לטענת העובד הזר הסיני, אין לגרשו שכן עזב את מעבידו המקורי בעל כורחו ועל כן יש להחיל עליו את "נוהל שמים סגורים" ולאפשר לו לעבוד אצל מעסיק אחר המעונין בשירותיו. כמו כן טוען העותר כי ברצונו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעסיקו המקורי ועל כן יש לאפשר לו להישאר בישראל עד למיצוי זכויותיו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גירוש עובד זר מסין: העותר הנו נתין סיני אשר הגיע לארץ ב - 16/8/01 וקיבל אשרת עבודה עד ל-31/12/01 על פי בקשת מעביד בענף הבניה.   לטענת העותר, שלא נסתרה על-ידי המשיבים, התעמר בו המעביד ומנע ממנו זכויות בסיסיות כגון שעות שינה ושכר מינימלי, לכן עזב את מקום עבודתו. לאחר עזיבתו, עבד העותר בעבודות מזדמנות אצל מעבידים שונים, עד שנעצר כשוהה בלתי חוקי ב-2/4/03.   ב-6/4/03 הוצא צו הרחקה כנגד העותר והוא עמד לפני גירוש כאשר הוגשה עתירה זו. בשל צו ביניים שהוצא במסגרת העתירה לא גורש העותר ובית הדין למשמורת החליט לשחררו בתנאים מגבילים עד להחלטה בעתירה.   בין לבין מצא ב"כ העותר מעסיק מענף הבניה, היכול ורוצה להעסיק את העותר באם תוארך אשרתו.   לטענת העותר, אין לגרשו שכן עזב את מעבידו המקורי בעל כורחו ועל כן יש להחיל עליו את "נוהל שמים סגורים" ולאפשר לו לעבוד אצל מעסיק אחר המעונין בשירותיו. כמו כן טוען העותר כי ברצונו להגיש תביעה לבית הדין לעבודה כנגד מעסיקו המקורי ועל כן יש לאפשר לו להישאר בישראל עד למיצוי זכויותיו.   המשיבים טוענים, כי אין להחיל את "נוהל שמים סגורים" על העותר שכן הוא מוגדר כ"ברחן" ועל כן אין להכשיר את שהייתו הבלתי חוקית בארץ על ידי הארכת אשרתו והקצאתו למעביד אחר. עוד טוענים המשיבים כי מטרתו של "נוהל שמים סגורים", הוא לסייע למעסיקים למצוא עובדים מתוך מאגר קיים של עובדים הנמצאים בארץ ואין מטרתו להכשיר שהייה בלתי חוקית.   בדיון שנערך, הסכימו ב"כ הצדדים כי משרד הפנים יבדוק את נסיבות עזיבת העותר את מקום עבודתו ואם טענות העותר יתבררו כנכונות, ישקול בחיוב להפעיל על העותר את "נוהל השמים הסגורים".   ב-2/7/03 הודיע ב"כ העותר, כי משרד הפנים אינו מסכים בשלב זה להפעיל את "נוהל שמיים סגורים" על העותר ועל כן יש לדון בעתירה לגופה.   לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להתקבל.   במדינת ישראל שוהים היום עובדים זרים רבים ללא היתר. לתופעה השלכות שליליות בתחומים רבים. כדי לצמצם את ממדי התופעה החליטה ממשלת ישראל, בין היתר, לנקוט מדיניות של "שמיים סגורים" המונעת הבאתם של עובדים זרים נוספים לישראל. כן הוחלט, לנקוט פעולות שונות ובכללן, מעצרים וגירושים של עובדים זרים השוהים בישראל ללא היתר. בעת"מ 760/02 התאחדות הקבלנים והבונים בישראל ואח' נ' שר העבודה והרווחה ואח' נדונה עתירתם של מעסיקים בענף הבניה לעניין ההסדר הקיים, הכובל עובד למעסיק ולא לענף כולו. במסגרת עתירה זו (במספר תיקים שאוחדו), נדונה מדיניות הממשלה ביחס לעובדים זרים ובמיוחד נדון "נוהל השמיים הסגורים". בפסק דינו, קרא בית המשפט לגורמים הרלוונטיים, להתוות מדיניות ברורה ושקולה, המבטיחה, מחד, את אינטרס המדינה בצמצום העבודה הזרה בישראל ובהבטחת הפיקוח על העובדים הזרים השוהים בארץ ומאידך, שומרת על כבודם של העובדים הזרים המובאים ארצה. במסגרת מדיניות זו, הציע בית המשפט לאפשר למעסיקים לאייש את כלל האשרות שקיבלו ממשרד הפנים בעובדים הנמצאים כבר בארץ, אך עזבו את מעסיקיהם מסיבות שונות. בית המשפט סבר, כי פתרון זה נראה הוגן לא רק מנקודת מבטם של המעסיקים, אלא גם מבחינתם של העובדים, אשר השקיעו משאבים רבים בהגעתם ארצה ולעיתים, תוך תקופות זמן קצרות ביותר, הופכים עקב ההסדר הקיים, הכובל אותם למעסיק ספציפי, לשוהים בלתי חוקיים בעל כורחם.   