היתר בניה למבנה

על משמעותו של "בנין" או "מבנה" הטעון היתר בניה נכתבו פסקי דין רבים, ואשר נכתב על "בנין" לפי פקודת בנין ערים, 1936 יפה וטוב גם לענין בנין לפי חוק התכנון והבניה. בשניהם נפסוק לפי לשונו של החוק, לפי הגיונו ולפי תכליתו ומטרתו. בשני החוקים האלה אין שוני מהותי בהגדרת "בנין" ובמטרת החקיקה, כך שהפסיקה דאז יפה גם היום. מהפסיקה עולה בבירור כי אין דרישה שהבנין או המבנה יהיה מחובר לקרקע ביסודות, בעמודים, במסמרים או בכל אמצעי חיבור אחר (וראו ע"פ 31/50 בענין מלצקי, מפי השופט זילברג, פ"ד ד', עמוד 555). אמרנו בענין אחר כי גם בלון - אוהל מתנפח המקרה בעונת החורף בריכת שחיה בשטח פתוח בתוך בית מלון הוא "בנין" הטעון היתר, הגם שבחלוף החורף מוסר הבלון והיה כלא היה, ושוב מותקן בבוא החורף. אם כך הדבר, הרי שהצבת קרונית (קרוון) המשמשת למשרד שיש בה גלגלי גומי וניתן לגרור אותה ממקום למקום אף היא טעונה היתר בניה (החלטה בב"ש (י-ם) 3217/85 מדינת ישראל נ' שבו סלים, שאושרה בע"פ (י-ם) 20/86, לא פורסם)ץ כך גם כל שינוי בקרקע בדרך של ריצוף חיצוני של מרפסת בנין (ע"פ (י-ם) 58/83 לוין נ' ראש עירית ירושלים ואח', ורשות ערעור באותו ענין - ר"ע 352/83).
 
הדברים נאמרו בענין מלצקי הנ"ל, דבר דבור על אופניו:ב
”כי אין להציב כאן גבולות ברורים וכי יקשה מאוד למצוא הגדרה רעיונית מדויקת למושגים ההם; אך ישנו מבחן אחד שאפשר לסמוך עליו בכל עת, והוא מבחן השכל הישר, או ההגיון הביא והפשוט של חיי המציאות. איש לא יעלה על הדעת לכנות שולחן או ארון בשם 'מבנה' אך גם לא יעלה על דעת אדם לקרוא רהיט או מדף ליציע המשתרע על 14 ממ"ר ומשמש או ראוי לשמש מקום עמידה לאנשים...".
 
אכן חשיבות רבה יש לייחס למטרת המבנה, למידותיו ולדרך השימוש בו. ענינים אלה ועוד נתונים אחרים יקבעו את טיבו וטבעו של המבנה - אם רהיט שחוק התכנון והבניה אינו חל עליו, או מבנה הטעון היתר. מטרתו של חוק התכנון והבניה היא, בין היתר, למנוע הקמת מבנים ובנינים "העלולים לסכן את חיי הציבור ובריאותו או העלולים לפגוע באחד משאר האינטרסים המוצדקים שלו".
 


קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא היתר בניה למבנה:


1. העותרת ביקשה רשיון עסק למכירת סולר לכלי רכב מתוך מכל המוצב על משטח של פח במקרקעין שלה, אולם המשיבה התנתה את מתן רשיון העסק, בין היתר, בקבלת היתר בניה למכל האמור.
 
העותרת הפעילה, למעשה, את העסק האמור עוד לפני שנענתה בקשתה לקבלת רשיון עסק. רשויות המשיבה הוציאו צו לסגירת העסק, וגם הוגש נגד העותרת כתב אישום על הפעלה וניהול של עסק למכירת סולר ללא רשיון. העותרת ומנהליה דניאל אפרתי וירמיהו אפרתי, הורשעו בבית-המשפט לענינים מקומיים על הפעלת העסק ללא רשיון, ובין היתר נצטוו להפסיק את העיסוק, אלא שהצו ייכנס לתוקפו בתום 45 יום מיום 31/10/2001, הוא יום מתן גזר הדין. משחלפו 45 יום ביקשה העותרת להאריך את המועד לביצוע צו הסגירה, ובית המשפט לענינים מקומיים האריך את המועד עד ליום 16/1/2002, לאחר שהעותרת התחייבה להגיש עתירה מינהלית בענין חיובה לקבל היתר בניה להצבת מכל לסולר המיועד למכירת דלק כאמור. מכאן עתירה זו.
 
2. השאלה המרכזית בעתירה היא, אם הצבת מכל לסולר המיועד למכירה לרכב, לכל דכפין, ולא לשימוש עצמי, מחייבת קבלת היתר בניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965.
 
עמדת המשיבה, כפי שנמסרה לבא-כוח העותרת במכתב העוזר הבכיר ליועץ המשפטי של המשיבה (נספח מ/6 לתגובת המשיבה) היא, כי "מכל דלק ומשאבות דלק לצורך עסק למכירת דלק טעונות היתר בניה". המשיבה סבורה, כי אין נפקא מינה אם מכל הדלק יוטמן באדמה וישמש להחסנת דלק ולשאיבה ממנה לצורך מכירתו, או אם המכל הוא עילי שיוצב על משטח זה או אחר. זה וגם זה הם מבנה שהטמנתו או הצבתו מעל משטח טעונים היתר בניה.
 
3. העותרת טוענת, כי אין מדובר בתחנת תדלוק אלא "בעסק למכירת סולר מתוך מיכל סולר". לשון אחרת, כדברי בא-כוח העותרת:ו "הנחת משטח פח על הרצפה כשעליו מונח מיכל סולר ללא חיבור, בכל אופן שהוא לקרקע". העותרת סבורה, כי בכל הנוגע למתן היתר בניה - יש להשתחרר מן הטענה כי מדובר ב"מבנה מסוכן" בשל כך שהמכל יכיל חומר מתלקח ומסוכן. ענין זה יידון במסגרת הבקשה לרשיון עסק. השאלה היחידה שיש לדון בה בענין היתר בניה היא, אם הנחת מכל לסולר או לכל נוזל אחר שאינו מחובר חיבור של קבע לקרקע מחייבת קבלת היתר בניה, אם לאו. אמת נכון, שבמקרה שנתבקשה הטמנת מכל לסולר באדמה נקבע, כי מכל לסולר הטמון באדמה מחייב קבלת היתר בניה. אולם, בענין דנן אין מדובר בהטמנת מכל אלא בהצבת מכל על משטח של פח, ויש להבדיל בין שני המקרים. מכל מקום, לא נמצא בפסיקה מקרה שבו הצבת מכל לדלק, אפילו מיועד למכירה לכלי רכב או באופן אחר, חייבה קבלת היתר בניה.
 
4. לעומת טענות אלה, טוענת המשיבה כי מדובר בעסק טעון רישוי, ואחר מתנאי הרישוי הוא קבלת היתר בניה לכל מבנה הטעון היתר בניה. עוד טוענת המשיבה, כי צו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995 מחייב רישוי עסק של תחנת תדלוק, וגם "אחסנת דלק" לסוגיו, כך שבכל מקרה מכל להחסנת סולר והפסקת סולר ממנו, הוא עסק שרישויו מותנה בקבלת היתר בניה. המשיבה לומדת מתוכנית המיתאר הארצית לתחנות תדלוק (תמ"א 18) כי הפעלת תחנה כאמור מחייבת התנאת תנאים בהיתר הבניה בענינים מסוימים שנקבעו בתוכנית, ובעיקר מניעת סכנת זיהום ומפגעים תברואתיים. ברור, כי קבלת עמדה מותנית בהכרעה אם הצבת מכל לסולר לצורך מכירתו באמצעות משאבה הוא "תחנת תדלוק" או "מעין תחנה" כאמור. לטענת המשיבה, מכל ומשאבה לשאיבת דלק ממנו והעברתו לכלי רכב - הם מתקן שהוגדר בתכנית המתאר הארצית לכלי רכב. שהוגדר בתכנית המתאר הארצית כתחנת תדלוק.

