הקילת מס

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הקילת מס:

השופט ד' לוין:ב .1הסוגיה שבמחלוקת, בעניין דנן, היא בנושא הקילת המס בשל מלאי עסקי, שהייתה למחויבת המציאות כאשר הסחרור האינפלציוני גאה והתעצם לממדים מדאיגים, במיוחד בשנים 1978-.1979
עלה החשש, כי מפעלים תעשייתיים עלולים להיפגע פגיעה חמורה ממצב דברים זה, אם לא ייעשה מעשה לצמצום השפעת האינפלציה על הערכים האמיתיים של נכסי חברות תעשייתיות, המנהלות מפעלי תעשייה, ועל רווחיהן.
הכלל החשבונאי המקובל הוא, שמלאי המוחזק במפעל יש להעריכו על-פי מחיר עלות או על-פי מחיר השוק - הנמוך שביניהם. מלאי, שהוערך כך בתחילת שנה פלונית, אפשר שיוערך כתום אותה שנה בסכום, העולה פי כמה על זה שנקבע לו בתחילתה של השנה.

שוני קיצוני כזה בערכו של המלאי תוך אותה שנת מס אינו מבטא דווקא רווח ריאלי, שזכה בו בעליו של המלאי, אלא רווח שהוא למראית עין בלבד, הנובע מאינפלציה גואה. הרי אם יבקש בעל המלאי לחדשו בתום השנה, הוא ייאלץ לשלם תמורת אותם טובין סכום, העולה פי כמה על זה שהיה נדרש לשלמו אילו ביקש לרכוש מלאי זה שנה קודם לכן.
גביית מס הכנסה מרווח שהוא למראית עין בלבד משמעה נגיסה משחיקה בהון של העסק, אותו מנהל בעל המלאי. את התוצאה החמורה הזאת, שהיא תולדה של עיוות אשר נוצר עקב האינפלציה, ביקש המחוקק למנוע על-ידי מעשה חקיקה.
.2בשנת 1978נתקבל תיקון לחוק לעידוד התעשיה (מסים), תשכ"ט1969, הוא חוק עידוד התעשיה (מסים) (תיקון מס' 6), תשל"ח-.1978
התיקון מוסיף הוראות שבדין בנושא הקילת מס בשל מלאי, שמצאו ביטוין בסעיף 5א לחוק הנ"ל. תחולתו של התיקון, על כל הנובע ממנו, משנת המס 1978ואילך.
לשון סעיף זה, ככל הדרוש לענייננו, היא כדלהלן:ו
"(א) חברה תעשייתית זכאית לנכות מהכנסתה סכום השווה לשיעור

עליית המדד הממוצע כפול -
(1) בשנת המס 1978- רבע מהמלאי הסופי...".
להבנת המשמעות של הוראה זו יש להבהיר ולקבוע שני מושגים הכלולים בה - מהו מדד לעניין זה, ומהו מלאי סופי. אכן המחוקק באותו סעיף עצמו הגדיר מושגים אלה לאמור:נ

"'מדד' - מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשיה ליעדים

מקומיים, המתפרם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;...
,מלאי סופי' - ערך המלאי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה שלגבי הכנסתה ניתן הניכוי, כפי שהוא מצויין במאזן החברה בתום אותה שנת מס".
תיקון זה של החוק עיקרו בכך, שהוא נועד להיטיב עם חברות תעשייתיות על-ידי הפחתת השפעת האינפלציה על סכומי המס שיחויבו לשלם ומניעת שחיקה בהון של חברות אלה.
.3טבעי הדבר שהמערערת, שחברה תעשייתית היא, ביקשה ליהנות מהקילה זו בשנת המס .1978לכן בהגישה לפקיד השומה למפעלים גדולים (המשיב) את הדין וחשבון השנתי לשנת המס 1978, צירפה המשיבה לדין וחשבון את מאזנה, המתייחס לשנת 1978(מאזניה של המערערת ערוכים ליום 31בדצמבר של כל שנה).

