מס על מכירת סיגריות באילת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מס על מכירת סיגריות באילת:

ראשיתו של ערעור זה בשומה לפי מיטב שפיטה מיום 2.5.1994, בה שם המשיב את עסקאות מכירת הסיגריות שמכרה המערערת במזנון "סיוון" באילת משך שלושת החודשים ספטמבר עד נובמבר 1993 בסכום של 756,244 ₪ (להלן:נ "העסקאות"). כעסקאות החייבות מס ערך מוסף.
 
המערערת דיווחה למשיב על העסקאות הנ"ל כפטורות מע"מ עפ"י הפטור שבסעיף 5 (ג) לחוק אזר סחר חופשי באילת (פטורים והנחות ממסים) התשמ"ה-1985 (להלן:ב "החוק") לפיו:ו
 
"5(ג) מכירתם של טובין המצויים באזור אילת, בידי עוסק תושב אילת,
לצריכה באזור אילת או לשימוש בו למעט טובין המפורטים בתוספת
השנייה תהא פטורה ממס ערך מוסף".
 
(יצויין כי במועד העסקאות הנ"ל טרם הוכללו סיגריות ומוצרי טבק בתוספת השנייה, והוספו אליה בתיקון מאוחר יותר).
 
באותה השומה קבע המשיב, בין היתר, כי "מכירת הסיגריות על פי החשבוניות המפורטות בנספח להודעת השומה, נמכרו תוך ידיעה ברורה כי נועדו לשימוש וצריכה מחוץ לאזור אילת".
 
המערערת השיגה על אותה השומה ובדיון בהשגה, שנערך ביום 8.12.94 טען בעלה של המערערת, בשמה, כי:נ
"הסיגריות עליהם מדובר בתיק נמכרו ע"י העסק של אשתי לתושב אילת בשם עמדי יעקב או עבדי יעקב ולא לתושבים צפוניים.
עד כמה שהבנתי, אם המכירה היא לתושב אילת, ולא לצפוני, היא פטורה ממע"מ ולכן אני לא חייב להם מע"מ.
החשבוניות (הוצאו) על כל מיני שמות אבל מיועדות לאותו אדם שציינתי, עמדי או עבדי, וזה על שם חלק מהעובדים שלו שהוא שלח, ובחלק מהמקרים הוא בא בעצמו.
את הסחורה הם קיבלו ברוב המקרים מסלטי שהוא סוכן סיגריות באילת.
בעדויות לא מסרתי עד היום את הפרטים הנ"ל.
מכיוון שבדקתי וחקרתי עד היום את כל הנושא הגעתי לפרטים של הלקוח עמדי, ואני אף יודע שהוא רשום אצלכם במע"מ כעוסק מורשה.
לכן, מאחר ומכרתי לאילתי, אני חושב שאני לא חייב לכם מע"מ ".

ביום 6.2.1995 הודיע המשיב למערערת על דחיית השגתה.
על החלטה זו ערערה המערערת בפני בימ"ש זה בע"ש 2140/97.
ביום 15.3.1999 ניתן ע"י בימ"ש זה (כב' השופטת ר. אבידע) פסק הדין בערעורה הנ"ל של המערערת (להלן:ב "פסה"ד הראשון") ובסיכומו נקבע :ו
 
אשר על כן, באופן יוצא מן הכלל בשל מכלול הנסיבות, וגם משעסקינן בהוראת פטור ממס שכבר בוטלה לגבי הטובין נשוא הדיון (על דרך הוספת "סגריות ומוצרי טבק לתוספת השניה – י.א.) הנני מקבלת את הערעור, מבטלת החלטת המשיב בהשגה ומחזירה הדיון אליו על מנת שישוב וידון בהשגה.
 
