חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה

חובת חברת הביטוח לפרט מלוא נימוקי הדחייה הובאה בהנחיות המפקח על הביטוח מיום 09.12.1998 ומיום 29.05.2002, ואף נדונה בפסיקה וזכתה לניתוח מעמיק. ראו החלטת כב' הש' סורוקר בבש"א 3825/04 חביב אסולין נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (ניתן ביום 16.12.04, ), אשר אושרה בבר"ע (ת"א) 1182/05 אסולין חביב נ' הפניקס הישראלי גבעתיים (ניתן ביום 09.10.05, ) וברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' חביב אסולין (ניתן ביום 04.05.06, ). הנחיית המפקח מיום 09.12.98 קובעת כך: "3. מבוטח … זכאי וצריך לקבל לידיו, בכתב, את מלוא עמדתה של חברת הביטוח בנוגע לכל עילות תביעתו. הסברים ארוכים ושונים שנמסרו לתובע, בשיחות טלפון רבות ארוכות ומנומקות ככל שיהיו, אינן משנות את העובדה שללא מסמך כתוב בו מוצגת עמדתה של המבטחת, התובע אינו יכול להתייעץ עם גורמים מקצועיים ולפיכך גם אינו יכול לכלכל את צעדיו. 4. כאשר נדחית תביעתו של תובע, על המבטחת לפרט את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה ואם לא עשתה כן לא תוכל המבטחת להעלות, במועד מאוחר יותר נימוק נוסף לדחיה, אותו יכלה לטעון בהזדמנות הראשונה". הנחיית המפקח מיום 29.05.02 קובעת כך: "ביום 9.12.98 ניתנה על ידי היחידה לפניות הציבור הכרעה עקרונית בנושא חובת המבטחת להודיע למבוטח את עמדתה בנושא תביעתו. על פי הכרעה זו, על המבטחת לפרט בפני התובע את כל נימוקי הדחיה לתביעתו בהזדמנות הראשונה שיש לה, ואם לא עשתה כן - לא תוכל להעלות נימוקים נוספים לדחיה במועד מאוחר יותר. על פי ההכרעה העקרונית הנ"ל, חברת הביטוח רשאית להעלות נימוקים נוספים מעבר לנימוק שהובא לידיעת המבוטח בהזדמנות הראשונה, רק מקום בו מדובר בעובדות ו/או נסיבות שנוצרו לאחר אותו מועד או אם לא היה ביכולתה של חברת הביטוח לדעת עליהם, במועד בו דחתה את התביעה".   בנוגע לסמכות המפקח ליתן הוראות פעולה כלליות לחברות הביטוח, מכח סעיף 62(א) לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, ראה בג"צ 7721/96 איגוד שמאי ביטוח בישראל ואח' נ' המפקח על הביטוח ואח', פ"ד נה(3) 625, שם נקבע (ס' 15 לפסק הדין), כי יש לפרש את סמכויות המפקח בהרחבה, כמתחייב מתכלית החוק "להגן על מבוטחים". עיגון לחובת ההנמקה החלה על המבטחת בדחותה תביעת מבוטח, ניתן אף למצוא בסעיף 23 לחוק חוזה ביטוח, המורה למבטח, נגדו הוגשה תביעת מבוטח, "לעשות מיד את הדרוש לבירור חבותו". לעניין זה, לא תצא המבטחת ידי חובתה בבירור חלקי, שכן מטרת הבירור אינו רק לטובת המבטחת כי אם גם כדי להעמיד בפני המבוטח את תוצאות הבירור בדבר זכאותו מכוח הפוליסה. זאת על מנת לאפשר למבוטח להתייעץ עם גורמי מקצוע ולכלכל צעדיו בהתאם, בין היתר - כאינטרס ציבורי למניעת הליכים משפטיים מיותרים. השווה: ת"א 1332/96 (חי') בהט נ' אררט חברה לביטוח בע"מ, דינים שלום כרך יב 116). חובת ההנמקה אף מעוגנת בחובת תום הלב החלה על בעל דין חוזי. השווה: ת"א (ת"א 69168/99 בן עמי נ' אדר (ניתן ביום 31.12.00). הפסיקה אימצה את הנחיות המפקח בדבר חובת הנמקה מלאה בהזדמנות הראשונה, תוך קביעת שני סייגים. כדברי כב' הש' כהן: "(א) במקרה בו מדובר בעובדה, שנודעה למבטח לאחר שהמבטח דחה את תביעת המבוטח, והמבטח לא יכול היה לדעת העובדה שנתגלתה עת פעל לבירור חבותו; (ב) מקרה בו הסנקציה שעל פי הנחיית המפקחת על הביטוח תרחיב את מסגרת הכיסוי הביטוחי גם על סיכונים, שמלכתחילה לא היו מבוטחים על פי חוזה הביטוח". ראו: בש"א 12838/02, ת"א (מחוזי חיפה) 739/01 הכשרת היישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גידולי שדה נטופה אגודה שיתופית חקלאית בע"מ דינים מחוזי לג (7) 410, פסקאות 10-11.פוליסהמכתב דחיה (חברת ביטוח)חברת ביטוח