במאזן זה - מ/ 4- צוין ערך המלאי ליום 31.12.77בסכום של 874,104, 185ל"י. הערכת מלאי זו מהווה את שווי מלאי הפתיחה ליום 1.1.78, אולם יצוין ויודגש, כי במאזן החברה לשנת 1977- מ/ 3- נרשם ערכו של מלאי הסגירה ליום 31.12.77בסכום של 139,305, 158ל".עולה ומזדקרת מיד הסתירה בציון ערכו של המלאי ליום 31.12.77, כפי שהוא מופיע במאזן לשנת הכספים 1977בתור מלאי הסגירה, וכפי שהוא מצוין במאזן לשנת הכספים 1978בתור מלאי הפתיחה לאותה שנה.
סתירה זו מוסברת בביאורים, המלווים את הנתונים המספריים של המאזנים. בביאור מס' 1למאזן של שנת 1977- מ/ 3- צוין בין היתר לאמור:ב
"עלות המלאי שבמחסני הערובה אינה כוללת מכס ומס קניה שיחולו וישולמו עם שחרור מהמחסנים".
ואילו ביאור מס' 1לנתונים המספריים שבמאזן לשנת 1978- מ/ 4מבהיר, בין היתר, כי:ו
"עלות המלאי כוללת מכס, אך אינה כוללת מס קניה".
מכאן השוני שבין השווי הרשום של המלאי ליום 31.12.77, שכן אם מוסיפים לשווי המלאי, אשר נרשם במאזן לשנת 1977כמלאי סגירה, את סכום המכס החל על אותו מלאי, נקבל את הסכום שצוין כערכו של מלאי הפתיחה במאזן לשנת .1978

עובדה זו אינה שנויה במחלוקת.
.4בבואה לחשב את שיעור ההקילה, המגעת לה לשנת 1978, ציינה איפוא המערערת את ערך המלאי בסכום הגבוה מבין השניים שצוינו לעיל, דהיינו 874,104, 185ל"י. את המדד הקובע לאותה שנה קבעה על-פי המדד, המתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיטסטיקה והמתייחס לענף המיוחד הנוגע למערערת - הוא ענף המתכת.
.5המשיב קיבל בעיקרון, כי המערערת זכאית להקילה על-פי סעיף 5א לחוק הנ"ל, אולם לא הסכים עם החישוב של שיעור ההקילה, כפי שהוא נערך על- ידי המערערת, וזאת בשניים:נ
א. לפי גישת המשיב, המלאי הסופי של השנה הקודמת, שהוא אחד הנתונים הבסיסיים לצורך החישוב, לא היה 874,104, 185ל"י כפי שצוין במ/ 4אלא, 139,305, 158ל"י, כפי שנרשם ערכו של המלאי כמלאי הסגירה ליום 31.12.77במאזן מ/.3
ב. המדד, שעל-פיו צריך להיעשות החישוב, הינו, לסברת המשיב, המדד, כפי שצוין במפורש בסעיף 5א לחוק, דהיינו "מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשיה ליעדים מקומיים, המתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה", ולא המדד המיוחד לענף תעשיית המתכת.