משקיבלתי את גירסת המערערת שהחשבוניות נשוא הדיון מתייחסות לסיגריות שנמכרו לעמדי, שקניותיו מהמשביר בחלקן היו פטורות ממע"מ, נראה לי שיש לתת למערערת את האפשרות במסגרת הדיון החוזר בהשגה, לנסות להרים הנטל המוטל עליה, לגבי כל אחת מהחשבוניות, באם המדובר היה במכירה הפטורה ממע"מ אם לאו".
 
 
בעקבות פסה"ד האמור, פנה המשיב מספר פעמים למערערת להגיש נימוקיה לדיון החוזר בהשגה, ובסופו של דבר התקיים הדיון החוזר ביום 4.7.1999 (לאחר שלדיון שנקבע ליום 27.6.99 לא הופיעה המערערת).
 
המערערת לא הגישה מסמכים או ראיות אחרות כלשהן למשיב, בטרם הדיון החוזר בהשגה, ואף לא במהלך אותו הדיון, כך שהראיות או הטענות היחידות אותן הביאה היו אלו שנטענו על ידה בעל פה במהלך הדיון החוזר בהשגה.
 
מן הראוי, אפוא, שנביא את הדברים כלשונם, כמפורט בפרוטוקול ישיבת הדיון (החוזר) בהשגה מיום 4.7.99 (נספח ז' לתצהיר גרשוני) – ישיבה בה השתתפו מר נחום גרשוני – סגן הממונה על תחנת מע"מ אילת, מר אוסטר גובה מכס אילת, המערערת ובעלה – ואלו הדברים:נ
 
"המשיגים:ב כל מה שנמכר באילת נצרך באילת. נמכר הכל לעמדי יעקב שהיו לו "גזלנים" (מזנונים ניידים) ועסקים. ידענו שהוא תושב אילת והוריו תושבי אילת ולכן לא בקשנו הזדהות. מר עמדי קנה בעבר (סיגריות – י.א.) ישירות במשביר.
שאלה:ו לא נמצא ב"משביר" לקוח בשם עמדי!
תשובה:נ אני (ציון בעלה של המשיגה – י.א.) מכרתי לו אישית כי עבדתי בעבר במשביר. הוא קנה במיליונים במשביר.
שאלה:ב בדיקת כל ספרי החשבונות לא העלו כי קיים לקוח בשם עמדי שקנה במשביר.
תשובה:ו אני מכרתי לו. לא היה לו כנראה כרטיס. לא ידענו שהסיגריות הוצאו מאילת.
שאלה:נ הקניות שלכם ממי בוצעו?
תשובה:ב בדרך כלל קנינו מסלטי שהוא הסוכן הבלעדי ומעט גם קנינו מהמשביר. יש עדויות של אנשי המשביר כי מכרנו לעמדי".
 
כזכור, הדיון החוזר בהשגה התקיים כאמור בפסק הדין הראשון כדי "לתת למערערת את האפשרות לנסות ולהרים את הנטל המוטל עליה לגבי כל אחת מהחשבוניות באם המדובר היה במכירה הפטורה ממע"מ או לא" – וביתר פירוט, כי המכירות נשוא כל העסקאות נעשו כלשון ס"ק 5(ג) לחוק:ו "...לצריכה באיזור אילת או לשימוש בו".
 
ביום 20.7.1999 הודיע המשיב למערערת כי לאחר שדן מחדש בהשגתה "לא מצאתי כי יש בסיס לטענתך כי הכל נמכר לעמדי יעקב אשר היה עוסק אילתי והסיגריות שימשו אותו באילת – לפיכך אני דוחה השגתך".
 
על החלטתו זו של המשיב הגישה המערערת ערעור זה שבפני.
 
 
הודעת הערעור וראיות המערערת
נימוקי הערעור שבפני זהים למעשה לנימוקי הערעור הראשון שהגישה בע"ש 2140/97 ועיקרם כי הרוכש של הסיגריות בכל העסקאות היה אותו יעקב עמדי.
 
המערערת הגישה תצהיר עדות ראשית אחד בלבד – והוא תצהירה שלה.
תצהיר זה זהה במלואו באופן מילולי לתצהיר העדות הראשית אותו הגישה בערעור הראשון.
המערערת לא העידה מטעמה את בעלה, שלדבריה היה המוציא והמביא בעסקאות.
 
