כישלון בבדיקת פוליגרף בתביעת ביטוח

בכתב הגנתה טוענת חברת הביטוח בין היתר, כי הצדדים חתמו על הסכם לבדיקת פוליגרף, על פיו תוצאות הבדיקה יהוו ראיה מכרעת בפני בית המשפט. התובע נבדק ויצא דובר שקר בשאלות הרלוונטיות שעניינן הגדלת הנזק ברכב, ולפיכך יש לדחות את התביעה על הסף. התובע יצא דובר שקר על פי תוצאות בדיקת הפוליגרף, בשאלה אם הגדיל את הנזקים ברכב בעצמו או באמצעות אחרים. בהתאם לסעיף 4(א) להסכם הפוליגרף נקבע, כי אם יתברר בבדיקת הפוליגרף שתביעתו של התובע אינה אמת, הוא מוותר מראש על קבלת פיצוי. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא כישלון בבדיקת פוליגרף: 1. התובע היה בתקופה הרלוונטית לתביעה הבעלים של רכב מסוג מיצובישי לנסר מ.ר. 02-726-24 ומבוטח בפוליסת ביטוח בת תוקף אצל הנתבעת. לטענתו, ביום 21.7.97 בשעה 01.20 לערך, נהג ברכב לכיוון קרית שמונה, ותוך כדי נהיגה נרדם ונכנס בעוצמה רבה לתעלת בטון. הרכב נפגע ועפ"י הערכת שמאי שבדק את הרכב, הוכרז כאובדן כללי. 2. בכתב הגנתה טוענת הנתבעת בין היתר, כי הצדדים חתמו על הסכם לבדיקת פוליגרף, על פיו תוצאות הבדיקה יהוו ראיה מכרעת בפני בית המשפט. התובע נבדק ויצא דובר שקר בשאלות הרלוונטיות שעניינן הגדלת הנזק ברכב, ולפיכך יש לדחות את התביעה על הסף. 3. הצדדים הגיעו להסכמה דיונית, לפיה תוכרע תחילה שאלת תוקף הסכם הפוליגרף. 4. הסכם הפוליגרף נ/1 נחתם על ידי שני הצדדים ביום 24.7.97, דהיינו 3 ימים לאחר מועד התאונה. בהסכם נאמר בסעיף הרלוונטי כדלקמן: "שני הצדדים מסכימים: (א) כי תוצאות בדיקת הפוליגרף כפי שיקבעו על ידי הבודק יחייבו אותם לכל דבר. (ב) כי הסכם זה וממצאי בדיקת הפוליגרף ישמשו כראיה מכרעת בפני כל בית משפט, או בפני כל ערכאה משפטית." בסעיף 4 לאותו הסכם נאמר כי: "(א) המבוטח מאשר, כי אם יתברר בבדיקת הפוליגרף שתביעתו אינה אמת - הוא מוותר מראש על קבלת פיצוי. (ב) המבטחת מאשרת, כי אם יתברר בבדיקת הפוליגרף שתביעת המבוטח היא אמת - תשלום לו (כך במקור - ב.ס.) לאחר קבלת דו"ח בודק הפוליגרף, את כל המגיע לו לפי הפוליסה." לשון ההסכם ברור, וכל אדם סביר אשר יודע קרוא וכתוב, והקורא הסכם זה יכל להבין בנקל, כי תוצאות הפוליגרף ככל שיהיו יחייבו את שני הצדדים לטוב ולרע. כל אחד מן הצדדים נטל על עצמו סיכון, והסכים מראש, שתוצאות בדיקת הפוליגרף יחייבו אותו. אם יצא התובע דובר אמת יקבל את הפיצוי מידי חברת הביטוח, ואם יצא דובר שקר, הינו מוותר על הפיצוי. 5. בעדותו בבית המשפט אמר התובע, כי דיווח על התאונה למחרת התאונה. התובע נפגע בתאונה על פי האמור בכתב התביעה בשעה 01.20, הובא לבית חולים ושוחרר למחרת (ע.1 ב-נ/2). באותו יום ששוחרר מבית החולים, דיווח לסוכן הביטוח. עובדה זו כשלעצמה מעידה על כך, שמצבו הרפואי של התובע היה מניח את הדעת כבר למחרת יום התאונה, שאם לא כן לא היה מסוגל לדווח על התאונה לסוכן הביטוח. בעדותו אמר: "אני בדיוק יצאתי מבית החולים ונפל עלי חוקר, ואין לי מושג מה זה." (ע.1 ש.13). אמירה זו התבררה כבלתי מדוייקת בלשון המעטה. החוקר מטעם חברת הביטוח חקר את התובע באותו יום שנחתם הסכם הפוליגרף, 3 ימים לאחר ששוחרר מבית החולים, ולא מיד לאחר ששוחרר. מתקבל הרושם, שהתובע ניסה בעדותו לטעון, כי לא היה במצב נפשי ורפואי