הפחתת גמלת סיעוד ב 50% עקב הכנסות

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפחתת גמלת סיעוד ב 50% עקב הכנסות: השופט ע' רבינוביץ 1. ערעור זה הוא על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב - יפו (השופטת סלע ונציג הציבור מר פריימן; תב"ע נז/05-151), אשר קבע, כי המשיבה זכאית לגימלת סיעוד בגובה 150% בהפחתה של 50% עקב הכנסות. 2. בעקבות בדיקה מחודשת של זכאות המערערת לשירותי סיעוד, הודיע המערער (להלן - המוסד) למשיבה, במכתב מיום 5.7.1997, כי תביעתה לגימלת סיעוד אושרה, כי נקבעה לה זכאות לגימלת סיעוד כמי שתלויה בעזרת הזולת במידה רבה בביצוע רוב "פעולות יום-יום", וכי הגימלה הופחתה בשיעור של 50% עקב הכנסותיה. 3. בתביעה שהגישה המשיבה לבית הדין האזורי באמצעות בעלה טענה, כי על פי ההחלטה הנ"ל של המוסד תהא המשיבה זכאית לעזרה של חמש שעות בשבוע בלבד, וכי עזרה במידה זו אינה מספיקה למי שסווג על ידי המוסד כ"תלויה בעזרת הזולת במידה רבה ברוב פעולות היום יום". המשיבה ביקשה מהמוסד לבחון מחדש את ההחלטה הנ"ל ולקבוע, כי היא זכאית "לשרותי סיעוד מירביים כפי שמצב בריאותה מצדיק". 4. בית הדין האזורי לאחר שמיעת ראיות וסיכומי הצדדים קבע את הממצאים הבאים: "א. בקשר לניידות - התובעת מתהלכת בכוחות עצמה בתוך הבית בעזרת מקל הליכה. ב. בקשר לפעולת הלבישה - התובעת אינה יכולה להלביש ולהוריד בכוחות עצמה את חגורת הגב הרחבה (מקצה המותן עד לחזה), אינה יכולה להתכופף וזקוקה לעזרה מלאה בביצוע פעולה זו. ג. בקשר לפעולת הרחצה - התובעת מסוגלת, אם כי בקושי, לרחוץ בכוחות עצמה פנים וידיים. רחצת הגוף נעשית בישיבה במקלחת כאשר היא נזקקת לעזרה מלאה ברחצת גופה התחתון - עזרה אותה היא מקבלת מהמטפלת שמגיעה פעמיים בשבוע וכן מבעלה. ד. בקשר לפעולת האכילה - המטפלת או בעלה של הת' מכינים ומגישים לה את האוכל והיא זקוקה לסיוע בביצוע פעולה זו. ה. בקשר להגיינה אישית - התובעת הולכת בכוחות עצמה לשירותים וזקוקה לעזרה בהלבשה (שכן, כפי שאף כותבת האחות אין היא יכולה להתכופף ללבוש פרטי לבוש תחתונים) ובטיפול אישי אחרי ההפרשות. בלילה הת' משתמשת בסיר מיוחד לשתן אותו אין היא מסוגלת לרוקן בכוחות עצמה. ו. לענין ההשגחה - מחומר הראיות שבפנינו שוכנענו שהתובעת נפלה ונופלת פעמים רבות בבית ואין היא מסוגלת לקום בכוחות עצמה לאחר שנופלת. שוכנענו שהתובעת מסכנת את עצמה כאשר נשארת היא לבד." 5. א. בית הדין סיכם את ממצאיו בנושא פעולות היומיום בזו הלשון: "התובעת עצמאית בביצוע פעולת הניידות בלבד, זקוקה לעזרה מלאה בביצוע 3 פעולות יומיום - לבישה, רחצה והגיינה אישית וזקוקה לסיוע בביצוע פעולה אחת - אכילה. לסיכום נושא ההשגחה - מששוכנענו שהתובעת נפלה ונופלת מספר רב של פעמים בתוך הבית ואין ביכולתה, עקב מצבה הרפואי, לקום בכוחות עצמה וזקוקה למישהו שירים אותה, הננו קובעים שהתובעת מסכנת את עצמה כאשר הינה לבד בבית ועל כן זקוקה היא להשגחה. נציין שלא נעלמה מעינינו העובדה שהת' מתגוררת עם בעלה אך שוכנענו שאין הוא יכול להשגיח עליה כל הזמן וכפי שאף ציינה האחות בדו"ח - הבעל מתקשה בנטל הטיפול בתובעת." ב. בית הדין האזורי קבע, כאמור, שלאור תלותה של המשיבה בעזרת הזולת בביצוע רוב "פעולות יום-יום" והצורך בהשגחה זכאית המשיבה לגימלה בגובה 150% בהפחתה של 50% עקב הכנסות. 6. א. בערעור שהוגש על ידי המוסד, טען בא כוחו, כי לאור קביעת בית הדין שהמשיבה עצמאית בפעולות הניידות וזקוקה לסיוע קל בלבד בנושא הגשת האוכל, לא היה מקום לקבוע, כי המשיבה זכאית לגימלה בשיעור שקבע. כמו כן חלק ב"כ המוסד על קביעות בית הדין האזורי ביחס להזדקקות המשיבה לעזרה מלאה ברחצה וטען עוד, כי בית הדין האזורי לא קבע, שהמשיבה זקוקה להשגחה מתמדת. ב. המשיבה לא התייצבה לדיון בערעור למרות שהוזמנה כדין, ולכן ניתנה החלטה לדון בערעור למרות אי התייצבותה. 7. אנו סבורים שדין הערעור להתקבל מנימוקי המוסד, כפי שיפורט להלן. א. הזכאות לגמלת סיעוד בשיעור של 150% מוקנית למי שתלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל "פעולות יום-יום", או הזקוק להשגחה מתמדת (סעיף 224(א)(2) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה1995-). ב. המשיבה אינה תלויה בעזרת הזולת בניידות והיא מסוגלת לאכול ולשתות בכוחות עצמה, אם מכינים ומגישים לה את האוכל. ג. המשיבה שולטת על ההפרשות ומסתדרת בכוחות עצמה בשירותים. בסעיף 9 לנ/1 (דו"ח הערכת התלות של אחות בריאות הציבור) בתיאור "סדר היום של הזקן" נכתב: "נכנסת לשירותים ומסתדרת לבדה". גם בסעיף 12 ה לנ/1 נכתב בנושא זה: "לדבריה משתמשת באופן עצמאי בשירותים". בית הדין האזורי סבר שהמשיבה זקוקה לעזרה בהלבשה בעת השימוש בשירותים. אכן המשיבה זקוקה בעזרה ממשית בהלבשה, אך בסעיף ההלבשה בנ/1 נכתב, בין השאר, כי המשיבה הצליחה להרים את התחתונים מברכיה ומעלה, נתון התומך באמור בנ/1 לפיו מסתדרת המשיבה בשירותים, למעט הצורך בעזרה בריקון סיר שתן בו היא משתמשת בלילה. ד. המשיבה גם מסוגלת לפשוט וללבוש כותנת וחלוק, לכפתר כפתורים ולנעול נעליים פתוחות בכוחות עצמה. ה. המשיבה מסוגלת לרחוץ פנים וידיים ואת פלג גופה העליון. ו. בית הדין האזורי לא קבע שהמשיבה זקוקה להשגחה מתמדת. 8. א. התמונה המצטיירת מבחינת תפקודי המשיבה היא, כי המשיבה בשום פנים אינה תלויה לחלוטין בעזרת הזולת בכל "פעולות היום-יום", וגם אינה זקוקה להשגחה מתמדת. ב. "תלות לחלוטין" להבדיל מ"תלות רבה" פירושה כשמה - תלות מלאה. אכן יש והזדקקות לעזרת הזולת רק בחלק מהפעולות גורמת לתלות לחלוטין בכל הפעולות, אך לא זה המקרה שבפנינו. (דב"ע מב/0-128 רפאל שוקר - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע יד 278). ג. בנסיבות אלה אין מנוס מקבלת הערעור וכך אנו פוסקים. ד. אין צו להוצאות. סיעוד