גם בחקירתה הנגדית לא הוסיפה מאומה – לא בטענה ולא בראיה, ביחס לנושא לשמו הורה ביהמ"ש בפסה"ד הראשון על עריכת דיון חוזר בהשגה – קרי, "הרמת הנטל המוטל עליה לגבי כל אחת מהחשבוניות נשוא העסקאות אם המדובר היה במכירה הפטורה ממע"מ" דהיינו – כי היתה זו מכירה לצריכה באיזור אילת.
 
בסופו של יום, לא עמדה המערערת בהרמת נטל הראיה המוטל עליה לעניין זה, אף לא לגבי חשבונית אחת מעשרות החשבוניות ולא הוסיפה בדל ראיה על הראיות שהיו בפני בימ"ש זה בערעורה הראשון.
היא לא טענה, שלא לאמר לא הוכיחה, טענה כלשהי ביחס לאף אחת מ-29 החשבוניות נשוא השומה.
נמצא איפוא כי בתום הליכי הבירור של ערעורה זה (השני) נותר מערך הראיות והטיעונים של המערערת בדיוק באותה הנקודה, לפיה טוענת המערערת שהחשבוניות נשוא העסקאות מתייחסות לסיגריות שמכרה לאותו עמדי (כקביעת ביהמ"ש בפסה"ד) ותו לא.
היא לא הרימה, ואפילו לא ניסתה כלל להרים, את נטל הראיה כי אותן הטובין (סיגריות) או כל חלק מהם, נמכרו ל"צריכה באזור אילת או לשימוש בו".
 
לאור זאת, בדין דחה המשיב את השגתה בדיון החוזר ודי בכך כדי לדחות ערעורה זה (השני) מכל וכל.
 
 
הנמקת המשיב בהשגה ה"חוזרת"
1. דין הערעור להדחות לא רק עקב כשלונה המוחלט של המערערת להרים את נטל הראיה כפי שנתאפשר לה בפסה"ד הראשון, אלא גם לעיצומם של נימוקי המשיב בדחותו את ההשגה החוזרת שהשיגה המערערת בעקבות אותו פסה"ד.
 
ואלה עיקרי הדברים כפי שהוכחו בערעור זה:נ
 
א. המערערת נרשמה כעוסק מורשה במע"מ אילת ב-1.9.1993.
 
ב. עשרים ואחת העסקאות של מכירת הסיגריות נשוא השומה החלו ביום 10.9.93 והסתיימו ביום 21.11.93.
רוב רובן של מכירות אלה היו בסדר גודל של כ-30,000 ₪ כל אחת.
 
ג. לאחר עריכת ביקורת מע"מ, שנערכה בעקבות הדו"ח שהוגש ביחס לתקופה הנ"ל, חדלה כמעט לחלוטין מכירת הסיגריות ע"י המערערת.
 
ד. גם בערעור זה, השני, לא מסרה המערערת נתון או פרט כלשהו ביחס לאותו "יעקב עמדי" המסתורי. לא כתובת, לא מספר זהות, לא מקום עסק, לא מספר טלפון – מאומה.
אף לא אחת מעשרים ותשע חשבוניות המס הוצאה על שמו של "יעקב עמדי" (למעט אחת שהוצאה ע"ש "יעקב") והמערערת לא טענה אפילו לזיהויו של מי מבין הרוכשים הנעלמים בכל אחת מאותן החשבוניות.
 
ה. שני מפיצי הסיגריות הבלעדיים באזור אילת "המשביר" ו"סלטי" – אינם מכירים כלל סוחר או רוכש סיגריות בשם "יעקב עמדי". (ראה סעיף 10 לתצהיר סלטי שהוגש מטעם המשיב ועדות הגב' בונאר מהנה"ח של המשביר עמ' 9 לפרוט').
 
