מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מסירת גרסה שקרית לחברת ביטוח: התובע הגיש תביעה זו בגין תגמולי ביטוח המגיעים לו, לטענתו, בשל נזקים שנגרמו לרכבו ביום 7.2.99. הנתבעת מודה כי בעת הארוע היה הרכב מבוטח אצלה בביטוח רכב מסחרי, אלא שלטענתה, נהג הרכב מסר גירסה שקרית לגבי נסיבות ארוע התאונה, ולכן היא פטורה מחבות. את טענתה תומכת הנתבעת בבדיקת פוליגרף אשר נערכה לנהג הרכב, אשר מסקנתה היתה כי גירסתו של הנהג, כפי שהיא באה לידי ביטוי בתשובותיו לשאלות הבדיקה, אינה נכונה. התובע אינו כופר בקבלת ממצאי הפוליגרף כראיה, ואף כראיה מכרעת בתיק, אלא שלטענתו בדיקת הפוליגרף לא הראתה כי הנהג משקר בענין המצדיק שלילת תגמולי ביטוח. התובע מוסיף וטוען כי במועד התאונה הרכב היה מבוטח בביטוח מקיף, ובין אם הרכב ניזוק כתוצאה מנסיון פריצה ובין אם כתוצאה מתאונה שארעה בזמן שנהג בו העובד שלו, קמה לו זכות לקבל תגמולי ביטוח עפ"י הפוליסה. בזמנים הרלבנטיים לתביעה הנדונה נהג ברכב עובד של המבוטח, חיים אבשרה, והוא זה שנבדק בבדיקת פוליגרף. המבוטח נתן את הסכמתו לכך שבדיקת הפוליגרף תערך לנהג, וכי ממצאי הבדיקה יהוו ראיה בלעדית ומכרעת. הנהג חיים אבשרה, העיד בפני כי ביום 7.2.99 הוא החנה את הרכב על המדרכה, בצד ימין, ברחוב הנביאים, נעל את הרכב עם השלט הרחוק, והלך לקנות סנדביץ' מהמזנון. עוד לפי עדותו כאשר הוא התקרב למזנון, הוא נזכר ששכח את מכשיר הפלאפון, ולכן חזר אל הרכב. באותו רגע הוא הבחין שהרכב אינו במקום. לפי עדותו, הוא עצר מיד ניידת משטרה אשר עברה במקום, ודווח על גניבת הרכב. במקביל, דווחו לחברת איתורן על גניבת הרכב, על מנת שזו תסייע בחיפושים. זמן קצר אחרי תחילת החיפוש נמצא הרכב בחניון הבוסתן, סמוך לרחוב הנביאים. הרכב נמצא עם נזקים בצדו השמאלי. גירסה דומה מסר הנהג למשטרה, למעבידו (המבוטח), ולנתבעת. נסיבות התאונה עוררו אצל הנתבעת חשד, והיא הזמינה דו"ח חקירה על מנת לבדוק את חשדותיה. כ"כ דרשה הנתבעת שהנהג ייבדק בבדיקת פוליגרף. מאחר והצדדים הסכימו כי תערך בדיקת פוליגרף, ומאחר והם הסכימו כי בדיקה זו תהווה ראיה מכרעת בתיק, אתייחס תחילה לממצאי הבדיקה. אקדים ואציין כי לא היתה הסכמה לפיה די בכך שהנהג ימצא משקר, כדי שהתביעה תדחה, אלא, כאמור, הוסכם שממצאי הבדיקה יהוו ראיה מכרעת בתיק. בבדיקת הפוליגרף נשאל הנהג האם הטרנזיט אכן נגנב, והשיב בשלילה. הוא נשאל האם יש לו קשר לנזקים ברכב - והשיב בשלילה. הוא נשאל האם החנה את הטרנזיט במקום בו הוא החנה אותו, והשיב בשלילה. מסקנת הבודק היתה כי בניתוח ממצאי הבדיקה אובחנו בתשובותיו של מר אבשרה חיים לשאלות הרלבנטיות תגובות המעידות על אמירת שקר. אם תשובותיו של הנהג הן שקריות, משמעות הדבר כי העובדות הנכונות הן: הטרנזיט כן נגנב. לנהג יש קשר לנזקים ברכב. הוא זה שהחנה את הטרנזיט במקום בו נמצא הרכב. על רקע עובדות אלה יש להכריע בשאלת החבות, שכן עפ"י הסכמת הצדדים ממצאי בדיקת הפוליגרף מהווים ראיה מכרעת, עם כי יש לציין שבעובדות אלה ישנה, לכאורה, סתירה, שכן מחד הטרנזיט נגנב, ומאידך, לנהג יש קשר לנזקים ברכב - עובדות אשר לפי נסיבות המקרה אינן מתיישבות זו עם זו. עוד יש לציין כי ממצאי הבדיקה מלמדים, לכאורה, כי לא היה בסיס לחשד של הנתבעת כי הרכב לא נגנב. כך או כך, מאחר וברור כי אירוע תאונתי היה, ומאחר ועפ"י הפוליסה התובע זכאי לתגמולי ביטוח הן במקרה של תאונה אשר נגרמה בעת שהנהג, חיים אבשרה נהג ברכב, והן במקרה שהתאונה אירעה אחרי גניבת הרכב, המסקנה, גם לאחר קבלת ממצאי הפוליגרף, היא כי התובע עמד בנטל המוטל עליו, והוכיח כי ארע "מקרה ביטוח", והוא זכאי לקבל מהנתבעת תגמולי ביטוח. לא די בכך שהנהג נמצא משקר, כדי לפטור את הנתבעת מחבותה