יצוין, שבפרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מוצאים אנו נתונים בדבר מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה באופן כללי, כשם שמוצאים גם את מדד המחירים המיוחד לכל ענף מענפי התעשייה. לפיכך אישר המשיב למערערת הקילה כנ"ל לשנת המס 1978, אך בסכום הנופל מהסכום שנקבה בו המערערת ומהטעמים הנ"ל.
.6כנגד החלטה זו של המשיב הוגש ערעור בפני בית המשפט המחוזי בתל- אביב-יפו. בערעור זה השמיעה המערערת את השגותיה כנגד החלטת המשיב, ומשתי הבחינות הנ"ל גם יחד, אולם הערעור נדחה.
המערערת לא אמרה נואש וחזרה והעלתה את השגותיה בערעור זה,
כשעתירתה היא לקבל את עמדתה, שהמלאי הסופי לענייננו יהא בשיעור הגבוה יותר כמפורט לעיל, וכי המדד, שעל-פיו ייערך חישוב ההקילה, הוא מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשייה בענף המתכת, על-פי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לאותה שנה.
.7כלל ידוע ומעוגן היטב בעקרונות החשבונאות המקובלים קובע, כי הסכום המוערך של המלאי בעסק חייב להיות זהה במאזן הסגירה של שנת הכספים שחלפה ובמאזן הפתיחה של שנת הכספים הבאה לאחריה.
לעניין זה ראוי לצטט את העיקרון ופשרו, כפי שבאו לכלל ביטוי בפסק- דינו של כבוד השופט אשר בע"א 161/77 [1], בעמ' 513:ב
"...נישום המנהל את ספריו ועורך את דו"חותיו על-פי השיטה המסחרית חייב בתום שנת החשבון לרשום את שוויו של המלאי שנותר בידיו בחשבון רווח והפסד לצד הזכות, ואילו בחשבון של שנת החשבון הבאה עליו לרשום את מלאי הפתיחה בסכום זהה לצד החובה. בדרך זו, כך אומרים החשבונאים, מבוצעת מעין מכירה תיאורטית של המלאי מתקופת חשבון אחת לשניה מבלי שייווצר רווח או הפסד. בכדי שהנישום יידע באיזה סכום לרשום את שווי המלאי שלו בשעת סגירת החשבונות, עליו להעריך אותו לפי אחת השיטות המקובלות, התואמות את החוק. בין שיטות אלה ידועות שיטת ,העלות' (או מחיר ,הקרן') ושיטת ,מחיר השוק', ולאחרונה גם שיטת ,מחיר החלות' .replacement price(שיטת ,המלאי הבסיסי' נפסלה על-ידי בתי-המשפט באנגליה ואף בארץ לא נתקבלה). אין זה חשוב לעניננו באיזו מהשיטות בוחר הנישום, אך ,ברור שערך המלאי לסגירה בשנה אחת מוכרח להיות זהה עם ערך המלאי לפתיחה שבחשבון השנה הבאה, הרי לא ייתכן שינוי בחצות לילה, בין היום האחרון שבשנה הקודמת לבין היום הראשון שבשנה השניה' - כדברי ד"ר ויתקון וד"ר נאמן בספרם דיני מיסים, מהדורה רביעית, ע' 119-120"....
.8עיקרון חשוב זה מקובל על שני בעלי הדין. על-פיו גיבש המשיב את עמדתו וקבע, שאם מלאי הסגירה ליום 31.12.77במאזן לשנה 1977היה בשיעור 139,305,158

ל"י, לא ייתכן שיתפח בן לילה, ושבבוקרו של יום 1.1.78, עם פתיחת מאזן שנת 1978, יירשם אותו מלאי עצמו בשיעור שונה, דהיינו לענייננו 874,104, 185ל"י. הגדלת שוויו של המלאי במאזן הפתיחה לשנת 1978, שעל יסודו ניתנת ההקילה הנדונה, לא באה אלא כדי לזכות בהקילה בשיעור גבוה יותר. את זאת אין להתיר.
גם על המערערת מקובל העיקרון בדבר הזהות המתחייבת לעניין שיעור ערכו של המלאי בין מלאי הסגירה ומלאי הפתיחה שלאחריו, אולם לסברתה עיקרון זה נשמר וגם התקיים בענייננו. אלא מאי? במאזן הסגירה פוצל רישום ערכו של המלאי לשניים - בנתונים המספריים שבמאזן 1977נרשם ערכו הבסיסי של המלאי ללא סכום המכס החל עליו, ואילו בביאור מס' 1למאזן צוין במפורש, שעלות המלאי שבמחסני הערובה אינה כוללת מכס ומס קנייה, שיחולו וישולמו עם שחרור מהמחסנים. את סכום המכס ניתן לחשב על נקלה, והוא הרי בסופו של דבר מיתוסף לעלות המלאי. זהו החישוב שנעשה אמנם לפתיחת המאזן לשנת 1978, כפי שגלוי ונראה לעין מהעיון במאזן זה בביאור 1שזו הבהרתו:ו "...עלות המלאי כוללת מכס, אך אינה כוללת מס קניה".
כאמור, אין חולקים, כי ערך המלאי במאזן הסגירה בתוספת סכום המס החל עליו זהה בשיעורו לערך המלאי, כפי שנרשם במאזן הפתיחה לשנת .1978
השקפתה הבסיסית של המערערת לעניין זה היא, שמאזן אינו מתמצה בנתונים המספריים המפורטים בו, ובהם בלבד. מאזן הוא מסמך נרחב ומורכב, ורק שילוב של הנתונים המספריים והביאורים המתלווים להם, וקריאת המשתמע מהם יחד, ישקף נכונה את המסר הטמון בו.
גם בענייננו שומה היה על המשיב, בשלב השומה, ועל בית המשפט, בשלב הערעור, לעיין במשולב בנתון המספרי שנרשם ליום 31.12.77במאזן לשנת 1977ובביאור מס' 1שבמאזן זה, תוך תרגום הנתון המספרי הנוסף הגלום בו. אם כך היה נעשה, כי אז ממילא הייתה מתקבלת גישתה, שיש לחשב את ההקילה על-פי הנתון הבסיסי, שנרשם במאזן לשנת 1978, שגם הוא מורכב משניים:נ הנתון המספרי של המלאי שצוין במאזן הפתיחה והביאור מס' .1

