קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיוב הועדה לתכנון ובניה לעמוד במועדים: הרקע 1. עתירה זו עניינה בשאלה אם ראוי לבית משפט לכוף רשות להשלים פעולתה על פי דין תוך מועד שנקבע בדין.   2. בינואר 2001 הופקדה בועדה המחוזית לתכנון ולבניה תל אביב (המשיבה מספר 1) תכנית מתאר מספר 2650 ב' לשימור מבנים ואתרים בתל אביב יפו. על פי התכנית יועדו כ- 1300 מבנים לשימור.   העותרים מתנגדים לתכנית האמורה. עניינם של העותרים בתכנית נובע מכך שהם בעלי מבנים שעל פי התכנית נועדו לשימור. בנוסף לכך העותר מספר 1 מאגד בונים וקבלני בנייה הפועלים בתחום התכנית. העותרים טוענים כי הכנתה של התכנית השתרעה על פני זמן רב הרבה מעבר לקבוע בדין, וכי הימשכות ההליכים גורמת נזק לבעלי עניין במבנים לשימור ובמבנים גובלים. ביוני 1991 פורסמה הודעה על הכנת תכנית שימור לעיר תל אביב בהתאם לסעיף 77 לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה - 1965, והועדה המחוזית פירסמה הודעה לפי סעיף 78 לחוק בדבר הגבלת הבנייה בעיר למשך שלוש שנים.   במהלך השנים הופקדו תכניות אחדות לשימור והאחרונה בהן היא תכנית 2650 ב' שהופקדה בינואר 2001.   המועד להשלמת התכנית 3. בסעיף 100 א' לחוק התכנון והבנייה נקבעו מועדים לסיום הטיפול בתכנית ונאמר בו: "100 א. (א) מוסד תכנון יחליט לאשר או לדחות תכנית מיתאר מקומית או תכנית מפורטת תוך שלושה חודשים מתום תקופת הפקדתה;ואולם לגבי תכנית מיתאר מקומית החלה על כל מרחב התכנון המקומי יחליט מוסד התכנון תוך עשרה חודשים מתום תקופת הפקדתה;שר הפנים רשאי להאריך את התקופות האמורות עד שלושה חודשים נוספים. (ב) (1) לא החליטה הועדה המחוזית כאמור בסעיף קטן (א), ימנה יושב ראש הועדה המחוזית, תוך 30 ימים מתום המועדים הקבועים באותו סעיף קטן, ועדה להשלמת תכניות לכל תכנית כאמור וזה הרכבה: (א) נציג של שר הפנים, שימנה יושב ראש הועדה המחוזית מתוך רשימת נציגים שהשר יפרסם ברשומות והוא יהיה היושב ראש; (ב) נציג שתמנה הועדה המחוזית; (ג) נציג שתמנה הועדה המקומית, מקרב עובדיה או שלא מקרב עובדיה;   (2) היושב ראש ימנה מזכיר לועדה מקרב עובדי הועדה המקומית או מקרב עובדי המדינה;   (3) סמכויות הועדה המחוזית לעניין אישור התכנית יועברו לועדה להשלמת תכניות, עם מינויה, לרבות שמיעת ההתנגדויות וההכרעה בהן.   (ג) הועדה להשלמת תכניות רשאית להמשיך בהליכים של בדיקה ואישוןר התכנית מהשלב שאליו הגיעה הועדה המחוזית."   המשיבות מאשרות כי אכן סעיף 100 א' לחוק קבע מועדים להשלמת תכניות וכאמור בעמוד 3 לסיכומי משיבה מס' 1 אין היא "מתנערת מהוראות החוק". בקשת העותרים היא כי בית המשפט יורה למשיבים לסיים את הטיפול בתכנית במועד הקבוע בחוק.   חיוב לעמוד במועדים 4. המשיבות טוענות כי מופרך הוא הרעיון לצוות על המשיבות לפעול בהתאם לחוק. עיינתי היטב בטיעון זה ולא ירדתי לסוף דעתו של הטוען למופרכות. הוראות החוק באו ליצור מסגרת נורמטיבית לקצב הטיפול ברשויות התכנון ולמשכו. זכותו של מי שעלול להיפגע מהפרתן של הוראות אלה כי מסגרת המועדים תקוים. מה מופרך בכך שבית המשפט יורה לרשות להימנע מהפרת הוראה שבחוק ולדבוק בלוח זמנים שנקבע בחוק.   5. עד לשנת תשנ"ט לא הייתה אפשרות ליתן ציוויים המכוונים למדינה ולרשויותיה, כפי שנאמר בסעיף 5 לחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין), תשי"ח-1958. סעיף זה בוטל בחוק לתיקון סדרי הדין האזרחי (המדינה כבעל דין) (תיקון) התשנ"ט-1998.   