התפטרות עקב מעבר דירה לעיירת פיתוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התפטרות עקב מעבר דירה לעיירת פיתוח: .1התובעת עבדה בשירות הנתבעת תקופה של כ- 16שנים, והתפטרה מעבודתה. בתצהיר, בתשובות לשאלון ובעדותה בבית-הדין, נימקה התובעת את התפטרותה בכך שהיא גרושה, היא אישה בודדה, וביתה עמדה לעזוב את הבית לצרכי לימודים. הנסיבות אלו הרגישה צורך בשינוי בחייה, ולכן החליטה כי העתקת מקום מגוריה לערד יהיה בגדר שינוי הולם. בד בבד עם הכנות למעבר לערד, ניהלה התובעת משא ומתן עם חברה שהנתבעת מכנה אותה חברה מתחרה. זו האחרונה הציעה לתובעת להעסיקה בחיפה או בדרום הארץ. התובעת בחרה לעבוד בדרום, ואכן יום לאחר הפסקת עבודתה אצל הנתבעת החלה לעבוד אצל החברה החדשה בעיר באר-שבע. המרחק בין ערד לבין באר-שבע הוא מעל 40ק"מ, ואף-על-פי שיכלה לגור בבאר-שבע או בישוב סמוך, החליטה התובעת להתיישב בערד מסיבות של איכות חיים. .2טענת הנתבעת היא כי התובעת מעולם לא הודיעה לה על כוונתה להתפטר כדי להעתיק את מקום מגוריה לערד, וכי רעיון זה נולד לאחר ניתוק היחסים במטרה לזכות בפיצויי פיטורים. ההכרעה בנושא זה צריכה מבחן מהימנות. בית-הדין החליט להעדיף את גרסת התובעת על פני זו של הנתבעת. התובעת עשתה על בית-הדין רושם טוב ומהימן. לא כן, עדי הנתבעת אשר עשו רושם בלתי מהימן על בית-הדין, ואין הוא מוכן לסמוך על עדויותיהם. בית-הדין אף מצא תמיכה לדברי התובעת בראיות אחרות. התובעת שכרה דירה בערד וחתמה על חוזה שכירות כשבועים לפני סיום עבודתה אצל הנתבעת. ביום ניתוק היחסים או בסמוך לכך, היתה ידועה במועצה המקומית ערד כתושבת המקום, והמציאה אישור המועצה בנדון. עד הנתבעת מר גוריון, אשר העיד בתצהיר כי התובעת לא הודיעה על כוונתה להעתיק את מקום מגוריה לערד, נסוג מדבריו אלה כאשר הודה בעדותו בפני בית-הדין, לשאלות בא-כוח התובעת, כי אין הוא מוציא מכלל אפשרות כי התובעת, לפני סיום עבודתה אצל הנתבעת, באחת השיחות שניהל איתה, אמרה לו שבכוונה לעבור מחיפה לערד. בא-כוח הנתבעת נאחז בעיקר בכתב הודעת ההתפטרות מיום 15.6.1984, שבה לא ציינה התובעת כי היא אמורה להעתיק את מקום מגוריה לערר, וכי זאת היא סיבת ההתפטרות. טענה זו אינה מקובלת עלינו, שכן לא קימת כל חובה להודיע בכתב דווקא כי הכוונה היא לעבוד לישוב פיתוח. התובעת נתבקשה על-ידי העד גוריון להאריך את תקופת עבודתה בכחודש וחצי, ובמהלך אותו חודש וחצי נתקיימו שיחות אחדות בין התובעת לבין העד גוריון, כשזה האחרון ניסה לשכנע את התובעת שלא תתפטר, ואף הציע לה הטבות בתנאי העבודה. התובעת השיבה לו כי לא התפטרה בשל תנאי השכר, ולא הסכימה לחזור בה מהתפטרותה. במהלך אחת השיחות הללו היא אף הודיעה למר גוריון שבדעתה להתישב בערד. העד גוריון, כאמור לעיל, השיב לשאלות בא-כוח התובעת כי אין הוא מוציא מכלל אפשרות שהתובעת אמנם אמרה לו דברים אלה. הקשר הסיבתי הדרוש הוא כי ההתפטרות באה עקב המעבר לישוב פיתוח, ובעניין זה קיבלנו את עדות התובעת שמתוך רצון לגרום לשינוי בחייה החליטה להתפטר כדי להתיישב בערד. .3העולה במקובץ מכל האמור לעיל הוא כי התובעת התפטרה עקב מעבר ממקום מגוריה ליישוב פיתוח. העובדה כי בעת ובעונה אחת היתה התובעת אמורה לעבוד בבאר שבע אינה גורעת מהתוצאה המשפטית, שעקב העתקת מקום מגוריה ליישוב פיתוח תהיה זכאית לפיצויי פיטורים. ברור גם כי, העתקת מקום המגורים מחיפה לערד שהיא מרוחקת מאוד מחיפה, גם לא איפשר לה להמשיך את עבודתה אצל הנתבעת. מוצהר, איפוא, בזאת כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים. .4בא-כוח הנתבעת הצהיר כי ערד היא ישוב פיתוח לעניין פיצויי פיטורים. הוא גם הצהיר כי אינו חולק על גובה פיצויי הפיטורים שנדרשו אם יימצא כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים. .5התובעת הוכיחה זכות לפיצויי הלנה. הנתבעת לא הוכיחה את טענתה בכתב ההגנה כי נתקיימו חילוקי דיעות של ממש בדבר עצם הזכות לפיצויי פיטורים. טענות סתמיות אינן בגדר חילוקי דיעות של ממש. משקבענו כי בטרם נסתיימו יחסי עובד-מעביד הודיעה התובעת על כוונתה להתפטר בשל רצונה להתיישב בערד, לא נותרה לנתבעת כל הגנה. לא למותר הוא לציין כי לפי התרשמותנו טענות הנתבעת היו בגדר המצאה שמטרתה להעניש את התובעת על כך שעברה לעבוד אצל חברה מתחרה, וזאת בדמות שלילת פיצויי הפיטורים אשר הגיעו לתובעת כדין לאחר תקופת עבודה ממושכת מאוד, כשם שלא הוכח מדוע המעסיק החדש הוא בגדר מעסיק מתחרה במיוחד לאור העובדה שהתובעת היתה אמורה להיות מועסקת בבאר-שבע. .6על יסוד כל האמור לעיל אנו מחייבים בזאת את הנתבעת לשלם לתובעת עבור פיצויי פיטורים סכום בסך 690.60, 13שקלים חדשים בצירוף הפרשי הצמדה מיום 1.4.1985, הוא יום הגשת התביעה, ובצירוף פיצויי הלנה בשיעור % 20על הסכום הכולל של פיצויי הפיטורים והפרשי הצמדה כאמור, וזאת בער כל חודש מאז 1.2.1985, הוא היום שבו חלפו שישה חודשים לישיבת התובעת בערד ועד ליום התשלום בפועל. .7הנתבעת תשלם לתובעת עבור הוצאות ושכר טרחת עורך דין (כולל) סכום בסך -.500, 1שקלים חדשים בצירוף הפרשי הצמדה מיום מתן פסק-דין זה ועד לתשלום בפועל. .8הנתבעת תשלם לקופת בית-הדין אגרות דחויות.שינוי מקום מגורים של עובדעיירות פיתוח / פריפריהמקרקעיןהתפטרות