קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול מינוי מומחה מטעם בית משפט עקב סכסוך שכר טרחה / סכסוך שכר טרחה עם מומחה רפואי מטעם בית המשפט: א. זו בקשה לרשות ערעור, הנדונה בהסכמת הצדדים כערעור, על החלטת בימ"ש השלום בירושלים (כב' השופט י. ענבר), בענין בקשת ב"כ המערערים (התובעים) לבטל מינויו של המומחה ד"ר מיכאל לבני לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים בתחום האורתופדי, בשל סכסוך כספי בין משרדו של ב"כ התובעים למומחה. ב. העובדות בקצרה הן: (1) ביום 6.5.96 מונה ד"ר לבני כמומחה אורתופדי בת"א 16927/95 בבימ"ש השלום. (2) ב- 22.8.96 הגיש ב"כ התובעים בקשה (המ' 7762/96) לביטול המינוי (המומחה טרם בדק את התובע). הנימוק היה כי בין משרדו של ב"כ התובעים לד"ר לבני פרץ סכסוך זמן ניכר לפני המינוי, ואולם הוא לא התנגד בראשונה למינוי המומחה "בשל הכבוד שהוא רוחש לביהמ"ש"; אך לאחר מכן, ביוני 1996, נשלח מכתב מד"ר לבני אל שותפו של ב"כ התובע עו"ד א', ובו קבל על אי תשלום בעבור חוו"ד (בתיק אחר), והוסיף "אבקשך שלא למנותני בתיקים שבטיפול משרדך". לפיכך התבקש ביטול המינוי. (3) ב"כ הנתבעת התנגד, שכן לדעתו היה מקום להודעה על הסכסוך הנזכר לפני מינוי המומחה; הסכסוך הוא בין עוה"ד (ולא התובע) לרופא והוא סכסוך כספי, ובדיקת המומחה תהא נטולת פניות. (4) ביהמ"ש קמא החליט לדחות את הבקשה, בנימוק כי אין בחילוקי הדעות עילת פסלות, ואף לא עילה להימנע מהמינוי מלכתחילה. אף אין בקשת המומחה במכתב לעו"ד א' מקובלת על השופט קמא, שהרי מינויו הוא ע"י ביהמ"ש; השופט מציין כי אין לו ספק שבדיקת התובע אכן תהא נטולת פניות. ג. (1) בנימוקי הבר"ע נכתב, כי מטרתו היחידה של המערער בבקשה היא החשש פן לסכסוך "תהיה השפעה כלשהי, ולוא בתת המודע של המומחה המלומד, שכן לעולם יקננו ספקות בלבו של הח"מ ושל מרשו, אפילו אם חוות דעתו של המומחה, תהיה בפועל נטולת פניות...". (2) ועוד, לדברי ב"כ המערער הגיע הסכסוך לממדי "עילת פסלות" רק לאחר שנכנס המינוי לתוקף, בגלל מכתב המומחה אל עו"ד א'. הוא מצביע על תקדימים שבהם נפסל מומחה כיוון שב"כ התובע ייצג בעבר את אשת המומחה, או כיוון שאחיו של המומחה טיפל כרופא בתובע; וכן "מבחינה תיאורטית (מבלי לשלול את האפשרות המעשית) יכול להיות מצב שלמומחה המלומד אינטרס לפגוע בב"כ המבקש באמצעות מרשו (קרי - המבקש)". לענין זה יש לדעתו להעדיף את "טוהר ההליכים השיפוטיים". (3) ב"כ המערער אף קובל על החלטת השופט קמא להעביר את הבקשה להחלפת המומחה, התגובה וההחלטה לידיעת המומחה, דבר שלדעתו עלול להחריף את החשש לחוסר אוביקטיביות. ד. (1) ב"כ המשיבה מתנגדת. לדבריה הסכסוך הנטען בין ב"כ המערער למומחה לא הוכח, ומכל מקום הוא כספי ולא מקצועי; היה מקום להעלות את הטענה לפני המינוי ולא לאחריו. (2) ועוד, חמורים בעיניה דברי המערער שצוטטו לעיל באשר לאפשרות של פגיעה בב"כ המבקש באמצעות מרשו; טענה זו יש לדעתה לדחות על הסף ובשאט נפש, כיוון שהיא פוגעת במומחה ללא עוול בכפו. (3) לדעתה לא הוכח כל חשש למשוא פנים מצד המומחה; אף צדק ביהמ"ש בהעבירו את החומר בנושא זה לעיון המומחה, כיוון שהדבר בא להפנות תשומת הלב שהמינוי נעשה על-ידיו (ולא על-ידי צד). (4) אין מקום לאפשר החלפת מומחים בנקל, בלא נימוקים כבדי משקל. ה. (1) התלבטתי מאוד באשר לבקשה. (2) אכן, ככלל יש לנהוג זהירות בביטול מינויים של מומחים. מלכתחילה, תדיר נתקל ביהמ"ש בבקשת צד מן הצדדים שלא למנות מומחה פלוני או אלמוני, והוא מפעיל את שיקול דעתו. מובן כי ככל שהדברים מושגים בהסכמה, מה טוב; אך בהעדרה, על ביהמ"ש לשקול את הנסיבות, ושומה עליו, בין השאר, להשתדל שלא לאפשר לבעלי דין או באי כוחם לפסול מומחים כשמאחורי הפסילה מסתתרת חשש מחוו"ד בלתי נוחה בתחומם. כנגד זאת, המציאות האנושית היא כי