קראו את הכרעת הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הרשעה בעבירת ניסיון גניבת רכב: א. האישום: 1. עוללות (או עלילות) לילה רב פעילות, בין ה22- ל23/04/97- - הן ציר האישום בתיק זה. עפ"י הנטען בכתב האישום, קשר הנאשם עם אחר קשר לגניבת כלי רכב בירושלים, לצורך כך לקח מחברו המתגורר בשועפט רכב מסוג C.M.G, לקח עמו את חברו ויחדיו נסעו ירושלימה; הם הגיעו לרח' הרב עוזיאל, הנאשם החנה את הרכב בחנית אחד הבניינים והמתין במושב הנהג כשחברו מתפרץ לשני כלי רכב שחנו אותה עת בחניה בנסיון לגונבם. במהלך נסיון הגניבה פירק חברו של הנאשם את מערכת ההצתה בשני כלי הרכב ונטל מתוך אחד מהם (מכונית פיאט אונו) מכשיר רדיו-טייפ. [עד כאן האישום הראשון שבגינו מיוחסים לנאשם לנסיון גניבת רכב, חבלה במזיד וגניבה מרכב]. 2. בהמשך, הסיע הנאשם את חברו לרח' ששת הימים ברמת-אשכול, החבר ירד מן הרכב, פרץ לרכב אחר מסוג גולף וגנב אותו ולאחר מכן נסעו השניים בשתי המכוניות - הנאשם במכונית ה-C.M.G וחברו במכונית הגולף, זה ליד זה, בדרכם להימלט עם הרכב הגנוב. [עד כאן האישום השני, על פיו מיוחסת לנאשם עבירת גניבת הרכב]. ב. הראיות: 3. מי שהביא ל"גילגול העניינים", לחשיפת מעשי ההתפרצות לרכב והגניבות ובסופו של דבר לתפיסת המבצעים הינו עד התביעה מס' 6 ; הוא סיפר כי בליל הארוע חזר לביתו עם חברתו בשעת ליל מאוחרת, ומשביקש להיכנס לחניית ביתו שברח' עוזיאל 40 נתקל במכונית C.M.G החוסמת את הכניסה לחניה, הוא היבהב באורות מכוניתו כדי לסמן לנהג ה-G.M.C שיתן לו להיכנס ואותו נהג סימן לו ביד להמתין קמעה. העד הבחין, ליד מכונית ה-G.M.C במכונית פיאט אונו שחלונה שבור, חשדו התעורר ועל כן מיהר ורשם את מספרה של מכונית ה-G.M.C (המספר נרשם ע"י החברה על גבי נרתיק משקפיים, ת3/); הוא הבחין בבחור היוצא ממכונית הפיאט אונו ונכנס למכונית ה-G.M.C ומיד לאחר מכן החלה מכונית ה-G.M.C "להשתולל" תוך נסיעה לאחור בחניה, כשהיא פוגעת במכוניות חונות ולבסוף נמלטת מהמקום. העד מיהר להתקשר למשטרה ומסר את פרטי אותה מכונית C.M.G. העד שירטט את שטח החניה כפי שצפה בו (ת6/) ובו נראית מכונית ה-C.M.G כשהיא חונה בתוך החניה ממש בסמוך למכונית האונו - עובדה המתיישבת עם טענת העד כי לא יכול היה להיכנס אל החניה שנחסמה דרכו ע"י ה-G.M.C. 4. על המשך השתלשלות הדברים העידו אנשי המשטרה, עדת תביעה מס' 4, השוטרת ורד זכריה ועד תביעה מס' 5, רס"ל דודו לוי. שניהם היו בצוות משמרת לילה אשר קיבל הודעה מהמוקד על שני חשודים המסתובבים ברכב C.M.G (שמספרו נמסר להם) ואשר עפ"י החשד ניסו לגנוב רכב ברח' עוזיאל. הם