.9השקפתה זו של המערערת נכונה היא ביסודה.
אין הגדרה אחידה למושג מאזן. יש המרחיבים ויש המתמצתים בהגדרה, אך המובן והתוכן הרעיוני שבכולם אחד הוא.
יש המגדירים מאזן כדין וחשבון בדבר המצב הכספי של יחידה כלכלית, המגלה לתאריך קבוע את רכושה בעלות, עלות מופחתת, או על דרך אומדן שנקבע, וכן את התחייבויותיה והאמצעים העומדים לרשות בעליה. לצד הגדרה רחבה זו נמצא הגדרה מצומצמת יותר, האומרת, כי מאזן, מבחינה היסטורית, הוא סקירה תמציתית של נתונים מספריים, שנלקחו מתוך ספרי החשבונות של יחידה כלכלית. יש המתמצתים עוד יותר בהגדרה וקובעים, כי מאזן הוא דיווח על דבר רכוש והתחייבויות של עסק. אולם נראה לי, כי למען הבהירות והשלמות נכון יהיה להגדיר את המאזן כדין וחשבון בטבלאות או
סקירה של נתונים כספיים (בחובה ובזכות) לתאריך קבוע, המועברים הלאה, לאחר סגירת הספרים, וכל זאת בהתאם לעיקרי החשבונאות המקובלים.
כל הנתונים והמרכיבים המובאים במאזן מוצאים בו את ביטוים בשפת המספרים, אך מדי פעם, לפי הצורך, מובאים הסברים וביאורים לטיבם ולדרך הרכבתם של חלק מהמספרים הראויים להבהרה.
הרישומים במאזן חייבים להסתמך על פנקסי החשבון, ואין רושמים בפנקסים אלא סכומים, המבוססים על תיעוד מתאים.
מאזן הינו מסמך בעל אופי טכני, ולכן דרושה מומחיות והתמצאות בעיקרי החשבונאות כדי להבין את תוכנו ולהעריך את ההשלכות הנובעות מהמספרים המרוכזים בו.
(ראה לעניין זה ספר יסוד לראיית חשבון, שיצא לאור בארצות-הברית והמשמש ספר עזר מנחה לרואי החשבון שם וגם בישראל:ב , s. Davidson Nd ed., by s. Davidson 2,new youk) handbook of modern accounting ( 1977, and r.l. weilוכן ת"פ (ת"א) 1035/74[3]; ע"פ 620/75 [2], בע"מ 590, 601, 602, 605).
המלומד א' פלמן בספרו דיני חברות בישראל להלכה ולמעשה (דביר, מהדורה 3, תשמ"א) 612מתייחס לנושא המאזן, כיצד יש לערכו ומה יש לכלול בו. המחבר מגדיר מאזן כ -
"דין-וחשבון המראה את המצב הכספי של יחידה עסקית בתאריך מסויים".
בהתייחסו לתוכן המאזן מפנה המחבר, בעמ' 617, להמלצות לשכת רואי החשבון בישראל בנושא זה. המלצה 4קובעת:ו
"באותם המקרים בהם יש לתת אינפורמציה נוספת, אפשר לתתה בהערות לדו"ח, המהוות חלק אינטגרלי ממנו".
מכאן שקריאה נכונה ומדויקת של מאזן והסקת מסקנות נאותות ממנו מחייבות נתינת הדעת במשולב לנתונים המספריים שבדו"חות הכספיים ולביאורים המתלווים להם.
.10בהתייחסו לטענת המערערת, שלצורך חישוב ההקילה הנ"ל יש לראות את ערך המלאי שבמאזן ככולל את סכום החיוב במכס על אותו חלק מהמלאי, הנמצא במחסני הערובה, אף-על-פי שלא צוין במפורש בנתון המספרי של ערך המלאי במאזן הסגירה של שנת המס 1977, מביע השופט המלומד דעתו כדלהלן:
"...אין ספק כי המערערת היתה זכאית בדין לכלול בשעתו את החיוב במכס האמור בערך המלאי ואילו עשתה כן היתה נהנית עתה מהניכוי האמור על ערך המלאי הכולל את המכס, כפי שחברות תעשיתיות אחרות אמנם עשו וכן נהג פקיד השומה כלפיהן".
אולם בהמשך, לאחר דיון במשמעות המונח "מלאי סופי", כפי שהוגדר בסעיף 5א הנ"ל, הגיע השופט המלומד לכלל מסקנה, כי נדרש במקרה זה פירוש קפדני, וקבע
לאמור:
"השאלה המכרעת לצורך פירוש הוראת החוק אינה, עם זאת, מה היתה כוונתה הספציפית של המערערת במקרה שבפנינו, כי אם מה היא כוונת המחוקק ובמילים אחרת איזו תקלה ביקש למנוע או ,תכסיס' ביקש לסכל על-ידי הקביעה שערך המלאי יקבע על פי הסכום ,המצויין במאזן החברה בתום שנת המס הקודמת'. מהבחינה האמורה נראה לי שיש מקום לפרש את החוק באופן שההקילה לא תשלל מחברה תעשייתית המציגה במאזנה את ערכו האמיתי של המלאי על פי עקרונות חשבונאות מקובלים בלי להתחשב בכך אם הערך המלא של המלאי יופיע בטורי הסכומים המהווים את המאזן במובן המצומצם של מונח זה או שחלק ממנו יופיע בנספחים ובהערות המהוות חלק בלתי נפרד מהמאזן - הוא המאזן במובן הרחב של מונח זה.
דא עקא שבמקרה שבפנינו אין סכום החיוב במכס על המלאי שבמחסני הערובה מופיע במאזן המערערת אף לא בהערות למאזן וכל אשר נאמר בו אינו אלא זה (בבאור מס' 1למוצג מ/3) שעלות המלאי שבמחסני ערובה אינה כוללת מכס ומס קניה שיחולו וישוחררו עם שחרור מהמחסנים. במצב דברים זה נדמה לי שאי אפשר לאמר, אף במתן פירוש רחב ככל האפשר למונח ,מאזן' שסכום המכס ,מצויין' במאזן החברה.
התוצאה היא על כן שאין מנוס אלא לדחות הערעור בנקודה זו על יסוד אבחנה שהיא במקרה שבפנינו טכנית גרידא ומבלי שהמערערת יכולה היתה לחזותה מראש".
בא-כוח המשיבה, ברוח האמור בפסק הדין המצוטט לעיל, מעלה סברה אפשרית כדלהלן:
"טענת המערערת.... כי ההבדל בין המאזנים הוא סמנטי בלבד אינה מדוייקת. יתכן והיה בה ממש - אם כי לדעתנו לא - אילו במאזן 1977נכתב בטבלה סכום פלוני ובבאורים היה מצויין שסכום זה אינו כולל את מרכיב המס שהוא סכום פלוני. אילו היתה במאזן 1977תוספת כזו אפשר היה, אולי, לומר שהשינוי ב- 1978הוא שינוי סמנטי, באופן ההצגה בלבד: במקום לרשום שני סכומים נפרדים שצריך לחברם, נרשם סכום אחד...." השקפה זו, עם כל הכבוד, אינה נראית לי, שכן אין היא עולה בקנה אחד עם משמעות המושג מאזן ועם הדרך הנאותה לקרוא בו ולהבינו, כמוסבר כבר לעיל.
הביאור 1שבמאזן לשנת 1977מבהיר, מעשה, כי לערך המלאי יש
להוסיף את סכום המכס, שיהא צורך לשלמו עם השחרור מהמחסנים. מכאן שהמאזן בשלמותו ובמובנו המלא מלמד, שערך המלאי המדויק אינו זה, שצוין בסכום שבטור המספרי דווקא, אלא הסכום הזה בתוספת סכום המכס. אין כל קושי לתרגם את מרכיב המכס
לנתון מספרי, וכל המיומן לקרוא מאזן כזה יעשה כן, כדי שהתמונה המצטיירת לעיניו תהיה שלמה. "תרגום" זה של מרכיב המכס אכן נעשה ומצא את שיקופו במאזן הפתיחה לשנת .1978
.11אין למעשה כל מחלוקת, כי מטרת המחוקק בחוק עידוד התעשיה (מסים) (תיקון מס' 6) היא להעניק הקילה לחברות תעשייתיות בשל עליית ערכו של המלאי שברשותן עקב עליית שיעורי האינפלציה לממדים האדירים, כפי שאנו עדים להם בשנים האחרונות, ובכך למתן את הנטל הכולל של המס על רווחים אינפלציוניים. זו הרי מסקנתו הנכונה, עם כל הכבוד, של השופט המלומד בפסק-דינו. זאת ועוד, כאמור לעיל קבעה הדרגה הראשונה בפסק הדין, כי במקרה של רישום נאות במאזן זכאית חברה תעשייתית לכלול את החיוב במכס בערך המלאי, ואם היא עושה כן, נהנית היא מהקילה על ערך המלאי, הכולל את המכס, וכי כזהו הנוהל המקובל על המשיב.
מכאן שברור ומובן הוא, כי בחוק המתקן האמור התכוון המחוקק לזכות את החברה התעשייתית בהקילה כנ"ל על המלאי במלוא מובנו וערכו (לרבות שיעור המכס החל על המלאי). זהו רוחו של החוק.
כלל גדול הוא בדיני הפרשנות, כי כאשר סוגיה מסוימת נתונה
במחלוקת פרשנית אמיתית (כגון הסוגיה שלפנינו, מה ייחשב ככלול במאזן, וכיצד יש לפרש נתונים שבמאזן לצורך קביעת "המלאי הסופי"), יש להעדיף את הפירוש, העולה בקנה אחד עם מטרת המחוקק.