בית המשפט באותו פסק דין סבר, כי "הרעה" העולה מהכשרת מעמדם של שוהים בלתי חוקיים הנמצאים בישראל, קטנה מ"הרעה" של הבאת עובדים זרים נוספים מחו"ל. זאת במיוחד, תוך הבאה בחשבון את עניינם של העובדים הזרים ולהיטיב עימם. ובלשון בית המשפט שם - " ...מדובר באנשים שהם למעשה כמעט בבחינת חסרי ישע, שעזבו משפחות ומדינות כדי לבוא למדינה זרה בתנאים קשים ולעבוד עבודה מפרכת יומם ולילה עבור שכר נמוך, כל זאת כדי להביא לחם למשפחותיהם. יש לנהוג בהם בעדינות ובכבוד, ולהשתדל למזער, עד כמה שאפשר, את הפגיעה בהם"   לצערנו, בית המשפט לעניינים מנהליים עוסק רבות בבעייתם של העובדים הזרים הקשורים "קשר גורדי" למעבידם בלא שימת לב לתנאים הקשים בהם הם מועסקים, ומוצא את עצמו, כמעט מידי יום ביומו מתחבט, מהו הפתרון האינדיוודואלי הראוי בכל מקרה. קשה לבית המשפט ליתן תגמול לאדם שהפר את החוק ולא פנה מיד עם תום אשרת השהיה הראשונה שקיבל להסדיר את מעמדו והפך להיות שוהה בלתי חוקי. מאידך חרב הגירוש המונחת על צווארו של עובד המבקש לעזוב את מעבידו מאחר ולא קיבל תנאים מינמליים, גורמת לפעמים לכך שאנשים מועסקים בתנאים בלתי אנושיים ופוגעת בכבוד האדם. במקרה דנן לטענת העותר הוא נאלץ לעזוב את מעבידו מאחר ולא קיבל תנאי עבודה מינימליים ועבד לאחר מכן במשך כשנה ו3 חודשים בעבודות מזדמנות. מרגע עזיבת המעביד מוגדר העובד במשרד הפנים כ"ברחן" ושוב אין מאשרים לו לשהות בישראל לצורכי עבודה. פניותיי למשרד הפנים בעניינו של העותר, כי יבדקו את טענותיו לגופן וישקלו את עמדתם לאור בדיקה זו לא נשאו פרי. ב"כ המשיבים לא הביאה כל עובדות שעמדו בסתירה לנטען על ידי העותר והתשובה היחידה שקיבלתי היא כי מדובר בעובד "ברחן". כאמור, בעת"מ 760/02 שצוטט לעיל וניתן על ידי שלוש מחברותי בבתי המשפט לעניינים מנהליים. יצאה קריאה לשר הפנים לשקול את השאלות המועלות בעתירות תוך עיון בדברים שנאמרו בפסק הדין בו הייתה התייחסות רחבה למעמדם של העובדים הזרים. עד למציאת פתרון נאות נראה לי כי דחיית עתירתו של העותר תהיה בלתי צודקת. יש לשקול את מצבו המיוחד של העותר, את הנסיבות שהביאו אותו לעזוב את מעבידו, את הכסף הרב ששילם על מנתי להגיע לישראל בכדי להרוויח פת לחם ואת קשיי השפה בהם נתקל. העובד הזר הבא מסין משלם סכומי כסף גבוהים כדי להגיע לישראל ולעבוד בה. הוא עוזב את משפחתו ואת חבריו כדי להביא לחם לקרוביו על ידי עבודה קשה. בדרכו למימוש שאיפה בסיסית זו, נתקל העובד פעמים רבות בקשיים רבים, הן אלו הנוצרים בשגגה כתוצאה מהעומס הרב המוטל על הרשויות והקושי בגיבוש מדיניות אחידה לגבי מצבים רבים ושונים והן אלו הנוצרים כתוצאה מניצול ציני של קושי טבעי הנוצר מהבדלי שפה ומנטליות ומקשיי המאבק בבירוקרטיה הישראלית שהיא לעיתים קשה ומסורבלת. למרות פניות רבות מטעם בתי המשפט והארגונים השונים, טרם הוסדר נוהל המבטיח עזרה משפטית ותרגום של הכללים הבסיסים לאורם חייבים לחיות הבאים לעבוד בישראל. אנו נתקלים שוב ושוב במצבים, שהיו נמנעים לו טרח מי מהמקבלים פני העובדים להסביר להם הסבר היטב אותם כללים בסיסיים. העובד הזר אינו עבד, הוא גם אינו סחורה העוברת לסוחר. העובד הזר הוא אדם בעל תבונה, כבוד וזכויות וכך יש לנהוג בו. אשר על כן ולאור העובדה כי יש מעסיק חלופי המעונין להעסיק את העותר ברשיון, אני קובעת כי על המשיבים להסדיר את אשרת העבודה של העותר כך שיוכל לעבוד את יתרת התקופה המותרת לעובד זר אצל המעסיק המעונין.   אין צו להוצאות.סיןעובדים זריםמשרד הפניםגירוש מארץ