נהיגה בלי רישיון במהירות נמוכה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא נהיגה בלי רישיון במהירות נמוכה: .1 זהו ערעור על פסק-דינו של בית-משפט השלום לתעבורה בירושלים (כבוד סגן הנשיא י' דויטש) מיום 22.10.96, בתיק מס' -521181-5 6, לפיו זוכתה המשיבה מהעבירות שיוחסו לה מחמת הספק. .2 המשיבה, עולה מרוסיה שעלתה ארצה לפני כ- 5- 6שנים, הואשמה בפני בית-משפט קמא, כי ביום שבת, 21.1.96, בשעה 12: 05לערך, נהגה ברכב מסוג מיציבושי, ברחוב גולדה מאיר מול רמת-תמיר, ללא רשיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח בת-תוקף, עבירות לפי פקודת התעבורה. .3 המדובר באירוע שהתרחש בצהרי יום שבת, בחניון הסמוך לקניון שבהר-חוצבים. המשיבה הועמדה לדין בשל דו"ח שנכתב ע"י שני שוטרים, שראו אותה כשהם נמצאים בשדרות גולדה מאיר. .4 בסיכומיה ביקשה התביעה מבית-משפט קמא להרשיע את המשיבה, בהסתמך בעיקר על הראיות הבאות: א. עדותם של שני עדי התביעה (השוטרים), שהעידו כי ראו את המשיבה נוהגת במכונית במהירות מאד נמוכה - מהירות גלישה. ב. הודאת המשיבה במשטרה (ת/4), בה אמרה המשיבה (בעמ' 2): "כן זו פעם ראשונה שאני נוהגת בלי רשיון בכלל ואני נורא מצטערת שזה קרה ואני מבטיחה שזה לא יחזור על עצמו פעם נוספת". ג. סתירות ותמיהות העולות מגירסת המשיבה ובעלה, שהעידו כעדי הגנה. .5 המשיבה כפרה בפני בית-משפט קמא כי נהגה במכונית. לגירסתה, היא ישבה ליד ההגה כשהמנוע דומם ובעלה מסביר לה על אביזרי הנהיגה. משהוצגה לה בחקירתה הנגדית הודאתה במשטרה, הגיבה המשיבה: "אז אולי אני לא מבינה". .6 כאמור, בית-משפט קמא החליט לזכות את המשיבה (מחמת הספק). בפתח הנמקתו אמר כבוד השופט קמא: "השאלה שלפנינו היא איזו גירסה להעדיף, ומדוע?". בסופו של דבר לא קבע השופט קמא איזו גירסה מהימנה עליו יותר ואיזו גירסה עדיפה בעיניו, אלא מנה שני ספקות שבגינם החליט לזכות את המשיבה מחמת הספק. הספק הראשון הוא זה: "עדי התביעה העידו בפני כי הנאשמת נסעה במהירות נמוכה ביותר עד כדי גלישה. הם צפו בה עד לניתוק קשר העין ממרחק של כ- 200מטר. מאחר והמדובר במקום פתוח, והמכונית היתה בחניון, הרי שקיים בליבי ספק באם ניתן ממרחק זה, לצפות במכונית שהיא זזה כשהמדובר במהירות אפסית. לעניות דעתי ממרחק 200מטר (כפי שהעיד בפני ע"ת 2עמ' 4שורה 8) קשה לזהות באופן חד משמעי שהמכונית נעה. בנוסף עדי התביעה לא ציינו איזה מרחק חלפה הנאשמת עם המכונית. אף עובדה זו מכניסה בליבי ספק לגבי נהיגת הנאשמת, שהרי לכל אורך הודעתה הכחישה כי נהגה". והספק השני שמנה בית-משפט קמא הוא זה: "לגבי הודעתה של הנאשמת הרי ייתכן שבשל קשיי שפה אכן לא הבינה את אשר אמרה. כמו כן התרשמתי מהנאשמת שלא יתכן שהתבטאה כפי המיוחס לה בהודעה - ת/ 4וזאת בשל קשיי שפה, כפי התרשמותי הבלתי אמצעית ממנה. בנוסף הניסוח של ההודעה, איננה העברית השגורה בפיה, כעולה חדשה". .7המדינה טוענת בערעורה, כי טעה בית-משפט קמא עת קבע שממרחק של 200 מטר קשה לראות שמכונית נעה. בהקשר זה הוסיפה, כי מכונית נעה ניתן לראות ממרחק הרבה יותר גדול, וכאשר אין כל גורם מפריע - האפשרות לטעות היא קטנה ביותר. עוד טענה המערערת בהקשר זה, כי טעה בית-משפט קמא בכך שלא הסתמך על עדותם הברורה והחד-משמעית של שני השוטרים שראו את המשיבה נוהגת ברכב. לאור כל אלה, כך המערערת, הספיקות שנכנסו לליבו של בית-משפט קמא אינם סבירים. גם לענין הספק השני שנתעורר בליבו של בית-משפט קמא (שמא לא הבינה המשיבה את תוכן הודאתה בשל קשיי שפה), מעלה המערערת מספר טענות. כך, היא טוענת, כי טעה בית-משפט קמא בכך שלא נתן כל משקל להודאתה של המשיבה בהודעה שנגבתה ממנה, כמו גם לתגובתה הראשונית, לפיה ישבה ליד ההגה עת בעלה הסביר לה כיצד נוהגים ברכב. בהקשר זה מוסיפה המערערת, כי שינוי מקום ישיבתה של המשיבה (שכבר הספיקה לעבור למושב האחורי בעת שהשוטרים הגיעו לרכב) וכן שינוי מקום ישיבתו של בעלה (שעבר לשבת ליד ההגה), יש בהם כדי לחזק את גירסת השוטרים. על כל אלה מוסיפה המערערת, כי טעה בית-משפט קמא בכך שלא נתן כל משקל לסתירות ולחוסר ההגיון שיש בעדותה ובהודעתה של המשיבה, לעומת עדותם הבהירה והעקבית של שני השוטרים. .8המשיבה לא היתה מיוצגת ע"י עו"ד בפני בית-משפט קמא, וגם בפניי היא אינה מיוצגת ע"י עו"ד, כי אם ע"י בעלה, שהינו מהנדס במקצועו. לקראת הדיון בערעור המציאו המשיבה ובעלה תשובה בכתב לערעורה של המדינה. בטיעונו בפניי (כמו גם בתשובה בכתב) העלה בעלה של המשיבה טענות מטענות שונות כנגד הערעור. בין היתר, הוא טען, כי "לפי חוקים אלמנטריים של פיסיקה (חלק 'קינמטיקה') ממרחק של 200מטרים, ממכונית הנעה במהירות של 60- 40קמ"ש אי אפשר לקבוע תנועה של מכונית אחרת, שמהירותה אפסית" (עמ' 2למכתב). לענין שליטתה של המשיבה בשפה העברית ולענין נסיבות גביית הודעתה, אמר בעלה של המשיבה: "לגבי ההודעה במשטרה, פשוט לא הסבירו נכון. היינו ב'שוק', לא הבנו למה. פחדנו קצת, באמת, אנחנו לא יודעים התנהגות בארץ אנחנו חדשים, לא רק עולים חדשים, כל המערכת חדשה בשבילה. זה שאנחנו חמש שנים בארץ, זה עוד לא אומר שאנחנו ותיקים" (עמ' 4לפרוטוקול הערעור). .9לאחר ששקלתי את טענות הצדדים באתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל, במובן זה שהתיק יוחזר לבית-משפט קמא, על מנת לשמוע ראיות - לרבות עדויות מומחים ולרבות עריכת נסיון - בענין הספק הראשון שבהכרעת-דינו המזכה של בית-משפט קמא. אנמק בקצרה - ואפתח בספק השני. .10כזכור, בדונו בהודאתה של המשיבה במשטרה (ת/4), שהוגשה ונתקבלה ללא התנגדות, אמר בית-משפט קמא כי "יתכן שבשל קשיי שפה אכן לא הבינה את אשר אמרה". המדובר הוא אפוא לא בשאלת קבילות ההודאה, כי אם במשקל שיש ליתן לה. בנסיבות הענין, ולאור כל חומר הראיות שבפניו, יכול היה בית-משפט קמא להגיע למסקנת הספק שאליה הגיע, מה עוד שמסקנתו בענין זה מנומקת היטב. רק אוסיף, כי גם עד התביעה מס' 2(זה שלא גבה את ההודעה) אישר שהעברית שלה היתה "חלשה קצת לא הרבה" (עמ' 4). אמנם הוא הוסיף "אך היא הבינה" (שם). ואולם, בענין זה יש לציין, כי המשיבה לא היתה מיוצגת ע"י עו"ד (בית-המשפט שאל את השאלות במקומה בחקירה הנגדית: עמ' 4). כן יש לציין בענין זה (כפי שבית-משפט קמא עצמו ציין), כי המשיבה הכחישה "לכל אורך הודעתה" כי נהגה (וראה עמ' 1להודעתה: "אני לא נהגתי בכלל אלא רק ישבתי במושב שליד הנהג"). לא התעלמתי מהסתירות והתהיות העולות מעדויותיהם של המשיבה ובעלה. אך גם בית-משפט קמא היה ער להן (שהרי הן נטענו בפניו). על-כן, ומאחר שהסתירות והתהיות הללו אינן נוגעות למצבה .11לעומת זאת, אני סבור, כי השאלה אם ניתן או לא ניתן להבחין, מתוך מכונית נוסעת (ניידת השוטרים), במכונית נוסעת אחרת (של המשיבה ובעלה), אף אם מהירות נסיעתה נמוכה מאד, היא שאלה עובדתית שיש להביא לגביה ראיות ושלא ניתן לגביה לפסוק עפ"י ידיעתו או אי-ידיעתו האישית של השופט היושב לדין. דברים אלה אמורים במיוחד במקרה כגון זה שלפנינו, בו העידו שני השוטרים כי הם ראו בבירור את המכונית של המשיבה ובעלה כשהיא נוסעת. .12סוף דבר: אני מקבל את הערעור, מבטל את הכרעת-הדין של בית-משפט קמא ומורה על החזרת הדיון בפניו, לשם שמיעת ראיות - לרבות עדויות מומחים ולרבות עריכת נסיון - בשאלה אם ניתן או לא ניתן להבחין, מתוך מכונית נוסעת, בתנועתה של מכונית אחרת, הנעה במהירות נמוכה מאד, כאשר המרחק בין שתי המכוניות הוא כ 200מטר. מאחר שבהכרעת-דינו לא קבע בית-משפט קמא את מהירות נסיעתה של ניידת השוטרים בשעת האירוע, הרי שבמסגרת זאת יוכלו הצדדים להשלים ראיותיהם גם לגבי מהירות נסיעתה של הניידת. רק אוסיף, כי במהלך הדיון בערעור הביעה ב"כ המערערת את הסכמתה "לכל ניסוי שהוא" (עמ' 1). לאחר שמיעת הראיות והסיכומים בעניינים אלה - ובעניינים אלה בלבד - יתן בית-משפט קמא את הכרעת-דינו מחדש.משפט תעבורהנהיגה ללא רישיוןמהירות מופרזת / דו"ח מהירות