חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

רק למציע שהוא חברה יכול להיות מעמד בבית-המשפט. חברה בייסוד אינה יכולה להיות בעל-דין בבית-המשפט.

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם חברה בייסוד (טרם נרשמה) יכולה להיות בעל דין:

השופט ג' קלינג
בפניי עתירה המכוונת כנגד החלטתה של ועדת המכרזים של עיריית רמת גן שעל-פיה יימסר ביצוע השירותים נושא מכרז 2001/4 למשיבה 2. העתירה הוגשה על-ידי אמיר אורון ורונן קיל שהם מייסדים של חברת מסביב לאגם בע"מ המצוינת בעתירה כחברה בייסוד.
עתירה זו ראויה להידחות מהטעם שמי שניגש למכרז והציע את הצעתו זו החברה בייסוד. רק למציע שהוא חברה יכול להיות מעמד בבית-המשפט. חברה בייסוד אינה יכולה להיות בעל-דין בבית-המשפט.
הנני מודע להלכות העוסקות ביכולתה של חברה בייסוד לאמץ התחייבויות אשר נוצרו קודם לרישומה. הלכות אלה שררו גם לפני חוק החברות, תשנ"ט1999- (להלן – חוק החברות), ובעיקרן הם תקפות לאור סעיף 12 לחוק הנ"ל. אין באלה כדי לגרוע מההוראה שבסעיף 5 לחוק החברות הקובעת כי קיומה של חברה הוא מיום ההתאגדות. זמן ניכר לאחר הגשת העתירה הוגשה לבית-המשפט תעודת ההתאגדות, ועל-פי תעודת ההתאגדות נרשמה החברה ביום 5.11.2001, שהוא זמן ניכר לאחר הגשת ההצעה למכרז. אין ספק ששעה שאלה הוגשו בשמה של החברה לא היה קיים גוף שבשמו היה ניתן להגיש את אלה. יצוין גם שמתמיה כי בייפוי-הכוח שהוגש מטעם החברה על-ידי עורכי-דין שמייצגים אותה היום בבית-המשפט, נאמר: "אנו החתומים מטה מסביב לאגם בע"מ ביסוד". בתחתית העמוד של ייפוי-הכוח מופיע משהו שמתיימר להיות חתימה של אדם אחד, כמובן ללא חותמת. ברור שאין מקום לבדוק אם ייפוי-הכוח נחתם לאחר קיום דיון במוסדות התאגיד שבעקבותיו ננקט הליך זה ומונו עורכי-הדין. שכן, מוסדות כאלה לא היו קיימים.
העולה מכל אלה הוא שאין בפני בית-המשפט עתירה של המציעה במכרז.
הוראותיו של סעיף 12 לחוק החברות אינן יכולות להועיל לעניין זה. השאלה היא אם בשעת הגשתה של ההצעה היה מי שהיה יכול להגישה. ההצעה כפי שהומצאה לבית-המשפט נחזית להיות חתומה בשם החברה בלבד, ומופיעה עליה חתימה אחת בלבד של המבקש 2.
בא-כוח העותרים טוען שאין כל פגם בהצעה אשר הוגשה על-ידי העותרת באשר מאחוריה ניצבים העותרים 2 ו3-. כדי לאשש טענה זו צירף לעתירה את נספח ב' שהוא מסמך שנכלל בהצעת העותרת שהוגשה לעירייה. בתחתית העמוד הראשון מדובר על יכולת פיננסית של החברה. נאמר שם: "מייסדיה מתחייבים להוות לה גב פיננסי ולהזרים לה כל הון ו/או ערבויות שיידרשו. כמו כן מוכנים מייסדי החברה להתחייב באופן אישי בפני העיריה וכן להמציא כל בטוחה סבירה אחרת כפי שתמצא העיריה לנכון לדרוש".