 
2. מתוך מכלול הראיות שהובאו בפני מתקבלת תמונת הדברים הבאה.
 
המערערת עסקה משך התקופה נשוא השומה (ספטמבר עד נובמבר 1993) במכירה סיטונאית באיזור אילת של סיגריות, כאשר כמעט כל מכירה מסתכמת בכ-30,000 ₪.
ודאי הוא שמכירות שכאלה אינן ל"צריכה" או ל"שימוש" של הרוכש אלא לשם המשך שיווקן ומכירתן של הסיגריות ע"י אותו הרוכש.
 
לדברי המערערת כל עשרים ותשעה הרוכשים אינם למעשה אלא אותו יעקב עמדי נעלם, מסתורי ורב השמות.
לאמור – אותו יעקב עמדי רכש ממנה, לדבריה, משך שלושה חודשים, סיגריות בכמות שלמעלה מ-750,000 ₪. שבעתיים ודאי הוא, כי בהיקף מכירות אדיר שכזה לרוכש אחד ויחידי אין המכירה לשימושו או לצריכתו של אותו הרוכש.
 
ניתנה למערערת בפסה"ד הראשון ההזדמנות לנסות ולהוכיח כי בעת שמכרה לעמדי את הכמויות האדירות הנ"ל, היא הניחה או היה יסוד שתניח כי הם ימכרו על ידו באיזור אילת לשם צריכה או שימוש באותו איזור.
היא טענה כי ידוע לה שעמדי רכש סיגריות משני המפיצים הבלעדיים באילת ועל כן הניחה שגם רכישותיו ממנה הם לצורך שיווקן באילת.
 
לא זו בלבד שלא הוכיחה את הנחתה האמורה, אלא ששני המפיצים הנ"ל – "סלטי" ו"המשביר" העידו (האחד בתצהירו שלא נחקר עליו והשני בעדות מנהלת החשבונות שלו) כי מעולם לא מכרו סיגריות ל"יעקב עמדי" וכי אדם שכזה איננו מוכר להם כלל.
 
היא טענה כי אותו יעקב עמדי הינו תושב אילת ושמה גרה משפחתו, ברם, לא זו בלבד שלא הצליחה להביא ראיה כלשהי לעצם קיומו של אותו עמדי מסתורי, אלא שהמשיב בראיותיו הוכיח כי עוסק בשם כזה איננו רשום כלל במחשבי מע"מ (סעיף 15 לתצהיר גרשוני).
בעת הדיון בהשגה היא אמרה להוכיח את קיומו של עמדי בכך שתמצא את מספר הטלפון של הוריו (כך!) בספר הטלפונים של אילת – אולם גם בכך היא נכשלה (עדותה בעמ' 7 לפרוט').
 
3. זאת ועוד, גם אם נניח את קיומו הפלאי של אותו עמדי מסתורי, נטול הכתובת, הטלפון וכו', הרי שטענת המערערת כי רכישות הסגריות על ידו נעשו לשם שיווקן לצריכה ולשימוש באילת – מופרכת על פניה.
 
צא וראה – באילת יש כאמור שני מפיצים בלעדיים לסיגריות. המערערת רכשה את הכמויות העצומות שנמכרו על ידה לאותו עמדי מסתורי מאותם המפיצים.
 
הרווח שגבתה באותן מכירות לאותו עמדי היה 7% (ראה עדותה הראשית של המערערת בתצהירה) מעל למחיר בו רכשה אותן מהמפיץ.
 
מה לו, איפוא, לאותו סוחר סיטונאי עמדי לקנות סיגריות בהיקף שלמעלה מ-750,000 ₪ מהמערערת, שעה שכסיטונאי וסוחר רב היקף שכמותו, יכול הוא לקנות את אותה הכמות ישירות מהמפיץ הראשי שבאילת בסכום הנמוך ב-7% ? (ראה לעניין זה תצהירו של ח. סלטי שהוגש בעדות ראשית מטעם המשיב).
 
