גם אם קמה החזקה לפיה הנכס ניתן במתנה, עקב יחסי ההורות בין המוכרים לקונים, מדובר בחזקה הניתנת לסתירה בראיות. ראו לענין זה ע"א 34/88 רייס נ' עזבון אברמן ז"ל, פ"ד מד(1) 278, 286-287 (1990), בפסקה 14 לפסק הדין: "החזקה האמורה מקורה ברצון להתחקות אחר אומד דעתו של נותן הכספים, ולפיכך היא יוצרת הנחה לכאורה בלבד, הניתנת לסתירה בראיות... יחסי קירבה המצדיקים חזקה בדבר מתנה מתקיימים כל אימת שמשלם הכספים הינו אדם שעליו הדאגה למחסורו ולצרכיו של הבעלים הרשום...". במקרים בהם בין הורה לילד מתקיימת העברה של נכס ללא תמורה, קמה חזקה כי הכוונה היתה ליתן מתנה. ראו ע"א 3829/91 וואלס נ' גת פ"ד מח(1) 801, 810-811, פסקה 9 לפסה"ד: "כאשר מדובר ביחסי משפחה - קיימת חזקה, שאף היא ניתנת לסתירה, כי העברה ללא תמורה נעשית מתוך כוונה לתת מתנה... יחד עם זאת, יש להדגיש, כי חזקה זו מצומצמת רק לקשרים אשר בהם טבעי להניח שמדובר במתנה, למשל, כאשר מדובר ביחסים בהם המעביר מחויב לדאוג לרווחתו הכלכלית של הנעבר..., והיא אינה חלה כאשר הקשר בין הצדדים, אף אם מדובר בקשרי משפחה, אינו יוצר הנחה כי המעביר התכוון להעניק לנעבר מתנה".קטיניםהעברת נכסללא תמורה