השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש באשר לתום ליבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו (ראו בספרם של כבוד השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169). על שום כך, מקום שחייב אינו נותן לכונס הרשמי, במהלך החקירה על פי סעיף 18 ג' לפקודה, הסבר המניח את הדעת באשר למקור חובותיו, אין הוא עומד בנטל הוכחת תום הלב הנדרש מחייב המבקש להכריזו פושט רגל. אין זה מתקבל על הדעת שחייב יפנה לבית המשפט ויבקש ממנו לפרוש עליו את הגנת פקודת פשיטת הרגל, ועם זאת ימנע מליתן הסבר באשר לאופן יצירת חובותיו. ##להלן פסק דין בנושא דחיית בקשה להכרזה על פשיטת רגל:## 1. המבקש (החייב) הגיש לבית משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. בהחלטתי מיום 4/07/00 נעתרתי לבקשת החייב ונתתי, בהסכמת הכונס הרשמי, צו לכינוס נכסיו. באותה החלטה חייבתי את החייב לשלם לכונס הרשמי, לטובת נושיו, סך של 300 ש"ח מדי חודש בחודשו. עתה עלי להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל אם לאו. 2. הכונס הרשמי ערך חקירה בעניינו של החייב והגיש דו"ח על פי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה"). מדו"ח הכונס הרשמי עולות העובדות שלהלן: א. החייב הגיש את בקשתו למתן צו כינוס בגין חובות מוצהרים על סך של 187,223 ש"ח ל- 9 נושים. נכון למועד עריכת הדו"ח הוגשו כנגד החייב 6 תביעות חוב על סך 102,196 ש"ח. ב. טענתו של החייב היא כי חובותיו נובעים מחשבון בנק פרטי שפתח לצורך ניהול עיסקו של דודו. ג. הכונס הרשמי ציין בדו"ח האמור כי החייב מנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל בכך שהוא מתחמק מן התשלומים שהושתו עליו על פי החלטתי הנ"ל. ד. באת כוחו המלומדת של הכונס הרשמי, עו"ד גב' גורביץ, הוסיפה וציינה בדו"ח כי החייב היה זכאי לדמי אבטלה אך לטענתו הפקיד את הכספים שקיבל בחשבונם של הוריו. החייב לא המציא דפי חשבון בנק של הוריו, הגם שנתבקש לעשות כן. ה. הכונס הרשמי הוסיף וציין בדו"ח כי - "החייב עבד בעסק שניהל הדוד 5 חודשים, כאשר שכרו לא שולם לו במלואו. במהלך פרק הזמן האמור מסר החייב לדוד המחאות חתומות על ידו, בידיעה שאין להם כיסוי". ו. באת כח הכונס הרשמי סיכמה את הדו"ח באומרה כי - "6. עמדת משרדנו היא שבנסיבות של התנהגות כנ"ל יש חוסר תום לב ביצירת החובות והתנהגות פלילית של עבירה על חוק שיקים ללא כיסוי - ולכן אין מקום ליתן הגנה לחייב כנ"ל בהליך הפש"ר. 7. לאור האמור והמפורט לעיל סבורה ב"כ הכונ"ר כי אין להיעתר לבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל שכן הבקשה הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל". ז. במהלך הדיון בבקשה טען בא כוחו המלומד של הכונס הרשמי, עו"ד עופר גבריאלי, כי החייב נדרש להמציא לכונס הרשמי מסמכי בנק לגבי הפקדות של כספים "בסכומים של עשרות אלפי שקלים שהופקדו לחשבונו של אביו. בנוסף התבקש החייב לפרט פרטים לגבי מקום עבודתו כיום, וזאת מאחר שעד לאחרונה הוא היה בקורס להכשרה מקצועית מטעם משרד העבודה והרווחה. פרטים אלו לא הומצאו". ח. עו"ד גבריאלי הוסיף וטען במהלך הדיון כי "החייב הודה כי נתן לדודו שיקים פתוחים וחתומים לשימושו וזאת למרות שלחייב אין הכנסות והכל בהסתמך על התחייבות בעל פה שבבוא העת, הדוד יפקיד מזומן בחזרה כדי לכסות את השיקים". עו"ד גבריאלי טען כי ישנן - "(...) תנועות של עשרות אלפי שקלים בחשבון הבנק של האב, אותו חשבון שאליו הופקדו הקצבאות שקיבל החייב בעצמו. וההסבר שנתקבל במכתב לאחרונה שאלה הן תנועות שמבצע בעל קיוסק בתחנת טוטו משפרעם שנעזר באותו חשבון בשביל לפעול עם הטוטו, מאחר והטוטו פועל רק באמצעות שיקים ואותו אדם טוען במכתבו שהוא בעצמו מוגבל בחשבונו ולכן אינו יכול להוציא שיקים. אני מפנה למכתב מיום 18/09/01 המצורף להודעתו של עו"ד חיזבון. אני סבור שלא ניתן להסתמך על אותו מכתב בכדי להכריע בתיק זה (...)". 3. א. בא כוחו המלומד של החייב, עו"ד אוסאמה חיזבון, ביקש להיעתר לבקשה להכריז על החייב פושט רגל. ב. עו"ד חיזבון טען ש - "ככל הנראה נשכח מב"כ הכונס שאביו של החייב מכור לאלכוהול ולהימורים והוא מהמר מדי שבוע אצל אותו אדם בסכומים גדולים. כתגובה לחוות הדעת (היינו, דו"ח הכונ"ר. ע.