נסעו ברכבם לצומת הגבעה הצרפתית ואחרי כ10- דקות הבחינו במכונית ה-G.M.C ורכב מסוג גולף אדום שנסעו זה בצד זה כשהם יוצאים משכונת הגבעה הצרפתית ופונים ימינה בדרך המובילה לשועפט עד שנעצרו ברמזור, משזיהו השוטרים את מספרו של רכב ה-G.M.C, כרכב המבוקש, עצרוהו כשעוד האור ברמזור אדום - וברגע זה פרץ רכב הגולף במהירות רבה, חרף הרמזור האדום אשר ציווהו לעצור והסתלק מהמקום לכיוון שועפט. בחיפוש שנערך ברכב ה-G.M.C נמצאו במושב האחורי רדיו-טייפ כשהוא מכוסה במגבת, כפפה (מוצג ת3/), כמו כן נמצאו ברכב כלים שונים - מברגים, מספר צרורות של מפתחות ומסמכים שונים. 5. הרדיו-טייפ זוהה עוד באותו לילה ע"י בעל רכב האונו - עד תביעה מס' 1, מר מני יריב, אשר הופתע כאשר בשעת לילה מאוחרת התדפק שוטר על פתח ביתו והודיעו על פריצה למכוניתו. העד יצא עם השוטר ומצא את מכונית פיאט האונו שלו כששימשתה האחורית מנופצת, חוטי לוח השעונים קרועים והרדיו-טייפ נעדר ממקומו - הוא זיהה בודאות את הרדיו-טייפ אשר נמצא במכונית ה-G.M.C כרדיו-טייפ אשר נלקח ממכוניתו. 6. עד תביעה נוסף, מר ציון אברהם, אשר היה בעת הרלבנטית ראש צוות במחלק רכוש בתחנת הבירה הגיש עדות אשר נגבתה מהנאשם בתאריך 23/04/97 וכן מזכר (ת11/) ותמונות (ת12/) והעיד כי הנאשם סיפר לו שהוא יוכל לזהות את מי אשר נסעו עמו במכונית וכשנתבקש לזהותם זיהה את תמונתו של וואיל דרג'ם (ת12/) כמי שירד מה-G.M.C בחניה ברח' עוזיאל וחזר כשבידיו הרדיו-טייפ. 7. מטעם המאשימה העיד גם וואיל דרג'ם (שאישר כי ת12/ היא אכן תמונתו בהיותו צעיר בהרבה - באמצעותו הוגש כתב האישום כנגדו (ת14/) ופרוטוקול הדיון במשפטו שלו (ת13/) ועל פיו הודה העד (בהסדר טיעון) בשמונה מתוך אחד-עשר האישומים שיוחסו לו, ובהם האישומים 10 ו11- המייחסים לו קשירת קשר עם הנאשם שבפני וביצוע אותן עבירות המיוחסות לנאשם שבפני - יחד עמו; עפ"י הודאתו זו הגיע הוא יחד עם הנאשם שבפני ברכב ה-G.M.C, ירד מרכב ה-G.M.C ופרץ למכונית האונו, פירק בה את מערכת ההצתה, ניסה לגנוב אותה ומשלא עלה הדבר בידו נטל מתוכה מכשיר רדיו-טייפ, התפרץ למכונית מסוג מיצובישי שאף בה פירק את מערכת ההצתה וניסה לגונבה, בהמשך הגיע עם רכב ה-G.M.C לאזור רח’ ששת הימים ברמת-אשכול פרץ לרכב הגולף, גנב מכונית זו ושתי המכוניות הסתלקו יחדיו מהמקום. כאמור, הודה העד במשפטו בביצוע העבירות הללו. בעת עדותו בפני חזר בו והכחיש כל קשר לנאשם. הוא טען כי הודה, עפ"י עצת פרקליטו, בשמונה מתוך אחד-עשר האישומים - בלי לייחס חשיבות באילו מן האישומים הוא מודה - ורק על מנת ליהנות מ"פטור" משלושה אישומים