זאת כאשר לא הובא כל הסבר משכנע מדוע הדבר לא נעשה במועד, בהזדמנויות הרבות שהיו לה עד כה, מאז הוגשה התביעה לראשונה, לפני כארבע שנים. לאור כלל האמור, אני דוחה את הבקשה, על שתי חלופותיה. הצדדים יגישו סיכומים בהתאם להחלטה מיום 22.6.11. ככל שמתבקשת ארכה להגשת סיכומים מטעם התובעת, יש להגיש בקשה מתאימה מתואמת עם הנתבעת. מומלץ שוב לשני הצדדים לבוא ביניהם בדברים על מנת לסיים התביעה בהסדר ברוח הדברים שנאמרו בדיון. שמיעת ראיותדיוןמומחהראיות