קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה לרשות ערעור לגבי המשמורת בילדים: .1ביהמ"ש לעניני משפחה החליט כי נושא מזונותיה של האשה, המשיבה מס' 5, הוא בסמכות ביהמ"ש לעניני משפחה וכי ענין קביעת המשמורת במשיבים מס' 1- 4שהם ילדיהם של המבקש והמשיבה מס' 5גם הוא בסמכות ביהמ"ש לעניני משפחה. ביהמ"ש לעניני משפחה החליט החלטות נוספות באותה החלטה, אולם בהחלטות נוספות אלה קיימים ערעורים ובקשות רשות ערעור נפרדות, ולכן הכרעה זו מתייחסת רק לשני הנושאים המפורטים לעיל. הוגשה בקשה לרשות ערעור לגבי המשמורת בילדים, ואילו לגבי סמכות ביהמ"ש לעניני המזונות נתבקש ביהמ"ש להמתין עד להכרעתו של כב' הנשיא או של ביהמ"ש המיוחד לפי סימן 55מדבר המלך במועצה, 1922-1947, בשאלה זו. .2מאחר והשאלה היא שאלה נכבדה שלא ניתנת לדחיה על הסף, נתבקשה עמדת הצדדים אם לדון בענין כבערעור והתשובה היתה חיובית. לכן, הכרעה זו היא פס"ד לגבי שתי הנקודות המפורטות לעיל, היינו: הסמכות למזונות האשה והסמכות למשמורת הילדים, והאם לעכב את הדיון עד להכרעה עפ"י סימן 55לדבר המלך במועצה. .3הרקע העובדתי בקיצור נמרץ הוא כדלקמן:ו- המבקש הוא מוסלמי תושב ואזרח ישראל, אשר נסע ללמוד רפואה ברוסיה. ברוסיה הכיר את המשיבה מס' 5, שהיא נוצריה ושייכת לכנסיה המזרחית-אורתודוקסית (פרבוסלבית), שהיתה אז אזרחית ותושבת אוקראינה. לאחר הכרות וכעבור זמן נישאו השניים זה לזו בנישואין אזרחיים באוקראינה, ולאחר זמן נוסף נולדה המשיבה מס' .1 לאחר מספר שנים נוספות, משהשלים המבקש את חוק לימודיו, עברו כל השלושה חזרה לישראל להתגורר בעיר טייבה שהיא עיר הולדתו ומגוריו של המבקש, ושם מצויה כל משפחתו המורחבת. בטייבה נולדו שלושה ילדים נוספים שהם המשיבים 2- .4הנישואין לא עלו יפה, פרצו ויכוחים וסכסוכים משך השנים, ומאז מחצית 1996הכל מצויים בערכאות, כמעט בכל הנושאים האפשריים, היינו: מזונות האשה והילדים, המשמורת, המדור, אלימות במשפחה (למעשה הדבר היחיד שחסר הוא הליכים בענין הרכוש). כל ההליכים נפתחו בביהמ"ש לעניני משפחה בכפר סבא, כל הליך בתיק נפרד. בגלל ריבוי ההליכים ולחץ העבודה הכבד מאד על ביהמ"ש לעניני משפחה, השתהו הדברים ומדי פעם נפלו החלטות בבקשות אלה ואחרות, כאשר קדימות ניתנה לתיקים שעסקו באלימות במשפחה, וממילא באופן חלקי גם לתיק המשמורת, בעוד שעניני המזונות נדחו מישיבה לישיבה משך כחצי שנה. ב- 10.12.96ניתנה ההחלטה הנרחבת שעניינה במירב עניני הסמכות שהתעוררו בין הצדדים, היינו בשאלת הסמכות של מזונות האשה, מזונות הילדים, המשמורת, וההתייחסות לעילת המזונות והמדור (צו מניעה להרחיק את המבקש מקרבתם של המשיבים). אחרי שהאשה והילדים נקטו בהליכים בביהמ"ש לעניני משפחה בנושאי המזונות, המשמורת והאלימות - פנה המבקש לביה"ד השרעי בנושא המשמורת ואישור נישואין. ביה"ד השרעי אישר את הנישואין האזרחיים כנישואין שרעיים, וקבע שהילדים מוסלמים והמשמורת היא בסמכות ביה"ד השרעי (למרות שההליכים בביהמ"ש לעניני משפחה הוגשו קודם לכן). .4החלטתו של ביהמ"ש לעניני משפחה נרחבת, מנומקת היטב, כוללת את מירב האסמכתאות הפוסקות בסוגיות הנוגעות לענין, וממילא מי שלא שבע רצון מהכרעה זו או אחרת פנה לביהמ"ש המחוזי כאשר מירב הפניות הן מדרך הטבע מצד המבקש, שכן רוב ההכרעות נפלו נגדו, ורק בענין מזונות הילדים, שהועברו לסמכות בית הדין השרעי, פנו האשה והילדים בבקשה לרשות לערער. .5הפניה של המבקש על פי סימן 55לדבר המלך נעשתה רק ב- 28.2.97, היינו לאחר הכרעתו של ביהמ"ש למשפחה ולאחר שהוגשו כל בקשות רשות הערעור והערעורים לבית משפט זה. למעשה, הודע לי על פרטי קיומו של ההליך רק מתיק המוצגים שהוגש לבימ"ש זה ביום 31.3.97, כאשר אותה שעה לא צויין מתי ננקט ההליך בביהמ"ש