אחרים. יחד עם זאת הודה, בפני, בגניבת מכונית הגולף וגניבת רדיו-טייפ - שאותו מכר. לדבריו הגיע אותו לילה למחוזות חפצו במונית - ואת הנאשם לא ראה ואיננו מכיר. 8. עוד העיד מטעם התביעה עד תביעה מס' 1, מר נג'אח סלאיימה, הוא בעל רכב ה-G.M.C אשר סיפר כי בערב הארוע ביקש הנאשם לקבל ממנו את הרכב על מנת להסיע אנשים ממלון הייאט לבית-לחם. הוא הוסיף וסיפר [הודעתו ת1/ אשר התקבלה כחקירה ראשית] שהוא מכיר את הנאשם מזה כחודש ימים ואף בעבר נתן בידיו כלי רכב (אחר) תמורת תשלום, הוא זיהה את הכלים שנמצאו ב-C.M.G ככלים שלו - שהיו, בעת שנתן את הרכב, בתא הכפפות; הוא אישר כי נתן לנאשם 70.- ש"ח לצורך קניית דלק, שכן הרכב היה ריק מדלק. את התמורה עבור השימוש במכונית היה הנאשם אמור לשלם לו עם החזרת המכונית לידיו. 9. הוגשה בהסכמה הודעת מר חסון דוד (ת8/) בעל מכונית גולף בצבע בורדו על פיה השאיר מכוניתו ב22/04/97- אחר הצהריים ליד ביתו ברח' ששת הימים 4 ועם שחר ה23/04/97 גילה כי המכונית נעלמה ממקומה. 10. עוד הוגשה, בהסכמה, הודעת מר יואל אלטרזון (ת7/) בעל מכונית מיצובישי אותה החנה בלילה הארוע בחנית ביתו ברח' עוזיאל 45 ומצאה כשחלונה מנופץ, חוטי המתנע קרועים ורדיו-טייפ שהיה בה חסר. 11. הנאשם העיד להגנתו; הוא אישר כי נטל בערב הארוע את מכונית ה-G.M.C מידי העד נג'אח סלאיימה; בעת שנמצא במכונית בשכונת מוסררה הגיעו אליו שני אנשים שלא הכירם ומסרו לו כי הם צריכים הסעה לכיוון בית-החולים שערי צדק לצורך עבודתם שם. הנאשם הסיעם עד אשר התבקש לעצור, אחד משני הנוסעים ירד מהרכב והתרחק כ20-30- מ', נשמע רעש של ניפוץ ואותו נוסע חזר כשבידיו רדיו-טייפ. הנאשם הבין מיד כי מדובר בגניבה ורצה להיפטר מנוסעיו ועל כן הודיעם ש"או שהוא משאיר אותם במקום או שהוא מחזירם למקום שממנו באו" (שכונת מוסררה) שני הנוסעים התיישבו בספסל האחורי והוא הסיעם; בדרך, ליד רמת-אשכול, ביקשו לרדת, שילמו לו 70.- ש"ח והסתלקו. הוא חזר לביתו לאחר שהשתמש ב70.- הש"ח למילוי דלק. הנאשם אישר כי ברמזור שלאחר היציאה מהגבעה הצרפתית נעצר ע"י ניידת משטרה אך שלל כל קשר למכונית גולף איזושהי. הנאשם הכחיש כי זיהה את תמונתו של וואיל דרג'ם במשטרה - והכחיש כל היכרות עמו. בעדתו חזר ואישר שהיה ברור לו מה עשו נוסעיו כאשר ירדו אל החניה ברח' עוזיאל וחזרו עם רדיו-טייפ אולם הוא הרחיק עצמו בעדותו מקשר לעצם הארוע כאשר טען כי מכוניתו חנתה מחוץ לשטח החניה במקום שם לא יכול היה לראות את מעשי שותפו. הנאשם העיד כי הן כאשר המתין סמוך לחניה הרב עוזיאל והן כאשר הוריד את נוסעיו ברמת-אשכול השאיר את מנוע ה-G.M.C