בענייננו מטרת המחוקק גלויה וברורה.
המערערת נהגה בעניין דנן בתום-לב וערכה את מאזניה בדרך הולמת, התואמת את כללי החשבונאות המקובלים. על-פי רישומי המאזן, אין כל קושי לקבוע במדויק את ערכו של המלאי ביום הקובע לעניין חישוב ההקילה. לפיכך אין זה מן הנכון לדקדק עם המערערת בהתייחסות לערך המלאי ולקפחה קשות כתוצאה מכך, כאשר הפירוש הנאות של החוק "סובל" את השקפתה הנ"ל של המערערת ומתיישב עמה. לפיכך, מבחינה זו, ראוי הערעור להתקבל.
.12עילת הערעור השנייה היא, כאמור לעיל, בנושא המדד, שעל-פיו ייעשה חישוב ההקילה. המשיב גורס, כי על-פי ההגדרה שבסעיף 5א שבחוק הנ"ל, הכוונה היא למדד המחירים הסיטונאיים של תפוקת התעשייה ליעדים מקומיים. המערערת סוברת, כי הכוונה היא למדד האמור, המתייחס לענף תעשייה ספציפי ולא למדד באופן הכללי; במקרה דנן, למדד החל על ענף המתכת.
השופט המלומד בדרגה הראשונה קיבל את השקפת המשיב, והדין עמו.
הגדרת המונח "מדד" בסעיף 5א לחוק ברורה וחד-משמעית היא, לאמור "מדד המחירים הסיטוניים של תפוקת התעשיה ליעדים מקומיים, המתפרסם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה". כך - חד וחלק. נתון כזה מצוי בפרסומי הלשכה, והוא כללי וטוב ל"חברות תעשיתיות" בדרך כלל. אילו התכוון המחוקק לאפשר הבחנה בין ענף
לענף, היה, אל נכון, מבהיר זאת בהגדרתו. ניתן להניח, כי במכוון ביקש המחוקק לקבוע מדד כללי, היפה לכלל החברות התעשייתיות, כדי למנוע הבחנות רבות ומגוונות, שלא פעם אפשר שתהיינה קשות, כאשר, למשל, פעילותה של חברה תעשייתית מתאימה ליותר מענף מסוים אחד.
גם לעניין זה ראוי לחזור לכלל הפרשנות הנ"ל, שיש להעדיף את הפירוש, העולה בקנה אחד עם מטרת המחוקק. חלק זה של הערעור דינו להידחות.
.13אשר על-כן, יש, לדעתי, לקבל את הערעור באופן חלקי, במובן זה שחישוב ההקילה לשנת המס 1978ייעשה על בסיס מלאי, שערכו הוא 874,104, 185ל"י. המדד יהיה כפי שקבע המשיב.
המשיב יישא בהוצאות המערערת בערכאה זו בסך 000, 30שקלים. חיוב המערערת בהוצאות בדרגה הראשונה יבוטל.

