קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא גמלת שאירים - עובד מדינה שנפטר: .1השאלה העומדת להכרעה היא, אם המנוח פוטר ביום 31.7.1977, ואם כן - אם היו הפיטורים כדין ותפסו. ההכרעה בשאלה נחוצה בכדי לקבוע, אם שאירי המנוח זכאים לגמלאות כשאירי עובד מדינה שנפטר או כשאירי פנסיונר שנפטר. .2העובדות היסודיות אינן במחלוקת. הוועדה הרפואית המרכזית קבעה בהודעתה מיום 17.2.1977, כי ישנן סיבות מספיקות להפסקת עבודתו של המנוח בשירות המדינה, בתפקידו ובכל תפקיד שהוא. דרגת נכותו לצורכי גמלאות נקבעה ל-% 100לצמיתות (ת/1). ביום 6.5.1977נתקיימה פגישה עם ועד העובדים ונערך מסמך של הדיון בעניינו של המנוח. הוועד הודיע שמתוך שיקולים שלהם לא נוח להם להסכים לסיום שירותו ועל כן הם נאלצים להביע התנגדותם להוצאתו לקצבה (ת/2). ביום 29.5.1977כתב שר התקשורת אל המנהל הכללי של המשרד "כי מטעמי בריאות יש לסיים את שירותו של הנ"ל, עם זכות לגימלה" (ת/4). ביום 8.6.1977כתב המנכ"ל למנוח באמצעות מנהל מחוזי לשירותי דואר מרכז, כי השר החליט, לרגל מצב בריאותו, לסיים את שירותו. בהתאם לחוק שירות המדינה (גמלאות) יהיה זכאי לגמלאות. תאריך יציאתו לגמלה נקבע ליום .31.7.1977 .3הוועד והסתדרות עובדי המדינה ערערו בפני המנכ"ל על פיטוריו של המנוח וכנראה יעצו למנוח להמשיך להתייצב לעבודה גם לאחר המועד שנקבע לסיום שירותו (31.7.1977). המנוח עשה כן, ואם כי לא ניתן לו לחתום החל מה- 1.8.1977בפנקס הנוכחות, לא מנע ממנו מנהל הסניף להמשיך לעסוק בעבודתו. יש להבין שלאור מצב בריאותו, ממילא עבודתו לא היתה מלאה. המנוח "עבד" כך עד ה- .15.8.1977בערב לא הרגיש טוב, הוא אושפז למחרת ב- 16.8.1977ונפטר ב- .22.8.1977במכתב מיום 16.8.1977אל הסתדרות עובדי המדינה דחה המשרד את הפניה לדיון מחדש בעניינו של המנוח. .4המערערים היו מיוצגים על-ידי פרקליט מטעם לשכת הסיוע המשפטי לפי הפניית בית-הדין. באי-כוח הצדדים הגישו סיכומים בכתב. .5 לאחר עיון בחומר ובטענות באי-כוח הצדדים - גרסת המשיב היא הגרסה המשפטית הנכונה. זה שהמנוח המשיך להתייצב ואף לעבוד, על דעת עצמו או לפי מה שוועד או אחרים יעצו לו, אינו מעלה או מוריד. נכון שמנהל הסניף לא מנע ממנו להיכנס ולעסוק בעבודה - וזה מובן לאור נסיבות המקרה, כאשר ידעו שיש פניה לעיון מחדש בהחלטת המשרד על סיום שירותו. יצוין, כי מנהל הסניף בעצמו הינו חבר ועד העובדים. אולם דבר זה כשלעצמו אינו יכול לשנות את מעמדו המשפטי של המנוח. לא מצאנו פגם ממשי בכל ההליך שבעטיו הפיטורים לא תפסו או שיש מקום לבטלם. דבר כזה גם לא נטען אלא בשפה רפה, ובדין, כי לא היה משהו ממשי במה להאחז, ובא-כוח המערערים עשה כמיטב יכולתו לנסות להקים מבנה שיהיה בו כדי לבסס קבלת טיעוניו. .6 עם זאת, לאור נסיבות המקרה, איננו משוכנעים, שאילו המנוח לא היה נפטר ביום 22.8.1977, לא היו הגורמים שטיפלו בעניינו מצליחים להביא לידי הסדר כלשהו שהיה משפר את מצבו (הענקת דרגה נוספת או אחוזי קצבה מוגדלים וכיוצא באלה). עם פטירתו נפסק כנראה כל הטיפול מצד הגורמים האמורים. .7 אי לכך נראה לנו, שיהיה זה מן הצדק והיושר, שלאור הנסיבות המיוחדות של המקרה, שהעניין יוחזר למשרד התקשורת לעיון מחדש תוך המלצה שהמשרד ישנה את קביעת מועד סיום שירותו של המנוח, כך שהתוצאה תהיה שהוא נפטר עוד בהיותו עובד מדינה.עובד שנפטרעובדי מדינהקצבת שארים