פועל ואת אורות הרכב דולקים. ג. ההכרעה: 12. שוכנעתי מעבר לכל ספק כי הנאשם לקח חלק בפריצה למכונית האונו בחניה שברח' הרב עוזיאל, בנסיון לגונבה ובגניבת הרדיו-טייפ מתוך מכונית האונו. סיפורו של הנאשם בפני, ובהודעתו במשטרה כאילו ניצבה מכוניתו במרחק, ולא ידע כלל מה מתכוונים נוסעיו לבצע נסתר במלואו בעדות עת התביעה אשר העיד (ואף הגיש שרטוט) כי מכונית ה-G.M.C עמדה בתוך שטח החניה באופן שנחסמה דרכו להיכנס שמה - ובצמוד למכונית האונו אשר נפרצה. תאור יציאתה הבהולה של מכונית ה-G.M.C (אשר היתה כאמור נהוגה בידי הנאשם) בנסיעה מטורפת לאחור תוך פגיעה בכלי רכב חונים אין להבינו אלא כנסיון הימלטות של מי שיודע בדיוק מה אירע ונטל חלק בביצוע העבירה, אשר התגלה לעין זר, בעת הביצוע, ומנסה למלט נפשו ונפש חבריו, בשום פנים אינה תואמת התנהגות של מי שהגיע למצב המתואר, בעל כורחו, כנהג תמים המסיע נוסעים בלא לדעת מה אלו זוממים לעשות. אחרי ככלות הכל הושאר הרדיו-טייפ על הספסל האחורי במכוניתו של הנאשם וקשה להניח כי אותם "נוסעים תמימים" היו משאירים בידי הנאשם את שללם אילו הנאשם זר להם ואיננו שותפם (השתמשתי בלשון רבים שכן זו גירסת הנאשם - אף שאין ראיה אחרת לכך שלבד ממנו ומאותו וואיל דרג'ם נמצא במכונית אדם נוסף). 13. קצת יותר מורכבת שאלת השתתפות הנאשם בגניבת מכונית הגולף (האישום השני) - אולם לאחר שבחנתי ושקלתי את הראיות הגעתי למסקנה כי הנאשם נטל חלק אף בגניבה זו כמי שהסיע את וואיל דרג'ם למקום המעשה ולאחר שהאחרון גנב את המכונית המשיך וליווהו כשהשניים מנסים להימלט ממקום המעשה. למסקנתי זו הובילוני בראש ובראשונה קשר הזמן והמקום, בהמשך ישיר לביצוע העבירות ברח' הרב עוזיאל; דברי הנאשם בעניין זה, כבאחרים, לא היו מהימנים והותירו סימני שאלה לא מעט; כזכור העיד הנאשם כי לאחר ש"הופתע" משגילה כי נוסעיו התמימים פרצו למכונית ונטלו משם רדיו-טייפ, הודיע להם כי או שהוא משאירם במקום או שהוא מחזירם למקום שממנו הביאם - תגובה אשר כשלעצמה מוזרה היא, שהרי הדעת נותנת כי משנוכח שנוסעיו מבצעים עבירה ומשתמשים לשם כך במכוניתו - יימהר להסתלק ולנתק כל קשר נוסף עמם; דא עקא, בפועל לא נהג הנאשם כפי "שאיים" לעשות אפילו לגירסתו, אלא הוביל את נוסעיו לפי הוראותיהם לאזור רמת-אשכול. בהמשך הדברים נמצא כמפורט לעיל כשהוא נוסע בצמוד למכונית הגולף הגנובה - ליד הרמזור לאחר היציאה משכונת הגבעה הצרפתית לכיוון שועפט. קשה עד מאוד לראות בצירוף מקרים זה יד המקרה בלבד - כאשר, אין מחלוקת כי הנאשם נמצא זמן מה קודם לכן יחד עם גונב מכונית הגולף באזור רח' הרב עוזיאל, ומוביל אותו למקום כלשהו ששם מבקש הנוסע לרדת - הנאשם ממשיך בדרכו לביתו תוך שהוא מתעכב רק לצורך תידלוק ולפתע פתאום מוצא עצמו - למרבית הפלא - נוסע בצמוד למכונית הגולף הגנובה שבה אותו נוסע ממנו נפרד זמן מה קודם לכן, במקום אחר. אפילו אילו נכון הייתי - בדוחק רב - לתלות צירוף מקרים זה ביד הגורל, מצטרפת וניצבת קושיה נוספת: כיצד זה יצאו שתי המכונית בצוותא חדא מאזור הגבעה הצרפתית כאשר המקום ממנו באו כלל איננו בנתיב נסיעתו של הנאשם מרמת-אשכול בדרכו לביתו בשועפט? הנה כי כן, "במקרה" הובילה דרכם של שני "הזרים" אשר נפגשו באקראי ונפרדו באקראי, שניהם באישון לילה, אל תוך הגבעה הצרפתית והתחברה להם יחדיו ... אין אני מוכן לקבל כל זאת כצירוף מקרים אקראי. הזכרתי לעיל, כי הנאשם זיהה, בתמונות, את וואיל דרג'ם כנוסע עמו נסע באותו לילה - ורק בעקבות זיהויו נעצר וואיל והודה בביצוע העבירות - ואילו בעדותו בפני הכחיש הנאשם כל קשר למעשה. דברי הנאשם מעוררים תמיהה גם בדברים שוליים (ואיני רואה צורך למנות את כולם) - כך למשל סיפר העד נג'אח סלאיימה כי בעת שנתן לנאשם את מכונית ה-G.M.C נתן בידיו 70.- ש"ח כדי לתדלק, העד אף הדגיש כי מיכל המכונית היה ריק עד כי לא ניתן היה לנסוע אף 100 מ'. הנאשם לא הכחיש כי קיבל 70.- ש"ח מאותו סאליימה אך סיפר כי תידלק את המכונית לאחר שקיבל 70.- ש"ח מנוסעיו לאחר שנפרד מהם ברמת-אשכול ומתעוררת התמיהה כיצד זה הצליח להסיע את מכוניתו במשך שעות ארוכות כאשר קיבלה לידיו כשהיא ריקה מדלק? ועוד תמהתי - מה "הרבותא" העסקית - בעבור מה מסתובב הנאשם חצי לילה במכוניתו עם שני זרים, תמורת תשלום המספיק בדיוק לדלק של אותה נסיעה ? ואחרונה - עדותו של השותף מר וואיל דרג'ם אשר, כאמור, הודה בבית המשפט במשפטו שלו בביצוע העבירות המיוחסות גם לנאשם שבפני - יחד עם נאשם זה. אין אני מקבל את גירסתו המתחמקת של העד וסיפורו כי הודה בבית המשפט, בלא לדעת כלל במה הוא מודה. מעדיף אני את ההודעה כגירסה הנכונה ועל פיה, כאמור, ביצעו השניים, וואיל דרג'ם והנאשם שבפני את העבירות בעצה אחת, יחדיו. הגם, בעצם ביצוע אותן עבירות - גניבת הגולף וגניבת רדיו-טייפ - הודה העד גם בפני, אף ששלל קשר לנאשם. 14. התוצאה מכל האמור: אני מקבל את גירסת התביעה דוחה את גירסת הנאשם ומרשיעו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, היינו נסיון לגניבת רכב - לפי סעיף 413ב בצירוף 25 לחוק העונשין, חבלה במזיד - לפי סעיף 413ה לאותו חוק, גניבה מרכב - לפי סעיף 413ד(א) לחוק וכן גניבת רכב לפי סעיף 413ב לחוק. משפט פלילירכבגניבת רכבהרשעהעבירת הניסיוןביטוח גניבת רכב