ג.) טוען המבקש כדלקמן: ראשית, המבקש המציא את כל המסמכים שנדרשו ממנו ושהצליח לאתרם והמעידים על כך שאין לו כל קשר לחשבון הבנק של הוריו. צורפו גם מסמכים הפקדות שונות המעידות שהחתימה המופיעה על גבי ההפקדות אינה חתימתו של המבקש, דבר המעיד על כך כי אין לו כל קשר להפקדות הנ"ל. (...). למבקש לא היתה ידיעה על כך שלשיקים לא יהיה כיסוי, מכיוון שהעסק של הדוד עבד כרגיל, תקופה, באותה מתכונת, על ידי לקיחת שיקים מהמבקש, ולא היתה שום בעיה. עד שהדוד נפגע בתאונת דרכים ובכך נבצר ממנו להפקיד לחשבון המבקש את הכספים בגין השיקים המעותדים שנתן לו המבקש מבעוד מועד, לפני קרות התאונה. יצויין שכל השיקים היו מעותדים ובדרך כלל, בכל המדינה, אף אדם לא נותן שיק דחוי תוך ידיעה מראש שלא יהיה לו כיסוי. אם כך היו פני הדברים, הרי לא היה טעם למושג של שיק דחוי וכל המדינה היתה חסרת תום. המבקש יטען כי איננו יוצר חובות נוספים. (...) הדוד נפגע בחודש נובמבר 95' ומרשימת החובות שצורפה לבקשה עולה כי תאריכי השיקים נעים בין חודש דצבמר 95 עד חודש מרץ 96, דהיינו, החזרת השיקים נעה בתקופה של שלושה חודשים בלבד. (...). אני מפנה את תשומת לב בית המשפט לרשימה הארצית של תיקי ההוצל"פ של החייב המעידים שכל חובותיו של החייב הם בגין שיקים שחזרו, של הדוד, ואין לו חובות פרטיים. מדובר בשיקים שנמסרו לדוד". ג. על שום כל אלה עתר ב"כ החייב לקבל את הבקשה. 4. דיון א. לאחר עיון בטענות באי כוח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הבקשה. ב. השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש באשר לתום ליבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו (ראו בספרם של כבוד השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169). על שום כך, מקום שחייב אינו נותן לכונס הרשמי, במהלך החקירה על פי סעיף 18 ג' לפקודה, הסבר המניח את הדעת באשר למקור חובותיו, אין הוא עומד בנטל הוכחת תום הלב הנדרש מחייב המבקש להכריזו פושט רגל. אין זה מתקבל על הדעת שחייב יפנה לבית המשפט ויבקש ממנו לפרוש עליו את הגנת פקודת פשיטת הרגל, ועם זאת ימנע מליתן הסבר באשר לאופן יצירת חובותיו. ג. בענייננו, למרות שסכומים נכבדים מכספו של החייב הופקדו, לטענתו, בחשבון הבנק של אביו, לא המציא החייב לכונס הרשמי, כפי שנדרש, את המסמכים הרלוונטיים. עו"ד גבריאלי הבהיר במהלך הדיון כי "המסמכים שהומצאו לגבי הפקדות מסבירים סכום של כ- 8,000 ש"ח בעוד שמדובר בהפקדות לחשבון זה בסכומים של עשרות אלפי שקלים. לכן לא ניתן להסיק ממסמכים אלה לגבי כל ההפקדות". סבורני, כי במצב דברים זה ניתן לומר על החייב כי לא הרים את הנטל המוטל עליו לשכנע את בית המשפט בדבר תום ליבו ביצירת חובותיו. ד. ואולם, הסיבה העיקרית שבגינה אני עומד לדחות את בקשתו של החייב קשורה, כמובן, לפרשת השיקים החתומים על החלק שמסר החייב לדודו. בהקשר זה אין לי אלא לחזור על דברים שכבר נאמרו על ידי במקרים דומים בעבר: מי שמושך שיקים ביודעו כי הבנק אינו מחויב לפורעם, לא זו בלבד שהוא מציג כלפי צדדים שלישיים מצג כוזב כאילו יש לשיקים כיסוי בעוד שבפועל אין הדבר כן, אלא שהוא גם עובר עבירה פלילית. מי שכך נוהג אינו ראוי להגנת בית המשפט במסגרת הליכי פשיטת הרגל. הטיעון לפיו מדובר בשיקים דחויים שהחייב יכול היה להניח שיכובדו משום שדודו נהג להפקיד כספים בחשבון עובר למועד פרעונם, איננה מקהה את חומרת המעשה. בסופו של דבר נתן החייב שיקים חתומים לדודו כאשר לו עצמו היה ברור שבמועד משיכתם אין לשיקים כיסוי. ואם תאמר כי רק רשלנות היתה פה בכך שהחייב הסתמך על הבטחתו של הדוד כי ידאג להפקדת הכספים הדרושים, אף אני אשיבך כי די ברשלנות זו כדי להצדיק את דחיית הבקשה. בפועל, בעצם חתימתם של השיקים ומסירתם לידי דודו, הציג החייב בפני צדדים שלישיים שקיבלו את השיקים מידי הדוד מצג כוזב, היינו, כי יש לשיקים כיסוי ביודעו כי אין הדבר כן. בעשותו כן הבהיר החייב כי הוא אדיש לאפשרות שהשיקים לא יכובדו. בכך, כמובן, יש משום חוסר תום לב המצדיק את דחיית הבקשה. 5. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. ב. אני מבטל את צו כינוס הנכסים שניתן כנגד החייב ביום 4/07/00. ג. אני מורה על ביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד החייב. תום לבפשיטת רגל