 
המשיבה סבורה, כי אין ממש בהבחנה לענין הצורך בהיתר בניה, בין מכל דלק הטמון באדמה לבין מכל שאינו מחובר לקרקע. לצורך היתר בניה אין צורך בחיבור המבנה לקרקע, ובענין דנן בין כך ובין כך המכל מוצב באופן קבוע כדי שישמש מתקן לתדלוק כלי רכב. מכל מקום, הפסיקה העניפה בענין הצורך בהיתר בניה למבנה כאמור של מכל, קרון או קרונית וכל מבנה אחר - לא הבחינה אם הוא טמון באדמה או עילי, מחובר בחיבור של קבע או נע על גלגלים, זמני או קבוע. המשיבה מוסיפה, כי הסיכונים הבטיחותיים הנובעים מהצבת מכל לתדלוק כלי רכב עולים לאין ערוך על הסיכונים שיש בתדלוק ממכל טמון באדמה. ואם מכל טמון הוא מבנה שיש לקבל עליו היתר בניה, למה ייגרע חלקו של מכל גלוי ומוצב מעל האדמה. כך מחייבים המבחנים של השכל הישר וההגיון הבריא והפשוט של המציאות, כפי שנקבע בפסיקה, כדי לקבוע אם מבנה זה או אחר הוא "בנין" כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, שמחייב היתר בניה.
 
מה הוא "בנין"
5. בנין הוגדר בסעיף 1 לחוק התכנון והבניה, כדלקמן:נ
 
”בנין - כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי בטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות -
(1) כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע;
(2) קיר, סוללת עפר, גדר וכיוצא באלה הגודרים או תוחמים, או מיועדים לגדור, או לתחום, שטח קרקע או חלל".
 
בסעיף 145(א) לחוק התכנון והבניה נקבע, בין היתר, כי הקמתו של בנין, הריסתו והקמתו שנית, כולו או מקצתו, וכן הוספה לבנין קיים וכל תיקון בו, למעט "שינוי פנימי" כפי שהוגדר בסעיף 145 טעונים היתר בניה. עוד נקבע בסעיף 145(א)(3) כי עבודה בקרקע ובבנין וכל שימוש בהם שנקבעו בתקנות כעבודה או שימוש הטעונים היתר - טעונה אף היא היתר. לפי תקנות התכנון והבניה (עבודה ושימוש הטעונים היתר), התשכ"ז-1967, עבודות חפירה מסוימות מחייבות קבלת היתר.
 
6. גם העותרת אינה חולקת על כך כי הטמנת מכל להחסנת דלק באדמה במטרה לשאוב ממנו דלק ולספקו לכלי רכב היא עבודה הטעונה היתר בניה. המחלוקת היא אם מכל כאמור שמוצב על פני האדמה או על גבי משטח מפח - טעון היתר בניה.

על משמעותו של "בנין" או "מבנה" הטעון היתר בניה נכתבו פסקי דין רבים, ואשר נכתב על "בנין" לפי פקודת בנין ערים, 1936 יפה וטוב גם לענין בנין לפי חוק התכנון והבניה. בשניהם נפסוק לפי לשונו של החוק, לפי הגיונו ולפי תכליתו ומטרתו. בשני החוקים האלה אין שוני מהותי בהגדרת "בנין" ובמטרת החקיקה, כך שהפסיקה דאז יפה גם היום. מהפסיקה עולה בבירור כי אין דרישה שהבנין או המבנה יהיה מחובר לקרקע ביסודות, בעמודים, במסמרים או בכל אמצעי חיבור אחר (וראו ע"פ 31/50 בענין מלצקי, מפי השופט זילברג, פ"ד ד', עמוד 555). אמרנו בענין אחר כי גם בלון - אוהל מתנפח המקרה בעונת החורף בריכת שחיה בשטח פתוח בתוך בית מלון הוא "בנין" הטעון היתר, הגם שבחלוף החורף מוסר הבלון והיה כלא היה, ושוב מותקן בבוא החורף. אם כך הדבר, הרי שהצבת קרונית (קרוון) המשמשת למשרד שיש בה גלגלי גומי וניתן לגרור אותה ממקום למקום אף היא טעונה היתר בניה (החלטה בב"ש (י-ם) 3217/85 מדינת ישראל נ' שבו סלים, שאושרה בע"פ (י-ם) 20/86, לא פורסם)ץ כך גם כל שינוי בקרקע בדרך של ריצוף חיצוני של מרפסת בנין (ע"פ (י-ם) 58/83 לוין נ' ראש עירית ירושלים ואח', ורשות ערעור באותו ענין - ר"ע 352/83).
 
הדברים נאמרו בענין מלצקי הנ"ל, דבר דבור על אופניו:ב
 
”כי אין להציב כאן גבולות ברורים וכי יקשה מאוד למצוא הגדרה רעיונית מדויקת למושגים ההם; אך ישנו מבחן אחד שאפשר לסמוך עליו בכל עת, והוא מבחן השכל הישר, או ההגיון הביא והפשוט של חיי המציאות. איש לא יעלה על הדעת לכנות שולחן או ארון בשם 'מבנה' אך גם לא יעלה על דעת אדם לקרוא רהיט או מדף ליציע המשתרע על 14 ממ"ר ומשמש או ראוי לשמש מקום עמידה לאנשים...".
 
אכן חשיבות רבה יש לייחס למטרת המבנה, למידותיו ולדרך השימוש בו. ענינים אלה ועוד נתונים אחרים יקבעו את טיבו וטבעו של המבנה - אם רהיט שחוק התכנון והבניה אינו חל עליו, או מבנה הטעון היתר. מטרתו של חוק התכנון והבניה היא, בין היתר, למנוע הקמת מבנים ובנינים "העלולים לסכן את חיי הציבור ובריאותו או העלולים לפגוע באחד משאר האינטרסים המוצדקים שלו" (ענין מלצקי, שם).
 
טול, לדוגמא, מכולה (קונטינר). בא לו אדם ומציגה בשטחו ומשתמש בה למטרות שונות של אחסון, משרד ואפילו קיוסק לממכר של מרכולות שונות. האם נעלה בדעתנו לאמר, כי אין הוא מבנה הטעון היתר. במה שונה מכל לדלק, לענין זה, מאותה מכולה. השוני הוא דווקא בסיכון לציבור, שבא כוח העותרת מבקש מבית המשפט להתעלם ממנו, בשלב של דיון בחובה לקבל היתר בניה. הסיכון לחיי הציבור ולבריאותו, שהשופט זילברג דיבר עליו בענין מלצקי לפני יותר מחמישים שנה הוא הסיכון שפקודת בנין ערים וחוק התכנון והבניה באו למנוע. החובה לקבל היתר בניה למבנה טומנת בחובה בדיקות שונות - תכנוניות, ארכטיקטוניות, סביבתיות ובטיחותיות. הרשות המוסמכת צריכה לבדוק את כל ההשלכות ורק לאחר שהגיעה למסקנה כי מבחינה תכנונית ובטיחותית, לרבות הפגיעה בבעלי מקרקעין סמוכים, רק אז תתן את ההיתר. אכן, ענין זה נבדק גם במסגרת הבקשה לרישוי העסק, אך אין להניחו הצידה בעת בדיקת הבקשה להיתר בניה.
 
7. בענין דנן אין מדובר במכל "סתם" שבו מאוחסן דלק למכירה ולהספקה לכלי רכב, כי אם ענין לנו במתקן הכולל מכל בעל נפח גדול שכדי להוציא ממנו דלק יש לחברו למשאבה. מתקן כזה הוא "מבנה" מברזל, שעליו חלה ההגדרה של "בנין" לפי סעיף 1 לחוק התכנון והבניה.
 
וגם זאת:ו מכל לסולר בין שהוא טמון באדמה ובין שהוא מוצב על פני הקרקע או על משטח שעל פני הקרקע המספק סולר לכלי רכב לכל דורש, באמצעות משאבה מכל סוג שהוא, מתקיימת בו, לכאורה, הגדרה של "תחנת תדלוק" לפי תכנית המיתאר הארצית - תמ"א 18. מדובר במתקן המיועד להספקת דלק לכלי רכב. לפיכך, יש צורך לנקוט פעולות למניעת הסיכונים שפורטו בתכנית. תנאי בטיחות ותנאים אחרי צריך שייקבעו בהיתר הבניה למבנה כאמור.
 
