העלמת מידע מכוונת מקונה רכב על תאונת דרכים

מה הדין במקרה של קניית רכב שעבר תאונת דרכים ללא ידיעה ? התובע טוען כי הנתבעים ידעו כי הרכב עבר תאונה קשה והעלימו ממנו עובדה זו ולו אכן היה יודע שהרכב עבר תאונה לא היה נכנס לעיסקה. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העלמת מידע מכוונת מקונה רכב על תאונת דרכים: 1. בפני תביעה שהגיש התובע (להלן: "התובע") נגד חמישה נתבעים כמפורט בכתב התביעה. ביום 1.2.01, ניתן פס"ד כנגד הנתבעת 5 שהינה חב' הביטוח עילית ופסק דין זה מתייחס רק לארבעת הנתבעים הנותרים. 2. עם סיום הבאת הראיות ואפילו לאחר הסיכומים הסכים ב"כ התובע למחוק את התביעה כנגד הנתבע 2, צרפתי סימו, והנתבע 2 הסכים לכך, לפיכך פסק הדין מתייחס רק לנתבעים 1, 3, ו- 4. 3. הנתבע מס' 1, הינו בעל מגרש למכירת רכבים משומשים, הנתבע 3 הינו הבעלים הרשום של הרכב נשוא כתב תביעה זה ואילו הנתבע מס' 4, הינו בעל מוסך, אשר בדק את הרכב בטרם רכישתו. 4. התובע טוען כי הנתבעים ידעו כי הרכב עבר תאונה קשה והעלימו ממנו עובדה זו ולו אכן היה יודע שהרכב עבר תאונה לא היה נכנס לעיסקה. לא זו אף זו, התובע טוען כי הנתבעים ובמיוחד נתבע מס' 4 אשר בדק את הרכב, אמר לו שהרכב קיבל רק מכה של אבן והוחלף לו כנף בלבד, דבר המהווה מצג שוא וכן הפרת חובה חקוקה מצד הנתבע מס' 4. הנתבע 1, שהינו בעל המגרש, טוען שלא היה צד לעיסקה לא הציג כל מצג שוא כלפי התובע, התובע בדק את הרכב ע"י מישהו מטעמו יום לפני רכישתו וביום הרכישה, לקח את הרכב עם נתבע מס' 2, לבדיקה במוסכו של הנתבע 4, כך שלא היתה לטענת הנתבע 2 כל רשלנות שבגינה יחוייב. הנתבע 3, טוען כי הוא היה פסיבי בעיסקה, אמנם הרכב נשוא כתב התביעה הינו שלו והוא אשר קיבל את תמורת הרכב אך הוא השאיר את הרכב במגרשו של הנתבע 1, במטרה למוכרו והוא נמכר כפי שהוא מבלי שיציג הנתבע 3, כל מצג שוא כלפי התובע. לעומת זאת, טוען הנתבע 4 כי הוא אכן בדק את הרכב, שהובא למוסכו ע"י התובע והנתבע 3, בדק את הרכב ומצא כי הרכב עבר תאונה קשה והוא לטענתו, הראה לתובע את סימני התאונה והוא קיבל מהתובע דמי בדיקה, ומסר לו חשבונית במקום חשבונית 4919 מיום 7/12/98 ובגוף החשבונית נרשמה הערה לפיה "למכונית היתה תאונה קשה..." לתמיכה בטענתו העיד התובע וכן עד מטעמו, אשר תמך בגירסתו ובמיוחד בעובדה שאף אחד מהנתבעים לפחות הנתבע 4, לא מסר לתובע בשום שלב שלפני רכישת הרכב, כל מידע אודות התאונה הקשה שעבר הרכב. לעומת זאת הנתבע 1 בעדותו טען כי התובע קיבל 10% הנחה משווי הרכב והוא שילם 53,000 ₪. הוא גם אישר שהוא ידע, לאחר שהרכב חזר מבדיקה כי הוא עבר תאונה אך מתפקידו כמתווך היה עליו ליידע את התובע במקרה זה על כך שהרכב עבר תאונה ומגיעה לתובע הנחה. הוא גם אישר שרכב כזה כמו הרכב נשוא התביעה מגיע לו עד 20% הנחה ולא רק 10% כפי שניתן לתובע. יותר מאוחר בעדותו הנתבע 1 מגלה ידיעה בתאונה שעבר הרכב והוא מעיד כי "הרכב לא חתוך אלא הוחלפו לו חלקים" (עמ' 11 שורה 28 לפרוטוקול). הנתבע 1 העיד גם שהוא הכיר את הנתבע 3 הכרות שטחית כשנתיים לפני האירוע והרכב נשוא כתב התביעה הוא הרכב הראשון שהוא הביא למגרשו של הנתבע 1 למכירה. סבורני כי הנתבע 1 בתור מתווך, אמור לשרת את האינטרסים של שני הצדדים באותה מידה והוא חייב חובת גילוי לתובע בגין כל הפרטים שבידיעתו. מתווך סביר שיודע כי הרכב עבר תאונה קשה וכי מגיעה לקונה הנחה בשיעור של 10%, מדוע לא גילה זאת ומשום כך הוא חייב