4. ברור הוא כי אין לצפות מבעל קיוסק או מזנון באילת לפקח ולוודא כי משרוכש אצלו פלוני קופסת סיגריות, יצרוך אותו פלוני את הסיגריות שבקופסה וישתמש בהן באיזור אילת, אך לא זה המקרה דנן.
 
המערערת מכרה באילת, לדבריה, לסוחר אחד ויחידי, סיגריות בהיקף מסחרי גדול ביותר העולה על 750,000 ₪ וזאת משך שלושה חדושים.
 
העובדה שאותו סוחר הינו תושב אילת - וגם זאת לא הוכח על ידה – אין בה כשלעצמה ראיה כי אותן הסיגריות מיועדות למכירה ולשיווק לשם צריכה ושימש באזור אילת. שאם תאמר כך, תהפוך אילת באחת למרכז השיווק הארצי לסיגריות בפטור ממע"מ – והרי ברור שלא זו כוונת המחוקק בפטור שקבע בס"ק 5 (ג) לחוק.
 
הפטור דנן אין לו ולא כלום בזהותו של הרוכש או במקום מושבו, אלא בייעוד הטובין הנמכרים לצריכה ולשימוש באילת.
 
אילו היתה המערערת מוכיחה את קיומו של אותו עמדי מסתורי, והיתה מוסיפה ומוכיחה כי לאותו עמדי חנויות, קיוסקים, מזנונים או כל מנגנון שיווק אחר באילת – יתכן והיתה בכך ראשית או אף אחרית ראיה לעניין הייעוד של הסיגריות לשימוש וצריכה באילת – ולשם כך הורה פסה"ד הראשון על דיון חוזר בהשגתה.
 
ברם, בכל אלה נכשלה המערערת כשלון חרוץ ומוחלט.
 
לטעמי, המשיב אף הוכיח פוזיטיבית, לפחות ברמת ההסתברות שלא נסתרה במאומה, כי העסקאות נשוא השומה לא נועדו לצריכת הסיגריות והשימוש בהן באילת, אלא דווקא מחוצה לה כאשר זהו ההסבר המסחרי היחידי שיכול להינתן לאותן הרכישות – קרי מכירתן מחוץ לאזור אילת תוך עשיית רווח נאה ממחיר רכישתן המופחת עקב ה"פטור" שלא כדין ממע"מ.
 
 
סיכום
 
לאור כל האמור והמפורט לעיל, אני דוחה בזאת את ערעור המערערת.
 
המערערת תשלם למשיב הוצאות ערעור זה, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 15,000 ₪.
 
 
 



לתיאום פגישה עם עורך דין חייגו: 077-4008177




נושאים רלוונטיים נוספים

  1. סרבן מס

  2. הקילת מס

  3. ערעור מס קניה

  4. מס ששולם בחסר

  5. עיקול החזרי מס

  6. השבת מס בולים

  7. החזר מס בולים

  8. נוסח ערעור מס

  9. ביטול מס בולים

  10. מה זה אמנת מס ?