עפ"י הפוליסה. אוסיף עוד מספר הערות. הנהג, חיים אבשרה, החל את עבודתו אצל המבוטח יום לפני ארוע התאונה. בחינת הגירסה שמסר הנהג לאחר הארוע ובחינת ממצאי בדיקת הפוליגרף תומכים בכך שהוא מסר לכאורה גירסה שיקרית לגבי נסיבות ארוע התאונה, אך ההסבר המתקבל יותר על הדעת לכך הוא כי הדבר נעשה על מנת להסתיר את מעורבותו בגרימת הנזק, עקב חשש ממעבידו, ולא במטרה לקבל תגמולי ביטוח במרמה. נציגת הנתבעת הגישה את דו"ח החקירה שערכה חברת לופו חקירות, ובו פירוט החקירה שביצעו החוקרים, הממצאים שמצאו, ומסקנותיהם. בעמ' 9 לדו"ח החקירה מציינים החוקרים כי: "לאחר ניתוח העובדות המתוארות לעיל, אנו סבורים שניתן להסיק שהרכב הנדון ניזוק בתאונה בעת שהיה ברשות הנהג. הנהג בחר לספר גירסה כוזבת שהרכב כביכול נגנב, או מתוך חשש לספר למעסיקו (המבוטח) על התאונה לאור העובדה שהחל בעבודתו רק יום אחד קודם ו/או משום שנסיבות התאונה אינן כשרות." בעמ' 6 לדו"ח החקירה מצוין כי במגרש החניה בו נמצא הרכב נראו סימני פגיעה בחומה התוחמת את החניון, כ"כ נמצאו חלקים מפנס הרכב. מתיק המשטרה עולה כי עד ראיה בשם חרמה סאלח ראה שהרכב הדרדר לחניון וקיבל מכה בכנף השמאלית. מסקנות החוקרים מקובלות עלי, וגם אני, כאמור, בדעה כי אם היה לנהג מניע שלא לאמר את האמת ביחס לנסיבות התאונה, הדבר לא נבע מרצון לקבל תגמולי ביטוח במרמה, אלא מתוך חשש לספר למעבידו אודות התאונה, וכי במצב זה, אין בעובדה שהוא מסר גירסה לא נכונה ביחס לנסיבות התאונה כדי לפטור את הנתבעת מחבותה. בדו"ח החקירה מעלים החוקרים סברה לפיה נסיבות התאונה אינן כשרות. לסברה זו אין בסיס בממצאי הפוליגרף ובחומר הראיות ולפיכך יש לדחותה. ההלכה לגבי נטל הראיה בתביעות לתגמולי ביטוח עקב נזקי רכוש היא כי על המבוטח להוכיח את התרחשות מקרה הביטוח. בכך עובר הנטל אל כתפי המבטח. עליו להראות כי מתקיים אחד הסייגים לפטור מהחבות החוזית המוטלת עליו מכח הפוליסה (ע"א 497/85 אשר אשל ואח' נגד ריט חתם לוידס ואח' מב (1) 89, 94, ע"א 678/86 חניפס נ' סהר חברה לביטוח בע"מ מג (4) 177, 184 ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ. גם בעניננו, לאחר שהתובע הוכיח כי מקרה הביטוח התרחש, היה על הנתבעת להוכיח כי התקיים סייג לחבותה עפ"י הפוליסה. הנתבעת לא עמדה בנטל זה, ולא הוכיחה כי חל סייג או חריג כלשהו לחבות. אוסיף עוד כי אין מחלוקת שבעל הרכב, המבוטח, לא היה מעורב בתאונה, ולא היה מעורב במסירת הגירסה לנתבעת, וביחס אליו בוודאי שלא ניתן לאמר כי ניסה לקבל תגמולי ביטוח במרמה, והרי בסופו של דבר, הוא המבוטח, ואת התנהגותו יש לבדוק לצורך קבלת טענה זו. בכתב ההגנה נטען גם כי דין התביעה להדחות על הסף שכן הרכב הוא בבעלות חברת גלגלי עציון. התובע העיד כי הרכב אינו בבעלות חברה, אלא בבעלות פרטית שלו, וכי "גלגלי עציון" הוא השם המסחרי של העסק. התובע, ולא החברה, הוא גם המבוטח בפוליסה שהוציאה הנתבעת, ולכן דין טענה זו להדחות. התוצאה היא כי על הנתבעת לשלם לתובע תגמולי ביטוח בגובה הנזק שנגרם לו בתאונה. עפ"י חוות דעת השמאי סורדם עלות תיקון הנזקים לרכב, ללא מע"מ, הינו 9,963 ₪. התובע הינו עוסק מורשה, וככזה זכאי לקזז את המע"מ שהוא שילם בגין התיקון, ולכן יש לחשב את הנזק, ללא מע"מ. מתגמולי הביטוח יש לנכות את ההשתתפות העצמית של המבוטח, בסך 1,830 ש"ח כשהסכום צמוד מיום תחילת הביטוח. הנתבעת תשלם, אפוא, לתובע תגמולי ביטוח בסך 9,963 ₪ בניכוי השתתפות עצמית בסך 1,830 ₪ כשהיא צמודה מיום תחילת הביטוח ועד ליום 9.3.99. היתרה לתשלום תשא הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.3.99 ועד התשלום בפועל. כ"כ תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט בסך 500 ₪.פוליסהחברת ביטוח