לפצות את התובע בגין נזקיו. אין חולקין כי הנתבע 3, חייב חובת גילוי וחייב לנהוג בדרך מקובלת ובתום לב, אין כמוהו יודע את מצבו האמיתי של הרכב. הוא יודע את סוג התאונה שעבר הרכב, ועליו היה לגלות לתובע את עובדת אירוע התאונה. משהחריש ולא דיבר, הפר במחדלו את חובת הגילוי המוטלת עליו עפ"י חוק החוזים. ומשום כך חייב גם הוא לפצות את התובע בגין נזקיו. הנתבע 4 הינו בעל מוסך, אשר חייב למסור לתובע מידע מהימן ומדוייק אם לקח על עצמו את האחריות של בדיקת הרכב, אמנם בעדותו תמך גם העד מטעמו, עד הגנה 5, אשר הרבה פרטים מהאירוע אינו זוכר, כגון דגם הרכב, והוא אף לא זוכר אם האירוע היה בחורף או בקיץ, אך הוא מאשר שכאשר הרימו את הרכב הוא היה נוכח, אך הוא לא מאשר שהנתבע 4 אמר לו שהרכב עבר תאונה קשה והוא גם לא ראה את הנתבע 4 נותן לתובע חשבונית. כאמור, לגירסתו של הנתבע 4, הוא הוציא לתובע חשבונית בו במקום, ואילו העד, עאדל מסארווה, שהינו העד מטעם הנתבע 4, נכח כל זמן הבדיקה לא ראה את הנתבע 4 מוציא חשבונית לתובע. הנתבע 4 גם הגיש את ספר החשבוניות (ת/5) הכולל את החשבונות שהוציא עבור התובע, לטענתו מיד לאחר סיום הבדיקה. אולם דברים אלה הוכחשו ע"י התובע, ונתמכו ע"י העד מטעמו, אשר העיד כי באותו יום התובע לא קיבל כל חשבוניות או טופס בדיקה. הוא אף שאל את הנתבע 4 לגבי טופס הבדיקה והחשבונית אך הוא הבטיח לתת לתובע את המסמכים למחרת היום. גירסתו של התובע והעד מטעמו מקובלות עלי, ואני דוחה את גירסת הנתבע 4, אשר כנראה עשה יד אחת עם הנתבעים כדי להוליך את התובע שולל בכדי למכור לו מכונית במחיר העולה בהרבה על שוויה האמיתי. הנתבע 4 ידע כי התובע נכנס אליו למוסך כדי שזה יבדוק לו רכב שעומד הוא לקנות, תפקידו למסור בידו טופס בדיקה המפרט את הליקויים שברכב. אין הנתבע 4 יוצא ידי חובתו אם על החשבונית רושם הוא כי הרכב עבר תאונה קשה. תאונה קשה לחוד ותוצאות בדיקה לחוד. מה גם שלא קיבלתי את גירסתו כי הוא מסר לתובע במעמד הבדיקה חשבונית מס, להיפך קיבלתי את גירסת התובע ועדו, כי ביום הבדיקה לא נמסרה לתובע כל חשבונית. לאור כל האמור אני קובע כי שלושת הנתבעים 1, 3 ו- 4 נושאים באחריות כלפי התובע ועליהם לפצותו בגין נזקיו. גובה הנזק: 1. עפ"י חוות הדעת של השמאי שלומי מלכה (ת/1) שוויו של רכב כמו זה שנרכש ע"י התובע הינו סך של 57,680 ₪. 2. עפ"י עדותו של השמאי וחוות דעתו מגיע לתובע הנחה בגין תאונה שעבר הרכב שעור של 25% - 30% בשווי הרכב. 3. אני קובע כי לתובע מגיעה הנחה בשעור של 25% שהינו סך של 14,420 ₪, דהיינו התובע היה אמור לשלם לנתבע 3 סך של 43,260 ₪ אך בפועל הוא שילם סך של 53,000 ₪ ועל כן על הנתבעים לפצות את התובע בהפרש שבין מה ששילם ובין מה שאמור היה לשלם שהינו סך של 9740 ₪ וכן שכ"ט שמאי בסך 400 ₪. 4. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעים 1,3 ו- 4 יחד ולחוד לשלם לתובע את הסך של 10,140 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 24.12.98 ועד התשלום המלא בפועל, וכן הוצאות המשפט בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום הוצאתן ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסך 2500 ₪ ועליו מע"מ כדין, אשר ישא ריבית והפרשי הצמדה מהיום, אם לא ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק דין זה ע"י הנתבעים. מהסכום הכולל ינוכה כל סכום, אשר נגבה או שולם ע"י הנתבעת 5 עפ"י פסק דין שניתן נגדה. רכבתאונת דרכים