  11. מבצע מס וחלילה

  12. עורך דין מס קניה

  13. ערעור על כפל מס

  14. עורך דין מס רכוש

  15. החזר מס על קרקע

  16. עקרון רציפות המס

  17. החזר מס יבוא רכב

  18. מס על יבוא דגים

  19. ערעור מס של מאפיה

  20. מס רכוש נזק עקיף

  21. תביעה נגד יועץ מס

  22. מדד שלילי החזרי מס

  23. העלמת מס בעל מספרה

  24. העלמת מס הרמת מסך

  25. תביעה לקבלת החזר מס

  26. זיכוי ממס על תרומות

  27. גביית יתר מס בולים

  28. תשלום מס רכוש ביתר

  29. נטל ההוכחה בתביעות מס

  30. טענת השתק בדיני מיסים

  31. נטל ההוכחה בערעור מס

  32. מס בולים על קניית רכב

  33. ראיות חדשות בערעור מס

  34. מס על הלוואה ללא ריבית

  35. חוק מס מעסיקים בשטחים

  36. שימוע לפני הטלת כפל מס

  37. נוסחה אחידה לחישוב מס

  38. התחמקות ממס על סיגריות

  39. מס על אופציות לעובדים

  40. ביקורת מס בקונדיטוריה

  41. גביית מס קניה שלא כדין

  42. מס על רווח ממכירת מניות

  43. מס קניה על כלים חקלאיים

  44. הטבות מס למעסיקים באילת

  45. מס בולים על פוליסת ביטוח

  46. חוב מיסי ועד של בן ממשיך

  47. סיווג רכב עבודה לצורכי מס

  48. תשלום מס מקביל בגין קצבה

  49. סעיף 11א(2) לפקודת המיסים

  50. הערכת מלאי ביקורת מס בעסק

  51. מס לשכירים על רכב מהעבודה

  52. החזר מס בולים ששולם בטעות

  53. רשות המיסים מול נושה מובטח

  54. הגדרת ''בעל'' בחוק מס רכוש

  55. מס על מכירת סיגריות באילת

  56. ריבית על אי תשלום מס בזמן

  57. אי רישום תקבול ע''י יועץ מס

  58. הקלות מס לתושבי גבול הצפון

  59. מס על קניית מכוניות להשכרה

  60. רישום בספר המיסים המנדטורי

  61. שותפות משפחתית - ביקורת מס

  62. צ'ק ללא שם מלקוח - העלמת מס

  63. המועד הקובע לצורכי מס מכירה

  64. הקלה במס במכירת פעילות ייצור

  65. רישום חלק יחסי במגרש מטעמי מס

  66. פיצוי ממס רכוש בגין הצתת מבנה

  67. פיצויים ממס רכוש על נזק עקיף

  68. תוספת שכר לעובדי רשות המיסים

  69. מס על מכירת פירות של אדם פרטי

  70. העלמת מסמכים במסגרת חקירת מס

  71. אי רישום תקבול במהלך ביקורת מס

  72. ביקורת מס בדוכן שווארמה פלאפל

  73. מס על רווחים מהפקדות לקופות גמל

  74. פסק דין פלילי כראיה בערעורי מס

  75. ערעור מס רכוש לגבי שווי מקרקעין

  76. ערעור על החלטת ועדת ערר מס רכוש

  77. אישור מס רכוש על בעלות במקרקעין

  78. טור ממס לדירת מגורים בבעלות עמותה

  79. כמה מקבלים על התחמקות מתשלום מס ?

  80. גלגול מס על הלקוחות כתנאי להחזר מס

  81. תביעה לתשלום מיסים לעיריית רחובות

  82. סחורה ללא תעודת משלוח - ביקורת מס

  83. חישוב מחזור עסקאות - תקנות מס רכוש

  84. ארנונה ומיסים בגין הפעלת שוק עירוני

  85. אי דיווח על עסקת מקרקעין לרשויות המס

  86. מס על תשלום לעובד בגין תניית אי תחרות

  87. האם צריך לשלם מס על הכנסה ממחילת חוב ?

  88. זיכוי מס בישראל בגין מיסים ששולמו בארה''ב

  89. בדיקת הגיון כלכלי של עסקה ע''י רשויות המס

  90. בקשה לאישור תביעה ייצוגית נגד רשות המיסים

  91. זכות השימוע לפני העברת תיק למחלקת חקירות מס

  92. האם יש מס על משכורת לבני משפחה מרווחים בחברה ?

  93. האם מחילת חוב במועד מאוחר יותר היא עסקה נפרדת המחויבת במס מכוח עצמה ?

  94. שאלות ותשובות

רקע תחתון



שעות הפעילות: ימים א'-ה': 19:00 - 8:30
                           יום ו' : 14:00 - 10:00

טלפון: 077-4008177
פקס: 153-77-4008177

דואר אלקטרוני: office@fridman-adv.com

Google+



רקע תחתון