אשר אפשרו לו להפעיל את מלוא שיקול הדעת, בבואו לחתום על הסכם הפוליגרף. נוכח העובדה, כי כבר למחרת שחרורו מבית החולים היה מסוגל לדווח על התאונה לסוכן הביטוח, מתבקשת המסקנה, לפיה כושר שיקול הדעת של התובע בשעה שחתם על ההסכם, לא היה לקוי. 6. התובע אמר עוד, כי לא קרא את ההסכם בעיון ע.1 ש.7) אך בהמשך אישר, כי החוקר הקריא לו את המסמך (ע.2 ש.16). גם החוקר מטעם הנתבעת, יוסי עוזר העיד, כי הקריא את ההסכם בפני התובע, והוסיף כי הסביר לתובע את הנושאים החשובים, וכי התובע הבין את ההסכם וחתם עליו, וידע שההסכם הוא דו צדדי. (ע.3 ש.23-18). גם אם התובע לא קרא בעיון את המסמך, הרי שלאור עדותו לפיה החוקר הקריא לו את ההסכם, יש לקבוע כי התובע ידע בשעה שחתם על ההסכם, כי חתימתו מחייבת אותו כפי שהיא מחייבת את הנתבעת, ולפיה בדיקת הפוליגרף תהווה ראיה מכרעת בבית המשפט. אם יצא דובר שקר, משמעות ההסכם הינה, כי תביעתו תדחה, אם תוגש. 7. אין מחלוקת שהתובע חתם על הסכם הפוליגרף. טענת התובע הינה, כי חתימתו על הסכם הפוליגרף, אינה מחייבת אותו, ובמלים אחרות הוא טוען "לא נעשה דבר" - NON EST FACTUM. בעניין זה נקבעה ההלכה לפיה: "...הנטל להוכחת "לא נעשה דבר", הוא כבד מן הנטל הנדרש להוכחת טענות אחרות במשפטים אזרחיים - שכן, בדרך כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת את תוכנו, לא יישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא. על המעלים טענת אפסות לסתור חזקה זו ולהוכיח את גרסתם בראיות פוזיטיביות כאפשרות קרובה." (ראה ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל בע"מ נ. זהבה לופו, פ"ד נ"ד(2) 559, 560). הפסיקה אף מרחיקה לכת וקובעת כי "... הדין הכללי בקשר לחתימה על חוזה על ידי מי שאינו יודע קרוא וכתוב - והוא הדין בעיוור או במי שאינו יודע את השפה שבה נכתב החוזה וכיוצא בזה - אומר כדלקמן: (א) אדם מוחזק כמי שיודע את תוכנו של מסמך שעליו הוא חותם, ולא תישמע מפיו הטענה, שלא כך הם פני הדברים מן הטעם שאין הוא מסוגל לקרוא את המסמך מסיבה כלשהי. מקורה של חזקה זו בכך, שמי שאינו מסוגל לקרוא מסמך, נושא בחובה להבטיח שתוכנו של אותו מסמך יובא לידיעתו, על ידי פלוני המהימן עליו, לפני שיחתום עליו; ועל כן הוא זה הנושא בתוצאות אי קיומה של החובה." (ע"א 2119/94 צפורה לנדאו נ. ברוך וין פ"ד מ"ט(2) 77, 84). במקרה הנדון התובע לא הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו, לסתור את החזקה הפועלת כנגד אדם החותם על מסמך. לא שוכנעתי, כי התובע לא הבין ולא ידע את משמעות ההסכם עליו הוא חתם. 8. התובע יצא דובר שקר על פי תוצאות בדיקת הפוליגרף, בשאלה אם הגדיל את הנזקים ברכב בעצמו או באמצעות אחרים. בהתאם לסעיף 4(א) להסכם הפוליגרף נקבע, כי אם יתברר בבדיקת הפוליגרף שתביעתו של התובע אינה אמת, הוא מוותר מראש על קבלת פיצוי. לאור האמור מסקנתי הינה, כי הנתבעת אינה חייבת בתשלום פיצוי לתובע, ולפיכך דינה של התביעה להדחות, וכך אני מורה. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בצירוף מע"מ. הסכום האמור ישולם תוך 30 יום ממועד המצאת פסק הדין, שאם לא כן ישא ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. הפגרה תבוא במנין הימים. פוליסהפוליגרף (מכונת אמת)תביעת ביטוח