אין בית משפט מצווה על אדם לעשות מעשה אלא אם כן הוא חייב בעשייתו על פי דין. כיום ניתנים צווים גם נגד המדינה ורשויותיה. צווים אלה באים להורות למדינה לקיים חובות שנקבעו בדין. אין ההוראה שבסעיף 100 א' שונה לעניין זה מהוראות אחרות, ואין מניעה לצוות על רשות כי תשלים פעולותיה תוך מועד שנקצב לה בדין.   6. המשיבות אינן כופרות בחובה להשלים את ההליכים תוך פרק הזמן שנקבע בחוק. אלא שטענתן היא שהזכות היחידה שעשויה להצמיח חובתה של הרשות לעמוד בלוח זמנים, היא תביעת פיצויים על נזק שנגרם עקב אי עמידה בלוח הזמנים, כעולה מע"א 653/97 חברת מרכז ברוך וציפורה בע"מ נ' עיריית תל אביב יפו, פ"ד נ"ג (5) 817. כל שנאמר שם לעניינינו הוא שחלוף הזמן שגרם נזק יכול להקים עילת תביעה של הניזוק כלפי מי שלא עמד בלוח הזמנים. אין ללמוד מפסק דין זה, כפי שעושה המשיבה מס' 1, כי זו תרופתו היחידה של מי שניזוק על ידי אי עמידה בלוח הזמנים. משהסיר המחוקק את המחסום בפני תביעה לציווי נגד המדינה, אין הגיון או טעם לומר כי מי שעומד להינזק על ידי הפרת הוראה שבדין אינו יכול למנוע את נזקו על ידי עתירה לצוות להימנע מגרימתו. חוק היסוד: כבוד האדם וחירותו 7. בעידן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו יש ליתן משקל לפגיעתן של תכניות על פי חוק התכנון והבניה ותכניות שימור בכלל אלה. התכנית עצמה פוגעת בזכויותיהם במקרקעין וכן באוטונומיה של בעלי הזכויות לעשות ברכושם כרצונם. אלא שהקפאת הליכי הרישוי לתקופה המתמשכת של הטיפול בתכנית מוסיפה על הפגיעה הישירה. אין ספק שפגיעה על ידי תכניות שאושרו על ידי חוק התכנון והבניה היא לתכלית ראויה, שכן אחרת אין מקום לאישור של התכנית. משך הזמן שיועד לתהליכי התכנון בחקיקה גם הוא נועד לתכלית ראויה של הבאת התנגדויות והדיון בהן. אלא שעל הפגיעה לעמוד גם במבחן המידתיות. לא הוצגו בפני בית המשפט נתונים המצדיקים את התארכותם של ההליכים מעבר לקבוע בחוק. לא נעשה כל ניסיון להציג נתונים על אורך הזמן הדרוש תוף פירוט מה ייעשה בו. לא די באמירה כוללנית כי התכנית סבוכה וכי הוגשו התנגדויות רבות. על המשיבות היה להכין תכנית עבודה שבה יפורטו דרכי הטיפול בתכנית לשימור והמשאבים שיידרשו לכך. רק אז ניתן היה לבחון את מידתיות הפגיעה על ידי ההליכים לאישור התכנית.   8. יתר על כן, המשיבות טוענות כי תרופתם של הנפגעים תהיה על דרך של תביעות לפיצויים. המשיבות לא הציגו אומדן של הפיצויים שיהיה עליהן לשלם ואף לא אומדן של ההוצאות שהיו כרוכות בהיערכות ראויה לטיפול בתכנית בפרק זמן שנקבע לכך בחוק. בהעדר נתונים אלה בפני המשיבות רב הספק אם דרכן בטיפול בתכניות עומדת במבחן הסבירות.   נפקות קציבתו של מועד 9. המשיבות טוענות כי משמעות החלטה שתקבע כי על המשיבות להשלים את הדיון בתכנית עד למועד מסוים תוליך לכך שחלוף אותו מועד יביא לבטלותם של ההליכים, וכי בכך יושג ההיפך מהתכלית שלשמה נקבעו מועדים. הנטען על ידי המשיבים אינו מתבקש מאליו. עד תשנ"ט היה ניתן נגד המדינה סעד הצהרתי שלא היה אכיף, ואף על פי כן כוחו של הסעד היה עמו שכן רשויות המדינה כיבדו את אשר נפסק. כך אף בעניין שלפני. חזקה על הרשויות שתכבדנה פסיקתו של בית המשפט שיקצב מועד להשלמת פעולות. יש להניח שהיה ויקרב המועד שיקצב בית המשפט מבלי יכולת להשלים את הפעילות, תפנה אותה רשות לבית המשפט וזה מכוח סמכותו הטבועה יאריך את המועד.   עצם קציבת המועד על ידי בית המשפט תביא את הרשות למאמץ יתר להשלמת פעילותה ובכך אך יתחזקו שלטון החוק וכבודו, ותפחת הפגיעה בעותרים ובשכמותם. סוף דבר 10. בנסיבות העניין שבפני הנני מורה למשיבות לסיים את הטיפול בתכנית מתאר מס' 2650 ב' תוך ארבעה חודשים מהיום. הנני מחייב כל אחת מהמשיבות לשלם לעותרים את הוצאות הליכים אלה וכן שכר טירחת עורך דין בסכום של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ.  בניהועדת תכנון ובניהתכנון ובניה