השופט מ' בייסקי: כוונתו הברורה של המחוקק הייתה לתת הקילה על ערכו הריאלי של המלאי, וערך זה כולל בתוכו גם את מרכיב המכס, ובלבד שערך המלאי יהיה כפי "שהוא מצויין במאזן החברה בתום אותה שנת מס". גם הגורס, כי יש לפרש באורח מילולי ודווקני את ההגדרה של "מלאי סופי" שבחוק, על-פי המצוין במאזן, אינו יכול להתעלם העובדה, כי במקרה של המערערת אכן ערך המלאי הסופי לשנת 1977צוין בערכו הריאלי, כפי שגורסת המערערת. אלא מאי? במאזן לשנת 1977צוין ערך המלאי משני מרכיבים: האחד - מחיר העלות - והוא ננקט בספרות ובסכום; והשני - תוך ציון בהסבר, שעל מחיר העלות מיתוספות הוצאות המכס, שלא פורטו בספרות. משום כך אין זה מקרה, בו נישום נקט במאזן ערך מלאי נמוך יותר כדי להפחית מערכו הריאלי - ועל-כן נתפס הוא על הרשום. בנסיבות אלה, כאשר בפתיחת המאזן לשנת 1978ציינה המערערת במספרים את ערך המלאי הסופי ככולל גם את המכס, היא לא שינתה מאומה מערכו, כפי שהתבטא במאזן הסגירה של שנת 1977, וגם אם לכאורה נראה, כי המדובר הוא בשני סכומים שונים לגבי כל אחת השנים האמורות, הרי מבחינה מהותית זהו אותו ערך המלאי - אלא מה שבשנה קודמת בוטא ונרשם במאזן בשני מרכיבים נפרדים (מחיר העלות שצוין בספרות וערך המכס שצוין בהסבר) אוחד במאזן הפתיחה, בשנה שלאחריה, במספר אחד. גם דעתי היא איפוא, כי דין הערעור להתקבל חלקית ומנימוקיו של חברי המכובד השופט ד' לוין.

הנשיא לשעבר י' כהן: אני מסכים.

הוחלט כאמור בפסק-דינו של השופט ד' לוין.






לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון