ההלכה לגבי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דין כספי היא כי בית המשפט יבחן שניים אלו: האחד - מה מידת הסיכויים שיש למערער להצליח בערעורו. השני - אם יהא זה מן הנמנע - או קשה מאוד - להשיב את המצב לקדמותו אם יזכה המערער בערעור לאחר שבוצע פסק הדין (ב"ש 227/87, בעמ' 715; ב"ש 216/89, בעמ' 174). כמו בן ישקול בית-משפט את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שתיגרמנה לכל אחד מן הצדדים אם תתקבל הבקשה או תידחה, את מהות הנזקים שייגרמו ואת האפשרות לתקנם (ב"ש 396/86, בעמ' 136; ב"ש 894/85 (ע"א 490/85), בעמ' 531). כשכפות המאזניים מעוינות ולשני הצדדים עלול להיגרם נזק שיקשה מאוד לתקנו, אין לעכב את ביצוע פסק הדין, שהרי הכלל הוא, שהגשת ערעור אינה מעכבת את ביצוע פסק הדין (ב"ש 894/85 (ע"א 490/85) הנ"ל; ב"ש 633/89 (ע"א 515/82), בעמ' 681). בתביעה כספית חשיבות רבה נודעת לשאלה, אם יוכל המערער להיפרע מהמשיב אם יזכה בערעורו (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 810), שאם לא כן, לא יוכל המערער להשיב את הגלגל אחורנית. כאשר יש צורך במימוש נכסים לצורך ביצוע פסק-דין, עלול לכאורה להיווצר מצב בלתי הפיך. ודוק. אי-הפיות זו אין עניינה יצירת מצב חדש, המסכל מראש את טעמו ותכליתו של הערעור (המ' 839/86 [7], בעמ' 129; המ' 103/81 (ע"א 23/81), בעמ' 670). אי ההפיכות יסודה באובדן הבעלות בנכסים שמומשו לצורך תשלום החוב. במצב דברים זה יש לשקול היטב את מאזן הנזקים והנוחות, את התוצאות שייגרמו לכל אחד מהצדדים כתוצאה מביצוע פסק הדין, את מהות הנכסים, את ההוצאות הכרוכות במימושם ושיקולים נוספים (רע"א 214/88).ביצוע פסק דיןעיכוב ביצוע