בדברים האמורים יש לכל היותר בסיס למשא ומתן אבל אין בהם כל התחייבות מצד העותרים 2 ו3-. כאשר העירייה באה להשוות הצעות אין היא יכולה להשוות התחייבות כגון זו שאין בה אלא הבטחה לשאת ולתת. לא היה קל לעותרים 2 ו3- מאשר ליתן התחייבות חד-משמעית שהם אחראים לכל ההתחייבויות הניתנות על-ידי החברה בייסוד, ויותר מכך יכלו להגיש את ההצעה בשמם הם בלבד או בשמם עם החברה בייסוד. דבר מכל אלה לא נעשה, וכל שנותר הוא ערפל.
אין מדובר בעניין פורמאלי בלבד. במסמכי המכרז (נספח א' לעתירה) נאמר בצורה ברורה: "בעת הדיון תתחשב העיריה ביכולתו הכספית של המציע (יש לצרף אישורים מתאימים) בכישוריו, ניסיונו, מהימנותו ואמינותו וקשריו העסקיים הקודמים עם העיריה במידה והיו או ישנם כאלה".
מובן שאין כל אפשרות להתחשב ביכולת כספית של גוף שטרם הוקם. היה וכטענת בא-כוח העותרים היה ראוי ליתן את הדעת על התחייבותם של העותרים 2 ו3-, הרי אלה לא נתנו כל התחייבות, אלא הודיעו שיהיו מוכנים לתת התחייבות.
ראוי שכל הניגש למכרז ידע שעליו לכלכל את צעדיו בזהירות, להשלים את הכנותיו לפני שהוא מגיש את הצעתו ולהגיש הצעה בשם הגוף אשר יבצע את נושא המכרז. לעתים קרובות מדי אין המציעים מתייחסים ברצינות לחובות אלה, ותחת להתייחס ברצינות להתחייבויות ולצורך לאפשר לעורך המכרז לשקול את איתנותו הכספית של המציע ואת כישוריו, מגישים הצעות בשם גופים מגופים שונים ולאחר מכן באים ואומרים שבעצם המכרז יבוצע על-ידי אחרים. דברים אלה משבשים את עבודת הרשויות האחראיות למכרזים ללא כל צורך, ונראה לי שמדיניות שיפוטית נכונה מחייבת שבית-המשפט ייתן ידו להבהיר כי אין זו הדרך הראויה.
בא-כוח העותרים טען כי הצעתה של המשיבה 2 פגומה, וכי ראוי שבית-המשפט ידון באותם טעמים ויחליט בהם אפילו ימצא שלעותרים אין מעמד. אמת כי בתי-המשפט אמרו שגם כאשר אין עותר יכול לזכות בעתירתו ולקבל את הביצוע של השירות נושא המכרז, ישמע לו בית-המשפט ויחליט בטענותיו המצביעות על פגמים במכרז נושא הדיון. באותם מקרים לא נקבע שלעותר לא היה כלל מעמד בהליך. בעניין שבפניי הנני קובע שלעותרת 1 אין מעמד באשר היא נוסדה לאחר הליכי המכרז ולאחר הגשת העתירה. העותרים 2 ו3- לא הגישו כל הצעה למכרז.
לאור כל האמור הנני דוחה את התובענה.
מאחר שכבר בישיבה הקודמת הסבתי את תשומת-לבו של בא-כוח העותרים לקושי שבפניו הוא עומד, ראוי היה שימשוך את העתירה ללא צורך בדיון. לאור עמידתו על טענותיו ראוי לחייב את המבקשים בהוצאות הליכים אלה. עם זאת לא אחייב את המבקשים בהוצאותיה של העירייה. היה ראוי כי העירייה תיתן דעתה על מעמדה של העותרת 1 שעה שהצעותיה הוגשו לה וכי תשומת-לבם של חברי ועדת המכרזים תוסב לכך. הדבר לא נעשה. ייתכן שעמדתה של ועדת המכרזים, שהייתה פוסלת את הצעת העותרת מטעם זה, הייתה מייתרת את הדיון בבית-המשפט.
לפיכך הנני מחייב את המבקשים 2 ו3- ביחד ולחוד לשלם למשיבה 2 את הוצאות הליכים אלה בסך 15,000 ש"ח בתוספת מע"מ.



