בערבות המכרז נאמר: "דרישה בפקסמיליה לא תיחשב כדרישה לענין כתב ערבות זה", בעוד שבערבות שהוגשה נאמר בענין זה: "דרישה בכתב כאמור בערבות זו, אין פירושה דרישה שתגיע לבנק באמצעות פקסמיליה, טלקס או מברק, ודרישה כזו לא תיחשב כדרישה בהתאם לערבות זאת". בכך נפסלה אפשרות לדרישת הערבות בטלקס או במברק, בעוד שבערבות המכרז לא היתה התיחסות לדרישה בטלקס או במברק. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא משלוח ערבות במכרז בפקס: 1. מדובר בעתירה בה מבקשת העותרת כלהלן:   א. להורות למשיבה 2 לבטל את החלטתה מיום 25.8.02 בה נפסלה הצעתה של העותרת למכרז שפרסמה משיבה 1, המתיחס לשירותי הסעת תלמידים ו/או עובדי הוראה לשנת הלימודים תשס"ג (להלן - המכרז).   ב. להורות למשיבה 1 לחתום עם העותרת על הסכם ביחס לאותם מסלולים על פי המכרז האמור.   ג. להימנע מלחתום על הסכם עם משיבות 3 ו-4 שנקבעו כזוכות במכרז באותם מסלולים, או להורות למשיבה 1 להביא לידי סיום את ההסכם שנחתם איתן לאחר זכייתם במכרז, אם נחתם הסכם כזה.   2. העובדות הנוגעות לענין הן שבחודש 6/02 פורסם המכרז האמור, למכרז הוגשו שבע הצעות, כולל הצעות העותרת ומשיבות 3 ו-4. הצעת העותרת היתה הזולה ביותר, ביחס למסלולים הנוגעים לענין, בבדיקת הצעתה נמצאו פגמים בערבות שהוגשה על ידיה, ומשנודע לעותרת על כך, הגישה כתב ערבות שהתאים לדרישות המכרז. בתאריך 25.8.02 החליטה ועדת המכרזים לפסול את הצעת העותרת בשל הפגמים בערבות המקורית שהוגשה על ידיה לראשונה, ולקבוע את משיבות 3 ו-4 כזוכות באותם מסלולי הסעה. ביום 26.8.02 נשלחה לעותרת הודעה על אי זכייתה במכרז, בתגובה לכך הגיבה העותרת במכתב למשיבה 1 מיום 27.8.02, בו באה בטרוניה על כך שלא זכתה במכרז באותם מסלולים, אך ביקשה שלא לקבוע את משיבה 4, "אגד", כזוכה במכרז במספר מסלולים אליהם מתיחסת העתירה. הואיל ונותרו 21 מסלולי הסעות ללא הצעות זוכות, ולאור הצורך להתחיל בהסעות ביום 1.9.02, הוחלט לנהל משא ומתן עם כל המציעים שהצעותיהן נפסלו, ולאפשר להם להגיש הצעות מחיר לתקופת ביצוע של 60 יום, שלגביהן הגישה גם העותרת הצעות מחיר, וזכתה בביצוע 8 קווי הסעה מתוך אותם מסלולים. במצב זה הוגשה העתירה שבדיון זה ביום 12.9.02.   3. הפגמים שנמצאו בערבות העותרת לטענת המשיבות היו כלהלן:   א. בעוד שבערבות המכרז נדרשה התחיבות של הבנק לשלם את סכום הערבות "עם דרישתכם הראשונה בכתב שתגיע אלינו", נכתב בערבות שהוגשה: "לפי דרישתם הראשונה בכתב, לא יאוחר מעשרה ימים מתאריך התקבל דרישתכם על ידינו, לפי כתובתנו המצוינת לעיל".   ב. בערבות העותרת נכתב "כל דרישה על פי כתב ערבות זה צריכה להתקבל על ידינו בכתב לפי כתובתנו המצוינת לעיל, לא יאוחר מתאריך הנ"ל ועד שעת הסגירה לקבלת הקהל של סניפנו", בעוד שבנוסח הערבות של המכרז לא היהת התניה כזאת.   ג. בערבות המכרז נאמר: "דרישה בפקסמיליה לא תיחשב כדרישה לענין כתב ערבות זה", בעוד שבערבות שהוגשה נאמר בענין זה: "דרישה בכתב כאמור בערבות זו, אין פירושה דרישה שתגיע לבנק באמצעות פקסמיליה, טלקס או מברק, ודרישה כזו לא תיחשב כדרישה בהתאם לערבות זאת". בכך נפסלה אפשרות לדרישת הערבות בטלקס או במברק, בעוד שבערבות המכרז לא היתה התיחסות לדרישה בטלקס או במברק.   ד. בערבות המכרז צוין כי "ערבותו זו הינה בלתי חוזרת ובלתי תלויה ולא ניתנת לביטול", בעוד שבערבות העותרת לא היתה הוראה כזאת.   ה. בערבות המכרז צוין המשפט "להבטחת מילוי תנאי המכרז ותנאי חוזה ההתקשרות", בעוד שבערבות העותרת לא היתה הוראה כזאת.   ו. ביחס לפסילת הצעות העותרת באותם מסלולים, התבססה המשיבה 2 על שתי חוות דעת משפטיות, האחת של עו"ד רוית ששון והאחרת של עו"ד ברוך חייקין, המייצג את משיבות 1 ו-2 בדיון זה. בשתי חוות הדעת הובעה הדעה כי הפגמים בערבות העותרת היו פגמים מהותיים שלא איפשרו להכריז על העותרת כזוכה, אף שהצעתה היתה זולה יותר.   4. לטענת העותרת:   א. לא היה מקום לפסול את הצעתה בשל אותם פגמים, שלא היו פגמים מהותיים, בהתחשב בתכליתה של הערבות, היינו: להבטיח את רצינות כוונת המציע, ולאפשר לעורכת המכרז להיפרע במקרה המצדיק זאת על פי המכרז.   