בית המשפט ציין כי במסגרת הליכים המיועדים לשיקום ולהבראת חברות אין מקום שבית המשפט יכפה על הנושים מכירת נכסים של חברה בקשיים כלכליים, גם אם לכאורה תתעשר, במידת מה, קופת הנושים. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מכירת נכסים של חברה בקשיים כלכליים: ביום 10.07.97 ניתן ע"י כב' השופט יהונתן עדיאל צו הקפאת הליכים בעניני החברות, על מנת לאפשר לחברות להגיע להסדר עם הנושים, ומונה נאמן, רו"ח דרור מיזרץ. דבר מתן הצו פורסם בעיתון יומי ובעיתון גלובס. הבקשה במקורה היתה לאפשר זימון אסיפת נושים לצורך דיון והצבעה בשאלת הסדר. על פי הדו"ח של רו"ח מיזרץ מיום 03.11.97, נראה היה, כי המשך הפעלת החברות גורמת להפסדים. המלצת הנאמן הזמני היתה הכנסת משקיע לחברה. בהמשך, אכן נמצא אותו משקיע. ועל מנת שלא לגרום להפסד תפעולי בתקופת הקפאת ההליכים, נמסר ניהול החברות לידי המשקיע שכיסה את הוצאות התפעול. מהלך זה קיבל אישור בית המשפט. המשקיע הציע הצעה לרכישת נכסי החברה, הצעתו התקבלה על ידי החברה והנאמן ונוסח הסכם אשר הובא לאישור בית המשפט. בדיונים שהתקיימו, ולאור עמדת נציג הכנ"ר, הוריתי לנאמן לכנס אסיפות נושים על מנת להביא בפניהם את הצעת הרכישה. הודעה על כך פורסמה בעיתונים. על פי פרוטוקול מאסיפת הנושים שהוגש לי, הנושים מתנגדים להצעת הרכישה, ובעקבות בקשתי, קיבלתי פירוט של עמדות אותם נושים שהתייצבו באסיפת הנושים. אין צורך שאפרט את נימוקיהם של הנושים להתנגדותם למכירת נכסי החברה. חלק מאותם נימוקים מקורם בכך שאין הצעת הסדר מתקבלת על הדעת של החברות עם הנושים הרגילים, ונראה, על פי המאזן הכולל, שאם הנושים יקבלו סכום כלשהו, יהיה זה אחוז מזערי ביותר מחובות החברות להם. יש עוד לציין, כי הנושים ביקשו לחקור את דרך הפעולה של מנהלי החברות עובר להקפאת ההליכים, והליך זה לדעתי לא ניתן לבצע על ידי נאמן לביצוע הסדר נושים. ב"כ החברות מבקשים לבצע בכל זאת את הסכם המכירה של נכסי החברות שכן לטענתם במקרה זה יהיה סכום כלשהו בקופת הנושים, ולעומת זאת אם לא יאושר ההסכם, יימכר הציוד במחיר מזערי (אותו ציוד שאינו משועבד), ולא ינתן ביטוי למוניטין של החברות. נראה לי, שבמסגרת הליכים על פי סעיף 233 המיועדים לשיקום ולהבראת חברות אין מקום שבית המשפט יכפה על הנושים מכירת נכסי החברה המצויה בקשיים, גם אם לכאורה תתעשר, במידת מה, קופת הנושים. אכן, ד"ר יחיאל בהט, בספרו "הסדרי הבראה בבית המשפט ומחוץ לבית המשפט" במזכיר את האפשרות של "העברת נכסים" בהתייחסו לסעיף 233 באומרו: "הסעיף משמש לצורכי שינויים בארגון חברות ואופן השליטה בהן, מיזוגים של חברות והצעות רכש, על צורותיהם והשונות, העברת מניות או העברת נכסים, ומשלימות אותו ההוראות של סעיפים 234 ו- 236 לפקודה. מובן שנושאים אלה הם רחבים ביותר, והבעיות המתעוררות בגדרם אינן זהות בכל היקפו של הסעיף, אם כי הוא מקנה בסיס כלשהו של פרוצדורה משותפת לנושאים השונים". ואולם, פיסקה זו אינה מתאימה כלל לענין המצוי בפני. המדובר כאן על אפשרות של רכישת מניות של בעלי מניות מתנגדים, או הסדר הבראה לצורכיהם יש צורך לשינוי מבנה של חברה, או למיזוג של חברות. בעניננו, לא הובאה לפני הנושים הצעת הסדר מתקבלת על הדעת. לדעת הנושים, נעשו מעשים שיש צורך בחקירתם ובבירורם. הנושים אף סבורים, כי היו לחברות נכסים נוספים שהועלמו. כל אלה ילובנו בהליכים אחרים, ואין מקומם בהליכים לפי סעיף 233. אכן, לבית המשפט "סמכויות טבועות" בעת קיום הליכים במסגרת סעיף 233. סמכויות אלה צריכות להיות מופעלות בזהירות, ואין אני סבורה כי יש לבצע פעולות בניגוד לדעתם של הנושים הרגילים, שעה שלא הובאה הצעת הסדר שאותם נושים, או מרביתם, קיבלו אותה והסכימו לה. במאמרו של פרופ' י. גרוס "על אחריותם האישית של רואי חשבון ומנהלים מיוחדים שמונו בהליך בביניים של שיקום חברות" (פורסם ב"רואה החשבון מו דצמבר 1997", דן המחבר בסעיף 233, אולם, אין ספק שכל דיונו והסמכויות שהוא סבור שיש לבית המשפט, מיועדים למצב שבו החברה הביאה הצעת הסדר עם הנושים, או הסדר הבראה. במקרה שלפני אין כאמור הצעת הסדר, ואף הנאמן הזמני היה סבור כי אין מקום להמשך פעילות החברה במתכונתה הנוכחית, לאור ההפסד התפעולי שנראה שקיים בהמשך הפעלתה. מועד תשעת החודשים, במסגרתו קיימת לבית המשפט הסמכות להאריך צו הקפאת הליכים, תם. כאמור, הנושים לא אישרו את הצעת ההסדר שצוירה בקווים כלליים, ויש לומר בהקשר זה, כי גם לא היו בטוחות מתקבלות על הדעת לתשלומים שהיה על החברה הרוכשת להעביר לקופת ההסדר במשך החודשים שאותו הסדר היה אמור להתקיים. אשר על כן, אינני מאשרת את מכירת נכסי החברה, כמבוקש על ידי ב"כ החברה והנאמן הזמני. בשולי ההחלטה עלי לציין, כי באו לפני טרוניות של נושים שלא היו שותפים, לדבריהם, למהלכים אשר התקיימו בתיק זה, על כך אומר את שאמרתי בעת הדיון. התיק היה פתוח לעיונו של כל אחד מהנושים, הנושים ידעו ידוע היטב שהמדובר בצו הקפאת הליכים, שכן דבר מתן הצו פורסם בעיתונים והם גם קיבלו הודעות אישיות וזומנו לאסיפות נושים. לא היתה כל מניעה מבחינתם לעיין או לצלם כל מסמך מהתיק, ולו היו פונים אלי בבקשה לקבל פרוטוקולים או להיות מוזמנים לדיונים, הייתי עושה כן. בנסיבות אלה, אין מקום לטרוניותיהם. למען הסר ספק, צו הקפאת הליכים שניתן בענינן של החברות - בטל בזה. רכישת נכס