ועוד זאת:נ תכליתו של חוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 היא, בין היתר, לדאוג לבטיחות בניהול העסק. לפיכך, הרשות המוסמכת לרישוי העסק אינה יכולה להתעלם מן הדינים הנוגעים לתכנון ולבניה. אם העסק יתנהל במבנה או ייעשה במתקן הטעון היתר בניה, לא תתן רשות הרישוי רישון עסק לפני שהמבקש השיג היתר בניה או כל היתר לפי הדיונים הנוגעים לתכנון ולבניה (ראו:ב בג"צ 53/86 ירמיהו עיני בע"מ - חברה לבניה ואח' נ' ראש עירית קרית מוצקין ואח', פ"ד מ(4), 45.
 
8. לפיכך, רשות הרישוי נהגה כדין וכהלכה משבאה לפניה בקשה לרישוי העסק של תדלוק כלי רכב ממכל, כאשר דרשה מן העותרת לקבל תחילה היתר בניה למבנה שהוא מתקן תדלוק. מדובר במכל דלק גדול המחייב הליך רישוי לפי חוק רישוי עסקים והליך של קבלת היתר בניה, שהוא תנאי הכרחי להפעלת מתקן התדלוק האמור.
 
בא-כוח העותרת מנסה לגמד את ממדי הענין ולהעמידו על הצבת מכל דלק סתם על משטח מפח, ומה להן לרשויות לדרוש ממנו להשיג היתר בניה. דרך זו לא תצלח, כי אין זה ענין של מה בכך. מדובר במתקן תדלוק לכלי רכב וכך יש להתייחס אליו. אין זה דומה למכלי דלק בבתים משותפים - בין שטמונים באדמה ובין שנמצאים בתוך חדרי הסקה, או שהם גלויים בחצרות בתים לשימושם העצמי של דיירי הבית. ראשית, אין מדובר במתקן תדלוק לכלי רכב ולכל דורש, כי אם במכל פרטי. שנית, ובענין זה לא נסתרו טענות באת-כוח המשיבה, לרוב מכלים אלה בבתים פרטיים רשויים בכלל הרישוי של הבנין שנבנה. שנית, אם יש כאלה שהצבתם נעשתה בניגוד לחוק התכנון והבניה, הרי שאין ללמוד מהפרת החובה החקוקה היתר לעותרת לעשות גם היא בניגוד לחוק.
 
9. לאור האמור וכעולה מן המקובץ - דין העתירה להידחות. העותרת צריכה להשיג היתר בניה למתקן התדלוק האמור כתנאי לרישוי העסק של תדלוק כלי רכב ממיכל סולר שהוצב על פני הקרקע.
 
10. נוכח התוצאות של העתירה, העותרת תשלם הוצאות ושכר טרחת עורך הדין של המשיבה בסכום כולל של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. האתי בחשבון השיקולים בפסיקת ההוצאות, כי בא-כוח העותרת הסכים כי בית-המשפט יפסוק בעתירה לגופה, בהליך הדיון המוקדם בלא צורך בהבאת ראיות.
 