ב. ההבדלים בנוסח הערבות נעשו בתום לב, בהתחשב בעובדה שגם בעבר הוגש על ידי העותרת למכרז של משיבה 1 נוסח כזה עם אותם הבדלים בין נוסח הערבות שהוגשה ונוסח הערבות שבמכרז, ולא נפסלה הצעתה, ומיד כשהועלתה טענה בקשר לכך - הוחלף כתב הערבות.   ג. לא היה מקום לקבל את הצעותיה של משיבה 4 לגבי שני מסלולים המיועדים להסעת 55 תלמידים בכל מסלול, בעוד שמשיבה 4 העמידה לצורך זה רק שני אוטובוסים בכל אחד מהם מורשה להסיע רק 51 נוסעים בנוסף לנהג.   ד. לא היה מקום לקבל את הצעותיה של משיבה 3 לגבי שלושה מסלולים בהם זכתה, בהם נדרש אוטובוס המיועד להסעת 55 תלמידים, בעוד שהיא העמידה אוטובוסים המורשים להסיע 53 נוסעים בלבד, בנוסף לנהג.   ה. אין לקבל את הטענות המקדמיות של המשיבות ביחס לשיהוי, להעדר נקיון כפיים וחוסר תום לב. העותרת פעלה בשקידה הראויה מיד עם היוודע לה על ההחלטה לאי קבלת הצעותיה למכרז. לא הוגשה על ידיה בקשה למתן צו ביניים במעמד צד אחד ולא היתה לה כל כוונה להעלים כל מידע בהגשת העתירה.   5. לטענת משיבות 1 ו-2:   א. יש לדחות את העתירה בשל השיהוי בהגשתה, לאור העובדה שעוד ביום 30.7.02 היה ידוע לה על עמדת ועדת המכרזים ביחס לאופיים המהותי של הפגמים בערבות, וגם לאחר שנודע לה על אי זכייתה במכרז ביום 26.8.02, לא פעלה בשקידה הראויה להגשת העתירה ללא דיחוי, אף שהיה ידוע לה שיש צורך להתחיל בהסעות ביום 1.9.02. בנסיבות הענין, יש בשיהוי בהגשת העתירה עד ליום 12.9.02 כדי להצדיק את דחיית העתירה.   ב. העותרת פעלה בחוסר תום לב ובהעדר נקיון כפיים, בכך שלא הזכירה בעתירה את מכתבה מיום 27.8.02 אשר בו נמנעה מלבקש ביטול ההחלטה לאי קבלת הצעותיה למכרז, ובכך שלא הזכירה בעתירה את העובדה שהיא השתתפה בהליך הצעות מחיר, לאחר שנודע לה על אי זכייתה במכרז.   ג. הצעת העותרת נפסלה כדין בגלל הפגמים המהותיים בערבות, שלא היו ניתנים לתיקון בערבות שהוגשה לאחר שנתגלה הפגם בערבות המקורית שהוגשה על ידיה.   ד. ביחס לפגמים הנטענים בהצעותיהן של משיבות 3 ו-4, לא היתה דרישה בתנאי המכרז לאוטובוסים למספר נוסעים מוגדר ככלי רכב מסוג מסוים, אלא רק דרישה כי בידי המציע כמות כלי רכב מהסוג הדרוש לביצוע ההסעות, כאשר המציע מתחייב להסיע את כל כמות התלמידים הנזכרת במכרז במחיר שהוצע על ידיו, ללא קשר למספר האוטובוסים שיצטרך לצורך ביצוע ההסעה.   ה. הועדה פעלה בענין על פי שיקול דעתה ובהתחשב בשתי חוות דעת משפטיות שהיו לפניה. משיבות 3 ו-4 הצטרפו בטיעוניהם לטענות משיבות 1 ו-2, וטענו שאין יסוד לטענת העותרת כי אינן רשאיות להסיע יותר מ-51 נוסעים באוטובוסים שלהם, כפי שעולה ממכתב של סגן המפקח על התעבורה שהוגש על ידי המשיבה 4.   6. לאחר עיון בכתבי הטענות ובסיכומי הצדדים, נראה לי כי אין בטענות המקדמיות כשלעצמן כדי להצדיק את דחיית העתירה על הסף, אך לגוף הענין נראה לי שאין מקום להתערב בהחלטת ועדת המכרזים, על כך שלא קיבלה את הצעות העותרת עקב הפגמים שנמצאו בערבות. ועדת המכרזים פעלה על פי חוות דעת משפטיות ועל פי שיקול הדעת הנתון לה, לא היה פגם בהחלטתה. הפגמים שנמצאו בכתב הערבות שהוגש על ידי העותרת כלל פגמים המתיחסים להוראות המקשות על המשיבה 1 את האפשרות לממש את הערבות, ולא ניתן לקבוע שהיה פגם בהחלטת הועדה בכך שלא היתה מוכנה להכשיר את הפגמים שנמצאו בערבות. 7. לאור זאת, אני דוחה את העתירה, ואני מחייב את העותרת לשלם למשיבות 1 ו-2 הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 5000 ש"ח , ולכל אחת מהמשיבות 3 ו-4 שכ"ט עו"ד בסך 2500 ש"ח בתוספת מע"מ. מכרזמשלוחפקסערבות