קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא זכאות לחופשה שנתית מוארכת / זכות ליותר ימי חופשה / תביעה לקבלת ימי חופשה נוספים: .1התובע פתח הליך זה בתביעה לתשלום שכר עבודה מולן בסך 000, 50שקלים. בדיון בפנינו הסביר התובע, כי אינו מבקש מבית-הדין לפסוק לו תשלום שכר, אלא כי בית-הדין יצהיר על זכותו של התובע ל- 10ימי חופשה שנתית יותר מאשר לעובד רגיל עם זכויותיו. .2ואלה עובדות המקרה: א) התובע החל לעבוד אצל הנתבע ביום 1.1.1977כביוכימאי במעבדה של היחידה לאינדוקרינולוגיה. במעבדה זו בא התובע במגע עם חומרים רדיואקטיביים והיה חשוף לקרינתם. בגלל חשיפה לקרינה קיבל התובע 36ימי חופשה שנתית בשנה. תפקידו האחרון של התובע במעבדה האינדוקרינולוגיה היה ראש מדור; ב) עקב צמצומים, אצל הנתבע, התעורר הצורך לסגור את המעבדה האינדוקרינולוגית. בין הנתבע מצד אחד ובין ועד עובדי הנתבע והתובע מצד שני התנהל משא-ומתן על העברת התובע לעבוד במעבדה הביוכימית. בסיכום שהושג בין העד משה וולפנזון, שהיה מנהל כוח אדם בנתבע, לבין העד אברהם שמעוני - יו"ר ועד העובדים בנתבע - והתובע, הוסכם שהתובע יעבור למעבדה הביוכימית "באותם תנאים" שהיו לו במעבדה האינדוקרינולוגית. לאחר הסיכום - נשלחו לתובע מאת העד וולפנזון שני מכתבים. הראשון - נ/ 1- מיום 23.5.1982, בו נאמר לתובע, כי יעבור למעבדה הביוכימית וכי משכורתו תמשיך להיות "כפי שהיא היום". השני - נ/ 2- מיום 1.7.1982, בו נאמר כי התובע יעבור למעבדה הביוכימית החל מיום 1.7.1982וכן: "כפי שסיכמנו, משכורתך תמשיך להיות כפי שהיא היום"; ג) החל מיום 1.7.1982עובד התובע במעבדה הביוכימית בתפקיד הנמוך מתפקיד "ראש מדור" כאשר הוא אינו חשוף לקרינה רדיואקטיבית. למרות זאת, קיבל התובע 36ימי חופשה בשנה ער ליום .30.9.1983וזאת עקב טעות אצל הנתבע; ד) בהסכם הקיבוצי לעובדי הנתבע (נ/4) - סעיף 6.1.1- נאמר, שזכויות החופש השנתית בנתבע יהיו לפי הזכויות בבתי-החולים הממשלתיים; ה) בתקשי"ר (נ/5) - בפסקה 33.122- נקבעה מכסת החופשה השנתית לעובדי מדינה. בפסקה 33.123נאמר: "למרות האמור בפסקה 33.122, זכאים העובדים הבאים לחופשה של 19ימים לפחות בכל שנה:נ... (ה) עובדים הנמצאים לרגל עבודתם בתחום השפעת קרינה מיוננת במקום עבודה מבוקר, כמפורט בתקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ"ד-1963". בפסקה 33.125נאמר: "למרות האמור בפסקה 33.122זכאים העובדים הבאים לחופשה של 36ימי עבודה בכל שנה:ו... (ב) עובדים הנמצאים לרגל עבודתם בתחום השפעת קרינה מיוננת במקום עבודה שאינו מבוקר, כמפורט בתקנות חופשה שנתית (חופשה מוארכת), תשכ"ד-1963"; ו) הנתבע הוא מקום עבודה מבוקר מאז עבר למשכנו החדש בשנים 1980-.1979 .3כאמור לעיל, תוספת החופשה שקיבל התובע היתה עקב עבודתו בתנאי חשיפה לקרינה. החופשה המוארכת היתה תלויה בקרינה ויש לראות בה מעין "זכות נלווית" הניתנת לעובד לא כגמול ישיר על עבודתו, אלא מהטעם שהעובד עבד בתנאים של חשיפה לקרינה. "המושג זכויות נלוות כולל מיגוון של טובות הנאה שלהן זכאי העובד, בנוסף לשכר עבודה במשמעות הצרה של המושג, והן 'חופשות' למיניהן... המשותף לכל אלה הוא שהם באים למטרה מסוימת או מטעם מסוים, שאין הם קשורים ישירות בעצם ביצוע העבודה, אלא רק 'נלווים' לה" (דב"ע לז/131-3, [1], בע' 312- מול האותיות ג'-ד'). זכות החופשה המוארכת שניתנה לתובע היא זכות נלווית העונה על ההגדרה המצוטטת לעיל וקיומה היה תלוי בתנאי עבודתו של התובע ולא בעצם ביצוע עבודתו. משנשתנו התנאים - והתובע כבר אינו עובד בתנאי חשיפה לקרינה - אין הוא זכאי יותר לחופשה מוארכת. בדומה לכך נפסק גם בדב"ע לה/8-3, [2] (בע' 136), לגבי "תוספת מחלקתית" האמורה בתקנה 1לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד- .1964בית-הדין הארצי פסק שם שתוספת ששולמה לעובד בשל עבודתו באזור גיאוגרפי מסוים - אינה נכנסת לכלל "תוספת מחלקתית". תשלום התוספת היה תלוי באזור העבודה ולא במחלקה, ומשכך - אין התוספת חלק מרכיבי השכר, האמורים בתקנה 1הנ"ל. אמנם דברים אלה נאמרו לעניין רכיבי שכר לצורך חישוב פיצויי פיטורים, אך ניתן ללמוד מהם אף לעניין תובענה זו. .4לאור האמור לעיל אנו דוחים את תביעת התובע. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.דמי חופשה שנתית