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. היתר בניה למבנה

  2. עורך דין היתר בניה

  3. היתר לבניית קיר ים

  4. הקלות בהיתרי בניה

  5. היתר בניה קרוואנים

  6. היתר בניה כפר נופש

  7. היתר בניה לעליית גג

  8. היתר בניה ללא תוכנית

  9. היתר בניה חלון נוסף

  10. קרן חניה - היתר בניה

  11. ביטול היתר בניה שניתן

  12. היתר בניה מרכז מסחרי

  13. היתר לבניית עליה לגג

  14. היתר בניה מועצה דתית

  15. היתר לבניית גג רעפים

  16. היעדר היתר בניה לדירה

  17. קנס על סטיה מהיתר בניה

  18. היתר בניה בעיר יהוד

  19. חתימת מינהל להיתר בניה

  20. היתר בניה בניגוד לתקנות

  21. בקשת היתר לבניית סופרמרקט

  22. היתר בניה מערכת סולארית

  23. התנגדות להיתר בניה לגדר

  24. היתר בניית חניה בגן ילדים

  25. היתר בניה לפני הפקדת תכנית

  26. דחיית בקשה לקבלת היתר בניה

  27. פינוי דייר מוגן היתר בניה

  28. היתר בניה ללא חתימות שכנים

  29. היתר בניה מעקה בטיחות בכביש

  30. היתר לבניית בריכת נוי לדגים

  31. ביטול החלטה למתן היתר בניה

  32. ביטול היתר בניה בגלל העיצוב

  33. היתר לבניית קיר בבית מגורים

  34. זיכוי מעבירת סטיה מהיתר בניה

  35. נטל ההוכחה של קבלת היתר בניה

  36. היתר בניה מחוץ לגבולות תכנית

  37. חריגה מהיתר בניה - כתב תביעה

  38. תחולת תיקון חוק על היתר בניה

  39. בקשה לשינוי שם בעל היתר בניה

  40. צו מניעה האוסר לבקש היתר בניה

  41. היתר בניה למבנה ביערות הכרמל

  42. היתר לבניית סוכך למסעדה בחורף

  43. אי הגשת התנגדות לבקשת היתר בניה

  44. התניית היתר בניה בתשלום כופר חניה

  45. היטל השבחה - היתר בניה מתקן בזק

  46. ביטול היטלי פיתוח היתר בניה זמני

  47. ערר על אישור בקשה מתוקנת להיתר בניה

  48. תשלום היטל השבחה כתנאי להיתר בניה

  49. קביעה חד משמעית שלא הוצא היתר בניה

  50. בקשה לשינויים בהיתר בניה לבית כנסת

  51. בקשה להיתר בניית בית מגורים לבן ממשיך

  52. בקשה להיתר בנייה לבניית חדרי יציאה לגג

  53. סמכות ועדה מקומית לא לאשר היתר בניה

  54. הורדת קיר מפריד בין דירות - היתר בניה

  55. קבלת היתר בניה ללא הסכמת בעלי הדירות

  56. אי מתן החלטה לבקשה למתן היתר בניה במגרש

  57. שינוי בגודל מגרש לאחר קבלת היתר בניה

  58. ערעור על פסק דין לאחר קבלת היתר בניה

  59. ביטול היתר בניה בגלל אי זימון צד לדיון

  60. פיצויי הסתמכות על היתר בניה שניתן בטעות

  61. תכנית עיצוב ארכיטקטוני כתנאי להיתר בניה

  62. היתר בניה על פי תכנית שהופקדה וטרם אושרה

  63. פיצויים בגין הערמת מכשולים להשגת היתר בניה

  64. אי הוצאת היתר בנייה ע''י הקבלן בעסקת קומבינציה

  65. סמכות ועדת הערר במקרים שניתן היתר ושהבניה כבר בוצעה

  66. ביטול הסכם קניית דירה עקב אי הוצאת היתר בניה בזמן

  67. העברת חלק ממבנה לבעלות העירייה כתנאי לקבלת היתר בניה

  68. היתר בניה על סמך תוכנית מתאר מקומית ללא תוכנית מפורטת

  69. היתר בניה בבית משותף: האם חייבים הסכמה של כל הדיירים ?

  70. טענת רשלנות בטיפול בבקשה לקבלת היתר בנייה להקמת יחידת מגורים

  71. תביעה לקבוע כי הופר ההסכם, והיתר הבנייה ניתן שלא כחוק תוך רמייה

  72. בקשה להיתר בנייה דו משפחתי ב"מסלול ירוק" - ללא פרסום הקלות כלשהן

  73. בקשה להיתר בניית קומת גלריה הגדלת התוספת בחזית דרומית וביטול גרם מדרגות

  74. תנאי להוצאת היתר בניה: הגשת תוכנית קונסטרוקציה מפורטת וכן חישובים סטטיים לבניה

  75. בקשה להיתר בנייה לביצוע שינויים בפתחים, חזיתות, שינויים פנימיים, תוספת קירוי קל חדש והסתרת מתקנים

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון