קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מענק פטירה נכד - ביטוח לאומי: 1. התובע הוא נכד של המנוחה שקיבלה קצבה מהנתבע. התובע עותר לקבלת מענק פטירה מכוח סעיף 137ג' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח- 1968 (להלן - החוק), המפנה אותנו אל סעיף 5 לחוק, אל הגדרת "ילד". התובע גר אצל המנוחה מקטנות. מאז פטירתה של אמו, גידלה אותו סבתו, ואין חולק כי עד מותה של המנוחה גר התובע בביתה, והוא ממשיך לגור שם. כאשר נפטרה המונחה, היה התובע חייל בצה"ל. התובע טוען כי כל פרנסתו היתה על המנוחה גם בהיותו בצבא, ולכן הוא זכאי למענק הפטירה. הנתבע טוען כי כאשר נפטרה המנוחה היה התובע בשירות חובה בצה"ל. בצבא, כך נטען, לא כל פרנסתו של התובע היתה על המנוחה, משום שהוא קיבל ביגוד, דמי כלכלה, ולינה. הנתבע טוען כי הואיל ואין התובע עונה לדרישת התנאי הראשון להגדרה שבסעיף 5 לחוק, דהיינו שאין כל פרנסתו על המבוטח, דין תביעתו להידחות. 2. סעיף 5 לחוק קובע כך: "ילד: ילד של מבוטח, לרבות נכד שכל פרנסתו על המבוטח, ובלבד שנתמלא בהם אחד מאלה: 1).... 2).... 3) לא מלאו להם עשרים ושתיים והם - א) בשירות סדיר כמששמעותו בחוק שירות בטחון [נוסח משולב) תשמ"ו-...1986". הפירוש המוצע על-ידי הנתבע אינו מתיישב עם האמור בסעיף 5(3) לחוק. אם נלך על-פי הפירוש המוצע על-ידי הנתבע נגיע לאבסורד, שהרי מי שנמצא בצבא לעולם אין כל פרנסתו על המבוטח, ואם פירוש זה נכון, לשם מה היה צורך באמור בסעיף 5(3)? 3. כלל הוא בפרשנות חוקים, כי יש לצאת מהנחה כי כל מה שכתב המחוקק נחוץ ואיננו מיותר. לכן המסקנה היא ששירות בצה"ל איננו מוציא את התובע ממסגרת נכד שכל פרנסתו על המבוטח. 4. על כן לאור האמור בסעיף 5(3), התובע עונה לתנאי האמור שם, והוא זכאי למענק הפטירה. לאור האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה, וקובעת כי התובע זכאי למענק הפטירה. המענק ישולם לתובע לפי השיעור שבתוקף ביום התשלום, וזאת בהתאם לסעיף 5 לחוק הקצבאות (פיצוי בעד איחור בתשלום), תשמ"ד-.1984 5. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך 300 ש"ח בצירוף מע"מ, וזאת בתוך 30 יום מיום שיומצא לו פסק-דין זה, שאם לא כן ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום בפועל.מענקמענק פטירה