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. עורך דין חברות

  2. שם חברה מטעה

  3. אישור שם חברה

  4. חתימה בשם חברה

  5. חוב לחברת ניהול

  6. מורשה של חברה זרה

  7. קיפוח המיעוט בחברה

  8. חריגה מהרשאה בחברה

  9. עורך דין הקמת חברה

  10. סעיף 191 לחוק החברות

  11. עורך דין פתיחת חברה

  12. חוב לחברת השכרת רכב

  13. תביעה נגד חברה משכנת

  14. חתימה פגומה בשם החברה

  15. הגדרת ''עובד'' בחברה

  16. חובות של חברה לעירייה

  17. תביעה נגד חברת ווב סק

  18. סעיף 232 לפקודת החברות

  19. שימוש בשם של חברה אחרת

  20. סעיף 353א לחוק החברות

  21. חובות חברה שקרסה כלכלית

  22. תביעות נגד חברות שמירה

  23. סעיף 267 לפקודת החברות

  24. מינוי הכנ''ר כמפרק חברה

  25. חיוב מנהל בחובות החברה

  26. חשבון חח''ד חוב של חברה

  27. חיוב אישי בחובות החברה

  28. חובת האמון של מנהל חברה

  29. תביעה נגזרת חברה לא פעילה

  30. חוקיות אסיפה כללית בחברה

  31. חובת חברת ליסינג לבטח רכב

  32. שינוי תקנון חברה מנדטורית

  33. העברת פעילות מחברה לחברה

  34. החלפת מעבידים בחברת שמירה

  35. העברת שליטה בחברה ציבורית

  36. מינוי מפרק זמני לחברה זרה

  37. השתת חבות על אורגנים של חברה

  38. ביטול חברות במועצה מקומית

  39. בקשה להפסקת שימוש בשם חברה

  40. דמי טיפול ארגוני חברת שמירה

  41. תביעה נגד חברת אחסון אתרים

  42. זימון לחקירה ע''י מפרק חברה

  43. הפחתת הון חברה לצורך חלוקה

  44. הגשת דוח כוזב של חברה פרטית

  45. תביעה נגד חברת הובלות על חוב

  46. תביעה נגד חברה לייצור ממתקים

  47. רישום חברת נדל''ן כעוסק מורשה

  48. התחייבות אישית על חוב של חברה

  49. חובת דיווח על חילופי משרה בחברה

  50. הון עצמי מינימלי של חברה בבורסה

  51. חברה בייסוד (טרם נרשמה) כבעל דין

  52. האם אפשר לחייב להשקיע כספים בחברה

  53. הטלת חבות אישית על אורגן של חברה

  54. "מבחן הרווח" סעיף 302 לחוק החברות

  55. חברות העירייה במרכז השלטון המקומי

  56. העברת שליטה בחברה ציבורית מיד ליד

  57. רישוי חברות לאספקת שירותי אמבולנס

  58. תביעה נגד חברת מבחני התאמה לעבודה

  59. תביעה נגד בעלים של חברה חדלת פרעון

  60. משיכת כספים מחברה ע''י אחד הבעלים

  61. תביעת חברה ממצרים נגד חברה ישראלית

  62. תביעה נגד בעלים של חברה לתשלום חוב

  63. האם חברת ניהול יכולה להיות ועד בית ?

  64. החלפת חברות כדי להתחמק מתשלום לעובדים

  65. עסק ניהול ופיתוח חברות או חברת אחזקות

  66. רישום חברה לאחזקות נדל''ן כעוסק מורשה

  67. מחיקת תביעה של חברה עקב חדלות פירעון

  68. בקשה לאישור חלוקה לפי ס' 303 לחוק החברות

  69. תביעת חברת השכרת רכב לקבלת בעלות על רכב

  70. ביצוע עסקאות סמוך לפני הפסקת פעילות חברה

  71. תביעה נגד חברה מחו''ל שאינה פועלת בישראל

  72. אישור בית משפט לרכישת חברה: תמורה בלתי הולמת

  73. האם ב"חריגה מהרשאה" אין לפעולה תוקף כלפי החברה ?

  74. עדיפות ל"אינטרס הכלל" על פני "אינטרס הפרט" בדיני חברות

  75. אישור חלוקה שלא עומדת במבחן הרווח הקבוע בסעיף 303 בחוק החברות

  76. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון