קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי אבטלה לעובד משק חקלאי של ההורים: סגן הנשיא י' אליאסוף 1. לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בבאר שבע (תב"ע נו/02-44; השופט הראשי כליף ונציגי הציבור פלד ו-מזרחי), בו נדחתה תביעתו של המערער לקבלת דמי אבטלה. 2. המערער מתגורר עם הוריו במושב, בו יש להוריו משק חקלאי. לטענתו, מזה כ10- שנים הוא עבד במשק של הוריו. המערער התקבל לקורס הכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה במקצוע קרור ומיזוג אויר וחשמל, מיום 15.1.1995 עד ליום 30.11.1995. הלימודים בקורס התקיימו משעה 08: 00 עד שעה 16: 00. 3. המערער פנה אל המוסד לביטוח לאומי בבקשה לקבל דמי אבטלה כמי שמשתתף בהכשרה מקצועית. במכתב המוסד מיום 31.7.1995 נדחתה פנייתו של המוסד מן הטעם דלקמן: "אינך מובטל כי לא נותקו יחסי עובד-מעביד בינך ובין מעבידך לפי סעיף 127ו' לחוק". 4. על כך הגיש המערער תובענה בבית הדין האזורי. בכתב התביעה טען המערער כי הוא פוטר על ידי אביו וכי שעות העבודה במשק החקלאי ושעות הלימודים בקורס הן אותן שעות ואין הוא יכול להיות בשני המקומות באותו הזמן. לכתב התביעה צירף המערער מכתב מאת אביו, מיום 30.10.1994, בו נאמר כדלקמן: "לאחר צימצום העבודה במשק אין באפשרותי להמשיך בהעסקתך. לכן אני מודיע לך בצער רב על סיום עבודתך עד ה31.01.95-. מצורף בזה מכתב המלצה, ומאחל לך הצלחה בהמשך דרכך". 5. בכתב ההגנה שהגיש המוסד לביטוח לאומי, חזר המוסד וטען כי לא נותקו יחסי עובד-מעביד בין המערער לבין אביו ("מעבידו"), והוא "המשיך לעסוק באותה עבודה גם לאחר שהתחיל את לימודיו בהכשרה מקצועית". לגבי מכתב הפיטורים מאת אבי המערער, טען המוסד כי הוא פיקטיבי ומטרתו היתה לזכות את המערער בדמי אבטלה. עוד הוסיף המוסד וטען בכתב ההגנה כי המערער אינו זכאי לדמי אבטלה, מאחר ואין הוא עונה להגדרת מובטל בחוק הביטוח הלאומי. 6. בסיכומיו בבית הדין האזורי טען המערער כי הוא עבד אצל אביו ופוטר כדין, ועל כן הוא זכאי לדמי אבטלה. ב"כ המוסד לביטוח לאומי הצביעה בסיכומיה על גירסאות שונות של המערער לגבי עבודתו במשק של הוריו וסיבת פיטוריו. כן טענה כי יש לראות בהעסקתו כעזרה משפחתית בלבד וכי המערער אינו עונה לקריטריונים הקבועים לבדיקת יחסי עובד-מעביד. 7. בפסק דינו הביע בית הדין האזורי ספק רב "אם אי-פעם אכן נוצרו בכלל יחסי עובד-מעביד בין התובע לבין אביו". באשר לפיטורי המערער, ציין בית הדין האזורי כי המערער לא ידע להסביר באלו צמצומים במשק החקלאי של הוריו מדובר. מסקנתו של בית הדין האזורי בנושא זה היתה כי "לא נוצרו מעולם יחסי עובד-מעביד ביניהם", ומכל מקום "יחסים אלה 'לא נותקו' והמשיכו להתקיים גם בתקופת הלימודים, למרות מכתב הפיטורים". באשר לפעילותו של המערער במשק של הוריו, קבע בית הדין האזורי כדלקמן: "עיון בהודעתו של התובע (נ/1) בפני חוקר המוסד ובהודעתה של אמו (נ/3) אף היא בפני חוקר המוסד ואף בעדותו בפני בית הדין מלמד כי התובע עשה את אותה העבודה במשק הוריו הן לפני 'פיטוריו' ותחילת לימודיו והן לאחר מכן. אמו של התובע העידה בפני בית הדין ומעדותה ניתן ללמוד, בין היתר, כי התובע עזר להוריו במשק באותו מידה ובאותם תחומים, הן לפני לימודיו והן בתקופת לימודיו". לאור זאת, דחה בית הדין האזורי את תביעת המערער. 8. בערעור שלפנינו טוען המערער כי היו יחסי עבודה בינו לבין אביו וכי פיטוריו היו על רקע קשיים כלכליים של האב. כמו כן טען כי הוא סיים את הקורס בו השתתף, וכי הוא לא יכול היה להיות בו-זמנית בקורס ולעבוד במשק של הוריו. תשובת ב"כ המוסד לביטוח לאומי היתה כי אכן מעמדו של המערער לא היה מעמד של "עובד", והוא המשיך בפעילותו הרגילה במשק גם בתקופת הקורס. 9. לאחר עיון בטיעוני הצדדים, נראה לנו כי ההכרעה בערעור שלפנינו אינה צריכה להיות בשאלת מעמדו של המערער כ"עובד" במשך התקופה בה פעל במשק החקלאי של הוריו. שאלה זו לא היתה במרכז הדיון שהתנהל בבית הדין האזורי אלא היא התעוררה אגב שאלות אחרות, כאשר הטעם העיקרי לדחיית תביעתו של המערער היה הטעם שנזכר במכתב הדחיה של המוסד מיום 31.4.1995, דהיינו - שלא נותקו יחסי עובד-מעביד בינו לבין מעבידו (ר' פיסקה 3 לעיל). לפיכך, נראה לנו כי יש להתרכז בבחינת הטעם העיקרי לדחיית תביעתו של המערער על ידי המוסד. 10. בית הדין האזורי שמע את עדויות המערער ואמו וכן עיין בהודעותיהם לחוקר המוסד (נ/1 ו-נ/3). התרשמותו של בית הדין האזורי מצאה את ביטויה בקביעתו העובדתית כי המערער ביצע את אותה העבודה במשק של הוריו הן לפני תחילת הקורס והן לאחר מכן (ר' פיסקה 7 לעיל). אין אנו מוצאים כי יש מקום להתערבותנו בקביעה העובדתית האמורה של בית הדין האזורי ובתוצאה המשפטית הנובעת ממנה בדבר אי-היותו של המערער בגדר "מובטל". 11. התוצאה היא, על כן, כי מן הטעם המפורט בפיסקאות 9 ו10- לעיל, יש לדחות את הערעור. השופטת א' ברק אני מצטרפת לפסיקתו של סגן הנשיא. השופט י' פליטמן אני מצטרף לפסיקתו של סגן הנשיא. נציג עובדים ר' שטיינר המוסד לביטוח לאומי טען כי בזמן הלימודים של המערער המשיכו להתקיים יחסי עובד-מעביד בין המערער לבין אביו. יחד עם זאת, המוסד לא עשה כל פעולה אדמיניסטרטיבית כדי לתרגם קביעה זאת לרישום, דיווח ותשלום דמי ביטוח בעד התמורה של העבודה ואת, אשר, לדעת כולם, היתה נעשית בידי עובד שכיר, אלמלא עזרת הבן. מכאן יוצא כי המוסד, באי-חיוב האב בתשלום דמי ביטוח, לא ראה למעשה בעבודת הבן המשך קיום יחס עובד-מעביד, ולכן יש מקום לקבל את הערעור ולאשר למערער דמי אבטלה. נציג מעבידים ג' סטויצקי אני מצטרף לפסיקתו של סגן הנשיא. ס י כ ו ם 1. לאור כל האמור לעיל, אנו מחליטים, ברוב דעות, לדחות את הערעור. 2. אין צו להוצאות.חקלאותמושבים נחלות ומשקיםמשק חקלאידמי אבטלה