ביהמ"ש יטה לנסות, מפני דרכי שלום, שלא לכפות מינויים - הגם שבמישור המשפטי נדחתה אף בקשה לפסילת מומחה אשר "עובד דרך קבע" עם צד יריב (רע"א 3372/91 מריאנו נ. מגדל, מצוטט אצל ע. ריבלין, תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים 2, ס' 420ע' 355). לא כל שכן, כשהמדובר בפסילה או בביטול מינוי בדיעבד. (3) שותף אנכי כמובן גם לדעת השופט המלומד קמא, כי הואיל והמומחה מתמנה על-ידי ביהמ"ש (תקנה 7לתקנות פלת"ד (מומחים)) ולא על-ידי צד מן הצדדים, וחובת הנאמנות שלו היא לביהמ"ש, אין מקום ככלל לאפשר לצדדים או למומחה לסרב לפעול אלה עם אלה. (4) אני מצטרף גם לדעת באת כוחה המלומדת של המשיבה, כי יש לדחות בתוקף את טענת ב"כ המערער, כי יש חשש שהמומחה ירצה לפגוע בב"כ המערער באמצעות מרשו. חלילה וחס; זו טענה שמקומה לא יכירנה, שכן היא מטילה דופי במומחה על לא עוול ובלא שמץ ראיה, ופוגעת בו אתית ואנושית, והסכסוך הכספי הקיים בינו לב"כ המערער אינו מצדיק אותה מכל וכל. (5) גם איני רואה דופי כהוא זה בהחלטת השופט קמא להעביר אל המומחה את החומר בקשר לבקשה, מטעמיו וכפי שמציינת ב"כ המשיבה. (6) כנגד זאת, מקובל עלי כי ההחלטה לבקש את החלפת המומחה גמלה בלב ב"כ המערער רק לאחר שנתקבל מכתבו של המומחה מיוני 1996, שבו ביקש שלא להתמנות לתיקים שבטיפול משרד ב"כ המערער, וכי הדבר עלול ליצור תחושה סובייקטיבית של אי נוחות ושל חשש; זאת מתוך שבסופו של יום, מומחה רפואי, הגם שהוא לענין זה "זרועו" של בית המשפט, אינובית המשפט. (7) אחרי ככלות הכל, השאלה היא של איזון ושיקול דעת, ואין מקרה דומה למשנהו. המרכיב של "טוהר ההליכים השיפוטיים" (ת"א (ב"ש) 373/90 אברמזון נ' הפניקס, פס"מ תשנ"ב (1) 441, 442(מצוטט אצל ריבלין שם, ע' 356), או של "מראית פני הצדק" (ת"א שלום ירושלים 152 92/90לנדאו נ. קרנית, שמצטט ב"כ המערער מקובץ צלטנר, 1723) צריך שיישקל בכל מקרה באורח הראוי לו. ראה לשיקולים בכגון אלה גם בג"צ 2874/93 קופטי כמאל נ' ביה"ד הארצי לעבודה. דינים עליון ל"ו, 909. (8) במכלול האמור, ולאחר היסוס רב, החלטתי לקבל את הערעור, ולוא מטעם זה: המציאות המשפטית אינה מנותקת מתחושות שהן חלק ממערכת יחסי אנוש, ואת אלה יש לבדוק ("מראית פני הצדק"). נכון שהמומחה חב נאמנות לביהמ"ש בלבד. נכון שהחזקה היא כי יעשה את מלאכתו נאמנה. ואכן, אילו היה המדובר בסכסוך "מקצועי", כגון שדרכו של המומחה במתן חוות דעת בתחומו אינה מקובלת על צד פלוני, ובוודאי לאחר שמונה, היה הערעור נדחה. אך במקרה דנן נוספה לאחר המינוי, שנעשה ללא התנגדות, התפתחות נוספת - מכתבו של המומחה, שאילו היה בפני ב"כ המערער בעת ההחלטה, מן הסתם ניתן לשער שהיה מתנגד למינוי, ואולי - ומשיקולים פרגמטיים של מדיניות ופרקטיקה - היה ביהמ"ש נותן דעתו לכך. מבחינה זו, מכתבו של המומחה היוה מרכיב שלדידו של ב"כ המערער היה בחינת עילה לביטול הסכמתו. במערכת ההתדיינות הנוכחית ישנם איפוא שני מרכיבים, ב"כ המערער והמומחה, שאינם רוצים עתה לדור בכפיפה אחת - אך אם יישאר המינוי בתוקף חרף זאת, עליהם עוד לקיים מגע באשר לשאלות ההבהרה ואולי לחקירה בביהמ"ש, כששוררת חשדנות מצד זה ואי נחת מצד זה. איני סבור בנסיבות שיש לאלצם לכך, גם אם "חובות הנאמנות" שלהם שונות זו מזו, ב"כ המערער ללקוחו והמומחה לביהמ"ש. כמובן, יש לזכור כי התובע טרם נבדק וחווה"ד לא ניתנה, והדבר מקל על ההחלטה ומסייע להכריע את הכף. (9) נוכח האמור מתקבל הערעור, ובימ"ש קמא ימנה מומחה אחר. אין בכך כדי לפגוע חלילה במיומנותו המקצועית של המומחה הקודם. בנסיבות, ונוכח כל האמור, אני מוצא לנכון להטיל הוצאות בקשה זו בסך 000, 1ש"ח בצירוף מע"מ על המערער. המזכירות תעביר העתק פסק הדין לצדדים. כן יועבר העתקו למומחה. מומחהביטול מינוי מומחהמינוי מומחהמומחה מטעם בית המשפטשכר טרחהסכסוך