העליון, מה מספרו, מה השלב בו נמצא הדיון וכיוצא בזה. .6אני סבור כי בנושא המזונות לאשה והמשמורת בילדים אין שום חידוש, ואין שום קושי מבחינת הפסיקה האזרחית וניתן להחליט בענין ללא היסוס וללא צורך בהכרעה לפי סימן 55מדבר המלך במועצה. יחד עם זאת, כמובן שלא ניתן למנוע משום צד לפנות לפי סימן 55, אולם אני סבור שמשלא קיימת שום החלטה או הוראה מביהמ"ש העליון לעכב את הדיונים, ואין שום הוראה שכזאת בחוק או בתקנות כלשהן (במקביל, למשל, להוראה בסעיף 16באמנה בדבר ההיבטים האזרחיים של חטיפה בינלאומית של ילדים, מאוקטובר 1980, אשר אומצה בתוספת לחוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים) התשנ"א - 1991), אין הכרח לעכב את הדיונים ולא ראוי לראות את ביהמ"ש של דרגה ראשונה או של דרגת הערעור כמקלים ראש או כחלילה מזלזלים בערכאה העליונה בכך שנמשך הדיון למרות נקיטת ההליך לפי סימן .55 לו ננקט ההליך בביהמ"ש העליון מיד עם תחילת ההליכים, ניתן עוד להבין טעמה של בקשה לעכב את הדיונים, אולם כאשר רובם של ההליכים ננקטו עוד במחצית 1996, כבר נקבעו מזונות זמניים לאשה, כבר נפלו הכרעות זמניות בנושא המשמורת בילדים, לרבות הסדרי ראיה, כבר נוצרה דינמיקה, אין טעם להקפיא מצב שהוא מטבעו דינמי. כל זאת בנוסף לפסיקה אשר אינה מכתיבה פניה עפ"י סימן 55כאשר הסוגיות נתלבנו ומצאו את פתרונן בפסיקה האזרחית. .7לגבי מזונות האשה, ברור לחלוטין שמדובר בשני בני זוג שמתייחסים לדתות שונות ועל כן אין סמכות בלעדית לביה"ד השרעי, ומשכך, ובהעדר פסיקה, למשל מכח סימן 55, אין שום מגבלה לגבי הפניה לביהמ"ש לעניני משפחה, אשר עומד בנעליו של ביהמ"ש המחוזי שהיה הסמכות המתאימה בשעתו. ההיפך אינו נכון, היינו אי אפשר לפנות לבית הדין השרעי או לבית הדין הנוצרי-אורתודוקסי, ללא הפניה עפ"י סימן .55 הלכה זו נקבעה בפסיקה מספר פעמים וביהמ"ש ציטט אותה כהלכה, היינו: המרצה 121/55פרוכטר נ' פרוכטר פ"ד ט, 1361; בג"צ 304/86ברק נ' בית הדין השרעי ביפו פ"ד מא (2) 745; ע"א 86/63אלצפדי נ' בנימין פ"ד יז, 1419; בש"א 5172/91כהן נ' שרחה פ"ד מו (1), .45 לכן, אין סיבה לעכב את הדיון, יחד עם זאת ברור ונעלה מכל ספק, כי אם תיפול הכרעה עפ"י סימן 55שתפנה את הענין לביה"ד השרעי (או הנוצרי- אורתודוקסי), ההכרעות בנושא הסמכות שנתנו בביהמ"ש לעניני משפחה ושל ביהמ"ש המחוזי תהיינה מבוטלות. .8לענין משמורת הילדים, המצב הוא למעשה זהה, משום שהמתדיינים בתיק המשמורת הם שני ההורים והדברים ברורים מקריאתם של ס' 24ו- 25בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב- .1962הדברים מובנים גם מאליהם והרי הסכסוך הוא סכסוך שבין ההורים מי יחזיק בילדים. גם אלה שגורסים שהילדים חייבים להיות צד לאותו הליך (ואני מוכן לתמוך בדעה זו), הרי שבהליך שכזה קיימים שלושה צדדים: האב, האם והילדים. במקרה הטוב ביותר, במקרה שבפנינו, רק האב הוא מוסלמי ואולי גם הילדים (שאלה זו שנויה במחלוקת ותידון בתיק אחר), האשה לבטח אינה מוסלמית ואין טענה שכזאת, ולכן ביה"ד השרעי אינו יכול להשליט את סמכותו עליה. אותן אסמכתאות ואותם שיקולים שנשקלו לגבי סוגיית מזונות האשה טובים גם לענין המשמורת בילדים, ואין צורך לחזור על כך. .9אשר על כן נפסק כדלקמן:נ- א. הבקשה בתיק בר"ע 119/96נדחית, וכן נדחה הערעור לגופו של ענין. ב. אני חוזר ומבהיר כי אם תיפול הכרעה אחרת, סותרת, עפ"י סימן 55לדבר המלך במועצה, בנושא הסמכות בסוגיות מזונות האשה או משמורת הילדים - פסק דין זה או אותו חלק ממנו שיעמוד בסתירה להכרעה לפי סימן 55- מבוטל. ג. המבקש ישלם למשיבים את הוצאות הבקשה ושכ"ט עו"ד בסך -.000, 3ש"ח + מע"מ עם ריבית מירבית והפרשי הצמדה עד התשלום למעשה. קטיניםרשות ערעור (בזכות או ברשות)ערעור