דמי תאונה - עקרת בית- ביטוח לאומי

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא דמי תאונה - עקרת בית- ביטוח לאומי: .1זו תביעה לדמי תאונה (של עקרת בית) על-פי פרק ג' 2לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968(להלן - החוק). .2התובעת המציאה לנתבע תעודה רפואית לנפגע בתאונה, לפיה לא היתה מסוגלת לעבודות במשק ביתה, כתוצאה מתאונה שארעה לה בתאריך 19.5.1982, במשך 86ימים החל מ- 19.5.1982ועד .12.8.1982 .3הנתבע אישר לתובעת דמי תאונה לתקופה מ- 3.6.1982ועד 30.6.1982בלבד. .4 א) לתקופה מ- 20.5.1982ועד 2.6.1982לא אושרו דמי התאונה בהסתמך על סעיף 90ה (ב) לחוק; ב) לתקופה מ- 1.7.1982ועד 12.8.1982לא אושרו דמי התאונה באשר, לטענת הנתבע, התובעת לא איבדה במשך תקופה זו את כושר התיפקוד במשק ביתה כאמור בסעיף 90ב לחוק והתקנות שהותקנו לפיו. .5מדברי התובעת בפני ומהמוצג ת/ 1(אישור מהרופא המטפל) הוברר לי כי התובעת שברה ביום התאונה את קרסול רגל שמאל. רגלה גובסה בגבס. ב- 21.5.1982קיבלה התובעת קביים. ב- 30.6.1982הוסר הגבס והיא המשיכה ללכת עם הקביים במשך 3שבועות נוספים. ב- 1.8.1982קיבלה מקל עזר להליכה שאיתו יכלה לצעוד. שוכנעתי, כי כאשר הוסר הגבס מרגלה של התובעת לא יכלה ללכת, הואיל ונאסר עליה לעמוד על הרגל הפגועה וכן היו לה כאבים, והיא שכבה כל הזמן במיטה. בקביים נעזרה רק כדי ללכת לשירותים. כאשר קיבלה התובעת מקל הליכה היא היתה מסוגלת לעשות את עבודות הבית אשר ניתן היה לבצען בישיבה, אך לא את עבודות הבית הכרוכות בעמידה, כגון רחיצת כלים, ניקיון וכו'. .6סעיף 90ה (ב) לחוק קובע, כי למי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי לא ישולמו דמי תאונה בעד 14הימים הראשונים שלאחר התאונה. התובעת הינה עקרת בית ועל כן כדין דחה הנתבע את תביעתה לתשלום דמי פגיעה בעד התקופה מ- 20.5.1982ועד .2.6.1982 .7על-פי סעיף 90ג (א) לחוק ישולמו דמי תאונה למי "שאבד לו כושר התיפקוד" ועל-פי סעיף 90ב לחוק הגדרת אבדן כושר התיפקוד היא: "לפי כללים ומבחנים שייקבעו בתקנות, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לכל המבוטחים או לסוגים מהם". בתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח נפגעי תאונות), התשמ"א-1981, נקבע, כי אובדן כושר התיפקוד לעניין סעיף 90ב לחוק לגבי עקרת בית הוא: "שאינה מסוגלת לעבודות משק בית". .8מהגדרת "אובדן כושר התיפקוד" שבתקנות לגבי עקרת בית ברור, כי הכוונה היא לעקרת בית שאינה מסוגלת לבצע את עבודות משק הבית בכללותן ולא לעקרת בית אשר מסוגלת לבצע אמנם חלק מעבודות משק הבית, אך אין תיפקודה מלא ומשק ביתה סובל מהעדר פעילותה בה. .9לגבי התקופה שמ- 1.7.1982עד 31.7.1982, שעה שהתובעת נעזרה בקביים ועד אשר קיבלה מקל הליכה, הוכח מעל לכל ספק כי עקב הפציעה לא יכלה כלל לתפקד במשק ביתה. לגבי התקופה מ- 1.8.1982ועד 12.8.1982, כאשר התובעת נעזרה בהליכה במקל הליכה, הוכח אמנם כי ביצעה אי אלו פעולות במשק ביתה אשר יכלה לבצען בישיבה, אך לא עשתה את יתר העבודות, כך שניתן לומר כי תיפקודה במשק ביתה לא היה שלם והיא לא עשתה את כל הפעולות שעשתה בטרם נפגעה כאמור. .10מסקנתי היא, כי התובעת איבדה את כושר תיפקודה במשק הבית הן לגבי התקופה מ- 1.7.1982ועד 31.7.1982והן לגבי התקופה מ- 1.8.1982ועד .12.8.1982 .11לאור האמור לעיל אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת דמי תאונה לתקופה מ- 1.7.1982ועד .12.8.1982עקרת ביתדמי תאונהביטוח לאומי