קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות מהנדס בניין שכיר: סגן הנשיא (אדלר) 1. המשיב, מהנדס בנין במקצועו, הועסק על ידי המערערת מיום 14.5.1991 עד שהתפטר וסיים עבודתו ביום 31.3.1993. המשיב הגיש תביעה בבית הדין האזורי בתל-אביב (השופט מירון ונציגי ציבור קורץ ואבל; תב"ע נד / 35-508), לחייב את המערערת לשלם לו: א) פיצויי פיטורים והודעה מוקדמת; ב) פדיון חופשה בסך 2,031 ש"ח; ג) הפרשי שכר בגין אי-תשלום תוספת יוקר בסך .96 ש"ח; ד) הפרשי שעות נוספות עקב אי-לקיחת בחשבון רכיבים פיקטיביים בסך .1,265 ש"ח; ה) הפרשות לפנסיה בסך .181 ש"ח; ו) הפרשי שעות נוספות בגין אי-תשלום לפי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א - 1951, בסך .612 ש"ח; בית הדין האזורי דחה את התביעות לפיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת ופדיון חופשה, ועל-כן הערעור שבפנינו איננו מתייחס לנושאים אלה. הסכומים, שאינם נוגעים לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, ושצוינו בסעיפים לעיל "ג" עד "ו" הינם, סה"כ = 2,154 ש"ח. בדיון הראשון שנתקיים בבית הדין האזורי הודיע בא כוח המערערת על הסכמתו, לאור בדיקת חישובי השכר, לשלם למשיב את הסכום שנתבע, ואכן לאחר הדיון שילמה המערערת למשיב את הסכום של 2,154 ש"ח. בעקבות ההודעה על רצונה של המערערת לשלם את הסכום הנ"ל, הודיעו באי כוח הצדדים, כי "... המחלוקת שנותרה היא שאלת פיטורים או התפטרותו של התובע וכן נושא החופשה". 2. בית הדין האזורי חייב את המערערת לשלם למשיב: "א. הפרשי תוספת יוקר בסך 63.46 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.1992 ועד לתשלום ביום 6.3.1991; ב. הפרשי תוספת יוקר בסך 24.06 ש"ח בתוספת פיצוי הלנה מיום 1.4.1993 ועד לתשלום ביום 6.3.1994; ג. הפרשי תוספת יוקר בסך 24.06 ש"ח בתוספת פיצוי הלנה מיום 27.2.1994 ועד לתשלום ביום 6.3.1994; ד. הפרשי גמול שעות נוספות בסך 904.79 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.11.1992 ועד לתשלום בפועל; ה. הפרשי גמול שעות נוספות בסך 250.16 ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.4.1993 ועד 27.2.1994; ו. הפרשי גמול שעות נוספות בסך 250.16 ש"ח בתוספת פיצוי הלנה מיום 27.2.1994 ועד לתשלום בפועל; [ז] הפרשי גמול שעות נוספות בסך .612 ש”ח ... [בתוספת] הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.5.1993 ועד לתשלום ביום 6.3.1994". 3. בפנינו ערעור, לאחר נטילת רשות (דב"ע נד / 95-105), על פסק הדין. בא כוח המערערת ביקש לתקן את הטעות בפסק הדין על ידי ביטול החיובים שצוינו בסעיף 2 דלעיל. הוא אף הודיע על שיחה עם עורך הדין שייצג את המשיב בבית הדין קמא: "15. בא כוח המשיב הציע למבקשת [למערערת], כי המבקשת תשלם למשיב , במקום את הסכום המתחייב על פי פסק הדין, הפרשי הצמדה וריבית על הסך של 2,154 ש"ח, מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, דהיינו סך של כ- 80 ש"ח, והמבקשת ניאותה להצעתו. מאוחר יותר הודיע בא כוח המשיב לבאת כוח המבקשת, כי המשיב איננו מסכים להצעה זו ועומד על כך שישולם לו כל הסכום הקבוע בפסק הדין. בא כוח המשיב הודיע לבאת כוח המבקשת, כי אינו רואה לנכון לייצג את המשיב בעמדתו זו". המשיב טען לפנינו, כי הוא יודע, שנפלה טעות בפסק הדין, אולם הוא עומד על קיומו, משום שלא קיבל תמורה נכונה ונאותה בעת עבודתו בגין השעות הנוספות שעבד. הכרעה 4. נפלה טעות בפסק הדין שבערעור. מפרוטוקול הדיון בבית הדין האזורי והחומר בתיק עולה, כי המערערת שילמה למשיב את הסכום הנתבע בגין פריטים "ג" עד "ו", שצוינו בסעיף 1 לעיל, וכי נותרו לדיון רק העילות בגין פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת ופדיון חופשה. כמו כן, באי כוח הצדדים הודיעו, כי "... המחלוקת שנותרה היא שאלת פיטורים או התפטרות של התובע וכן נושא החופשה". משצמצמו הצדדים את המחלוקת שביניהם אך ורק לשאלת נסיבות הפסקת העבודה ופדיון החופשה, ועדויותיהם התייחסו אך ורק לאותן שתי סוגיות, לא היה מקום לדון ולפסוק בשאלות האחרות שבגינן הושגה הסכמה בין הצדדים, והוצהר על ידי העובד, שכאמור היה מיוצג באותה עת, שהמחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים, היא אך ורק בשתי העילות שהתביעה בגינן נדחתה. משדחה בית הדין האזורי את התביעה בגין העילות הנ"ל, שנותרו במחלוקת, היה יכול לפסוק הפרשי ריבית והצמדה על הסכום ששולם במהלך הדיון (אין לדעתנו מקום לפסיקת פיצוי הלנה, שכן הייתה טעות כנה והמערערת שילמה את הסכום מיד עם הבנתה של בא כוחה, שתביעת המשיב מוצדקת) או לדחות את התביעה הנותרת. בהתחשב בטעות הבולטת בפסק הדין, לא היה מקום שהמשיב יעמוד על קבלת הסכומים שנפסקו לטובתו, היה עליו לקבל את המוסכם בין בא כוחו לבין בא כוח המערערת, וחבל שהעניין הגיע לערכאת הערעור. 5. לאור כל האמור לעיל אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את כל החיובים שצוינו בסעיף 2 לפסק דין זה, ובמקום החיובים הללו יבוא חיוב בגין הפרשי ריבית והצמדה על הסכום של 2,154 ש"ח מיום 1.4.1993 , הראשון לחודש לאחר ניתוק יחסי עובד - מעביד, ועד לתשלום הסכום בפועל ביום 6.3.1994 וסכום זה, של ריבית והפרשי הצמדה, ישא ריבית והפרשי הצמדה עד למועד התשלום בפועל. בית הדין מצטער על האיחור במתן פסק הדין. המשיב ישלם למערערת הוצאות משפט זה בסך 3,500 ש"ח, בתוספת מע"מ. שכיריםהנדסה / מהנדסהתפטרותבניין